ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ירדן שוהם נגד מכבי שירותי בריאות :

29 מאי 2018
לפני:
כבוד הנשיאה – אפרת לקסר
נציגת ציבור עובדים- גב' עליזה הרפז
נציג ציבור מעסיקים- מר אברהם ענתבי

המבקש/התובע:
ירדן שוהם
ע"י ב"כ: עו"ד אדריאנה שוורץ

-
המשיבות/הנתבעות:
1. מכבי שירותי בריאות
ע"י ב"כ: עו"ד ד"ר אסף רנצלר ועו"ד פרח רוסלר

2. מדינת ישראל- משרד הבריאות
ע"י ב"כ: פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)

פסק דין

המבקש/התובע, הוא חולה SMA. עקב מחלתו, נפגעה יכולתו להניע את איברי גופו.
ביום 12.7.2017, עת נותרה לו יכולת תנוע ה בשתי אצבעות בלבד בכף יד ימין, הוא הגיש לבית הדין בקשה למתן צו עשה זמני, המורה לנתבעת 1 להעניק לו את התרופה "ספינרזה" SPINRAZA ( להלן: "התרופה") עד להכרעה בתביעה העיקרית (להלן: " הבקשה לסעד זמני").

ביום 31.7.2017, ניתנה החלטת בית דין זה בבקשה לסעד זמני, בה נקבע, כי החלטת ועדת החריגים בעניינו של המבקש מבוטלת ועניינו "יוחזר לדיון מחדש בפני וועדת החריגים על מנת שתבחן שוב את בקשתו, והפעם כדין"; עוד נקבע בהחלטה זו , כי עד שתינתן החלטה חדשה של ועדת החריגים ו/או עד שתינתן החלטה אחרת של בית הדין בעניינו, תעניק הנתבעת 1 למבקש את התרופה, ללא דיחוי (להלן: " ההחלטה בבקשה לסעד זמני").

ביום 19.9.2017 הגישה הנתבעת 1 (להלן: "מכבי" או "הקופה"), בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי, בר"ע 47369-09-17, (להלן:"הבר"ע"), על ההחלטה בבקשה לסעד זמני.

ביום 1.11.2017, קבע כבוד השופט פליטמן, נשיא בית הדין הארצי לעבודה (כתוארו דאז), כי יש להשהות את הדיון בבר"ע, הואיל ו "בנסיבות העניין, משדיון בשאלה העקרונית עומד לדיון לפני בג"ץ, ומשהחלטת בית הדין האזורי עומדת בתוקפה והמשיב ממשיך לקבל את הטיפול בהתאם להחלטת בית הדין האזורי לפיה המבקשת 'תעניק ו/או תממן את התרופה למשיב, ללא דיחוי, בהתאם להמלצת הרופאות המטפלות בו, במינון ובתדירות הנדרשת, וזאת עד למתן החלטה אחרת'... המדינה תעדכן לגבי התקדמות ההליך בבג"צ בעוד 30 יום. לאחר מכן תינתן החלטה על אופן המשך ניהול ההליך".

ביום 14.12.2017, נדחתה העתירה בבג"ץ 8011/17, בעניין התרופה, וזאת כדי לאפשר לוועדת הסל למצות את דיוניה באשר להכללת התרופה בסל.

החל מיום 1.1.2018, הורחב סל הבריאות ונקבע כי התרופה נשוא הבקשה לסעד זמני, תיכלל בסל הבריאות לטיפול בחולי SMA.

לאור קבלת התרופה והכללתה בסל הבריאות, עתר התובע ביום 24.1.2018 למחיקת הבר"ע. לדידו, הדיון ב בר"ע הפך להיות תיאורטי.
הקופה התנגדה לבקשה למחיקת הבר"ע וטענה ש מחיקתה תאיין את זכותה לתקוף את ההחלטה בבקשה לסעד הזמני.

ביום 25.3.2018 הורה בית הדין הארצי, מפי כבוד השופטת גליקסמן על מחיקת הבר"ע. באותה החלטה נקבע:

"אכן, הדיון בבקשת רשות הערעור שעניינה מתן הסעד הזמני הפך לתיאורטי, שכן נוכח הכללת התרופה בסל התרופות לא נדרש דיון נוסף בוועדת החריגים בעניינו של המשיב, וכן לא נדרש כי מכבי תממן למשיב את התרופה החל מיום 1.1.2018, עד למתן החלטה אחרת. נוכח האמור, דינה של בקשת רשות הערעור להימחק, ללא צו להוצאות " (הדגשה שלי א.ל.),.

ובהמשך ההחלטה מ- 25.3.2018 בבר"ע נאמר :

"אכן, זכותה של מכבי להעמיד לדיון את שאלת חיובה לממן את התרופה בתקופה שבה התרופה לא הייתה כלולה בסל הבריאות. אולם, משמדובר בדיון בשאלת מימון התרופה בעבר, ולא נדרש מתן סעד אופרטיבי לעתיד, אין מקום לקיים דיון בשאלה זו במסגרת דיון בבקשת רשות ערעור על החלטה בבקשה לסעד זמני. סדר הדברים הנכון הוא ששאלה זו תתברר תחילה על ידי בית הדין האזורי במסגרת ההליך העיקרי.
ככל שטענות מכבי בעניין זה בהליך העיקרי יידחו, תוכל כמובן להעלות במסגרת הערעור על פסק הדין גם את השגותיה על החלטתו של בית הדין האזורי מושא בקשת רשות הערעור. נוכח האמור, ובניגוד לטענתה של מכבי, מחיקת בקשת רשות הערעור לא תאיין את זכותה של מכבי לקיים דיון ולהשיג על חיובה לממן את התרופה בתקופה שבה לא הייתה כלולה בסל הבריאות.
סוף דבר – מהנימוקים המפורטים לעיל ובכפוף לאמור בסעיף 9 לעיל – בקשת רשות הערעור נמחקת".

ביום 11.4.2018, לאחר שניתנה החלטת בית הדין הארצי המורה על מחיקת הבר"ע , הגיש התובע לבית הדין האזורי בקשה " למחיקת התביעה והבקשה לסעד הזמני", (להלן: "בקשת המחיקה").
בנימוקיו לבקשת המחיקה, מפרט התובע כי כיום הוא מקבל את התרופה במסגרת סל השירותים של קופת החולים.
משכך, לטענתו, ולאור מחיקת הבר"ע כאמור בהחלטת בית הדין הארצי מיום 25.3.2018, הפך הדיון בתביעתו כולה, לתיאורטי והצורך שלו בדיון בתביעה העיקרית התייתר לגמרי.
עוד מציין התובע בבקשת המחיקה, כי לאחר שקיבל 4 מנות של התרופה במ צוות בית הדין, חל שיפור ניכר בתפקודו, המעיד על קריטיות קבלת התרופה במועד בו ניתנה.
הנתבעת 1, הביעה התנגדות לבקשת המחיקה. לדידה, התובענה לא הפכה ת יאורטית ועדיין דרושה בה הכרעה באשר לתקופה שעד הכללת התרופה בסל התרופות, כפי שהורה גם בית הדין הארצי בהחלטתו בבר"ע.

הנתבעת 2, משרד הבריאות, הודיעה כי אינה מתנגדת לבקשה ומותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית הדין.

בהתאם להחלטת בית הדין מיום 17.5.2018, הודיעו הצדדים, כי הם מסכימים שתינתן החלטה בבקשה ל מחיקת התביעה על יסוד טענות הצדדים בבקשה ובתגובות לה.

תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות"), החלה בבתי הדין לעבודה מכח הוראות סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, מאפשרת לתובע לחזור בו מתביעתו.

הלכה פסוקה היא כי בית-משפט, המתבקש להפסיק הליכים ייטה, בדרך-כלל, להיענות לבקשה:
"כפועל יוצא משיטת המשפט האדברסרית הנוהגת במקומותינו, הכלל הרגיל הוא כי התובע, כמבקש הסעד, הוא אדון לתביעתו, בחינת "עבד לווה לאיש מלווה" ( משלי כב, ז) למן הגשת כתב התביעה, התובע הוא המגדיר את יריעת המחלוקת, את הסעד הנתבע, וכיוצא באלה" (הדגשה שלי א.ל.). "לפיכך הנטייה הראשונית היא ליתן רשות להפסקת תובענה בהתאם לבקשת התובע (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 477 (מהדורה שביעית, 1995)". (ראו: רע"א 7070/14 עזבון המנוח מוחמד מוסטפא ואח' נ' עזבון המנוח שריך עומר אלפהום ואח' מיום 14.1.2015).

היענות לבקשה לפי תקנה 154 לתקנות , נתונה לשיקול דעתו של בית הדין . על בית הדין לבחון האם הפסקת ההליך מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט והאם עקב המחיקה, תקופח זכות מהותית או דיונית שרכש הנתבע.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, מצא נו לקבל את בקשת התובע ולהורות על מחיקת התביעה.
לא נעלם מעינינו, כמובן, סעיף 9 ל החלטת בית הדין הארצי בבר"ע. אולם, בקשת התובע למחיקת תביעתו, הוגשה לאחר החלטת בית הדין הארצי בבר"ע, והיא מהווה נסיבה חדשה שלא נדרש היה מבית הדין הארצי לשקול אותה בעת החלטתו בבר"ע.
אנו סבורים, כי אין מקום לחייב את התובע להמשיך את ניהול תביעתו כשהוא אינו מעוניין בכך, וקיבל כבר את מלוא הסעד שביקש לאור הכללת התרופה בסל התרופות. זכותה של הקופה להגיש תביעה נפרדת, חדשה, ככל שתמצא לנכון, אינה נפגעת ועומדת בעינה.

ההחלטה בבקשה לסעד זמני התייחסה לנסיבות הקונקרטיות שהועלו לפני בית הדין ביחס ל פגמים לכאורה, שנפלו בהחלטת ועדת החריגים של הקופה.
בית הדין שקל את החלטת ועדת החריגים ומצא, כי יש לקבל את הבקשה לסעד זמני , והורה על החזרת הדיון בעניינו של התובע לוועדת החריגים וכן הורה על מתן התרופה עד להחלטה אחרת.

לטעמנו, בנסיבות הייחודיות כאמור של המקרה דנן, שעה שהתרופה כבר הוכנסה לסל, אין עוד מקום לבחון את החלטת ועדת החריגים שוב , בדיון תיאורטי, רטרואקטיבי, באשר לזכאות התובע לתרופה באותה עת . נראה, כי הכללת התרופה כיום בסל, תומכת בדיעבד בטענות התובע ובחוות הדעת הרפואיות שהוגשו מטעמו בדבר חיוניות התרופה עבורו ועבור יתר חולי SMA.

16. טענות הקופה כאמור בסעיפים 5 ו-6 לתגובתה לבקשת המחיקה, מבהירות, כי
בכוונתה להמשיך בניהול ההליך דנן כדי לנסות להשיג את השבת הסכומים
ששילמה עד מועד הכללת התרופה בסל התרופות. תביעת השבה כזו ממילא אינה
מונחת לפנינו ועל הקופה יהיה להגיש אותה בנפרד, אם תמצא לנכון.

17. האיזון הראוי בין סוברניות התובע לבקש את מחיקת תביעתו מחד, ל בין זכותה
של הקופה לברר את זכאותה להשבת עלויות התרופה בתקופה בה לא היתה כלולה
בסל, מאידך, מטה את הכף לטובת היעתרות לבקשה למחיקת ההליך.
זכותה של הקופה להגיש תביעה נפרדת נגד התובע, אשר במסגרתה תצטרך להוכיח כי היא זכאית להשבת הוצאות מימון התרופ ה בתקופה שעד הכללתה בסל התרופות, אינה נפגעת, גם אם תימחק התביעה דנן.
בכך, מוסר החשש לקיפוח זכותה של הקופה.

18. לאור כל האמור לעיל, הבקשה למחיקת התביעה, מתקבלת.
הננו מורים על מחיקת התביעה.

19. בשולי ההחלטה, בית הדין מוצא לה עיר, כי בנסיבות החריגות ויוצאות הדופן של
מקרה זה, בדגש על מצבו הרפואי של התובע במועד הגשת הבקשה לסעד זמני וחלון
ההזדמנויות הקצר שעמד לרשותו באותה העת, וכן, לאור החלטת ועדת הסל
להכליל את התרופה בסל התרופות, החלטה המעידה על חשיבותה הרבה של
התרופה לתובע והמדברת בעד עצמה, ובשים לב לכך שבית הדין הארצי הורה על
מחיקת הבר"ע, ראוי שהקופה תשקול בחיוב, לסיים בכך את ניהול ההליכים נגד
התובע.

ניתנה היום, ט"ו סיוון תשע"ח, (29 מאי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' עליזה הרפז,
נציגת ציבור עובדים

אפרת לקסר- שופטת,
נשיאת בית הדין האזורי לעבודה תל אביב-יפו

מר אברהם ענתבי,
נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: ירדן שוהם
נתבע: מכבי שירותי בריאות
שופט :
עורכי דין: