ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין LIFESTYLE LICENSING B.V נגד יפיז אופנה בע"מ :


לפני
כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

המבקשות

  1. LIFESTYLE LICENSING B.V
  2. 4. LIFESTYLE EQUITIES C.V

נגד

המשיבים

1. יפיז אופנה (2004) בע"מ

2. יפית אטיאס

3. רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ

4. זברה יונייטד בע"מ

5. יעקב אוחיון

6. סלקט פרו בע"מ

החלטה

רקע עובדתי וטענות הצדדים
התובענה דנן הוגשה ביום 7.2.17.
ביום 30.4.17 הגישו המשיבים בקשה לחיוב המבקשות בהפקדת ערובה להוצאותיהם. לאחר שהוגשו תשובה ותגובה לבקשה, קבעתי בהחלטתי מיום 5.6.17 כי הבקשה תידון במועד הדיון, אלא שהדיון שהיה קבוע בתיק נדחה נוכח הודעת הצדדים כי פנו להליך גישור.
לדיון שהתקיים ביום 2.1.18 לא התייצב מר חדד, מנכ"ל המבקשות, אשר תצהירו צורף לתמיכה בתשובתן לבקשה לחיובן בהפקדת ערובה. במסגרת הדיון קבעתי, כי מן הראוי שהצדדים ישובו להליך גישור, על פי המתווה שהוצע במסגרת הדיון, וכן כי: "שעה שהמצהיר מטעם התובעות (המשיבות בבקשה לחיוב ערובה) לא התייצב לדון, הגם שהוצג מסמך דרישה להתייצבותו מיום 1.8.17, איני נדרשת לבקשה זו על מנת לאפשר לצדדים לשוב לשולחן המו"מ".
ביום 22.2.18 הודיעו המבקשות כי הליך הגישור לא צלח, וביום 25.2.18 הגישו את הבקשה דנן, במסגרתה עותרות הן כי יותר להן להגיש תצהיר משלים, לרבות אסמכתאות, לתמיכה בתשובתן לבקשה לחיובן בהפקדת ערובה, וכן כי יינתן צו מגן בקשר עם המידע הסודי הכלול בתצהיר ובאסמכתאות האמורים.
לטענת המבקשות, הגם שדי באמור בתשובתן לבקשה לחיובן בהפקדת ערובה כדי לדחות הבקשה, יש להתיר להן להגיש תצהיר משלים, בצירוף אישורים מבנקים בהם מתנהלים חשבונות בנק של המבקשות, המצביעים על יתרות זכות גבוהות, וזאת על מנת לאיין לחלוטין את חששם הנטען של המשיבים כי ככל שהתביעה נגדם תידחה לא יוכלו לפרוע את ההוצאות שייפסקו לחובת המבקשות.
המבקשות טוענות, כי למשיבים לא ייגרם כל נזק מצירוף התצהיר המשלים שכן בקשה להפקדת ערובה לא נועדה לשמש כבקשה טקטית שתכליתה להכביד על התובע, אלא להבטיח כי במידת הצורך הנתבע יוכל לגבות את ההוצאות שייפסקו לזכותו.
באשר לצורך במתן צו מגן, טוענות המבקשות, כי הינן חברות פרטיות אשר נתוניהן המסחריים והכספיים אינם מפורסמים ברבים, ומשכך המידע הכלול בתצהיר המשלים ובמסמכים המצורפים לו הוא בגדר מידע סודי ורגיש, שכן יש בו כדי להצביע על רמת נזילותן, תזרים המזומנים שלהן, פעולות המבוצעות בחשבון הבנק שלהן וכיו"ב. מידע זה מהווה סוד מסחרי, ומשכך יש להורות על מתן צו מגן שיבטיח כי מידע זה לא יפורסם.
מנגד, טוענים המשיבים, כי משהוגשו מלוא כתבי הטענות במסגרת הבקשה להפקדת ערובה, ואף התקיים דיון בבקשה, אין להתיר למבקשות לערוך מקצה שיפורים ולשפר את עמדתן. שעה שהמצהיר מטעמן לא התייצב לדיון שהתקיים בבקשה, חרף העובדה כי המשיבים שלחו למבקשות דרישה כי יתייצב לחקירה על תצהירו, יש לקבוע כי המבקשות לא הוכיחו את טענותיהן, ולהכריע בבקשה להפקדת ערובה על בסיס כתבי הטענות בלבד, ולחייב את המבקשות בהפקדת ערובה.
לטענת המשיבים, הבקשה להפקדת ערובה הוגשה זה מכבר, מלוא כתבי הטענות הוגשו ובשל עקרון סופיות הדיון הגיעה העת להכריע בבקשה.
באשר לבקשה למתן צו מגן טוענים המשיבים, כי תדפיסי חשבונות בנק אינם מהווים נתונים כספיים סודיים, אין בם משום סוד מסחרי, ומשכך אין להיעתר לבקשה.
בתגובה לטענות המשיבים טוענות המבקשות, כי הגשת התצהיר המשלים נועדה אך כדי להפיג את חששם של המשיבים, לפיו אין בידי המבקשות די משאבים כספיים על מנת לעמוד בתשלום הוצאות משפט, ככל שייפסקו לחובתן, והרי זו תכליתה של הפקדת ערובה. משכך, אין כל סיבה שבדין או בהגיונם של דברים למנוע את הגשת התצהיר המשלים.
לטענת המבקשות, בניגוע לנטען על ידי המשיבים, הדיון בבקשה להפקדת ערובה לא הסתיים. כבר במסגרת הדיון מיום 2.1.18 הצהירו המבקשות על כוונתן להגיש מסמכים נוספים המעידים על איתנותן הכלכלית, בכפוף למתן צו שיבטיח שמירה על סודיות המסמכים. גם אז המשיבים הביעו את התנגדותם וביקשו כי תינתן החלטה בבקשה להפקדת ערובה, ואולם התנגדותם לא התקבלה והחלטה בבקשה להפקדת ערובה לא ניתנה. הצהרת המבקשות באשר להגשת מסמכים נוספים לא עלתה בחלל ריק, אלא נוכח הצעת בית המשפט כי המבקשות תשקולנה לעשות כן.
עוד טוענות המבקשות, כי הדיון מיום 2.1.18 לא נקבע לצורך דיון בבקשה להפקדת ערובה, ולאור השתלשלות העניינים שקדמה לא ניתן היה להבין כי בישיבה זו לא עתיד להתקיים דיון בבקשה, שעה שהדיון התקיים זמן קצר לאחר שהמשיבים הודיעו כי המתווה לגישור אינו מקובל עליהם, ובנסיבות שנוצרו קבלת עמדת המשיבים לפיה המצהיר מטעם המבקשות נדרש להתייצב לקדם המשפט, משמע כי היה על המבקשות לתאם את הגעתו ארצה בהתראה של שבועיים בלבד.

המסגרת הנורמטיבית
באשר לחקירת מצהיר שהגיש תצהיר במסגרת בקשת ביניים, נקבע בתקנה 522 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") כי:
"522. (א) מצהיר בהליך עיקרי או בעל דין שמסר תצהיר בהליך ביניים, יתייצב לחקירה ביום הדיון, אלא אם כן הודיע בעל הדין שכנגד בהודעה בכתב לבית המשפט ולכל בעלי הדין, שהוא מוותר על חקירתו של המצהיר.
(ב) רצה בעל דין לחקור חקירה שכנגד מצהיר שאיננו בעל דין בהליך ביניים, יודיע על כך לבעל הדין שהגיש את התצהיר וידרוש את התייצבותו של המצהיר לשם חקירה שכנגד בשעת הדיון; ההודעה תומצא בעוד מועד כדי ליתן למצהיר שהות מספקת להתכונן ולנסוע למקום המשפט.
(ג) לא התייצב המצהיר בהתאם להודעה, לא ישמש תצהירו ראיה אלא ברשות מיוחדת מאת בית המשפט או הרשם.
(ד) בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת לדרוש, מיזמתו הוא, התייצבותו של מצהיר לשם חקירה."

באשר לסמכות בית המשפט ליתן צו לצורך הבטחת סוד מסחרי, נקבע בסעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"):
"23. (א) בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם.
(ב) בית המשפט רשאי, לבקשת אדם, לתת צו בהליך משפטי, בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי.
(ג) בהליך משפטי בענין אזרחי, רשאי בית המשפט, לבקשת אדם, לתת צו בדבר אי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי, ובלבד שראה כי הענין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק, וכי במתן הצו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), אין כדי להגן על הסוד המסחרי.
(ד) בסעיף זה, "בית משפט" - לרבות בית דין, רשות, גוף או אדם, בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות לפי כל דין."

סוד מסחרי הוגדר בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות כך:
"סוד מסחרי", "סוד" - מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
באשר לשאלה האם נתונים כספיים של חברה פרטית מהווים סוד מסחרי, קבע בית המשפט העליון ברע"א 7515/16 לוזון ואח' נ' ברקוביץ' (פורסם בנבו, 5.12.2016) כי אלה מהווים, ככלל, מידע סודי, שנדרשת הצדקה כבדת משקל כדי לגלותו.
דיון והכרעה
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש להתיר למבקשות לצרף תצהיר משלים לתשובתן לבקשה לחיובן בהפקדת ערובה.
אכן, בהתאם להוראות תקנה 522 לתקנות היה על המצהיר מטעם המבקשות להתייצב לדיון שהתקיים ביום 2.1.18, שעה שהמשיבים שלחו למבקשות דרישה כי יתייצב מבעוד מועד למועד הדיון שהיה קבוע בתיק, ומשמועד הדיון נדחה, היה עליו להתייצב למועד הדיון המאוחר. בהתאם לאמור בתקנה 522(ג) ככל שלא התייצב מצהיר בבקשת ביניים, שהתייצבותו נדרשה על ידי הצד שכנגד, לא ישמש תצהירו ראייה, אלא ברשות בית המשפט.
יחד עם זאת, בנסיבות העניין, מצאתי להתיר למבקשות להסתמך על תצהירו ותצהירו המשלים של המצהיר מטעמן, חרף אי התייצבותו לדיון. לעניין זה מקובלת עלי טענת המבקשות, לפיה הדיון בבקשה להפקדת ערובה טרם הסתיים, נוכח הליך הגישור אליו הסכימו הצדדים לפנות, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 2.1.18 במסגרתו קבעתי, כי "לעת הזו איני נדרשת לבקשה".
זאת ועוד, מקובלת עלי טענת המבקשות, לפיה תכליתה של הפקדת ערובה הינה להבטיח כי ככל שייפסקו הוצאות משפט לזכות המשיבים, יוכלו הם להיפרע מן המבקשות. הגשת התצהיר המשלים, המעיד על יכולתן הכלכלית של המבקשות, תסייע לבית המשפט להכריע בשאלה האם יש חשש ממשי כי המבקשות לא יוכלו לעמוד בהוצאות המשיבים, ככל שייפסקו לחובתן, והאם יש מקום לחייב את המבקשות בהפקדת ערובה, ואף מסיבה זו מצאתי להתיר את צירופו.
אכן, היה מקום כי המבקשות תפרטנה מלכתחילה בתצהיר שצורף לתשובתן את המידע אותו הן מבקשות לכלול בתצהיר המשלים, ואף תצרפנה מלכתחילה את המסמכים אותם הן מבקשות לצרף כעת, אלא שסבורתני כי ניתן לתקן פגם זה באמצעות חיובן בהוצאות המשיבים, חלף דחיית הבקשה. בכך יש כדי לאזן בין הבאת מלוא המידע הרלוונטי בדבר מצבן הכלכלי של המבקשות בפני המשיבים ובית המשפט מחד, לבין אינטרס המשיבים לסופיות הדיון בבקשה להפקדת ערובה מאידך.
באשר למידע הכלול בתצהיר המשלים, סבורתני כי יש ליתן צו מגן בנסיבות העניין. המסמכים אותם מבקשות המבקשות לצרף לתצהיר המשלים הינם אישורי בנקים בהם מתנהלים חשבונות הבנק שלהן. לא יכול להיות חולק כי מסמכים אלה כוללים נתונים כספיים. שעה שהמבקשות הינן חברות פרטיות, הרי שבהתאם לפסיקת בית המשפט העליון המובאת לעיל, נתוניהם הכספיים מהווים סוד מסחרי.
מקובלת עלי טענת המבקשות, לפיה מתדפיסי חשבונות הבנק שלהן ניתן ללמוד על נזילותן הכספית, תזרים המזומנים שלהן פעולות המבוצעות בחשבונות הבנק וכיו"ב, וסבורתני כי יש בכך משום מידע עסקי שאינו נחלת הרבים ושסודיותו מקנה למבקשות יתרון על פני מתחריהן, כהגדרת סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות.
יובהר, כי המבקשות לא מבקשות לחסות מידע זה מפני המשיבים, אלא אך להורות שמידע זה יישמר בסודיות על ידי המשיבים ולא ייעשה בו שימוש אלא למטרת ההליך דנן ובמסגרתו. משכך, לא ברורה התנגדות המשיבים למתן הצו המגן.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת. המבקשות תגשנה תצהיר משלים כמבוקש, תוך 15 ימים.
לאחר צירוף התצהיר המשלים, ככל שיעמדו המשיבים על בקשתם לחיוב המבקשות בהפקדת ערובה, יהיה באפשרותם להגיש תגובה משלימה לתשובת המבקשות, וזאת תוך 15 ימים לאחר מכן.
ככל שיהיה בכך צורך, הבקשה לחיוב המבקשות בהפקדת ערובה תידון במועד הדיון הקבוע ליום 18.7.18.
ניתן בזאת צו המורה למשיבים לשמור על סודיות כלל המסמכים שיצורפו לתצהיר המשלים, ובכלל זה אוסר עליהם לחשוף ו/או לעשות שימוש במסמכים אלה אלא למטרת ההליך דנן ובמסגרתו.
המבקשות תישאנה בהוצאות המשיבים בסך 7,500 ₪.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ח, 07 יוני 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: LIFESTYLE LICENSING B.V
נתבע: יפיז אופנה בע"מ
שופט :
עורכי דין: