ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בת.א. נגד בת.א. :

לפני
כבוד השופטת דניה קרת-מאיר

התובעות
בת.א. 41117-06-15

  1. שיר – שרון אחזקות בע"מ
  2. תופאפ תעשיות בע"מ

שתיהן ע"י ב"כ עוה"ד איל רוזובסקי ו/או ליויאן סגל ו/או דורון לוי ו/או אח'
ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם ושות', עו"ד

נגד

הנתבעים
בת.א. 41117-06-15

  1. קרור אחזקות בע"מ
  2. שלמה רודב

שניהם ע"י ב"כ עוה"ד הלל איש-שלום ו/או ברק גולן ו/או שביט נאורי ו/או אח'
ממשרד שבלת ושות', עו"ד

פסק דין

1. ההליכים בין הצדדים
בכתב התביעה אשר הגישה קרור אחזקות בע"מ (להלן: " קרור") כנגד תופאפ תעשיות בע"מ (להלן: "תופאפ") בת.א 2038-06-15 התבקש בית המשפט ליתן סעדים הצהרתיים וצו עשה בשאלת זכות סירוב ראשון אשר נקבעה בהסכם בעלי המניות של תעשיות תפוגן בע"מ (להלן: " תפוגן" או "החברה") אשר נכרת ביוני 2005 (להלן: "הסכם 2005 " או "הסכם בעלי המניות").
בעלי המניות בחברה הם: קרור שהיא חברה ציבורית; תופאפ שהיא חברה פרטית ו שיר-שרון אחזקות בע"מ (להלן: " שרון") שהיא חברת אחזקות פרטית.

בכתב ההגנה התייחסה תופאפ לטענות קרור בעניין זכות הסירוב הראשון.
כמו כן, הועלו כבר בכתב הגנה זה טענות לפיהן מסכלת קירור חלוקת דיבידנד בחברה.
נטען, כי התנהלות זו מהווה קיפוח כמשמעו בסעיף 191 לחוק החברות התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות" ).

בכתב התשובה מטעמה של קרור נטען כי המחלוקת בין בעלי המניות בעניין חלוקת הדיבידנד אינה רלוונטית לנושא זכות הסירוב הראשון.
מחלוקת זו התעוררה רק לאחר הגשת התביעה על ידי קרור.
עוד נאמר, כי בניסיון לייצר משקל נגד התביעה המוצדקת של קרור הגישה תופאפ, במקביל להגשת כתב ההגנה תביעה כנגד קרור בעניין חלוקת הדיבידנד, יחד עם שרון.

התביעה בת.א 41117-06-15 הוגשה על ידי שרון ותופאפ (להלן: "התובעות") כנגד קרור ומר שלמה רודב (להלן: " רודב") יו"ר דירקטוריון החברה ויו"ר קרור (להלן יחד: " הנתבעים") וכן כנגד החברה - אשר נמחקה בשלב מאוחר יותר מהתביעה.
בכתב תביעה זה התבקש בית המשפט ליתן צו הצהרתי בעניין פרשנות זכות הסירוב הראשון, הנתונה לבעלי המניות בהתאם לסעיף 3 להסכם בעלי המניות.
כמו כן, התבקש בית המשפט להצהיר כי הפרשנות הנכונה של סעיף 2.4 להסכם בעלי המניות ושל תקנה 98 לתקנון ההתאגדות של החברה הינה כי "הדעה המכרעת" (Vote" Casting") הנתונה ליו"ר הדירקטוריון - חלה כאשר נוצר שוויון קולות בדירקטוריון ולא בכל מקרה וללא קשר להצבעת הדירקטורים האחרים כנטען על ידי יו"ר הדירקטוריון רודב (להלן: " דעה קובעת").
בית המשפט התבקש ליתן צו להסרת הקיפוח – במסגרת סעד זה התבקש בית משפט לשלול מקרור ומרודב את זכויות היתר שהוענקו להם ב הסכם בעלי המניות, לאור השימוש לרעה שהם עושים בזכויות אלה על מנת למנוע מהתובעות לממש את קניינן (הן בדרך של מכירת מניותיהן והן בדרך של קבלת דיבידנד) .
כמו כן התבקש בית המשפט להצהיר כי החברה החליטה כדין על חלוקת דיבידנד בסך 35 מיליון ₪ ולהורות לה לחלק את הדיבידנד כפי שהוחלט.

כתב הגנה מטעם קרור ורודב התייחס לטע נות התובעות בעניין זכות הסירוב הראשון ; לטענות התובעות בעניין חלוקת הדיבידנד ו לטענות בעניין הפרשנות הראויה של סעיף 2.4 להסכם בעלי המניות .

בכתב התשובה נטען על ידי התובעות כי לשם הכרעה בסוגיות המפורטות בכתבי הטענות יהא על בית המשפט להכריע גם בסוגיית פרשנותו, ביטולו ותוקפו של הסכם לשאילת מניות שרון בשל שנת שמיטה (להלן: "הסכם השאילה").
הסכם זה נחתם ביום 29.12.14 בין שרון לבין תופאפ וקרור.
נטען, כי במסגרת ההסכם לא התכוונו הצדדים להעביר את זכויות השליטה ביחס למניות החברה נשוא ההסכם אלא למנוע הנאה מרווחי שנת השמיטה בלבד.
כמו כן, העלו התובעות בהקשר להסכם זה טענה כלפי הנתבעים בעניין קבלת רולינג מרשות המיסים – רולינג שהוא תנאי מתלה להסכם השאילה.
התובעות פרטו בהרחבה רקע עובדתי משלים כאשר חלק מפירוט זה מתייחס לאירועים אשר אירעו לאחר הגשת כתב התביעה.
התובעות התייחסו לטענות הנתבעים בקשר לזכות "הדעה המכרעת".
באשר לטענות הקיפוח, חזרו התובעות על הטיעון אשר הופיע בעניין זה בכתב התביעה.
כמו כן, נטען כי הנתבעים ממשיכים ברצף פעולות מקפחות כלפי התובעות, שחלקן קיבלו ביטוי באירועים שאירעו לאחר כתב התביעה, כפי שפורטו במסגרת כתב התשובה.
נאמר כי רודב עשה שימוש ב"דעה המכרעת" על פי פרשנותו כדי לסכל את חלוקת הדיבידנד; כי קיים חשש שהנתבעים משפיעים על מנכ"ל החברה בעניין אי חלוקת הדיבידנד לאחר קבלת ההחלטה הנטענת; כי רודב עשה שימוש בדעה המכרעת על פי עמדתו כדי להחליט מה תהיה עמדת החברה בסכסוך בין הצדדים וכי הנתבעים 1 ו- 2 עושים שימוש לרעה בהסכם השאילה.
התנהלות זו בכללותה מהווה קיפוח של בעלי המניות ובגינה התבקש סעד של הסרת קיפוח.

כבר מספר ימים לאחר הגשת התשובה – ביקשו קרור ורודב למחוק סעיפים מכתב התשובה בהם הועלתה עילת תביעה חדשה: פרשנותו ותוקפו של הסכם השאילה וכן טענות ב דבר פעולות קרור בעניין קבלת רולינג מרשות המסים.
כמו כן, ביקשו הנתבעים למחוק את הסעד בגין קיפוח המתייחס לאותן עילות תביעה חדשות.

נקבע בהחלטה על גבי הבקשה – כי היא תידון בישיבת קדם משפט.
בישיבת קדם המשפט אשר התקיימה ביום 22.11.15 ניתנה לצדדים אורכה על מנת להידבר והבקשה לא נידונה.

בסיכומים חזרו התובעות והעלו טענות קיפוח המתייחסות לעילות חדשות אלה.
בסיכומי קרור ורודב – צוין פעם נוספת כי מדובר בטענות שלא נטענו בכתב התביעה והן מתייחסות לאירועים שאירעו לאחר הגשת התביעה.
קרור ורודב הפנו לבקשה למחיקת כתב התשובה שהוגשה על ידם, כפי שפורט לעיל, וציינו כי בקשה זו טרם הוכרעה.
אומנם, טיעוני שיר ותופאפ במענה לבקשת המחיקה – לא נשמעו.
עם זאת, לו סברו שיר ותופאפ כי יש להן מענה של ממש לטענות קרור ורודב בעניין זה – הרי שהייתה להן הזדמנות להתייחס לכך בסיכומי התשובה. אולם, הדבר לא נעשה על ידם.

ההלכה בעניין זה ברורה לחלוטין - אין כל מקום להעלות במסגרת כתב תשובה עילות תביעה חדשות.
הדרך היחידה בה ניתן לעשות כן היא על ידי הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה.
כך הדין גם באשר להוספת סעד חדש.
אין לכן לדון במסגרת פסק הדין בשאלת הקשורות לפרשנותו של הסכם השאילה ולקבלת רולינג מרשויות המס או לעילות קיפוח הנובעות לטענת התובעות מנושאים אלה.

בדיון מקדמי שהתקיים במעמד הצדדים ביום 2.12.15 נקבע כי בשלב הראשון תינתן החלטה בעניין זכות הסירוב הראשון בכללותה, לאחר שהצדדים ישלימו את טיעוניהם בכתב.
ביום 14.6.16 ניתנה החלטה אשר סיימה, למעשה, את הדיון בטענות הצדדים בעניין זכות הסירוב הראשון.

בקדם משפט שהתקיים ביום 13.9.16 נקבע התיק להוכחות והצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.
במועד ההוכחות שהיה קבוע ליום 8.2.17 – הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכם דיוני לפיו יוותרו על חקירת המצהירים ויגישו סיכומים בכתב.

כפי שציינו הצדדים בסיכומים, השאלה העיקרית שנותרה במחלוקת היא שאלת פרשנותו של סעיף 2.4 להסכם בעלי המניות בעניין "הדעה המכרעת" של יו"ר הדירקטוריון.

2. גרסאות הצדדים בתצהירי העדות הראשית
מטעם התובעות הוגשו תצהירי עדות ראשית זהים על ידי יעקב פורת מנכ"ל תופאפ ודירקטור בחברה (להלן: " פורת") ועל ידי יהושע שרון מנכ"ל שרון ודירקטור בחברה (להלן: " יהושע").
בתצהירים נאמר כי במשך שנים רבות היו תופאפ ותפוגן (שהייתה בבעלות שרון וקרור) חברות מתחרות בשוק אספקת טוגני תפוחי אדמה והחזיקו בנתח שוק דומה.
תופאפ הייתה ספקית בלעדית של טוגני תפוחי אדמה למקדונלדס ישראל (להלן: " מקדונלדס"), עובדה שהקנתה לה יתרון תחרותי משמעותי.
בשנת 2005 התמזגו תופאפ ותפוגן ובמסגרת המיזוג העבירה תופאפ לתפוגן את הנכס המרכזי שלה – ההסכם לאספקה בלעדית למקדונלדס והידע הנדרש לשם ביצוע ההסכם.
הסכם המיזוג צורף כנספח א' לתצהירים (להלן: "הסכם המיזוג").
לאחר הסכם המיזוג ועד היום מחזיקה קרור ב- 37.74% מהון המניות של החברה; שרון ב- 36.26% ותופאפ ב- 26%.

יהושע ופורת טענו בתצהיריהם כי לחברה ולבעלי המניות בה היה אינטרס רב בביצוע המיזוג.
לאחר המיזוג בנתה החברה קו ייצור חדש על בסיס הידע של תופאפ והדבר הביא לעלייה ניכרת במכירותיה.

ביום 14.6.05 התקשרו, כאמור, שרון, תופאפ, קרור ותפוגן בהסכם בעלי המניות.
בתצהיר נטען כי הסכם זה נוסח על ידי קרור ובאי כוחה.
בהסכם נקבע כי דירקטוריון החברה יכלול שמונה דירקטורים: 3 דירקטורים מטעם קרור; 3 דירקטורי ם מטעם שרון ו-2 דירקטורים מטעם תופאפ.
סעיף 2.4 להסכם בעלי המניות קובע כי יו"ר הדירקטוריון ימונה מתוך שלושת הדירקטורים מטעם קרור.
עוד נטען, כי בסעיף נקבע שבמקרים בהם יהיה שוויון בהצבעה תהיה ליו"ר הדירקטוריון "דעה מכרעת", למעט בנושאים מסוימים אשר הוחרגו, לגביהם נקבע כי במקרה של שוויון בהצבעה יפנו הצדדים לבורר.
הן יהושע והן פורת העידו כי נטלו חלק במו"מ לכריתת הסכם בעלי המניות וכי זו הייתה כוונת הצדדים.
לדבריהם, לא עלה על דעתם או על דעת מי מהמעורבים כי כוונת הסעיף היא להעניק ליו"ר הדירקטוריון לקבוע לבדו כל דבר ועניין בחברה, בשלטון יחיד וחסר גבולות - ללא התחשבות בעמדת יתר הדירקטורים בחברה, לרבות אלה מטעם קרור.

עוד נאמר, כי פרשנות קרור ורודב ל "דעה המכרעת" הועלתה לראשונה כאשר עלה נושא מכירת תופאפ ושרון לקרן קדמה קפיטל (להלן: " קדמה").
למכירה זו התייחסה ההחלטה הקודמת בעניין זכות הסירוב הראשון.
נטען, כי רודב אף ניסה לעשות שימוש בסמכות זו , כפי שהיא פורשה על ידו , במספר הזדמנויות שפורטו בתצהיר, בעיקר בנושא חלוקת הדיבידנד.

הן פורת והן יהושע פרטו בהרחבה את טענתם לפיה הפרשנות של המונח " דעה מכרעת" הינה בהתאם לפרשנות המונח CASTING VOTE. כלומר, ליו"ר הדירקטוריון תהיה דעה מכרעת רק במקרים של שוויון קולות, על מנת למנוע מצב של "דד לוק". זאת, כפי שהיה לפני המיזוג עם תופאפ.
העובדה כי המילים "במקרה של שוויון" אינן מופיעות בסעיף – אינה רלוונטית , שכן המושג משמעו יכולת הכרעה במקרה של שוויון גם אם המילים אינן כתוב


מעורבים
תובע: בת.א.
נתבע: בת.א.
שופט :
עורכי דין: