ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרנק מטודי ז"ל נגד בני מסיכה :

בפני
כבוד ה שופטת גלית אוסי שרעבי

תובעים

1.פרנק מטודי ז"ל
2.עליזה מטודי

נגד

נתבעים

1.בני מסיכה
2.שושנה מסיכה

פסק דין

א. רקע:

  1. ביום 30/06/10 נחתם בין הצדדים הסכם מכר ( להלן: "ההסכם") במסגרתו רכשו התובעים ( להלן: "מטודי") מאת הנתבעים ( להלן: "מסיקה") דירת דופלקס, המצויה ברחוב בן עמר 5 בנתניה. מסיקה בנה את הבנין בו מצויה הדירה ומכרה כדירה חדשה למטודי.
  2. ביום 22/05/12 הגישו מסיקה תביעה כנגד מטודי ע"ס 67,399 ₪, שנתבררה בתיק 43231-05-12 ( להלן: "ההליך הראשון"). לטענת מסיקה, הם פעלו כפי התחייבותם לקבלת טופס 4 ולהכשרת כל הבניה הקיימת, כולל סיפוח חלק משטחי השירות בדירה כשטח מגורים עיקרי, ומנגד היה על מטודי לשלם את חלקם היחסי באגרות ובהיטל השבחה שנדרשו מעירית נתניה בשל כך. מסיקה שילמו את חלקם של מטודי ומכאן תביעתם כנגד האחרונים.

ביום 07/07/12 ניתן כנגד מטודי פסק דין בהעדר הגנה לטובת מסיקה במסגרת ההליך הראשון ( להלן: "פסק הדין").
3. ביום 24/08/12 הגישו מטודי בקשה לביטול פסק הדין האמור בטענה כי אמנם קיבלו את כתב התביעה, אך פנו לרב לצורך התייעצות. נעשה ניסיון להגיע להסכמה עם מסיקה, אשר אמור היה להמציא אישור תשלום היטל השבחה ע"י הדיירים האחרים, ותחת זאת הוגשה הבקשה לפסק דין בהעדר הגנה. מטודי ציינו כי הם עולים מצרפת וכי אינם מבינים בהליכים משפטיים. חיובם בהיטלים האמורים נבע מכוח " נספח להסכם" (להלן: "הנספח") בו צוין כי, מאחר שחלק משטחי השירות בדירה הוסבו למגורים ויתכן ויהא צורך בקבלת תב"ע נקודתית, מסיקה ידאגו לקבלת טופס 4 ולהכשרת הבניה הקיימת, ובאם יהיה צורך לשלם תשלומי השבחה ו/או אגרות בניה ו/או כל קנס לעיריית נתניה בגין הבניה ו/או בגין ההכשרה, התשלום יחול על מטודי. מטודי טענו כי הנספח איננו אמין, אין היגיון כי חתמו עליו במעמד חתימת החוזה, הם מתקשים בקריאת השפה העברית וחתימותיהם עליו הושגו בתחבולות ובמרמה.
לאחר שמסיקה התנגדו לביטול פסק הדין נוכח האמור בנספח להסכם ואף טענו כי מטודי הודה בפני הרב שאכן התחייב לשלם את ההיטל, ניתנה החלטת כבוד הרשמת ( כתוארה אז) באותו הליך, מיום 27/11/12, במסגרתה נקבע כי מטודי לא הגישו תשובה לתגובת מסיקה לבקשה לביטול פסק הדין וכי המועד להגשתה חלף. כן נקבע כי "לאחר שעיינתי בבקשה לביטול פסק הדין ולא מצאתי בה יסוד לביטולו, ולאור האמור בתגובת המשיבים, אף לגופה של מחלוקת, ומשלא מצאו המבקשים לנכון להשיב לטענות המופנות נגדם, אני סבורה כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות".
מטודי לא הגישו בקשה לביטול ההחלטה האמורה ואף לא השיגו עליה בפני ערכאת הערעור. ההחלטה האמורה הינה חלוטה.
לימים החלו מסיקה לנקוט בהליכי הוצל"פ נגד מטודי לביצוע פסק הדין, הליכים אלה נמשכים עד היום ומטודי משלמים תשלומים לפרקים במסגרת תיק ההוצל"פ.
4. ביום 29/05/13 הגישו מטודי תביעה ( בתיק 56559-05-13) ע"ס 623,333 ש"ח נגד מסיקה ונגד עו"ד יוסף תשובה ז"ל ( להלן: "עו"ד תשובה"), ששימש כבא כוח מסיקה בהסכם המכר ובתביעה בהליך הראשון. מטודי טענו לביטול הנספח להסכם מכוחו נקבע חיובם בהיטל השבחה, לשיפוי בשל הנזקים שנגרמו להם בניהול תיק ההוצל"פ כנגדם, לחיוב מסיקה בפיצויים מוסכמים לפי ההסכם, לחיוב עו"ד תשובה בפיצוי עונשי וכן תבעו סכומים נוספים, חלקם בשל ליקויי בניה שנתגלו בדירה.
בהחלטה מיום 10/04/14 הורה בית המשפט שדן באותו הליך כי, נוכח פסק הדין החלוט בהליך הראשון, טענות מטודי, שעניינן תקיפת פסק הדין שהושג, לטענתם, במרמה, יש להעלות כ"תקיפה ישירה" שעניינה ביטול פסק הדין, ולא במתכונת תביעה כספית כפי שהוגשה. לפיכך הורה בית המשפט על מחיקת הטיעון המתייחס לפסק הדין בהליך הראשון. בהתאם הגישו מטודי במסגרת אותו הליך כתב תביעה מתוקן ע"ס 183,333 ₪ בלבד בהתייחס לטענתם לליקויי הבניה בדירה כנגד מסיקה בלבד.
5. ביום 11/11/14 הגישו מטודי תביעה נוספת ( בתיק 9650-11-14) במסגרתה עתרו לביטול פסק הדין הראשון בטענות למרמה וזיוף.
6. שתי התביעות, התביעה לביטול פסק הדין והתביעה הכספית בגין ליקויי הבניה, נדונו במאוחד.
לתיק בית המשפט הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם ה"ה מטודי, ברם, משהלך התובע 1 לעולמו, נחקרה בפני התובעת 2 בלבד. כן עתרו מטודי לזימון עו"ד תשובה, ב"כ מסיקה, כעד מטעמם, וכן זומן עו"ד מיארה, מי שייצגם בהסכם המכר, כעד מטעמם.
במסגרת התביעה בגין ליקויי הבניה מונה מומחה מטעם בית המשפט והצדדים ויתרו על חקירתו.
מטעם מסיקה העיד הנתבע 1 בלבד.
לימים נפטר עו"ד תשובה ז"ל, וסיכומי מסיקה הוגשו באמצעות עו"ד אחר מטעמם.
ב. טענות הצדדים:
7. מטודי טוענים כי הנספח להסכם הינו מסמך מזויף, שחתימותיהם עליו הושגו במרמה ובשידול אסורים ללא ידיעתם או הסכמתם ובלא הסכמת בא כוחם, עו"ד מיארה, וזאת במטרה לקבל ולהוציא דבר במרמה. מטודי עלו ארצה מצרפת בשנת 2003, לא שלטו בשפה העברית והם בורים בענייני משפט. הם פנו לעו"ד מיארה בשל בקיאותו בשפה הצרפתית והוא תירגם להם את ההסכם עליו חתמו. אין הגיון כי, בניגוד לעצת עו"ד מיארה, הם יחתמו על הנספח המנוסח בלשון משפטית וידרשו לחתום עליו, כשהוא מטיל עליהם חיוב בהיטלים החלים על מסיקה דווקא. האמור בנספח אף מנוגד לקבוע בהסכם בדבר חובת מסיקה לשלם את התשלומים החלים עליו ולבנות את הדירה בהתאם להיתר המתאים. הנספח נחתם בעותק אחד יחיד. בתחילה טענו מסיקה כי התובעים דרשו לחתום על הנספח בידיעת עו"ד מיארה ולאחר מכן טענו כי הדבר היה בניגוד להמלצתו וכי הוא לא היה מעורב בחתימה על הנספח. בישיבת ההוכחות אף נטען ע"י הנתבע כי היה זה הוא שדרש את חתימת מטודי על הנספח וכי אלמלא נחתם, לא היה נחתם ההסכם, וזאת בניגוד לטענתם הראשונה של מסיקה כי הנספח נחתם לדרישת מטודי דווקא. לו היה אמת בגרסת מסיקה, היו הם מבקשים לזמן כעדים מטעמם את עו"ד מיארה ואת מזכירתו, שנטען כי הדפיסה את הנספח. אך הם לא עשו כן. עו"ד מיארה שלל את האפשרות להדפסת הנספח במשרדו, כשהוא ינוסח בלעדית ע"י עו"ד תשובה בנוכחות מזכירת עו"ד מיארה ומטודי בלבד. הוא אף הצהיר כי לא יתכן שמטודי דרשו לחתום על הנספח, שהוראותיו מנוגדות להסכם המכר. עו"ד מיארה הודיע כי מזכירתו לא נוכחה באותה עת. ישנה אי התאמה צורנית בין כיתוב הנספח לכיתוב בהסכם המכר. שמה של התובעת שונה, עו"ד תשובה מופיע כמי שמייצג את מטודי והמסמך נוקט לשון עבר, על אף שמסיקה טוענים כי דרישת מטודי לענין זה היתה חדשה.
באשר לתביעת ליקויי הבניה טענו מטודי כי מסיקה התעלמו מפניותיהם לביצוע תיקונים, שעה שלא השיבו למכתבי ב"כ לענין זה, הגם שעו"ד תשובה אישר כי קיבל את הדרישות. למטודי אין אמון במסיקה ואין לכפות עליהם תיקונים שיבוצעו ע"י מסיקה, אלא יש לחייב את מסיקה בתשלום עלות התיקונים בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. בנוסף עתרו מטודי לחיוב מסיקה בעגמת נפש, טרחה ומניעת הנאה מהדירה.
8. מסיקה טוענים בסיכומיהם כי הנספח להסכם נחתם במעמד חתימת הסכם המכר, על מנת להכשיר את שטחי השירות שהוסבו לשטחי מגורים, כשמטודי התחייבו לשלם את העלויות הכרוכות בכך. בנספח אף הוסכם כי במידה ולא יתקבל טופס 4 וכתוצאה מכך לא יקבלו מטודי משכנתא, הם יהיו רשאים לבטל את הסכם המכר ולקבל את כספם בחזרה. מסיקה הגישו בקשה לוועדה לתכנון ובניה בעיריה ושילמו מכיסם כספים לשם הכשרת שטחי השירות למגורים ורק לאחר מכן פנו בדרישה לקבלת שיפוי מאת מטודי בגין כך, כפי חלקם בבנין. מטודי לא הגיבו לדרישתם זו של מסיקה, ולפיכך מסיקה הגישו תביעתם במסגרת ההליך הראשון. כנגד מטודי התקבל פסק דין בהעדר הגנה והם לא השיגו עליו, ומשכך הינו חלוט. מטודי טענו בתחילה כי חתימותיהם על גבי הנספח זויפו ורק לאחר מכן טענו כי אכן מדובר בחתימותיהם, אך אלה הושגו במרמה. מדובר בטיעון עובדתי חילופי. מטודי לא הגישו כל תלונה למשטרת ישראל בענין זה. עו"ד מיארה אישר כי הסביר למטודי על הבעייתיות בהעדר טופס 4 לנכס והחתים אותם על מסמך, כהצהרתו, לפיו לא תהיה להם כל טענה כלפיו. עלה מעדות עו"ד מיארה כי ידע שמטודי חתמו על הנספח, אך בחר להישאר " מחוץ לתמונה". הסכם המכר מאפשר עריכת שינוי בכתב, וכך נעשה באמצעות החתימה על הנספח, בו אף קיימת הוראה לטובת מטודי, כמצוין לעיל. ככל שהנספח לא היה נחתם, היו מסיקה מחתימים את מטודי על ויתור על תביעה עתידית לענין אי התאמת השטחים. נתגלו סתירות בעדות הגב' מטודי. אין בציון עו"ד תשובה כב"כ מטודי בנספח, אלא משום טעות הדפסה של מזכירתו של מיארה. מדובר בתביעה לביטול פסק דין חלוט המהווה מעשה בית דין. עיקרון סופיות הדיון מחייב למנוע מבעל דין לפתוח מחדש את ההליך. טענת מרמה תתקבל באם יש בידי בעל הדין ראיה חדשה שנתגלתה לו לאחר פסק הדין, הוא לא יכול היה להשיגה בשקדנות סבירה ויש בה כדי לשנות לחלוטין את תוצאות המשפט. מטודי ייחסו בתחילה את טענת המרמה גם לעו"ד תשובה. מסיקה טענו כי לא יעלה על הדעת שעו"ד עם נסיון רב שנים יזייף את חתימת מטודי, אף בשים לב לעברו הפלילי הנטען של התובע 1 ז"ל. עם פתיחת תיק ההוצל"פ לביצוע פסק הדין שאת ביטולו מבוקש היום, לא העלו מטודי כל טענה אלא ביקשו הסדר תשלומים ואף שילמו בפועל.
באשר לתביעה בגין ליקויי הבניה, מטודי לא פנו אל מסיקה בדרישה מפורטת לענין הליקויים. במכתב ב"כ מטודי אותה עת לא הופיעו פרטי ההתקשרות ב"כ מטודי ולפיכך לא ניתן היה להשיב למכתב. מסיקה אינם מתנגדים לביצוע התיקונים כפי חובתם עפ"י חוק המכר, אלא שמטודי ערכו שינויים בדירה שגרמו לליקויים. מכל מקום, על מטודי לשאת בתשלום חובם למסיקה, ורק לאחר מכן על מסיקה לתקן את הליקויים.
ג. דיון:
עיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי העדים ונספחיהם, בעדויות שהובאו בפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים.
התביעה לביטול פסק הדין ( תיק 9650-11-14)
9. מטודי עותרים לביטול פסק הדין שניתן כנגדם בהליך הראשון בהעדר הגנה, בטענה למרמה, זיוף והונאה.
ברע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' ויינשטיין נקבע כי:
"פסק דין שניתן בהעדר הגנה ומכריע מכללא לטובת התובע בפלוגתא עיקרית, שהיא נושא ההתדיינות הראשונה וההכרעה בה היא בבחינת הכרעה שבלעדיה אין, מונע מן הנתבע לשוב ולהעלות בהתדיינות נוספת טענות החותרות תחת הכרעה זו... כל מסקנה אחרת תחתור תחת הצורך להגיש כתבי הגנה, או בקשות רשות להתגונן או להתייצב לדיונים. בשיטה המאפשרת לנהוג כך, פסקי דין שניתנו בהעדר הגנה לעולם לא יהיו חלוטים. לא יהיה צורך בהגשת בקשה לביטול פסקי דין כאלה ולא תהיה משמעות למועדים להגשת בקשת הביטול. נתבעים יוכלו, גם בחלוף שנים..., להפוך לתובעים ולטעון טענות נגד החיוב, לרבות טענות מרכזיות ביותר... כך ייפגע הן האינטרס של בעל הדין שזכה בדינו להגנה מפני הטרדות חוזרות ונשנות מצידו של בעל הדין שכנגד והן האינטרס הציבורי בסופיות הדיון ובניצול יעיל של המשאבים השיפוטיים המוגבלים... דעת לנבון נקל, כי סופיות הדיון איננה ' לעומתית' לצדק. התדיינות שאינה פוסקת, היא היא היוצרת עיוות, מבוכה ועוול. דרך הכלל היא, כי סופיות הדיון משרתת את הצדק. היוצא מן הכלל הוא, מצב שבו סופיות הדיון גורעת מן הצדק".
בענייננו, ניתנה למטודי הזדמנות להתגונן מפני תביעת מסיקה לתשלום הכספים שנטען כי מגיעים להם מכוח הנספח. אותו נספח לגביו טוענים מטודי את טענת המרמה והזיוף. מטודי לא עשו כן וניתן כנגדם פסק דין בהעדר הגנה. בבקשתם לביטולו הם העלו את השגותיהם, הנטענות גם בהליך שבפני, באשר לתוקפו של הנספח ולטענתם כי הוצא מידם במרמה. בקשתם לביטול פסק הדין נדחתה. פסק הדין הינו חלוט ומטודי לא השיגו עליו. לא ניתן כל הסבר המניח את הדעת לכך שמטודי לא פעלו להגשת השגה על ההחלטה הדוחה את בקשתם לביטול פסק הדין, כשבפיהם טענה המבוססת על מרמה. פסק הדין בהליך הראשון למעשה הכריע, ולו מכללא, בשאלת תקפות הנספח וחיוב מטודי מכוחו. פסק הדין מהווה מעשה בית דין בין הצדדים ומטודי למעשה מנועים מלטעון בניגוד אליו.
10. באשר לאפשרות ביטול פסק דין חלוט בשל טענת מרמה, נפסק בע"א 6019/07 טורג'מן נ' אחים עופר ( ניהול) בע"מ כי: "הסוגיה של ביטול הכרעה שיפוטית חלוטה בשל תרמית אינה מעוגנת בדבר חקיקה כלשהו, ולפיכך ההלכות בעניין זה מקורן בפסיקה המתפתחת... הסוגיה מעוררת מתח בין שני ערכים מתחרים של מערכת המשפט: האחד, הינו עיקרון סופיות הדיון, והשני עניינו ברצון להגיע לחקר האמת ולא לתת לאדם ליהנות מפירות עוולתו... עיקרון סופיות הדיון עיקרון מושרש הוא במשפטנו ואין להפחית בערכו. מגולמים בו צרכיה של מערכת המשפט שלהבטחת יעילותה נדרש לשים סוף לדיון ולא לאפשר פתיחת דיונים מחדש... האינטרס החברתי ליצירת כלל של סופיות הדין נוגע גם לצורך בוודאות ויציבות של פסק הדין, וכנגזר מכך גם לאמון הציבור במערכת המשפט... לצד זאת מגולם בעיקרון זה הצורך להגן על המתדיין שכנגד שלא יוטרד יותר מפעם אחת בשל אותה עילה או פלוגתא...
מנגד ניצב העיקרון לפיו אין מעוול נמצא נשכר בעוולתו... במסגרת עיקרון זה מצוי גם רצונה של מערכת המשפט להגיע לחקר האמת ולתקן טעויות שעשתה, תוך הכרה במגבלותיה של מערכת השפיטה... פסיקת בית משפט זה הכירה בכך כי כאשר מדובר בתרמית בהשגת פסק הדין, נקודת האיזון נוטה לכיוון האמת והצדק, ולפיכך ניתן יהיה לבטל פסק דין חלוט שהושג במרמה ולערוך משפט חוזר אזרחי".
עם זאת נפסק כי היענות לבקשה מעין זו תישקל במשורה ובכפוף לתנאים מחמירים. "התנאי הראשון לביטול פסק דין חלוט הוא אמינות לכאורית או משקל ממשי של הראיות המבססות את טענת המרמה. מובן כי לא כל טענה בעלמא כי עדות שנשמעה הינה עדות שקר או מסמך שהוגש הינו מסמך מזויף יכולה להצדיק ביטולו של פסק דין חלוט וקיום משפט חוזר בהליך... אם טענת המרמה הועלתה ועמדה לנגד עיניו של בית המשפט בהתדיינות הראשונה והיא נדחתה על ידו, לא ניתן לשוב ולהעלות את טענת המרמה במסגרת תביעה לביטול פסק הדין.. הפסיקה דורשת במקרה כזה להוכיח שהראיות המוכיחות את טענת המרמה מתבססות על אירוע שהתרחש לאחר פסק הדין, או על ראיות חדשות שהתגלו לאחר מתן פסק הדין ולא ניתן היה להשיגן במהלך ההתדיינות הראשונה אף בשקידה סבירה, או על ראיה החיצונית למשפט עצמו". ובהמשך: "המבקש להביא ראיות אלו נדרש להוכיח כי לא ידע על קיומן בעת ניהול ההליך בערכאה הראשונה וכי לא יכול היה לגלותן בשקידה ראויה... גם בנוגע להארכת מועד.. ישנו פתח המאפשר במקרים חריגים לסטות מההלכות הקבועות ולהיענות לבקשה למרות רשלנותו ומחדליו של המבקש... אלא שיש לזכור כי הפתח שהושאר צר הוא ביותר ושמור למקרים חריגים, כאשר ההלכה הכללית שמה דגש על מחדליו ורשלנותו של המבקש". "יש לנקוט לטעמי בפרשנות מקלה עם הטוען למרמה באשר למידת השקדנות הסבירה הנדרשת ממנו, ולשים דגש בעיקר על שני התנאים האחרים הנדרשים – אמינות לכאורית וחיוניות הראיה... עם זאת, באופן עקרוני, ככל שמדובר במרמה הנוגעת לעניין שבידיעתו הספציפית של הצד הטוען למרמה הנטייה תהיה לקבוע שלא מתקיים התנאי של שקדנות סבירה, אך גם זאת בהתאם לנסיבות אותו מקרה". "כאשר חל שיהוי רב בהגשת תביעה לביטול פסק דין חלוט נוטה הכף לטובת עיקרון סופיות הדיון".
מסקנתי הינה כי לא עלה בידי מטודי להוכיח עמידה בתנאים המפורטים לעיל, בוודאי לא בנטל המוגבר הנדרש להוכחת טענתם למרמה בהשגת הנספח, ולפיכך אין מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהליך הראשון, מהנימוקים שלהלן.
11. גרסתם של מטודי לענין השגותיהם באשר לנספח להסכם לא היתה סדורה. בתביעה הכספית שהגישו מטודי ( בתיק 56559-05-13) טענו הם כי הוחתמו על המסמך במרמה "ו/או" חתימתם עליו זויפה ( ראה סעיף 25 לכתב התביעה). משנמחקה תביעתם לענין זה והם הגישו את התביעה דנן לביטול פסק הדין ( בתיק 9650-11-14) הם טענו אותו טיעון חלופי גם בסעיף 21 לכתב התביעה דכאן. בדיון מיום 31/12/15 טען ב"כ התובעים כי מטודי לא חתמו על הנספח והינו מזויף. בדיון שנערך ביום 15/06/16 ולאחר שהנספח ( במקור) נמסר קודם לכן לידי ב"כ התובעים, טענו מטודי כי אכן חתימותיהם מצויות על גבי הנספח, אך הם הוחתמו עליו ללא ידיעתם.
משנשאלה לענין זה הגב' מטודי בחקירתה השיבה: "כשאני רואה את החתימה על המסמך זה נראה כמו החתימה שלי, אבל אני לא יודעת איך היא הגיעה לשם, אולי עשו העתק של החתימה שלי" ( ראה שורות 27-29 בעמ' 18 לפרוטוקול). אלא שלא הוגשה כל חוות דעת מטעם מטודי להוכיח כי מדובר בהעתק חתימתם על גבי הנספח או כדי להראות כי החתימה על הנספח לא נחתמה במועד בו נחתם הסכם המכר.
12. בהמשך נשאלה: "החתמנו אתכם כשלא שמתם לב?", והשיבה: "כן... יש שתי אפשרויות איפה אני יכולה לחתום על זה. קודם חתמנו במשרד של עו"ד מיארה. חתמנו על הרבה מסמכים, יכול להיות שאיזה דף נכנס בלי ששמנו לב ובלי שמיארה שם לב לזה. מיארה היה כל הזמן מתרגם לפני שאנחנו חותמים... אפשרות שניה שקיבלנו את המפתחות של הדירה אצל עו"ד תשובה וזה היה בבית שלו ובזמן שקיבלנו את המפתחות הוא ביקש שנחתום על מסמך... היינו לבד איתו בבית שלו. סמכנו עליו" ( ראה שורות 31 ואילך בעמ' 18-19 לפרוטוקול).
אין זה מסתבר בעיני לקבל את הסברה כי הנספח שורבב למסמכי ההסכם על מנת להחתים את מטודי עליו מבלי משים. מדובר בצדדים שמטרתם היתה להתקשר בהסכם מכר דירה בשווי 2,150,000 ₪. האם סביר כי המוכרים ובא כוחם " יסתכנו" ב"הגנבת" מסמך שעתיד להטיל על הרוכשים חיוב נוסף בסך 60,000 ₪ בלבד ( באופן יחסי לסכום תמורת המכר) ולסכן בכך הן את העסקה כולה, את שמם ואת רשיונו של עורך הדין?. בייחוד הדברים אינם עולים בקנה אחד עם הצהרת הגב' מטודי עצמה כי עו"ד מיארה תירגם להם כל מסמך לפני שחתמו עליו. אף עו"ד מיארה הכחיש קיומה של אפשרות זו. הגב' מטודי עצמה אישרה בחקירתה הנגדית כי ב"כ מסיקה הגיע למשרד עו"ד מיארה לשם חתימה על ההסכם, כשאת החוזה הדפיס עו"ד מיארה וכי ב"כ מסיקה לא הגיע עם מסמכים מטעמו ( ראה שורות 23-24 בעמ' 19 לפרוטוקול).
13. באשר לאפשרות לפיה הנספח נחתם במעמד מסירת הדירה בפועל, הגב' מטודי טענה כי הפגישה נערכה בביתו של עו"ד תשובה. עו"ד תשובה, שכזכור זומן כעד מטעם מטודי עצמם, הכחיש את הטענה וטען כי מסירת מפתחות הדירה לא בוצעה בביתו. הוא הצהיר כי הצדדים נפגשו בביתו בשלב מאוחר יותר לאחר דרישת מסיקה לתשלום ההיטלים, שעה שמטודי הגיעו על מנת לבחון את הנספח בביתו של עו"ד תשובה, פגישה אותה לא הכחישה מטודי. מכל מקום, הגב' מטודי אישרה בהמשך חקירתה הנגדית כי במעמד מסירת הדירה כלל לא נערך פרוטוקול מסירה ( ראה שורות 4-9 בעמ' 21 לפרוטוקול). מכאן כי אף לא נחתם מסמך כלשהו באותו מעמד, ובכלל זה, הנספח.
14. מטודי הבהירה והדגישה מספר פעמים בתצהיר עדותה הראשית כי, בהיותם עולים חדשים מצרפת, שלא שלטו כנדרש בשפה העברית ובורים בענייני משפט, כהצהרתה, "תמיד סמכנו ידינו באופן מלא ופעלנו אך ורק כמצוות עוה"ד מיארה מטעמנו.... ועל פי המלצותיו והנחיותיו בלבד חתמנו על מסמכים – וזאת גם לאחר שעו"ד מיארה מהיותו דובר צרפתית תרגם לנו והסביר לנו על מה אנו חותמים" (ראה סעיפים 2,3,6 לתצהיר מיום 10/07/16). ובסעיף 7 לתצהירה, בהתייחס לטענת מסיקה לפיה עו"ד מיארה ייעץ למטודי לא לחתום על הנספח, אך מטודי התעקשו לעשות כן, טענה: "שוב דברי הבל מנותקים מכל הגיון ואפשרות קלושה שהיא. מי אנחנו, חסרי כל ידע והבנה משפטית, שנמרה פיו של עו"ד מיארה?". האמנם?
עו"ד מיארה, שזומן כעד מטעם מטודי ולא הוגש מטעמו תצהיר עדות ראשית קודם לכן, הצהיר בעדותו הראשית כי: "התיק הזה זכור לי מסיבה פשוטה, אני לא תמיד מודיע ללקוח שאני לא מסכים שהעסקה תתבצע כיוון שיש דברים שלא נראים לי. כמו בניה חוקית או לא חוקית ולכן הזהרתי את הלקוח גם לפני וגם באותו יום והחתמתי אותו עד כמה שאני זוכר על מסמך בצרפתית והתובעת ובעלה המנוח, אמרתי להם שאם הם מוכנים לעשות את העסקה הזו למרות שמבחינתי היא לא ראויה, נא לחתום על המסמך הזה שבעצם מסביר מה הם ההסתייגויות שלי מהחוזה. זה מסמך שהיה בצרפתית... הם רצו בזמנו לתבוע אותי והיתה עו"ד מטעמם שפנתה אלי ושלחתי לה את המסמך, אולי אני יכול עוד למצוא אותו. לא הגעתי לפה עם התיק המשרדי של התובעים, אם הוא עדיין קיים, לא ידעתי למה אני מגיע לפה היום" ( ראה שורות 1-11 בעמ' 32 לפרוטוקול). משנשאל, האם הזהיר את מטודי שלא להתקשר בהסכם מאחר שטרם נתקבל טופס 4, השיב: "כן. אבל לא רק. אני חושב שהיו עוד בעיות שם, אני כרגע לא יכול לזכור" ( ראה שורה 13 בעמ' 32, שורות 12-13 בעמ' 33 ושורות 12-8 בעמ' 34לפרוטוקול).
15. הנה כי כן, הגם שמטודי הצהירה כי סמכה אך ורק על עו"ד מיארה וכי לא היתה עושה כל פעולה שאיננה על דעתו ובהמלצתו, מסתבר מפי העד מטעם מטודי, עו"ד מיארה עצמו, כי דווקא בעסקה זו ניתנה המלצת עו"ד מיארה למטודי שלא להתקשר בהסכם, ועל אף זאת בחרו מטודי, שהעידו על עצמם כ"בורים" ו"חסרי כל ידע והבנה משפטית", מיוזמתם להתקשר בהסכם המכר עם מסיקה. ענין מהותי זה, לא בא זיכרו בתצהיר מטודי או בחקירתה הנגדית. הדבר הועלה לראשונה ע"י עו"ד מיארה בעדותו הראשית, עליה חזר גם בחקירתו הנגדית. מטודי נשאלה בחקירתה הנגדית האם זכור לה כי מיארה התנגד לחתימתם על ההסכם, והיא השיבה כי איננה זוכרת זאת, באופן שאיננו מתיישב עם הצהרתו הנחרצת של עו"ד מיארה כי דווקא הסכם זה זכור לו בשל המלצתו שלא לחתום עליו ובשל דרישתו לחתימת מסמך ויתור כלפיו מאת מטודי. יובהר כי הטענה שהחתימה לא היתה על דעת עו"ד מיארה נטענה ע"י מסיקה בתצהיר עדותו הראשית ועוד בטרם נשמעה עדותו הספונטנית של עו"ד מיארה בענין.
16. שומה היה על מטודי, שעתירתם הינה לסעד הצהרתי לביטול פסק דין חלוט בטענה המייחסת לנתבעים מרמה, לבוא בידיים נקיות לבית המשפט ולהצהיר מבעוד מועד גם על כך שהם חתמו על ההסכם בניגוד להמלצת עו"ד מיארה. בייחוד שעה שהנתבעים טענו כי עו"ד מיארה לא המליץ למטודי לחתום על הנספח ושעה שעדות עו"ד מיארה חיזקה דווקא את גרסת הנתבעים גם בהקשר זה.
נוסף על כך, מטודי לא הצהירו כי חתמו על מסמך לעו"ד מיארה המבהיר להם את הסיכונים בהסכם המכר והפוטר את עו"ד מיארה מאחריות. מסמך מהותי זה אף לא הוגש לבית המשפט, הגם שיכול שניתן היה ללמוד הימנו כי עו"ד מיארה לא המליץ למטודי לחתום על האמור בנספח להסכם או הזהירם מפני השלכותיו, כטענת מסיקה. אי גילוי פרט מהותי זה ואי צירוף מסמך מהותי זה פועלים לחובת מטודי. יש בכך כדי להוביל למסקנה כי יכול שבגילוי המסמך היה דווקא כדי לחזק את גרסת מסיקה.
יוער בהקשר זה כי תמוה בעיני שעו"ד מיארה לא הצטייד בתיק אותו ניהל במשרדו עבור מטודי, כולל המכתב שנחתם על ידם עבורו. בזימון לעדות מצוינים שמות בעלי הדין, ומכאן שניתן היה להסיק באיזה הקשר מתבקשת עדות עו"ד מיארה. כמו כן, ב"כ התובעים בעתירתו לזימון עו"ד מיארה לעדות ציין כי שוחח עימו. יתירה מזו, ב"כ מטודי אמר בחקירה ראשית לעו"ד מיארה כי זו הפעם הראשונה בה עו"ד מיארה רואה את הנספח, אך עו"ד מיארה השיבו בשלילה וטען כי ב"כ מטודי שלח לו את הנספח קודם לכן והוא ראה אותו. מכאן שאי הצגת המסמך שנחתם בין מטודי לעו"ד מיארה, ולכל הפחות, אי ציון העובדה כי עו"ד מיארה לא המליץ למטודי להתקשר בהסכם, כאמור, פועלים לחובת מטודי.
17. יוער כי, הגם שמטודי ניסו להציג עצמם כעולים חדשים שהעברית אינה שגורה בפיהם, הרי עד לחתימת ההסכם התגוררו מטודי בארץ כשבע שנים מאז עלייתם מצרפת. גם התקשרותם בהסכם המכר, למרות עמדתו של עו"ד מיארה, אינה עולה בקנה אחד עם הצהרתם האמורה.
18. אמנם עו"ד מיארה הצהיר כי איננו זוכר בוודאות האם מזכירתו נוכחה במעמד חתימת הסכם המכר אם לאו. הוא הצהיר כי אין זה הגיוני ולא מתקבל על הדעת כי עו"ד תשובה הכתיב למזכירתו את תוכן הנספח והצדדים חתמו עליו, לאחר שעו"ד מיארה המליץ למטודי שלא לעשות כן. עם זאת, בחקירתו החוזרת אישר כי הוא לא יאסור על מישהו שמבקש את רשותו " להיכנס למחשב" כדי לעשות משהו, אך "קשה לי להאמין שהמסמך הזה נכנס באותו יום למחשב ושהמזכירה שלי מבצעת אותו, לא מתקבל על הדעת" ( ראה שורות 1-2 בעמ' 35 לפרוטוקול). עו"ד מיארה הצהיר כי איננו זוכר את הנספח וטען כי יכול שנחתם במועד חתימת ההסכם, אך בלי ידיעתו. הוא אף הכחיש שמטודי התעקש לחתום עליו.
עם זאת, ובכל הכבוד, אני מבכרת את גרסת הנתבעים לענין זה. ראשית, בשל כל המפורט לעיל, בשל חוסר העקביות בגרסת מטודי וחוסר הסבירות ל"שירבוב" הנספח כחלק ממסמכי המכר. שנית, בשל העלמת העובדה שעו"ד מיארה לא המליץ למטודי להתקשר בהסכם באופן המתיישב עם טענת הנתבעים כי עו"ד מיארה לא המליץ למטודי לחתום על הנספח. שלישית, בשל אי הצגת המסמך עליו חתמו מטודי כלפי עו"ד מיארה ויכול היה לשפוך אור על היקף הסתייגותו ביחס לתנאי ההסכם ו/או הנספח. רביעית, מדוע יידרשו הנתבעים להמציא תרחיש לחתימת הנספח בו מעורבים מספר עדים; עו"ד מיארה, מזכירתו, עו"ד תשובה וכן בעלי הדין, שעה שלו בתרמית עסקינן, היה נטען כי המסמך נחתם לאחר מכן בין הצדדים לבין עצמם?
כך גם השגות מטודי על טעויות צורניות הקיימות בנספח, כגון, ציון בלשון עבר, טעות בשמה הפרטי של הגב' מטודי או רישום עו"ד תשובה כמייצג את מטודי – אני מתרשמת כי כל אלה הם בבחינת טעויות קולמוס שדווקא עולות בקנה אחד עם טענת הנתבעים לעריכת הנספח " בו במקום" בעת חתימת ההסכם אצל עו"ד מיארה, תחת האפשרות כי מדובר במסמך מפוברק, שאך מצופה כי היה נערך תוך שימת לב לפרטים ולדקויות על מנת לשוות לו אופי אותנטי.
19. באשר לכך שמזכירת עו"ד מיארה לא הובאה לעדות, יש לציין כי עו"ד מיארה ציין כי יכול שעורכת – דין ממשרדו נכחה בעת חתימת ההסכם או בתו. העובדה כי לאחר הדיון טען כי לפי רישומי יומנו מזכירתו לא עבדה באותו ערב, איננה שוללת מיניה וביה נוכחות אישה מטעמו במשרדו, שמסיקה הבינו כי הינה מזכירתו, אף אם היתה עורכת – דין שעבדה אצל עו"ד מיארה או בתו.
יוער עוד כי, בניגוד לעמדת מטודי בסיכומיהם, אינני סבורה כי היה על מסיקה דווקא לדאוג לזימון המזכירה או לזימון עו"ד מיארה. מטודי הם שעותרים בתביעה לביטול פסק דין חלוט בטענה להשגת חתימותיהם על המסמך בדרכי מרמה ועליהם להוכיח תביעתם זו.
20. ערה אני לטענת מטודי בסיכומיהם כי בתחילה טענו מסיקה שמטודי הם שדרשו את הכשרת שטחי השירות ומכאן הדרישה לחתימה על הנספח, אל מול טענת מסיקה בחקירתו הנגדית כי זו היתה דרישתו, שאם לא כן לא היה נחתם ההסכם. עם זאת, אינני רואה כי בכך יש כדי להוביל למסקנה כי מטודי הוחתמו על המסמך במרמה.
אך ברי כי על פי תנאי ההסכם כלשונו, היה על מסיקה לשלם כל היטל, ככל שהיה נדרש, לשם הכשרת הבניה. עם זאת, מסיקה הצהיר כי לא היה בכוונתו לפעול לתיקון ההיתר על דרך ייחוס שטחי השירות לשטחי המגורים, הגם שכך נבנתה הדירה בפועל. הדבר עולה בקנה אחד עם הצהרת מטודי כי היא לא ביקשה כל שינוי בדירה ( כלומר, שינוי פיזי). אכן, בפועל הדירה נבנתה כך ששטחי השירות סופחו לשטחיה העיקריים של הדירה, אך באופן שאיננו עולה בקנה אחד עם היתר הבניה שהיה בתוקף אותה עת. ככל שעלה הצורך בהכשרת הדבר, הדבר כרוך בעלויות ומכאן האמור בנספח, בדבר חיוב מטודי בעלויות אלה באופן יחסי.
עו"ד תשובה, שהובא כעד מטעם מטודי, הצהיר כי אלמלא נחתם הנספח, היה מסיקה דורש ממטודי מסמך ויתור על כל טענה או תביעה בענין זה.
בין אם היה זה מטודי שעמד על הכשרת סיפוח שטחי השירות ובין אם היה זה מסיקה שביקש לפטור עצמו מעלויות אלה, עדיין אין בכך כדי להוביל למסקנה כי הענין כלל לא דובר ולא הוסדר בין הצדדים וכי מסיקה ו/או עו"ד תשובה פעלו לכאורה במרמה להחתמת מטודי על הנספח. וכל זאת, כזכור, בשל סכום המהווה פחות מ- 3% מתמורתו הכוללת של ההסכם.
21. ודוק, אין מדובר בהוראה בנספח הקובעת מראש חיוב בסכום כספי שמוטל על מטודי מעבר לסכום הקבוע בהסכם. ההוראה קובעת את חובתם בתשלום חלקם היחסי בהתאם להיקף זכויותיהם מתוך הזכויות בבנין. לשם כך נדרש מסיקה להגיש בקשות לרשויות המתאימות, להגיש תכנית, חוות דעת וכן שומה אודות חלקם של מטודי בכל ההיטלים והאגרות, שהוא עצמו נשא בהם. רק לאחר מכן דרש השבתם מאת מטודי. (אגב זאת יצוין כי לא מצאתי כרלבנטית את השאלה האם גם הדיירים האחרים בבנין שילמו את חלקם היחסי בעלויות ההיתר ו/או תיקונו, שכן לא מן הנמנע כי תנאי כזה או אחר בהסכם בין מסיקה למטודי לא יופיע דווקא בהסכם של מסיקה עם הדיירים האחרים, והצדדים חופשיים לבחור לעצמם את תנאי ההתקשרות ביניהם).
22. מטודי טענו בסיכומיהם אף לחוסר הגיונה של ההוראה בנספח המטילה עליהם את החיוב האמור בהיותה בלתי מקובלת, שעה שחיוב מהסוג האמור מוטל, ברגיל, על המוכר. עם זאת, כל הסכם וכל תניה, מקובלים או לא, ניתנים לשינוי, למשא ומתן בין צדדים ולהסכמות בהתאם לכדאיותה לכל אחד מהמתקשרים בהסכם. ההסכם עצמו איפשר לצדדים לשנות כל הוראה בו בכתב, כפי שנעשה בנספח.
ויודגש, הנספח איננו דן רק בהשתת החיוב בהיטלים על מטודי. בנספח מצויה הוראה נוספת ממנה מתעלמים מטודי ולפיה, ככל שלא תאושר למטודי הלוואה בשל אי קבלת טופס 4, יהיו הם רשאים לבטל את ההסכם ולקבל בחזרה את מלוא התמורה ששילמו למסיקה. הוראה זו באה להיטיב עם מטודי והינה מוסיפה על זכויותיהם האמורות בהסכם המכר. ככל שהיו מסיקה מבקשים להכשיל את מטודי ולהחתימם על הנספח לשם הוצאת כספים מהם במרמה, מדוע היה מקום לכלול תניה המיטיבה עם מטודי ומאפשרת להם ביטול ההסכם והשבה מלאה של כספיהם?
23. בשל כל האמור, לא מצאתי כי מטודי עמדו בנטל להראות כי הנספח הוצא מהם בלא ידיעתם, ובוודאי שלא הוכח כי הוצא מהם במרמה.
לכל האמור יש להוסיף את העובדה שמטודי לא נתנו כל מענה למכתב ההתראה ששלחו מסיקה בדרישה לתשלום ההיטלים ולא טענו כבר אז כי אין כל בסיס לחיוב נטען זה וכי הנספח הוצא מהם במרמה.
בנוסף, מטודי הגישו את תביעתם הראשונה, הכספית, במסגרתה תבעו, בין היתר, השבה של הכספים שנתבעו ע"י מסיקה במסגרת ההליך הראשון מכוח הנספח להסכם, רק ביום 29/05/13, היינו, בחלוף למעלה מחצי שנה מהמועד בו נדחתה בקשתם לביטול פסק הדין. באם אכן סבורים היו כי רומו ע"י מסיקה והוחתמו במרמה על הנספח להסכם, מכוחו חויבו לשלם להם כספים בהליך הראשון, מצופה היה כי יזדרזו לפנות לערכאה משפטית בהגשת תביעה לענין זה.
24. לא זו אף זו, בית המשפט הורה על מחיקת האמור בתביעתם הכספית של מטודי בכל הקשור לטענותיהם לענין ביטול פסק הדין, שכן, כקביעתו, ניתן לעתור לביטול פסק הדין רק במסגרת " תקיפה ישירה" ולא על דרך הגשת תביעה כספית. הגם שההחלטה האמורה ניתנה בחודש 04/14, הרי התביעה דנן, להצהרה על בטלות פסק הדין, הוגשה רק ביום 11/11/14, בחלוף שבעה חודשים מהחלטת בית המשפט האמורה, ובחלוף כשנתיים ממועד מתן ההחלטה הדוחה את בקשת מטודי לביטול פסק הדין בהליך הראשון.
יש בשיהוי זה, ודאי בשים לב להיות העתירה שבפני לסעד הצהרתי, כדי לפעול לחובת מטודי ולכרסם באיתנות טענתם למרמה המיוחסת למסיקה.
25. לכך יש להוסיף את העובדה כי אין חולק שמטודי הגישו בקשה להסדר תשלומים במסגרת תיק ההוצל"פ שנפתח לביצוע פסק הדין בהליך הראשון, שעניינו תשלום למסיקה בגין ההיטלים והאגרות שנדרשו לשם הכשרת שטחי השירות מכוח הנספח להסכם. הבקשה הוגשה לאחר שנדחתה בקשתם לביטול פסק הדין ובטרם הוגשה תביעתם הכספית כנגד מסיקה. היינו, מטודי ביקשו לבצע תשלומים על חשבון החוב מכוח פסק הדין אותו הם מבקשים לבטל היום, וזאת לאחר שכבר היו בפיהם טענות באשר לנספח להסכם, כפי שהועלו במסגרת בקשתם לביטול פסק הדין, שנדחתה, כאמור.
26. בשים לב לכל האמור ולאור הכללים שנקבעו לעיל, לא מצאתי כי מטודי עמדו בתנאים הנדרשים להוכחת זכאותם למתן פסק דין המצהיר על בטלות פסק הדין שניתן כנגדם בהליך הראשון. הן מאחר שלא עמדו בנטל ההוכחה לגוף הענין להוכיח כי הנספח נחתם במרמה כשנטל זה הוא מוגבר ומאחר שהסתירו מבית המשפט את התנגדות עו"ד מיארה לחתימתם על ההסכם, כמו גם את המסמך עליו חתמו ביחס אליו. כך גם התנהלות מטודי ממועד קבלת מכתב הדרישה ממסיקה, שלא נענה על ידם, אי הגשת כתב הגנה מטעמם בהליך הראשון, אי הגשת תשובתם לתגובת מסיקה לבקשה לביטול פסק הדין, אי הגשת בקשה לביטול או ערעור על ההחלטה הדוחה את בקשתם לביטול פסק הדין, כמו גם, השיהוי בהגשת תביעתם הכספית ובהגשת תביעתם הנוכחית ואף בקשתם להסדר תשלומים של החוב עצמו בלשכת ההוצאה לפועל. בכל אלה יש כדי להוביל לדחיית תביעתם. ממילא טענות מטודי ביחס לתוקפו של הנספח כבר נטענו בבקשתם לביטול פסק הדין, שנדחתה, ואין בפיהם טענה חדשה כלשהי שיש בה כדי לבסס החריג להצהרה על בטלות פסק דין חלוט.
לאור זאת, התביעה בתיק 9650-11-14 נדחית.

התביעה לליקויי בניה ( תיק 56559-05-13)
27. בהסכם התחייבו מסיקה לפעול במסגרת חוק המכר ( דירות), התשל"ג – 1973: "לטפל בכל ליקוי ו/או נזק בממכר מיד לאחר שיובא הדבר לידיעתם. האחריות לליקוי בניה תחול על המוכרים בלבד והכל בכפוף לאמור בחוק הנ"ל" ( ראה סעיף 3( ט) להסכם המכר).
לכתב תביעתם צרפו מטודי חוות דעת הנדסית מטעם " דור ליקויי בניה" ולפיה עלות תיקון הליקויים בדירה עומדת על סך 163,333 ₪.
28. המכתב הראשון ששלחו מטודי למסיקה בדרישה לתיקון הליקויים נושא תאריך 13/03/13. מכתב תזכורת נוסף נושא תאריך 28/03/13. התביעה הוגשה ביום 29/05/13.
מטודי לא צרפו אסמכתא למשלוח המכתבים למסיקה ולקבלתם על ידם. עם זאת, עו"ד תשובה, שהעתק המכתבים נשלח אליו, אישר קבלתם. מסיקה ותשובה טענו כי לא ניתן היה להשיג את ב"כ מטודי אותה עת בהתאם לפרטים שהופיעו במכתב מטעמה וכי מענה ששלחו לאותו מכתב חזר ללא דרישה.
אינני מקבלת טענה זו. ראשית, ניתן היה ליצור קשר ישיר עם מטודי, כפי שאף נתבקש במכתב הראשון. שנית, מסיקה לא צרפו את מכתב התשובה ששלחו, לטענתם, לב"כ מטודי וחזר ללא דרישה.
29. במכתב הדרישה לא פורטו הליקויים בפירוט, אלא נטען באופן כללי לקיומם, אם כי נטען לפניות על פה קודמות מטעם מטודי למסיקה, אשר לא נענו. במכתב השני נטען כי בהעדר תגובה מטעם מסיקה, פונים מטודי לקבלת חוות דעת מקצועית לענין הליקויים וישקלו צעדיהם בהתאם. כחודשיים לאחר מכן הוגשה התביעה בגין הליקויים.
הגם שהליקויים לא פורטו במכתב הדרישה " ברחל בתך הקטנה", לא היה מקום כי מסיקה ינקוט בדרך של " שב ואל תעשה" וכיום יטען כי עדיין יש לאפשר לו לבצע תיקונים בדירה חלף תשלום עלותם. ניתנה למסיקה ההזדמנות לסור לדירת מטודי לבדיקת טענתם לליקויים בדירה, אך הוא לא עשה כן סמוך לאחר קבלת פניותיהם או לפני הגשת התביעה.
אף לאחר הגשת התביעה טען מסיקה כי, גם אם קיימים ליקויים, אין הוא מחויב בתיקונם אלא לאחר שמטודי ישלמו לו את חובם בהתאם לפסק הדין הראשון ויקיימו את חלקם בהסכם. אין בידי לקבל טענה זו. אין בהסכם כל הוראה הקושרת בין שתי התניות האמורות; חובם של מטודי לשלם את חלקם בהיטלים בהתאם לנספח וחובת מסיקה ליתן אחריות לליקויים בהתאם לחוק. אין חולק כי מלוא תמורת המכר שולמה. חיוב מטודי עפ"י הנספח היה עתידי, רק לאחר וככל שיוטלו היטלים. פסק הדין בהליך הראשון ניתן בשל החיובים שנוצרו לאחר חתימת ההסכם לשם הכשרת שטחי השירות. אין באי תשלום סכום פסק הדין במלואו כדי לדחות את מועד ביצוע התיקונים או תשלום עלותם ע"י מסיקה.
30. בהסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט, מהנדס הבנין מר קליגסברג יעקב, לבדיקת הליקויים בדירה. המומחה מטעם בית המשפט ביקר בדירה ביום 23/03/16 ואמד את עלות תיקון הליקויים בסך 66,050 ₪ בתוספת מע"מ, שעה שככל שהתיקונים יבוצעו ע"י מטודי, יש להוסיף עלויות נוספות בשיעור כ – 25% וכן 10% נוספים עבור פיקוח הנדסי. המומחה מטעם בית המשפט אף השיב לשאלות ההבהרה מטעם שני הצדדים והצדדים ויתרו על חקירתו בבית המשפט.
ברגיל, יקבל בית המשפט את קביעותיו המקצועיות של המומחה שמונה מטעמו בהסכמה, אלא אם נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן ( ראה ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל ואח'). לא נטענה כל טענה מטעם מי מהצדדים באשר לחוות הדעת גופה או כי יש לסטות הימנה. חוות הדעת ערוכה באופן סדור ומפורט, תוך התייחסות לטענות שני הצדדים באשר לליקויים הנטענים ולא מצאתי כל טעם שלא לקבלה.
31. ערה אני לכך שמטודי פנו בדרישה ראשונה כתובה לענין הליקויים בחלוף כשנתיים וחצי ממועד מסירת הדירה, הגם שטענו להתגלות חלק מהליקויים סמוך לאחר שנמסרה להם החזקה בדירה. באותו חודש ממש הם שלחו את שני מכתבי הדרישה וכחודשיים לאחר מכן הגישו את התביעה. מכתבי הדרישה הוצאו כארבעה חודשים לאחר שנדחתה בקשת מטודי לביטול פסק הדין בהליך הראשון. לא מן הנמנע כי מטודי החליטו לעמוד על זכותם לענין תיקון הליקויים לאחר שנדחתה בקשתם לביטול פסק הדין. עם זאת, אינני רואה שלא לאפשר להם לעשות כן, נוכח חיובו של מסיקה למתן אחריות בשל הליקויים בהתאם לחוק ובשים לב למימצאי המומחה מטעם בית המשפט.
על אף האמור ונוכח הנסיבות הספציפיות המתוארות לעיל, סבורני כי במקרה דנן יש להעמיד את התוספת שיהיה על מטודי לשלם לביצוע התיקונים באמצעות צד ג' על שיעור 15% מעלות התיקונים, ובתוספת 10% נוספים עבור פיקוח הנדסי.
32. מטודי עותרים, בנוסף, לפיצוי בגין עגמת נפש, אי נוחות, טירדה, הפסד ימי עבודה, מניעת הנאה מהדירה והוצאות בסך 20,000 ₪ בשל הליקויים.
בע"א 5602/03 סגל ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נפסק כי, בבואו לפסוק פיצויים בגין עגמת נפש עקב ליקויי בניה, על בית המשפט לקחת בחשבון, בין היתר, את טיב הנכס בו נתגלו הליקויים, את טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה, את התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו, את עלות תיקון הליקויים וכיוב'.
מטודי כלל לא פרטו בתצהירם אילו ליקויים בדירה גרמו להם אי נוחות ובאיזה אופן. הם טענו באופן סתמי וכללי לענין זה ( ראה סעיף 5 לתצהירם מיום 26/11/14). זאת ועוד, המומחה מטעם בית המשפט מצביע על ליקויים, כגון, אי התקנת " וונטה" לאיוורור חדר האמבטיה, זווית פתיחה גדולה של כנפי החלון, תיקון מפלסי ריצוף, מדרגות ברוחב צר מהדרוש, יישור חוסר מישוריות בקיר, סדקים בקירות, סימני רטיבות ( ברובם יבשים) וכיוב', כשמרבית עלויות התיקון אינן כה גבוהות. העלות הדומיננטית לתיקון הינה בשל פוגות בעובי שאיננו מספיק בין האריחים בקומה ב' ובקומת המרתף.
למעט אי נוחות מעצם קיומו של ליקוי, אך בהעדר טיעון והוכחה ספציפיים לטירדה ואי נוחות קונקרטיים ו/או עגמת נפש כתוצאה מחיי היומיום בדירה עקב ליקוי כזה או אחר, אינני רואה אלא לפסוק פיצוי גלובאלי בגין כך למטודי בסך 5,000 ₪.
יוער כי רק בסיכומיהם עתרו מטודי לפיצוי נוסף עבור דיור חלופי לצורך ביצוע התיקונים, פיצוי אותו לא תבעו מלכתחילה בכתב תביעתם ואף המומחה מטעמם לא התייחס לכך. הסכום הנדרש בשל כך לא פורט ונטען באופן סתמי.
33. לפיכך אני מחייבת את מסיקה ( הנתבעים, ביחד ולחוד) לשלם לתובעת 2 סך 66,050 ₪ כקביעת המומחה, בתוספת 15%, היינו, בתוספת סך 9,907 ₪ ובתוספת בגין פיקוח הנדסי בסך 6,605 ₪. כל הסכומים האמורים ישאו מע"מ כחוק וכן הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, 25/05/16. בנוסף ישאו בפיצוי, כאמור, בסך 5,000 ₪.
בשל כך שהתביעה לסעד ההצהרתי נדחתה והתביעה בגין ליקויי הבניה נתקבלה אך בחלקה, אני מורה כי כל צד ישא בהוצאותיו.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, כ' סיוון תשע"ח, 03 יוני 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פרנק מטודי ז"ל
נתבע: בני מסיכה
שופט :
עורכי דין: