ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין י. שבי שיווק מזון בע"מ נגד דורון דניאלי :

לפני:
כבוד השופטת דגית ויסמן
נציג ציבור (עובדים), מר אריק מאיר
נציגת ציבור (מע סיקים), גב' עליזה מעין

המבקשת:
י. שבי שיווק מזון בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד בר וכרוב

-
המשיבים:
1. דורון דניאלי
ע"י ב"כ עו"ד רייכרט

2. שימורי אמיגה (א.ש. 1996) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד כהן

החלטה

1. לפנינו בקשה לצווי מניעה זמניים כדלקמן:
א. צו מניעה זמני המורה למשיב מס' 1 (להלן – דניאלי) שלא להתקשר עם המשיבה מס' 2 (להלן - אמיגה) ולהימנע מכל קשר עם אמיגה, בין במישרין ובין בעקיפין, כיועץ, קבלן, סוכן, עובד עצמאי או בכל אופן אחר, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, החל ממועד מתן הודעה על סיום עבודתו של המשיב ביום 30.4.18 ועד יום 30.5.19, וזאת באיזור שבתחומי המרכז, מגדרה עד חדרה.
לחילופין התבקש צו מניעה המורה לדניאלי שלא להתקשר עם אמיגה כמפורט לעיל ממועד התפטרותו ועד בכלל.
ב. צו מניעה זמני המורה לדניאלי להימנע מלעשות שימוש או לגלות או למסור מידע או סודות מסחריים הנוגעים למבקשת, במיוחד הסודות המסחריים אליהם נחשף במהלך עבודתו, לרבות כל מידע הקשור לרשימת לקוחותיה של המבקשת, רשימת עובדיה, תנאי העסקה של עובדיה, פרטי הלקוחות, פרטי ההזמנות מכל לקוח ומחירי המוצרים.
ג. צו מניעה זמני המורה לדניאלי שלא להתקשר עם עובדי המבקשת ולהימנע מכל קשר עם עובדי המבקשת, בין במישרין ובין בעקיפין, בכל עניין אשר קשור לעבודתו של דניאלי או לעיסוקיה של המבקשת או ללקוחותיה או לספקיה בין כיועץ, קבלן, סוכן, עובד עצמאי או בכל אופן אחר, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, ממועד סיום עבודתו ועד בכלל.
ד. צו המורה לדניאלי שלא לעשות שימוש, להחזיר ולא השאיר ברשותו או ברשות אחר כל החומרים אשר נמצאים ברשותו ואשר הגיעו אליו במהלך עבודתו אצל המבקשת, אם באופן ישיר מהמבקשת או מכל גורם הקשור עימה לרבות לקוחותיה וספקיה ובכלל זה כל דו"ח, רשימה, מאגר, תחשיב ומדיה מגנטית.
ה. צו המורה למשיבים שלא לעשות שימוש, לא להשאיר ולהחזיר את כל החומרים אשר הועברו מדניאלי אל אמיגה, ובכלל זה כל דו"ח, רשימה, מאגר, תחשיב ומדיה מגנטית.
ו. צו המורה למשיבים שלא לפנות ללקוחות המבקשת, בין במישרין ובין בעקיפין, בין כיועץ, קבלן, סוכן, עובד עצמאי או בכל אופן אחר, בין בעצמו ובין באמצעות קרוב או חברה או גוף כלשהו.
ז. צו האוסר על המשיבים לספק ללקוחות המקשת את ההזמנות אשר הוזמנו ולהעביר מיידית את רשימת ההזמנות למבקשת אשר תדרש לספקם ללקוחות כאמור, לרבות הזמנות בגין רשימת 10 לקוחות שצוינו בבקשה.

2. להלן הרקע העובדתי, כעולה מכתבי הטענות ומהעדויות הקצרות שנשמעו בדיון בבקשה:
א. המבקשת היא חברה העוסקת בשיווק מוצרי מזון קפואים ואחרים וכן חומרי ניקוי.
ב. דניאלי עבד אצל המבקשת מיום 1.2.2005 כאיש מכירות.
ג. בין הצדדים נחתם חוזה עבודה אישי ביום 21.2.2005 ( נספח ת/3 לבקשה).
ד. שכרו של דניאלי נקבע באחוזים מגביה מלקוחות בהם טיפל ובשנת 2018 עמדה על ממוצע של 40,000 ₪ ( עמוד 7, שורות 2-7).
ה. ביום 1.10.2007 נחתם בין הצדדים חוזה נוסף ( נספח ת/4 לבקשה). לחוזה החדש צורף נספח, עליו התובע חתם, העוסק בשמירת סודותיה של המבקשת. בכלל זה התחייב דניאלי לשמירה על סודותיה של המבקשת, לרבות " רשימת לקוחות או פרטי הלקוחות אשר הגיעו אל העובד במסגרת מתן השירותים אצל י. שבי שיווק מזון בע"מ ו/או לקוחותיה, בין עצמאית ובין בקשר ו/או בשיתוף עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין...".
בסעיף 10(2) לחוזה נקבע:
"העובד מצהיר ומתחייב בזאת כי עם תום החוזה או עם סיום עבודתו בחברה שלא עקב פיטורים שרירותיים מצד החברה – לא יעבוד ולא יעסוק בתחומי המרכז ( מגדרה ועד חדרה) בעסקי שיווק מזון, מוצרי מזון, מזון קפוא וחומר ניקוי בין בעצמו ובין על ידי אחרים מטעמו ו/או בשותפות עמם כבעלים, שותף, מנהל , איש מכירות, או כל תפקיד אחר וזאת במשך 12 חודשים מיום סיום עבודתו בחברה.
בנוסף לאמור לעיל – המגבלה הנ"ל תחול למשך שנתיים ממועד סיום העבודה ביחס ללקוחות החברה."
ו. במסגרת עבודתו אצל המבקשת, דניאלי טיפל בכ – 200 לקוחות, שהיקף המחזור הכספי שלהם אצל המבקשת עמד על כ – 15 מיליון ₪ ( עמוד 7, שורות 8-11).
ז. דניאלי מסר הודעת התפטרות ביום 30.4.18. באותו יום הנתבעת קיבלה את התפטרותו ואישרה לו שלא להגיע לעבודה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.
ח. על פי עדותו של דניאלי, כשלושה שבועות לפני התפטרותו, יצר קשר עם אמיגה ( עמוד 8, שורות 8-9). אין חולק שאמיגה היא חברה המתחרה במבקשת ( עמוד 2 לסיכומי המשיבה).
ט. לאור הודעת המבקשת בנושא ההודעה המוקדמת, דניאלי ראה עצמו פנוי להתקשר עם מעסיק אחר עוד בערבו של אותו יום (" ביום שקיבלתי את ההו"מ זה היה ב – 30.4, אז הלילה זה כבר סיפור אחר" – עמוד 8, שורות 6-7). ואכן, בשעה 20:00 באותו יום (30.4.18), דניאלי כבר קיבל רכב מאמיגה והחל לעבוד עבורה מיד למחרת ( עמוד 8, שורות 23-24, 27-28).
י. דניאלי לא הכחיש שקיימת ציפיה מאמיגה ש"יביא עמו" את הלקוחות בהם טיפל כשעבד אצל המבקשת – " מן הסתם חברת אמיגה שלוקחת איש מכירות חדש, אז היא רוצה גם את הלקוחות שלו, זה דבר הגיוני." (עמוד 8, שורות 19-20).
יא. המבקשת צירפה לבקשה שתי שיחות טלפון מוקלטות.
בשיחה ראשונה מיום 30.4.18 נשמע דניאלי משוחח עם ספק/ לקוח של המבקשת, כאשר הלקוח מתרה בדניאלי ש"אני צריך להיות לויאלי למערכת, אחי, אני לא יכול לא להיכנס ללקוחות, הלקוחות הם לא שלך, הם לקוחות של החברה", ואילו דניאלי משיב לו שהוא עובד בחברה שיכולה למכור ב – 5% רווח ( כלומר להציע מחיר טוב יותר מהמבקשת) ובהמשך גם אומר " תהיה לויאלי לחברה... אני עוד יותר לויאלי לפרנסה שלי".
בשיחה שניה מיום 2.5.18, נשמע נציג של המבקשת משוחח עם לקוח שלה ומסביר לו שההזמנה שדניאלי ביצע סופקה על ידי אמיגה ולא על ידי המבקשת.
בנוסף, על פי עדותו של מנהל הנתבעת, מר אורן שבי ( להלן – שבי), ביום 3.5.18 הוא ראה את דניאלי מגיע ללקוח של המבקשת בנס הרים ומספק סחורה של אמיגה ומשיחה עם הלקוח התברר שזה סבר שביצע הזמנה מהמבקשת ולא היה ער לכך שהיא סופקה מאמיגה.
3. מובהר כי המתואר לעיל מהווה מסגרת כללית וכי מדובר בקביעות על יסוד ראיות לכאורה שהוצגו ואין לראות באמור לעיל כקביעות עובדתיות סופיות.
4. בדיון שנערך בבקשה, נשמעו עדויות קצרות של שבי, דניאלי ושל מר עופר שרעבי, מנכ"ל אמיגה ( להלן – שרעבי).
לגבי עדותו של מר שרעבי, זו לא תרמה רבות לסוגיות שבמחלוקת, שכן על פי עדותו, אין הוא מעורה בפרטי ההתקשרות עם דניאלי והוא אף אינו מתעסק עם הזמנות, כך שלא יכול היה לאשר או להפריך את הטענות לגבי הזמנות שבוצעו על ידי דניאלי ( עמוד 10 שורה 31, עמוד 11 שורה 6).
יצויין שלא ניתן כל משקל לתצהיר לקוח, שצורף לתגובתו של דניאלי ואשר לא התייצב להעיד בעת הדיון בבקשה.
5. למרות שבאי כח המשיבים טענו כי מדובר בתחרות חופשית וכי אין סודות בענף, מעדויותיהם של שבי ושל שרעבי עולה כי פרטי הלקוחות, שמות אנשי הקשר, צרכיהם הספציפיים של כל לקוח ולקוח, תנאי התשלום, כל אלה פרטים סודיים שאינם ידע שהוא נחלת הכלל ( ר' בעדותו של שבי, עמוד 3 שורה 21 עד עמוד 4, שורה 1 וכן בעדותו של שרעבי בעמוד 11 שורה 19 עד עמוד 12, שורה 6). ובלשונו של שרעבי – " בגוגל אי אפשר למצוא דבר כזה" (עמוד 12, שורה 6).

6. לאור עדויות אלה, נדחות כל הטענות לפיהן למבקשת אין סודות מסחריים או כי פרטי לקוחות, פרטי ההתקשרות עימם, תנאי התשלום ופרטים נוספים הקשורים לצרכי הלקוחות של המבקשת, אינם מהווים סוד מסחרי.
משהוכח לכאורה כי בידי דניאלי מצוי מידע סודי של המבקשת, הנוגע ללקוחותיה, יש לבחון אם מתקיימות הנסיבות המצדיקות את הגבלת עיסוקו. סוגיה זו תבחן, בין השאר, לאור סעיפי הגבלת עיסוק בחוזה העבודה של דניאלי עם המבקשת.
7. ההלכה הפסוקה בנושא הגבלת עיסוקו של עובד, נקבעה בשני פסקי דין מרכזיים: ע"ע (ארצי) 164/99 פרומר – רדגארד בע"מ, פד"ע לד 294 (1999) (להלן - הלכת צ'קפוינט) וע"א 6601/96 AES SYSTEMS INC נ' סער , פ"ד נד (3) 850 (2000) (להלן - הלכת סער). בהלכת צ'קפוינט נקבעו הדברים הבאים:

"לתנית הגבלת עיסוק בחוזה עבודה אישי אין ליתן, לכשעצמה, משקל רב. יש לייחס לתניה נפקות רק אם היא סבירה ומגנה בפועל על האינטרסים של שני הצדדים, לרבות המעסיק הקודם ובעיקר על סודותיו המסחריים. בהיעדר קיומן של נסיבות כפי שיפורטו להלן, ובעיקר בהיעדר 'סודות מסחריים', גובר עקרון חופש העיסוק על עקרון חופש ההתקשרות" (ר' גם ע"ע (ארצי) 15/99 דיירקס מערכות רפואיות בע"מ – ספקטור (21.4.05), וכן ע"ע (ארצי) 457/09 הדיה בע"מ – אדטו, (28.10.11)).

בהלכת סער נקבע:
"...באיזון הכולל, חופש העיסוק גובר כאשר מנגד עומד אך האינטרס של המעביד לאי תחרות, ואילו חופש החוזים גובר כאשר לצדו עומד אינטרס לגיטימי של המעביד, כגון אינטרס 'קנייני' או 'כעין קנייני' של המעביד. נמצא, כי הגבלת התחרות 'כשלעצמה' – הגבלה 'עירומה' שאינה מגינה על אינטרס המעביד מעבר לאינטרס אי התחרות – אינה מגנה ככלל על 'אינטרס לגיטימי' של המעביד. היא נוגדת את טובת הציבור, והיא תיפסל בגדריה של 'תקנת הציבור'".

בית המשפט העליון חזר על הלכה זו בע"א 10545/05 בטאן נ'INTEGRA MICROSYSTEMS 1988 INC, (1.3.12).

8. על מנת לתת תוקף לתניית אי תחרות, על המעסיק להראות שיש לו "סוד מסחרי" ראוי להגנה. בנוסף, בית הדין הארצי קבע בפרשת צ'קפוינט, כי לשם הגבלת עיסוקו של עובד נדרש להוכיח כי אכן קיים סוד מסחרי וכי העובד עושה בו שימוש:

"'סוד מסחרי' אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של 'סוד מסחרי' להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של"סוד", כפי שאירע במקרה דנן, אלא יש להצביע לדוגמה על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת ה'סוד המסחרי' על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר 'סוד'. יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב'סוד' וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן."

כפי שפורט לעיל, בעניין שבפנינו, שוכנענו כי פרטי הלקוחות, שמות אנשי הקשר שלהם, פרטי התמחור וצרכיהם של הלקוחות, כל אלה פרטים הנוגעים לרשימת הלקוחות המהווים סוד מסחרי של המבקשת, הראוי להגנה על פי הדין.

9. על פי הדין, "עובד שמצוי בידו 'סוד מסחרי' אינו מנוע בכל מקרה מלעבוד אצל מעסיק מתחרה. בבוא בית הדין להגביל את עיסוקו של עובד, יש ליתן ל'סוד המסחרי' שבידו משקל משמעותי, רק אם קיימת הסתברות סבירה כי העובד יעשה בו שימוש וכי הדבר יפגע באופן ממשי במעסיקו הקודם" (הלכת צ'קפוינט, עמוד 328).

עוד נזכיר, שלצורך הטלת צו מניעה זמני, נדרשות על פי התקנות ראיות מהימנות לכאורה. לא די בסברא או בהעדרה על מנת להגביל את עיסוקו של אדם. בעניין זה נפסק כי אין די בחשש לגילוי סודות מסחריים על מנת להגביל את עיסוקו של עובד.

10. יישום הכללים המשפטיים על התשתית העובדתית שהונחה בפנינו, הביא אותנו למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה כפי שיפורט להלן -

א. ראשית, אין חולק שדניאלי חתום על סעיף הגבלת תחרות. גם אין חולק שדניאלי עבר לעבוד אצל מתחרה של המבקשת.
ב. נסיבות התפטרותו של דניאלי, שהתקשר עם אמיגה בהיותו עובד של המבקשת ובערבו של היום שבו המבקשת הודיעה לו שתוותר על עבודה בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, כבר קיבל רכב לשם תחילת עבודתו אצל אמיגה, ואף מיד בסמוך לכך ביצע הזמנות ללקוחות שהכיר מעבודתו אצל המבקשת, תומכת במסקנה לפיה מדובר במהלך מתוכנן של דניאלי, אשר בראות עינינו, אינו מתיישב עם חובות תום הלב והנאמנות של עובד למעסיקו ( השוו: בר"ע ( ארצי) 19479-08-15 פריבירדס בע"מ – לוזון, 20.8.13; ע"ע ( ארצי) 1688-11-11 הארה תוכניות העשרה בע"מ – פיין, 4.12.12).
ג. לאלה מצטרפת עדותו של שבי ( הנתמכת בתמלולי שיחות שהוצגו), לפיה דניאלי כבר פנה למספר לקוחות/ ספקים של המבקשת, בהיותו עובד של אמיגה.
ד. איננו מסכימים לטענתה של אמיגה בסיכומיה, לפיה לא ניתן לראות בלקוחות כשייכים למי מהחברות. אמנם הלקוחות חופשיים לבחור עם איזה ספק להתקשר, אך אין משמעות הדבר היא שעובד של אחת החברות, שנחשף לרשימת הלקוחות, מכיר את אנשי הקשר, את פרטי התמחור ותנאי התשלום וכן את צרכיו של הלקוח, רשאי לעשות שימוש במידע סודי זה במסגרת עבודתו אצל חברה מתחרה במעסיקו, אצלו נחשף למידע הסודי.
ה. איננו מקבלים את טיעונו של דניאלי, לפיו הלקוח שייך לו, מאחר שהקשר עמו הוא תוצאה של עבודתו. הקשר עם הלקוח נוצר במהלך עבודתו של דניאלי אצל המבקשת, בעת שקיבל ממנה שכר בגין עבודתו זו. אם היה ספק בעניין זה, הרי שכך גם הוסכם במפורש בחוזים עליו דניאלי חתם.
גם אין לראות בקשר האישי עם הלקוח כחלק מכישוריו הכלליים והמקצועיים של דניאלי. כפי שעלה בעדויות שנשמעו, העיקר בקשר עם הלקוח הוא הכרת צרכיו, איש הקשר, תמחור, תנאי תשלום וכדומה. כל אלה נתונים מסחריים של המבקשת ולא יכולים להפוך לכישורים כללים של עובד. מדובר במידע ולא בכישורים. מידע זה שייך למבקשת.
11. בפסק הדין בעניין צ'ק פוינט נקבע שבטרם יגביל בית הדין את עיסוקו של העובד, עליו לבחון את הנסיבות הבאות: קיומו של סוד מסחרי, הכשרה מיוחדת, תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק וחובת תום הלב וחובת האמון. במקרה שלפנינו, לא הוכחה הכשרה מיוחדת או תמורה מיוחדת בגין הגבלת העיסוק ( למרות שאין חולק כי שכרו של דניאלי לא היה נמוך כלל ועיקר, וודאי בהשוואה לשכר הממוצע במשק). לעומת זאת, הוכח קיומו של סוד מסחרי ראוי להגנה וכן קיים קושי ממשי בהגנה על העמדה לפיה פעולותיו של דניאלי נעשו בתום לב.
כאשר הוכח שההגבלה החוזית על עיסוקו של דניאלי אינה " הגבלה עירומה", בשים לב לנזק שעלול להיגרם למבקשת ( דניאלי טיפל בלקוחות שהיקפם הכספי הוא 15 מיליון ₪), וכן בהתחשב בכך שמיד עם התפטרותו מהמבקשת, דניאלי פנה ללקוחות של המבקשת, כעובד של אמיגה, אנו סבורים שיש מקום להיעתר לבקשה באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.
12. בבקשה לסעדים זמניים התבקשו סעדים הן כנגד דניאלי והן כנגד אמיגה. בהתחשב בכך שאמיגה היא חברה מתחרה במבקשת, בשים לב לחשיבותה של תחרות חופשית וכאשר בשלב זה לא הוכח כי פעולותיו של דניאלי נעשו בתיאום או בידיעה של מי מטעם אמיגה, לא מצאנו ליתן צווים כנגד אמיגה.
בכלל זה, ומאחר שמשמעות הדברים היא הגבלת עיסוקו של דניאלי באופן בלתי מידתי, לא מצאנו להיעתר לבקשה לאסור על דניאלי לעבוד בשירותה של אמיגה.
13. ביחס לדניאלי, מצאנו להיעתר לבקשה לצווים הבאים:
א. צו מניעה זמני המורה לדניאלי להימנע מלעשות שימוש או לגלות או למסור מידע או סודות מסחריים הנוגעים למבקשת, במיוחד הסודות המסחריים אליהם נחשף במהלך עבודתו, לרבות כל מידע הקשור לרשימת לקוחותיה של המבקשת, רשימת עובדיה, תנאי העסקה של עובדיה, פרטי הלקוחות, פרטי ההזמנות מכל לקוח ומחירי המוצרים.
ב. צו מניעה זמני המורה לדניאלי שלא להתקשר עם עובדי המבקשת ולהימנע מכל קשר עם עובדי המבקשת, בין במישרין ובין בעקיפין, בכל עניין אשר קשור לעבודתו של דניאלי או לעיסוקיה של המבקשת או ללקוחותיה או לספקיה בין כיועץ, קבלן, סוכן, עובד עצמאי או בכל אופן אחר, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, ממועד סיום עבודתו ועד בכלל.
ג. צו מניעה זמני המורה לדניאלי שלא לפנות ללקוחות המבקשת, בין במישרין ובין בעקיפין, בין כיועץ, קבלן, סוכן, עובד עצמאי או בכל אופן אחר, בין בעצמו ובין באמצעות קרוב או חברה או גוף כלשהו.
ד. צו המורה לדניאלי שלא לעשות שימוש, להחזיר ולא השאיר ברשותו או ברשות אחר כל החומרים אשר נמצאים ברשותו ואשר הגיעו אליו במהלך עבודתו אצל המבקשת, אם באופן ישיר מהמבקשת או מכל גורם הקשור עימה לרבות לקוחותיה וספקיה ובכלל זה כל דו"ח, רשימה, מאגר, תחשיב ומדיה מגנטית.
14. בשאלה מהו פרק הזמן שעל הצווים לעמוד בתוקף, נציין כי כל הצווים העוסקים בסודותיה של המבקשת, יעמדו בתוקפם עד מתן פסק דין בתובענה או מועד מאוחר יותר שייקבע בפסק הדין, וזאת לאור ההלכה הפסוקה לפיה סוד נשמר ככזה עד שהוא הופך לנחלת הכלל, ואין בהכרח מגבלה על משך הזמן בו המידע נחשב כסודי.
עם זאת ורק בהתייחס לפנייה ללקוחות של המבקשת, בשים לב לכך שרשימת הלקוחות יכולה להשתנות וכי לקוחות יכולים גם על דעת עצמם לבקש לפנות לספק אחר, ובנוסף – מאחר שלסוגיה זו נפקות לגבי יכולת ההשתכרות של דניאלי, אנו מורים כי הצו בנושא זה יעמוד בתוקפו במשך 6 חודשים ממתן החלטה זו.
15. תוקף הצווים הזמניים יותנה בהפקדת 100,000 ₪ על ידי המבקשת, כערבות להבטחת פיצוי בגין כל נזק שייגרם לדניאלי כתוצאה ממתן הצווים, אם תפסק התובענה או שהצווים יפקעו מסיבה אחרת.
16. סוף דבר - הבקשה מתקבלת בעיקרה ביחס למשיב מס' 1 ונדחית ביחס למשיבה מס' 2.
בנסיבות העניין, המשיב מס' 1 ישא בהוצאות המבקשת בסך 15,000 ש"ח שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.
בהתחשב בכך שהמשיבה מס' 2 היא מעסיקתו החדשה של המשיב מס' 1 וצירופה להליך היה מחוייב כצד העלול להיפגע מהחלטת בית הדין, המבקשת תשא בהוצאת המשיבה מס' 2 בסך 8,000 ₪, שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

המזכירות מתבקשת לשלוח החלטה זו לצדדים באמצעות הפקס/ דוא"ל ולוודא טלפונית.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ח, (21 מאי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

אריק מאיר, נציג ציבור (עובדים)

דגית ויסמן, שופטת

עליזה מעין, נציגת ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: י. שבי שיווק מזון בע"מ
נתבע: דורון דניאלי
שופט :
עורכי דין: