ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שרית אליאס תורגמן נגד המוסד לביטוח לאומי :

30 מאי 2018

לפני:

כבוד השופטת איריס רש
נציג ציבור (עובדים) גב' ורד קאופמן
נציג ציבור (מעסיקים) מר הלל לפידות

התובעת
שרית אליאס תורגמן
ע"י ב"כ: עו"ד מאור אביטל
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד צחי רטר

פסק דין

1. זוהי תביעה של התובעת המשמשת כסגנית מנהלת סניף בנק להכרה בתסמונת התעלה הקרפלית בשתי הידיים כ"פגיעה בעבודה", כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- החוק) על-פי עקרון המיקרוטראומה.

2. הנתבע דחה את תביעת התובעת במכתבו מיום 29.9.2016 ומכאן התביעה שלפנינו.

3. מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמה והיא נחקרה בפנינו בחקירה נגדית ומטעם הנתבע זומנו לעדות, הגב' רות יניב, מנהלת סניף הבנק הנוכחי של התובעת באחוזה ומר שלמה ברקאי ששימש כמנהל סניף אורן במת"מ בו הועסקה התובעת בעבר. עדי הנתבע נחקרו בפנינו בחקירה ראשית ונגדית.
בתום דיון ההוכחות סיכמו הצדדים בפנינו בעל-פה.
נציין כבר עתה כי ככלל העדפנו את עדותם של עדי הנתבע ובפרט של הגב' יניב על פני עדות התובעת שהייתה מוגזמת.
כך למשל, התובעת העידה בחקירתה הנגדית כי אין טופס מובנה לבקשת הלוואה ושהיא אינה מקבלת קהל (עמ' 4 ש' 12-15 לפרוטוקול) וזאת בניגוד גמור לעדותם של מר ברקאי והגב יניב שאישרו כי טפסי ההלוואות כמו גם מרבית הטפסים שתובעת עובדת איתם ובכלל זה הערבויות הם טפסים מובנים וכן כי התובעת נדרשה לקבלת קהל ולמענה טלפוני כחלק ניכר משגרת העבודה.
באופן דומה, התובעת העידה כי היא מבצעת 7-8 פתיחות חשבון ביום, כאשר מעדותה של הגב' יניב עולה כי המדובר בהיקף פתיחת החשבונות המתבצע על ידי כל המחלקה בראשות התובעת.

ואלו העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות ממכלול הראיות שהוצגו בפנינו :

4. התובעת, ילידת 1972 , עובדת בבנק הפועלים החל מחודש אוגוסט 1996 ומאז שנת 2011 היא משמשת כסגנית מנהל סניף. לפני כן, ובמשך כ – 14 שנים היא שמשה כמנהלת בנק אות אישית, תפקיד הכרוך בניהול שתי מחלקות, מחלקת עובר ושב והמחלקה האחראית על ניהול הקופות והנהלת החשבונות.

5. התובעת עובדת 5 ימים בשבוע, בימים א, ג, ו – ד' התובעת עובדת משעה 08:00 ועד השעה 15:00-16:00 ובימים ב' וה' התובעת עובדת מפוצל משעה 08:00 ועד השעה 14:30 ומשעה 15:45 ועד השעה 19:00 .

6. במסגרת העבודה, התובעת נדרשת, בין היתר, לפעולות שונות הכרוכות בעבודה על המחשב ובכלל זה להקלדה תוך שימוש בעכבר ובמ קלדת וכדלקמן:

א. לאחר ישיבת הבוקר, התובעת מקלידה לכל עובדיה את היעד היומי שלהם ומעבירה להם את היעד היומי באמצעות המייל. המדובר בהקלדה של מספר שורות (בין 3 ל – 9 שורות) . יצוין כי בסניף אחוזה כפופים לתובעת באופן ישיר 9 עובדים. לפני כן, בסניף שפרינצק היו לתובעת 10 עובדים ובסניף טירת הכרמל בו עבדה במשך כ – 14 שנים היו לתובעת כ – 22 עובדים .

ב. הקלדה של בקשות הלוואה בממוצע של 13-14 בקשות הלוואה ליום . המדובר בטופס מובנה אליו מקלידה התובעת את הפרטים בדבר מטרת ההלוואה, ההכנסות וההוצאות של הלווים ובכלל זה נתוני שכר, הוראות קבע, הוצאות שוטפות וכיו"ב, תוכן הבקשה של הלקוח כגון תקופת ההלוואה, שיעור הריבית , מחזור ההלוואה וכו'.

ג. אישורים ליחידת המשכנתאות בטופס מובנה בו נדרשת התובעת להקלדת פרטים כגון ערך הנכס על פי דו"ח שמאי, נתוני ההכנסה של הל קוח, וותק בעבודה, וותק צה"לי, מספר ילדים והוותק בבנק. לטענת התובעת, שלא נסתרה, המדובר בממוצע של כ – 5 בקשות ליום .

ד. תשובת הסניף לפניות של תלונות או שאלות המגיעות מהיחידה לפניות הציבור בבנק. מדובר בממוצע במכתב אחד או שניים ביום בהיקף של חצי עמוד עד עמוד .

ה. בנוסף, התובעת מכינה ערבויות, בממוצע ערבות א חת ליום, במסגרתה היא מקלידה פרטים אישיים, סכום, תנאי הערבות ומשך התקופה. פעם בשבוע , בממוצע , התובעת מקימה ערבות מיוחדת, שם היא נדרשת להקלדת כל נוסח המסמך מראשיתו.

ו. התובעת אחראית על הקשר עם המחלקה המשפטית של הבנק ובמסגרת זו היא נדרשת להקלדת מסמכים של חצי עמוד –עמוד בנוגע לצווי ירושה, ח-ן קטינים, חסויים, אפוטרופוס וכונס נכסים.
פעילות זו אינה מבוצעת ברמה היומיומית אלא בהיקף ממוצע של מסמך או שניים לשבוע.

7. 70% מיום העבודה של התובעת מוקדש לקבלת קהל, פגישות עם 10-15 לקוחות ביום. במהלך הפגישות התובעת מעדכנת את המידע האישי על הלקוח – "מידע רך" שעיקרו הצרכים העכשוויים של הלקוח כגון: חתונה משפחתית, קניית רכב וכדומה. המדובר בהקלדה של 3-5 שורות.
בנוסף, התובעת עונה לשיחות טלפוניות.

8. רוב ההקלדה אינה מתבצעת ברציפות והיקפה משתנה מיום ליום בהתאם לדינמיות של העבודה בסניף.

9. היד הדומיננטית של התובעת היא יד ימין. בעבודתה על המחשב, התובעת עושה שימוש בשתי הידיים.

10. ביום 2.12.2015 נערכה לתובעת בדיקת EMG שהצביעה על היווצרות תסמונת התעלה הקרפלית בשתי הידיים.

11. ביום 16.9.2015 התובעת עברה ניתוח ביד שמאל לשחרור התעלה הקרפלית משמאל ולהסרת ציסטה גנגליונרית מאצבע 3 ביד שמאל.

12. התובעת המשיכה להתלונן על כאבים ורדימות בשתי הידיים וביום 15.5.2016 היא עברה בדיקת EMG נוספת שהצביעה על תסמונת תעלה קרפלית ביד ימין בצורה בינונית וביד שמאל בצורה קלה .

13. בחודש אוגוסט 2016 הופנתה התובעת לטיפולי פיזיותרפיה.

דיון והכרעה

14. הלכה פסוקה היא כי על מנת להכיר בפגיעה כתאונה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה יש להוכיח, תחילה, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק בלתי הדיר, עד שהצטברותם של אותם הנזקים הזעירים זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. יסודותיה של פגיעה כזו, בדומה לפגיעה בעבודה הינם שניים- האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הזעיר והבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל פגיעה כזו.

15. בעב"ל (ארצי) 25130-01-11 יושבאייב - המל''ל (17.06.2012) (להלן- "עניין יושבאייב" ) חזר בית-הדין הארצי על העקרונות הנדרשים לצורך הוכחת תשתית עובדתית של מיקרוטראומה וכדקלמן:

"הלכה פסוקה היא לעניין הוכחת יסודות תורת המיקרוטראומה, כי יש צורך בין היתר, בהוכחת קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע (עב"ל 266/98 מזרחי - המל''ל, טרם פורסם (ניתן ביום 11.1.2000); דב"ע מו/0-64 מיכאלי - המל''ל (לקט 53.88)).
כפועל יוצא מכך, על הנפגע להוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, במהלך יום העבודה (עב"ל 1012/00 שבח - המל''ל, טרם פורסם (ניתן ביום 28.7.2002)). בנוסף הובהר בפסיקה, כי התנועות צריכות אמנם להיות זהות, אך אין צורך בזהות מוחלטת אלא די בכך שהתנועות היו "זהות במהותן", דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף עד שבסוף נוצר נזק ממשי (בג"צ 4690/97 המל''ל - בית- הדין הארצי לעבודה, פד"ע נג(2) תשנ"ט 529, 541-542 (1999); עב"ל 313/97 המל''ל - יניב, פד"ע כרך לה 529, 533-534 (2000)) (להלן- עניין יניב)).
כן נקבע בפסיקה בנוגע לתדירות הפעולות החוזרות, כי 'תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע' (עניין י ניב, עמוד 533), וכי הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא ניתן לבודד פעולות אלו אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו (עב"ל 465/07 יהודאי -המל''ל, טרם פורסם (ניתן ביום 20.12.07))".
לאור עקרונות מנחים אלו, נבחן, אפוא, האם התובעת הניח ה תשתית עובדתית לקיומה של מיקרוטראומה.

16. כמפורט בפרק העובדתי, העבודה השגרתית של התובעת כוללת פעולות רבות ושונות ובכלל זה פגישה עם לקוחות, מענה טלפוני, מענה לשאלות או בקשות של עובדי הסניף, מתן אישורים לפניות של העובדים, מענה למיילים, דפדוף בתיקי הלקוח במחשב, קריאת בקשות, פניות מהלשכה המשפטית, איתור נתונים רלוונטיים כמו גם הקלדות הכרוכות בביצוע המשימות השונות שבאחריותה.
לעיתים, המדובר בהקלדה של מספרים או שורות ספורות ולעיתים המדובר בהקלדה רצופה של חצי עמוד עד עמוד. כך גם, היקף ההקלדה ורציפותה משתנה מיום ליום בהתאם לדינמיות של העבודה בסניף.
הנה כי כן, אף שהתובעת מבצעת פעולות רבות באמצעות המחשב, היא אינה נדרשת- כעולה מחומר הראיות שהובא בפנינו, להקלדה מרובה או מאומצת במסגרתן. פעולות ההקלדה אותן מבצעת התובעת אינן שונות בהיקפן מכל עבודה משרדית אחרת בעידן העבודה המודרני בו המחשב משמש ככלי מרכזי בביצוע העבודה ומרבית הפעולות מתבצעות באמצעותו. יתר על כן, בעידן המודרני, גם בשעות הפנאי נעשה שימוש רב ויומיומי במחשב או באמצעים טכנולוגיים נוספים הדורשים הקלדה או שימוש בעכבר, כך שעל מנת שניתן יהיה לייחס את הפגיעה בכפות הידיים לעבודה נדרשת הקלדה אינטנסיבית ומאומצת. ההקלדות שמבצעת התובעת אינן נעשות ברציפות או באינטנסיביות אלא תוך כדי הפסקות, כשלרוב מדובר בהקלדה של מספר שורות בכל פעם. רצף הפעולות אותן מבצעת התובעת בידיה אינו קבוע, אלא משתנה בהתאם לצרכים המשתנים של הסניף.
גם הפעולות אותן מבצעת התובעת הינן מגוונות כשבחלקן הן אינן כרוכות בהקלדה. לפיכך, גם אם יש בהיקף ההקלדות שמבצעת התובעת משום מאמץ פיסי מסוים לכפות ידיה הרי שמדובר במאמץ של מספר דקות בכל פעם, שאין בו כדי להקים תשתית עובדתית מיקרוטראומתית.

17. אשר על כן, התובעת אינה עומדת בתנאי הפסיקה להוכחתה של תשתית עובדתית לצורך הכרה בפגיעתה כתאונת עבודה מכוח תורת המיקרוטראומה, ודין התביעה להידחות כבר בשלב זה.
18. אין צו להוצאות.

19. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט"ז סיוון תשע"ח, (30 מאי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר הלל לפידות
נציג מעסיקים

איריס רש, שופטת

גב' ורד קאופמן
נציגת עובדים


מעורבים
תובע: שרית אליאס תורגמן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: