ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יהודה הקון נגד המוסד לביטוח לאומי :

30 מאי 2018

לפני:

כבוד השופטת יפית זלמנוביץ גיסין
נציגת ציבור (עובדים) גב' שוש ברוך
נציג ציבור (מעסיקים) מר דוד פריד

התובע
יהודה הקון
ע"י ב"כ: עו"ד שני מיטל
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רועי הררי

פסק דין

תביעת התובע להכרה במחלת הסיליקוזיס ממנה הוא סובל, כמחלת מקצוע, נדחתה על ידי הנתבע. כך נולדה תביעה זו שבפנינו.

טענות התובע

1. התובע טען, כי משנת 1995 הוא עובד בתעשיית השיש כאשר לכל הפחות 8 שעות ביום הוא נחשף לחומר הסיליקה ממנו עשויה אבן השיש שגרמה למחלת הסיליקוזיס ממנה הוא סובל (להלן – "המחלה") (ר' סעיפים 2-1 לכתב התביעה המנומק).

2. במסגרת עבודתו נדרש התובע לעשות עבודות חיתוך, עיבוד ושיוף משטחי שיש למטבחים "והתאמתם על ידי חיתוך לצרכים המשתנים של הלקוח". העבודה, כך נטען, נערכה במקומות סגורים (ר' סעיף 4 לכתב התביעה המנומק).

3. החל משנת 2010 החל התובע מעסיק קבלני משנה לצורך ביצוע העבודות (ר' סעיף 4 לכתב התביעה המנומק).

4. התובע ציין, כי ביום 19.2.2016 במסגרת בדיקת CT שביצע התגלתה המחלה. התובע הפנה למסמך סיכום בדיקת CT שצורף כנספח "ב" לכתב התביעה המנומק בו ציינה ד"ר בזרוקוב אולגה, מומחית לרדיולוגיה אבחנתית כי "מדובר בסיליקוזיס קרוב לוודאי".

5. עוד טען התובע, כי "מכלל העדויות והתימוכין הרפואיים אין חולק כי מצבו הרפואי נגרם בשל חשיפתו לחומר הסיליקה" (ר' סעיף 10 לכתב התביעה המנומק) וכי יש להעביר את התיק לעיונו של מומחה שיקבע האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין מחלת הסיליקוזיס ממנה הוא סובל.

טענות הנתבע

6. הנתבע הכחיש קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לפגימה ממנה הוא סובל (ר' סעיף 9 לכתב ההגנה המתוקן) וטען, כי בדין נדחתה תביעתו משלא ארעה לו פגיעה בעבודה ואין הוא חולה במחלת מקצוע (ר' סעיף 12 לכתב ההגנה המתוקן).

מינוי המומחה

7. ביום 29.5.2017 הגישו הצדדים הודעה מוסכמת במסגרתה ביקשו להודיע על " הסכמתם להעביר את התיק למומחה מטעם בית הדין, על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין מחלת הסיליקוזיס שאובחנה אצלו" (הדגשה שלי – י.ז.ג) .

8. ביום 6.6.2017 הוריתי על מינויו של ד"ר טמיר גפן כמומחה מטעם בית הדין. ואלה העובדות שעמדו בפני המומחה:

  1. התובע יליד שנת 1972
  2. התובע עובד בענף השיש משנת 1995 ועד היום.

כשכיר - משנת 1995 ועד 1999
כעצמאי – משנת 1999 ועד היום
3. העבודה הינה בעיקרה עם שיש אבן קיסר.
4. סוג העבודה: עובד ייצור משנת 1995 ועד שנת 2010. משנת 2010 עובד יותר בתחום הניהולי של העסק.
5. עיסוקי התובע כפועל ייצור: חותך, מעבד ומשייף משטחי שיש גדולים למבטחים והתאמתם על ידי חיתוך לצרכים המשתנים של כל לקוח.
6. העבודה נעשית רובה ככולה במקומות סוגרים. המכונות בהן השתמש התובע היו דיסק ידני ומסורי יהלים גדולים.
7. העבודה (הליטוש) נעשתה בצורה יבשה
8. תדירות החשיפה לאבק שיש אבן קיסר היתה לפחות 8 שעות ביום בימים א'-ה'. ביום ו' 6 שעות.

9. בהתאם להסכמות הצדדים, כמפורט לעיל, התבקש המומחה לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שפורטו בעובדות המוסכמות לבין מחלת הסיליקוזיס שאובחנה אצלו (ר' סעיף 4 להחלטת המינוי).

חוות דעת המומחה

10. בחוות דעתו של ד"ר טמיר גפן מיום 8.7.2017 נקבעו דברים אלה היפים לעניננו:

ראשית ציין ד"ר גפן, כי בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התש"ס-2000, סיליקה נכלל ברשימת האבק המזיק העלול לגרום למחלות ראיה וכי עבודה בחשיפה לאבק מזיק מוגדרת בתקנות כ"עבודות ייצור, עיבוד, טיפול, ניסור, אחסון, ציפוי, פירוק, ליטוש, הרכבה....או שימוש בחומרים, הגורמים להווצרות אבק מזיק".

שנית הבהיר ד"ר גפן, כי "מחלת הסיליקוזיס הינה מחלה תעסוקתית עתיקת יומין הנגרמת כתוצאה מחשיפה לסיליקה גבישית...בהתפתחותה של מחלת הסיליק וזיס יש חשיבות לתקופת החשיפה ולכמות החשיפה. חומרת המצב נקבעת ע"י ממצאים בבדיקות הדמיה, בדיקת תפקודי נשימה...על סמך נתונים אלו אין ספק כי מחלתו של מר רוקח (צ"ל – הקון – י.ז.ג) הינה מחלת מקצוע...האנמנזה (כך במקור – י.ז.ג) התעסוקתית והתמונה הרנטגנית (ממצאים רדיולוגיים בפסגות הריאות) והקלינית, וגם תוצאות בדיקות היסטופתולוגית, תומכות בכך. ללא ספק מדובר ב"סיליקוזיס כרונית, אשר בסבירות גבוהה ביותר התפתחה כתוצאה מחשיפה ממושכת לאבק המכיל סיליקה חופשית".

11. בהמשך ציין המומחה:

"על פי הנתונים שפורטו בעובדות ועל בסיס בדיקות הדמיה ובהתאם לנתונים שפורטו לעיל, עולה חשד למחלת הסיליקוזיס, אך על פי התיעוד הרפואי שהועבר לעיוני התובע לא עבר בירור משלים, לכן לא ניתן לקבוע בוודאות מה היא מחלת התובע.
. . .
אמנם מבחינת עיסוקו, משך החשיפה, זמן החשיפה וטיב ואופי עבודתו בהחלט היה יכול לפתח מחלת סיליקוזיס אך משום שבמקרה הנדון לא נשללה אפשרות קיומה של מחלת ראות אחרת הרי לא ניתן לקבוע בוודאות כי מדובר בסיליקוזיס".

בקשה למינוי מומחה חלופי

12. ביום 29.8.2017, לאחר שהמומחה הגיש את חוות דעתו, ביקש התובע למנות מומחה ראות מן הטעם שאין זה בתחום התמחותו של ד"ר גפן לקבוע האם התובע סובל ממחלת ריאות ועל כן יש למנות מומחה רפואי בעל התמחות ברפואת הריאות שידון במצבו הרפואי של התובע.

13. הנתבע התנגד לבקשה. לטענת הנתבע, המומחה מונה בהסכמה ו"כמקובל במקרים מעין אלה (חשיפה לחומרים) מונה מומחה תעסוקתי ע"מ לקבוע קש"ס (להבדיל ממומחה למחלה עצמה אשר התמחותו בטיפול בה ולא בגורמים התעסוקתיים אם היו)" (ר' סעיף 3 לתגובת הנתבע מיום 14.9.2017).

14. עוד נכתב בתגובת הנתבע , כי נימוקי הבקשה אינם מצדיקים החלפת מומחה שהיא "אמצעי דרסטי הננקט במקרים נדירים בלבד" (ר' סעיף 10 לתגובה) וכי הטענות שמעלה התובע מקומן בבקשה לשאלות הבהרה (ר' סעיף 12 לתגובה).

15. בהחלטתי מיום 17.9.2017 קבעתי, כי יש מקום למצות את האפשרות של הצגת שאלות הבהרה למומחה ולאחר שתתקבלנה התשובות לשאלות ההבהרה וככל שהתובע יסבור כי יש מקום למנות מומחה נוסף, יוכל להגיש בקשתו שנית.

16. למעלה מן הדרוש נציין, כי איננו סבורים שהיה מקום, לאחר קבלת התשובה לשאלת ההבהרה, למנות מומחה נוסף, הליך שיש לעשותו רק כאשר קיים קושי להכריע במחלוקת בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה ו/או כאשר נותרו ספקות או שאלות שהמומחה לא ענה עליהן.

17. זאת ועוד. בסעיף 16 להנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בעניין מומחים יועצים רפואיים הובהר הכלל המרכזי, לפיו:

"ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת... מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה".

http://elyon1.court.gov.il/heb/avoda/hanchayon4717.pdf

שאלת הבהרה

18. לבקשת הצדדים הופנתה למומחה ביום 10.12.2017 שאלת ההבהרה המפורטת להלן:

מחד צוין בחוות דעתך, כי "ללא ספק מדובר בסיליקוזיס כרונית" אשר בסבירות גבוהה ביותר התפתחה כתוצאה מחשיפה ממושכת לאבק המכיל סיליקה חופשית ומאידך נרשם כי על פי הנתונים שפורטו בעובדות עולה חשד למחלת הסיליקוזיס. משכך יבהיר המומחה האם התובע סובל מסיליקוזיס."

19. במענה לשאלת ההבהרה ענה המומחה (מפאת חשיבותה של התשובה תובא התשובה במלואה):

"בהתאם לנתוני החשיפה ותמונה הקלינית ודימותית מדובר בסיליקוזיס כרונית, אשר בסבירות גבוהה ביותר התפתחה כתוצאה מחשיפה ממושכת לאבק המכיל סיליקה חופשית בריכוז גבוה שנוצרת במהלך עיבוד שיש ואבן קיסר בצורה יבשה. אך בו זמני (כך במקור – י.ז.ג) לאבחנה של סליקוזיס ישנם הקריטריונים שפורטו בחוות דעתי. עד שלא נשללה אפשרות קיומה למחלת ראות אחרת הרי לא ניתן לקבוע בוודאות של 100% כי מדובר בסיליקוזיס (מקובל להשלים את הבירור כולל בדיקת חלקיקים במיקרוסקופ באור מקוטב)".
(הדגשה שלי – י.ז.ג)
(ר' חוות דעת מיום 31.12.2017)

דיון והכרעה

20. בעבל (ארצי) 57198-06-13 פנחס בוקר נ' המוסד לביטוח לאומי (2018) נקבע:

"כאשר מדובר במיקרוטראומה, אזי חובת הוכחתו של הקשר הסיבתי היא בסבירות העולה על 50% והיא מוטלת על המבוטח. רק לאחר שנקבע הקשר הסיבתי כאמור, מתעוררת שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה, כאשר השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות של תנאי העבודה על אותו הליקוי ביחס לגורמיו האחרים".
21. בעניננו הצדדים הסכימו כי השאלה היחידה העומדת לבחינת המומחה היא שאלת הקשר הסיבתי בין חשיפת התובע לסיליקה במסגרת עבודתו לבין מחלת הסיליקוזיס ממנו הוא סובל. נזכיר, כי במסמך הסכמות הצדדים נקבע, כי התובע סובל מסיליקוזיס. משמע, על המומחה היה לקבוע בסבירות של מעל 50% כי יש קשר בין תנאי העסקתו של התובע למחלת הסיליקוזיס.

22. מעיון בחוות דעתו של המומחה עולה, כי המומחה קבע כי "ללא ספק מדובר ב"סיליקוזיס כרונית, אשר בסבירות גבוהה ביותר (הדגשה שלי – י.ז.ג) התפתחה כתוצאה מחשיפה ממושכת לאבק המכיל סיליקה חופשית". בסבירות גבוהה משמע, קיימת סבירות העולה על 50% כי יש קשר סיבתי בין חשיפת התובע לסיליקה ובין מחלת הסיליקוזיס ממנה הוא סובל.

23. אלא, שדבריו של המומחה, דהיינו, כי "עד שלא נשללה אפשרות קיומה למחלת ראות אחרת הרי לא ניתן לקבוע בוודאות של 100% כי מדובר בסיליקוזיס (מקובל להשלים את הבירור כולל בדיקת חלקיקים במיקרוסקופ באור מקוטב)" אין בהם כדי לשנות ממסקנתנו, כי התובע הוכיח את תביעתו. נסביר:

ראשית – המומחה מתייחס לספק קל שהתעורר בו ביחס לשאלה האם לתובע סיליקוזיס אם לאו ולא ביחס לשאלה האם הסיליקוזיס נגרם כתוצאה מתנאי עבודתו של התובע. אלא, שהמומחה כלל לא נדרש לקבוע אם התובע חולה בסיליקוזיס שכן דבר מחלתו של התובע בסיליקוזיס מהווה חלק מהסכמות הצדדים.

שנית – ביחס לתנאי העבודה של התובע קבע המומחה כי בסבירות גבוהה ביותר התפתחה מחלת התובע כתוצאה מחשיפה ממושכת לאבק המכיל סיליקה.

24. די בקביעה זו בדבר "סבירות גבוהה מאד", אשר כמוה כקביעה כי לתנאי העבודה היתה השפעה משמעותית על התפתחות המחלה. אף אם נאמר, כי היה על המומחה לבחון את הליקוי ממנו סובל התובע ולקבוע האם מדובר במחלת הסיליקוזיס אם לאו, קביעתו היתה נחרצת דיה וברמת סבירות הקרובה לוודאות מוחלטת, כי אכן התובע סובל מסיליקוזיס ודי בכך כדי לקבוע, כי יש לדחות את טענות הנתבע.

25. נוסיף, כי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מפרסם באתר האינטרנט שלו, תחת הכותרת "בטיחות ובריאות תעסוקתית" רשימה של גורמי סיכון בעבודה ובכללם סיליקה. יתרה מכך, בשנת 2016, בעקבות עליה גדולה במספר המקרים של מחלת הסיליקוזיס בין השנים 2009-2015 לעומת השנים שקדמו להן, פרסם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הוראה המחייבת מפעלי שיש לערוך לעובדיהם בדיקות רפואיות ולקיים מעקב רפואי שוטף לעובדיהם.

26. בין היתר נכתב במסמך זה כך:

"העובדים במפעלי שיש נמצאים בסיכון פוטנציאלי מוגבר לתחלואה במחלת הסיליקוזיס והם מוגדרים על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית כעובדים באבק מזיק בלי קשר לתוצאות הניטור הסביבתי. על קופות החולים לבצע בדיקות רפואיות תעסוקתיות לעובדי מפעלי שיש גם אם תוצאות המדידות הסביבתיות שבוצעו במפעלים הן תקינות (נמוכות מרמת הפעולה). אין לדרוש מהמפעל ביצוע ניטור סביבתי עדכני כתנאי להזמנת העובדים לבדיקה רפואית. איתור המחלה בשלביה המוקדמים יכול לסייע להתמודדות עמה ולמנוע החרפתה, וחובתן של קופות החולים לפעול ככל הנדרש לאיתור מוקדם"

http://employment.molsa.gov.il/employment/SafetyAndHealth/Mafar/MafarInstructions/MedicalTests.pdf

27. נדמה כי כיום אין חולק עוד, כי חשיפה לאבן קיסר, סיליקה וחומרים המוגדרים כאבק מזיק, הם מהגורמים העיקריים להתפתחותה של מחלת הסיליקוזיס.

28. מאחר וקביעות המומחה בעניננו ברורות וקביעתו מבוססת על הממצאים הרפואיים שעמדו בפניו ולאור קביעתו כי בסבירות גבוהה מאד קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע למחלת הסיליקוזיס ממנה הוא סובל, לא מצאנו טעם או עילה למינוי מומחה נוסף או חלופי ואנו מאמצים את קביעות המומחה ומקבלים את תביעת התובע.

29. הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך של 4,000 ש"ח אשר תשולמנה בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיו.

ניתן היום, ט"ז סיוון תשע"ח, (30 מאי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

הגב' שוש ברוך
נציגת ציבור עובדים

יפית זלמנוביץ גיסין, שופטת

מר דוד פריד
נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: יהודה הקון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: