ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קרמיטל אי. אל. בע"מ נגד וילאר נכסים בע"מ :

לפני
כבוד סגנית הנשיאה השופטת, רחל קרלינסקי

מערערת

קרמיטל אי. אל. בע"מ

נגד

משיבה

וילאר נכסים (1985) בע"מ

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל ( כבוד הרשמת מירלה אהרון ביננפלד) מיום 11.12.17 שקיבלה את מרבית טעוני המשיבה בבקשה בטענת פרעתי.
הרקע
2. הצדדים התקשרו בזמנו בהסכם על פיו בנתה המשיבה ( להלן- וילאר) עבור המערערת ( להלן- קרמיטל) מבנה תעשייתי באזור התעשייה ברקן. התקשרות זאת הניבה התדיינות בבוררות וכן פסק דין של ביהמ"ש המחוזי מרכז בתביעות כספיות הדדיות שבגינן ניתן ביום 8.4.16 פסק דין (להלן -פסה"ד). על פי פסה"ד הנ"ל התביעה שכנגד של וילאר נדחתה ותביעת קרמיטל התקבלה ברובה, במובן זה שעל וילאר היה להשיב לקרמיטל את הסכום של 2,723,240.61 ₪ (נכון ליום הגשת התביעה - 15.10.12), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 החל מיום הגשת התביעה (15.10.2012) ועד ליום התשלום בפועל.
וילאר ביקשה עיכוב ביצוע של פסק הדין הנ"ל בבית המשפט העליון, וניתן לה סעד ארעי. הצדדים הגישו בקשות רשות ערעור (רע"א 3810/16 + רע"א 3923/16). לאחר החלטה בעניין סיווג ההליכים הנ"ל נדחו הבקשות ועיכוב הביצוע בהחלטת כבוד השופט יורם דנציגר מיום 11.12.16. כך, למעשה, נעשה פסה"ד הנ"ל חלוט.

3. הליכי הוצאה לפועל שננקטו לביצוע פסק הדין הנ"ל ע"י קרמיטל נפתחו עם הגשת בקשת ביצוע ביום 20.2.17 וכעבור כחודש וביום 29.3.17 הגישה וילאר בקשה בטענת פרעתי בטענה שהחוב נפרע עם הפקדת סך של 2,519,139 ₪ בקופת לשכת ההוצאה לפועל לאחר ניכוי תשלום מס במקור וקיזוז יתרת חוב בתיק הוצאה לפועל אחר וכן הוצאות שנפסקו .
4. אין חולק כי בין הצדדים התנהלה חלופת מכתבים, שיחות ומפגש בנוגע לביצוע התשלום על פי פסק הדין טרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל .
הרשמת מצאה בהתנהלותה של קרמיטל בסיס לקביעה כי פתיחת תיק ההוצאה לפועל על ידה על מלא הסכום הנקוב בפסק הדין, עדות להתנהלות לא הוגנת וקיבלה בחלקה את טענת וילאר בנוגע לגובה החוב בתיק.

טענות הצדדים
המערערת
5. לטענת המערערת שגתה כבוד הרשמת בהופכה את נטל האחריות לתשלום החוב הפסוק בהטילה על המערערת - הזוכה נטל להענות לתנאים ודרישות של חייב בתשלום חובו- דבר המשנה סדרי עולם. למעשה נוכח הממצאים שעמדו בפני הרשמת, היה עליה להגיע למסקנה כי פתיחת תיק ההוצל"פ על ידי קרמיטל על מלוא סכום החוב נעשתה כדין. זאת בפרט, כאשר קרמיטל קיבלה חלק מהחוב רק עקב ולאחר פתיחת תיק ההוצל"פ ולמרות שלוילאר היו הזדמנויות אין ספור לשלם את חובה - ולמצער את חלקו שלא שנוי במחלוקת.
קרמיטל מנתה שורת שגיאות בהחלטת הרשמת לשיטתה, כמו בקביעת המועד שהיה על וילאר לשלם את חובה, ובקביעת הסכום שבו נפתח או היה צריך להיפתח תיק ההוצאה לפועל. כמו כן נמנעה בשגגה מלדון בשאלת הקיזוז וקבלה שלא כדין את תירוץ וילאר בדבר אי קבלת חשבונית נוכח הוראות הדין (הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973 .
לסיכום, קרמיטל טוענת כי יש לשנות את החלטת הרשמת ולקבוע כי תיק ההוצל"פ נפתח כדין ובתום לב; על וילאר לשלם סכום השווה ל- 3,453,552 ₪ לפי מערכת ההוצל"פ נכון ליום 7.6.17, ולאחר הפחתת הסכום שהועבר לקרמיטל בסך 2,520,000 ₪, יתרת חוב וילאר בתיק ההוצל"פ נכון ליום 11.6.17 - בו הוגש התחשיב - היא 934,320 ₪, אליו יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל. כמו כן, יש לבטל חיוב קרמיטל בהוצאות ותחת זאת להטיל הוצאות על וילאר.
המשיבה
6. וילאר כפרה בכל טענות קרמיטל וטענה שהחלטת כבוד הרשמת נכונה ,מבוססת ויסודית, שניתנה לאחר שהצדדים הגישו לתיק ההוצל"פ בקשות ותגובות נתמכות בתצהירים, להם צורפו ראיות ומסמכים, הוגשו תחשיבים וסיכומים, ולאחר שהתקיים בפני כבוד הרשמת דיון מקיף במסגרתו התקיימו גם חקירות של המצהירים מטעם הצדדים.
לפיכך יש לאשר את החלטת הרשמת או שלא להתערב בה היות שמדובר בממצאים עובדתיים אשר אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהם, בפרט בנסיבות.
כמו כן, אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בקביעת כבוד הרשמת לפיה קרמיטל פעלה בחוסר תום לב עת פתחה את תיק ההוצל"פ כשבוע לאחר שהצדדים הגיעו להסדר לפיו וילאר תשלם לקרמיטל את הסכום עליו הוסכם כנגד מסירת חשבונית מס מקורית כדין -חיובים שלובים- כאשר הייתה זו קרמיטל שלא מילאה אחר התחייבותה לפי ההסדר למסור לוילאר חשבונית מס ערוכה כדין לצורך קבלת התשלום שלא שנוי במחלוקת.
חוסר תום הלב של קרמיטל לדידה של וילאר בא לידי ביטוי ב"זיוף" החשבוניות, בהימ נעות מלמסור לידי וילאר חשבונית מס מקורית ערוכה כדין בהתאם להתחייבות לפי ההסדר בין הצדדים, בפתיחת תיק ההוצל"פ למרות ההסדר בין הצדדים תחת המתנה לבירור של וילאר מול רשויות המס, ופתיחת תיק ההוצל"פ בסכום מופרז כולל הסכום שהופחת בשל קיזוז. למעשה קרמיטל היא שסיכלה את ביצוע ההסד ר בין הצדדם ולכן היא בבחינת "נושה סרבן", ואינה זכאית לכל ריבית שהיא, ולבטח לא ריבית פיגורים אותה הוסיפה גם לגבי התקופה שטרם ביטול עיכוב הביצוע בבית המשפט העליון.
אשר לטענת קרמיטל לפיה כבוד הרשמת שגתה כאשר לא דנה בשאלת הקיזוז, טוענת וילאר כי מדובר בטענה משוללת יסוד, אשר במילא נעשתה לא רלוונטית נוכח כך שכבוד הרשם חילמי הכריע בתיק ההוצל"פ שבפניו בשאלת הקיזוז שנדונה בפניו.
החלטת הרשמת
7. ביום 13.12.17 הכריעה הרשמת בבקשה של וילאר בטענת "פרעתי" וקבעה מספר ממצאים עובדתיים כדלקמן:
ראשית ,היה על וילאר לשלם לקרמיטל את הסכומים שנפסקו בפסה"ד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור לעיל, וזאת, עד יום 8.5.16. אלא שנוכח הליכי השגה שננקטו ועיכוב ביצוע שניתן בבית המשפט העליון, שהסתיימו (בהחלטת כבוד השופט יורם דנציגר) ביום 11.12.16 שדחתה את בקשות הצדדים וביטלה את עיכוב הביצוע, נדחה מועד התשלום לתחילת חודש ינואר 2017.
שנית, נערכה הסכמה בין הצדדים וכוונתם הייתה שכנגד תשלום חלקי של פסק הדין ע"י וילאר קרמיטל תמציא חשבונית מס כדין בבחינת חיובים שלובים , וכל עוד לא נמסרה חשבונית תקינה ומקורית לא בא המועד למסירת ההמחאה לקרמיטל.
שלישית, מסירת החשבונית הראשונה לא נעשתה בתום לב .
רביעית, אין בהתנהגות וילאר חוסר תום לב בסירוב לשלם את החוב ובעמידה על זכות לקבל חשבונית מקורית כדין בהתאם להסכמה.
חמישית, משוילאר הודיעה כי הגישה בקשה לרשויות מע"מ נוכח כפל חשבוניות שהוציאה קרמיטל היה על האחרונה להמתין ולא לנקוט הליכי הוצאה לפועל.
שישית, פתיחת התיק על מלא הסכום ע"י קרמיטל כאשר ידעה שנוכח פעולתה מתעכב התשלום הינו התנהגות לא הוגנת ללא התחשבות בהמתנה מוצדקת לקבלת אישור מאת רשויות המס.
לבסוף, סיכמה כבוד הרשמת וקבעה בין היתר כי תיק ההוצאה לפועל היה צריך להיפתח על הסכום שבמחלוקת בלבד הוא 3,095,519.69 ₪ ולא 3,450,000 ₪ ולנוכח התשלום העמידה החוב ע"ס של 443,767.60 ₪ .

8. הרשמת קבעה עוד בהחלטתה הנ"ל כי שאלת הקיזוז תוכרע לאחר שתינתן החלטת כבוד הרשם חג'וג' חילמי במסגרת תיק הוצל"פ 519178-11-14 (שבמסגרתו ביקשה וילאר לאכוף על קרמיטל פסקי דין חלוטים שנפסקו לטובתה). קרמיטל הגישה באותו התיק בקשה בטענת "פרעתי". ביני לביני, ביום 20.12.17 כבוד הרשם ח'ילמי דחה ברובה את טענת ה"פרעתי" של וילאר, מהטעם העיקרי לפיו הסכומים לקיזוז הם שנויים במחלוקת .על החלטה זו של כבוד הרשם הוגש ערעור נפרד לבית משפט זה .
דיון
9. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו בנסיבות העניין.
כבר בפתח הדברים, אציין כי צדקה כבוד הרשמת בקביעת המועד לתשלום על פי פסק הדין ביום 8.4.16, תוך 30 יום. הוא הדין בקביעתה כי המועד לביצוע התשלום "הוקפא" למשך התקופה שבין תום מניין 30 הימים הללו ועד למועד החלטת בית המשפט העליון מיום 11.12.16.
ממועד זה ואילך בתקופת העיכוב בביצוע התשלום עד פברואר 2017 ,נוצרה לפי קביעת הרשמת עילה לשינוי גובה החוב של המשיבה על פי פסק הדין לו היה נפרע במועד ,וזאת לאור הסכם שנכרת בין הצדדים והתנהלות המשיבה באי קיומו.
משכך ,לצורך ההכרעה במחלוקת יש להידרש למישור העובדתי שהוכח בפני הרשמת , והמסקנות שנקבעו בהחלטה לאורו.

ההתנהלות בין הצדדים לאחר שפסה"ד נעשה חלוט
10. ראינו כי סמוך לאחר החלטת ביהמ"ש העליון הנ"ל, במהלך חדשים דצמבר 2016 עד פברואר 2017 התקיימו בין הצדדים מגעים ובכללם תכתובות ביחס לאופן ביצוע התשלום בהתאם לפס"ד החלוט.
סקירת התכתובות וחילופי הדברים בין הצדדים נדרשת לנוכח המסקנות שנקבעו בהחלטת הרשמת ותעשה על פי סדר כרונולוגי :
א. ביום 15.12.16 לאחר שוילאר לא פרעה את החוב לפי פס"ד, פנתה אליה קרמיטל בדרישת תשלום של 3,217,509 ₪ ו בהעדר מענה פנתה שוב בתזכורת ביום 22.12.16 .
ב. ביום 23.12.16 ב"כ וילאר השיב לב"כ קרמיטל במכתב , כי בכוונת וילאר לפעול כמתחייב מפסה"ד וכי בכוונתה "לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת בכפוף לזכויותיה ללא דיחוי", אלא שקיים פער בתחשיב החוב של קרמיטל, ועל כן וילאר דורשת מקרמיטל: (1) העברת התחשיב של קרמיטל כדי ש- וילאר תוכל לבחון את הפער התחשיבי; (2) המצאת אישור על ניהול ספרים; (3) המצאת אישור על ניכוי מס במקור; (4) והסדרת קבלת חשבונית מס כנגד התשלום.
ג. ביום 10.1.17 השיב ב"כ קרמיטל במכתב בו פירט את תחשיב החוב של קרמיטל (3,220,075 ₪) דרש ביצוע התשלום, למצער של הסכום שלא שנוי במחלוקת וצירף מסמכים שנדרשו ובכללם אישור לצורך ניכוי מס במקור וכן אישור על ניהול פנקסי חשבונות ורשומות.
ד. ביום 19.1.17 השיב ב"כ וילאר לב"כ קרמיטל במכתב , במסגרתו נטען שתחשיבה של קרמיטל שגוי וצירף תחשיב מטעמה (3,071,449 ₪ ), וטען כי עומדת לוילאר זכות קיזוז בגין חוב המתברר בתיק נוסף המתנהל בין הצדדים בלשכת ההוצל"פ בכפ"ס (519178-11-14). עוד עודכן כי וילאר מכינה המחאה לפי תחשיבה, המביא לידי ביטוי את סוגיית הקיזוז הנ"ל (3,071,449 ₪) ועוד ציין כי המחאה זו תימסר לקרמיטל בד בבד עם קבל ת חשבונית מס כדין.
ה. בתשובת קרמיטל מיום 24.1.17 הודגש כי נערך תחשיב מחודש לנוכח הערות וילאר ובמסגרתו
הוצמדו הסכומים שנפסקו לטובת קרמיטל בפס"ד לריבית פיגורים אך ורק החל מיום 11.12.16 - היום בו ניתנה החלטת בית המשפט העליון שביטלה את עיכוב הביצוע. ב"כ קרמיטל שב והביע מורת רוחו מכך שלמ רות הצהרות וילאר מפי בא כוחה בדבר כוונתה לשלם את המגיע לקרמיטל, הרי שעד כה לא העבירה וילאר לקרמיטל אף לא שקל אחד ולכן היא מתבקשת לשלם את הסכומים אותם היא חייבת עד לא יאוחר מיום 27.1.17, שאחרת תיאלץ קרמיטל לפעול באמצעים העומדים לרשותה לגביית החוב בסך כולל של 3,095,519.69 ₪ כמצוין. סכום זה נקבע ע"י כבוד הרשמת כסכום החוב הנכון שצריך היה להיפתח בתיק ההוצאה לפועל.
בהמשך כתב ב"כ קרמיטל (דברים שלהם ייחסה כבוד הרשמת משמעות) :
"בשולי הדברים אציין, כי על אף שעל פי הדין עומדת למרשיי הזכות להוציא למרשתך חשבונית בתוך 14 ימים ממועד התשלום בפועל, מרשיי מוכנים, לפנים משורת הדין ובכפוף לאמור במכתבי זה, לחרוג מכך ולהוציא למרשתך חשבונית כבר במועד ביצוע התשלום כשסכום החשבונית יהיה בגובה התשלום בפועל"
אוסיף כי לבסוף, בסיום המכתב הנ"ל ציין ב"כ קרמיטל כי אין באמור במכתב לגרוע מזכות או טענה של קרמיטל וכן כי "לא ישלח מכתב נוסף בעניין זה".
ו. ביום 1.2.17 בהמשך לכך, הגיע מר עציון מנהל קרמיטל עם חשבונית שהוכנה מראש בסך 2,637,813 ₪, לפגישה עם מר גרוסמן - רו"ח, מנהל הכספים של וילאר, ואילו בידי האחרון הייתה המחאה שהוכנה מראש בסך 2,505,922.35 ₪. היות שאצל נציג וילאר , התעורר חשש אשר לתקינותה, של החשבונית מיאן לשלם את החלק שלא שנוי במחלוקת לקרמיטל. מאוחר יותר באותו היום, הומצא לוילאר בדוא"ל עותק של חשבונית מתוקנת (הנושאת את אותו מספר סידורי של החשבונית שהוצגה מוקדם יותר), והתבקש מועד להחלפת החשבונית המתוקנת. אך וילאר סירבה שוב ,לדידה משום חשד שתהיה חשופה מול רשויות המס לגב י עותק החשבונית המתוקנת לכאורה.
ז. ביום 2.2.17 ב"כ וילאר אף שלח מכתב לקרמיטל , במסגרתו תיאר את גרסת וילאר למאורעות היום הקודם, והצהיר במפורש כי התשלום יבוצע רק לאחר ועד שתושלם בדיקה מול רשויות המס בעניין החשבוניות הנ"ל.
ח. ביום 5.2.17 הודיע מר עציון מטעם קרמיטל בהודעת דוא"ל ל וילאר , במסגרתה ציין כי ביום 1.2.17 בוטל המסמך שהוצא באותו יום בשגגה (החשבונית הראשונה), וכי בנוסף, לאור מכתבו של ב"כ וילאר מיום 2.2.17 בוטלה אף החשבונית המתוקנת (החשבונית השנייה), שהוכנה לאחר ביטול החשבונית הראשונה.
באותו היום, ה- 5.2.17 השיב ב"כ וילאר בהודעת דוא"ל לב"כ קרמיטל במסגרתה ביקש "להעמיד דברים על דיוקם" וציין כי וילאר אכן מתכוונת להעביר לקרמיטל את הסכום שנפסק ואף הכינה המחאה לצורך כך, אלא שעליה להשלים את הבירור הנדרש מול רשויות המס על מנת לקבל את אישורן המוקדם .
ט. במכתב דחייה מיום 6.2.17 דחתה קרמיטל את עמדת וילאר ודרשה ללא דיחוי כי וילאר תעביר את ההמחאה עד ליום 7.2.17 בשעה 12:00, כנגד קבלה, כאשר חשבונית תוצא בתוך 14 ימים ממועד ביצוע התשלום - והכל כמתחייב בחוק וחזרה על ההתרעה כי תפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה למצות זכויותיה .
י. על מכתב תשובה נוסף שלב"כ וילאר במכתב התשובה מיום 7.2.17, במסגרתו נדרשה קרמיטל לעמוד בהסכם של תשלום כנגד חשבונית מס , הביע ( ביום 8.2.17) ב"כ קרמיטל מורת רוחו מכך שלשיטתו על אף שהיו ל וילאר הזדמנויות רבות לשלם את חובה, ועל אף שקרמיטל נענתה לדרישותיה משוללות היסוד של וילאר, ממשיכה וילאר להתחמק בכל דרך אפשרית מביצוע התשלום.
עוד הטעים:
"כפי שידוע והוסבר עוד בעבר, מרשתי אינה חבה כלל בהוצאת חשבונית כתנאי לביצוע התשלום. ממילא לא ברור איזה 'אישור שלטונות מס' הנך מבקש, ולשיטתך גם לאחר קבלת ה'אישור' האמור, הנך מודיע כי בכוונתכם לערוך 'אימות ואישור שלטונות המס', ולאחר מכן, עוד לבקש את 'חוות דעת רואה החשבון של החברה'.
למותר לציין כי העמדת תנאים בלתי סבירים, בלתי ברורים, ובעיקר - בלתי נדרשים אלו, מהווה הודאה חד משמעית מצד מרשתך כי אין בכוונתה ו/או אין ביכולתה, לבצע את תשלום החוב.
בנסיבות אלו, למעלה מן הצורך, ניתנת בזאת הזדמנות אחרונה בהחלט למרשתך לבצע את התשלום. היה והתשלום לא יבוצע תוך 24 שעות, לא תוותר ברירה בידי מרשתי אלא לנקוט בהליכי הוצאה לפועל או בכל הליך אחר העומד לרשותה על פי דין, לצורך מימוש מלוא זכויותיה"
יא'. ביום 9.2.17, ולאחר שלטענת וילאר פנתה וילאר בהתאם למשרדי מע"מ חדרה במכתב שכותרתו "בקשה לאישור קבלת חשבונית מחברת קרמיטל אי. אל. בע"מ עוסק מורשה מס' 511402414".
אין חולק שב"כ וילאר לא המציא עותק של המכתב הנ"ל לב"כ קרמיטל.
יב'. ביום 20.2.17 פתחה קרמיטל תיק הוצל"פ בבקשה לאכיפת פס"ד בלשכת ההוצל"פ בכפ"ס - לפי סכום של 3,364,935.89 ₪.
יג'. הצדדים המשיכו בחליפת מכתבים לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל בין היתר בנוגע לתשלום החוב .

המסקנות
11. המסקנה המהותית הראשונה שנקבעה ע"י הרשמת נגעה לכוונת הצדדים להסכים להכפפת התשלום החלקי של החוב להמצאת חשבונית מס כדין.
במסגרת בקשה בטענת פרעתי ביקשה וילאר כי רשם ההוצאה לפועל מתוקף סמכותו לפי
הוראת סעיף 19 בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 יקבע כי לאור ההבנות בין הצדדים אליהן הגיעו לאחר פסק הדין , לא הייתה חייבת למלא אחר פס"ד טרם השלמת הבירור מול רשויות המס בנוגע לחשבוניות המס שהומצאו לה ע"י קרמיטל .
לטענת האחרונה מנגד לא היה בכוונתה ליצור תנאי חדש המתנה את התשלום ב המצאת חשבונית מס אלא לכל היותר הציגה ניסיון שלא לסרב לבקשה סבירה .

12. ככלל בדונו בטענת פרעתי מוסמך רשם ההוצאה לפועל לדון ב שאלת קיומו של הסכם מאוחר למתן פסק הדין.
עם זאת, מבחינת היקף הסמכות, אין הרשם מוסמך ל דון בכל טענה שעולה בהקשר להסכם הנטען בין הצדדים. כך כאשר נסיבות המקרה דורשות לבחון לא רק את עצם קיומו של ההסכם הנטען, אלא גם האם ההסכם הופר, כי אז הסמכות היא של בית משפט .
[ראה: רע"א 5231/11 רוני מועלם נ' בנק דיסקונט לישראל (16.2.12) ; רע"א (ת"א) 2916-05-17 תל - סאן בע"מ נ' גל יוסף (14.5.17)).
לפיכך ,על רשם ההוצאה לפועל לבחון התקיימות שני תנאים מצטברים במקרה שכזה: (1) האם פסק הדין חדל מלהתקיים על-פי ההסכם שנטען; (2) האם מתעוררת טענה שההסכם הופר.
[ראה :בספרו של הש' בדימוס דוד בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה שביעית) עמ' 275 , וכן רע"א 2786/10 ‏ אמיר בן דוד נ' ניסים דגלדטי (19.9.10); רע"א 3149/06‏ בית מימון מוצרי חשמל בע"מ נ' קלינטון סחר בינלאומי 2000 בע"מ (1.11.06); ע"א (ב"ש) 89/93 דוד דואיב נ' בנק דיסקונט (29.5.94); תיק הוצל"פ (ת"א) 504747-09-15‏ ‏ (8.5.17)]
בענייננו, ב"כ קרמיטל לא טענו דבר לעניין סמכות הרשמת לדון בהפרת ההסכם לאחר שקבעה דבר קיומו ,שעה שוילאר העלתה טענה כי ההסכם הופר הן משום שקרמיטל לא מסר ה חשבונית מס מקורית בהתאם להסכמות ובכך ש פתחה את תיק ההוצל"פ על מלוא הסכום. משום כך המחלוקת תצומצם לשאלת כריתתו של הסכם מותנה לאחר פסק הדין כקביעת הרשמת.

הסכם בין הצדדים שבו "חיובים שלובים" - האמנם?
13. כידוע, בהתאם לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 הסכם נכרת בדרך של הצעה וקיבול. בענייננו, ההצעה של וילאר היתה לשלם לקרמיטל את הסכום שלא שנוי במחלוקת, כנגד חשבונית מס מקורית. אמנם, במסגרת המגעים להסדרת תשלום החוב לפי פסה"ד שהפך חלוט, ב"כ וילאר ביקש, בין היתר, מסירת חשבונית מס כדין כנגד המחאה על הסכום שלא שנוי במחלוקת, ואילו מנגד, ב"כ קרמיטל, ניאות לכך עקרונית. ואולם, ב"כ קרמיטל עשה כן תוך ציון שהדבר נעשה (1) לפנים משורת הדין ו- (2) בכפוף לאמור במכתב מיום 24.1.17 (ובכלל כך כפירת קרמיטל בטענת הקיזוז שהעלה ב"כ וילאר).

גם אם לא תחשב הודעת קרמיטל משום קיבול שיש בו תוספת או הגבלה ,שאז כמוהו כהצעה חדשה על פי סעיף 11 לחוק החוזים שלא בא עליה קיבול , אזי ספק באם לשון ההודעה יצרה בסיס לקביעה בדבר הסכמה לחיובים שלובים . דומה שכדי להקים "חיובים שלובים" היה על ב"כ וילאר להביע הסכמה מפורשת או בדרך של התנהגות המקבלת את כפירת קרמיטל בטענת הקיזוז של וילאר. הרשמת שהייתה כנראה ערה לכך קבעה כי קרמיטל קיבלה את הצעת וילאר באופן חלקי, שכן לא הסכימה לקיזוז אך ק יבלה את ההצעה לתשלום הסך שאינו שנוי במחלוקת כנגד חשבונית מס. ברם מסקנה זו אינה מתיישבת עם תכתובת מאוחרת מיום 8.2.17 (ראה סעיף 10י' לעיל).

14. וילאר ביקשה להסתמך בטענה בדבר קיומו של הסכם מחייב על קיבול באמצעות התנהגות שעה שהצדדים נהגו על פי ההסדר באופן שנציג קרמיטל הגיע למפגש התשלום כשבידו חשבונית כביכול על סך של 2,637,813 ₪ ואילו נציג וילאר הגיע עם המחאה על סך של 2,505,922 ₪ הכוללת ניכוי מס במקור לאור הסכמת קרמיטל . ספק בעיני אם ניתן היה ללמוד על הסכמה זו מהודאת נציג קרמיטל בדיון ,כי נאות לקבל כל תשלום שוילאר תסכים לשלם . אמירה זו מתיישבת יותר על רקע אי התשלום המתמשך של וילאר עד לאותו מעמד ואף לאחריו.
מכל מקום הרשמת קבעה כי משלא הייתה מחלוקת כי מסירת ההמחאה הייתה כנגד מסירת החשבונית מדובר בחיובים שלובים וכל עוד לא נמסרה חשבונית תקינה ומקורית לא בא המועד לתשלום. הרשמת הוסיפה כי נכון למועד פתיחת התיק לא עמדה קרמיטל בהתחייבותה להמציא חשבונית תקינה ושליחת חשבונית בדואר אלקטרוני אינו עומד בדרישת החוק.
מובן שבאם לא היה יסוד לקביעה כי מדובר בחיובים שלובים מוסכמים נשמט הבסיס לקביעת הרשמת. עם זאת ולמעשה כל האמור הוא למעלה מן הצורך, היות ששני הצדדים מיקדו טיעוניהם במסקנת הרשמת כי פתיחת תיק ההוצאה לפועל ע"י המשיבה בנסיבות נעשתה שלא בתום לב.

האם חוסר תום לב?
15. כאמור, דופי בהתנהגות כדי חוסר תום לב יוחס בהחלטת הרשמת רק לקרמיטל בעוד שלא מצאה פגם בהתנהגות וילאר בסירובה לשלם ועמדה על זכותה לקבל חשבונית מס כדין.
קטע הזמן הרלבנטי המרבי עליו ביססה הרשמת את מסקנתה חל מעת שעל פי קביעתה הגיעו הצדדים להסכם תשלום מותנה בהמצאת חשבונית ועד לפתיחת תיק ההוצאה לפועל או למצער מעת שהתגלתה בעיה בחשבונית שהמציאה קרמיטל ועד לפתיחת תיק ההוצאה לפועל.
עין בוחנת תביא למסקנה כי הלכה למעשה נוצר מצב של "ניתוק קשר" בין הצדדים מיום 8.2.17 ואילך, במשך קרוב לשבועיים. ודוק: זאת, לאחר שחלפו 24 השעות של "ההתראה האחרונה" של קרמיטל מיום 8.2.17 לפיה ככל שלא יבוצע תשלום, היא תיאלץ לנקוט בהליכי הוצל"פ. גם אם אקבל את קביעת הרשמת כי נכרת הסכם מחייב בין הצדדים, שהופר, ומסופקני בכך לאור כל האמור, אזי ניתוק קשר זה לא יצר לטעמי בסיס לחיובה של קרמיטל להמתין עד בלי די לבירור שהתכוונה וילאר לבצע.
יוטעם כי עסקינן מחד, בחייבת (וילאר) לפי פס"ד חלוט (סכום של כ- 3 מיליון ₪), שקיבלה באופן מפורש התראות בדבר נקיטת הליכי הוצל"פ בכתב, אשר לא ביצעה תשלום של חובה, למצער של חלק הארי של התשלום אשר לא שנוי במחלוקת (כלומר, אף בהפחתה של סכום המע"מ נוכח המחלוקת בדבר החשבונית). מנגד, עמדה הזוכה (קרמיטל), וביקשה לייתר נקיטת הליכי הוצל"פ, תוך שהיא נעתרת לבקשות ב"כ החייבת (וילאר), להפחתת סכום התחשיב, למסירת מסמכים שנדרשו כמו אישור מס במקור וכיו"ב, ותוך שהיא אף ניאותה בכפוף לטענותיה ולפנים משורת הדין למסירת חשבונית מס מוקדם יותר משמחייב אותה הדין (כנגד מסירת המחאה ולא כעבור 14 יום) והודיעה על ביטול הסכמתה לכך בהתראה נוספת לאחר שהתשלום לא בוצע.
לא נעלמה מעיניי התנהלות נציג קרמיטל בכל הנוגע להמצאת החשבונית ולכך יש משמעות בכל הנוגע לחיובי ריבית שנוספו , אולם התנהלות זו לא הקנתה לוילאר פטור מתשלום הסכום שאינו שנוי במחלוקת . כאשר חלפו כשבועיים ממועד פקיעת "התראה אחרונה" במסגרתם ב"כ וילאר לא ט רח לפנות אליה באופן כלשהו, אף לא כדי לעדכן כי כבר פנה ביום 9.2.18במכתב לרשויות המס, צריך הנטל צריך להיות מונח לפתחי וילאר להראות כי קרמיטל היא זו שפעלה בחוסר תום לב בהתנהלותה. אלא ש וילאר אינה עומדת בנטל המונח לפתחה.
במקרה דומה (רע"א (מרכז) 62310-10-15 ליד בניה והשקעות בע"מ נ' עיריית פתח תקווה (10.7.16)), בו חייבת (עירייה) טענה כי פתיחת תיק הוצל"פ 24 ימים לאחר המועד לביצוע התשלום נעשתה בחוסר תום לב, דחה בית המשפט המחוזי את הטענה , וקבע שבנסיבות העניין, בהן פתחה חברת ליד את תיק ההוצאה לפועל 24 ימים לאחר חלוף המועד הקבוע לתשלום, מדובר בהמתנה סבירה לביצוע התשלום. עוד הוטעם, כי העובדה שחברת ליד לא שלחה לעירייה התראה בדבר אי ביצוע התשלום אינה עולה כדי התנהגות בחוסר תום לב, כאשר האחריות לביצוע התשלום, ובכלל זה ה"תזכורת" לשם כך, הייתה מוטלת על העירייה. על כן, קבע בית המשפט המחוזי כי עמידת חברת ליד על זכותה למלוא הסכום הנתבע, נעשתה בתום לב וכדין.

16. בנותני דעתי לכל האמור לעיל מצאתי להתערב במסקנות הרשמת בהחלטתה על דרך תיקונה ולקבע כי משנפתח תיק ההוצאה לפועל ,כפי זכותה של קרמיטל , יש להעמיד את סכום החוב
על פי פסה"ד כשתוספת הפרשי הצמדה וריבית תתווסף מיום 11.12.16 ואילו על החיוב במע"מ יתווספו אלו רק מיום 7.2.17 ואילך. בקביעת מועד זה נתתי דעתי למצג ההסתמכות שיצרה קרמיטל מחד ופקיעתו ( בהודעתה מיום 7.2.17) וכן לתרומתו המעכבת של נציגה .
מסכום זה יש לנכות את הסכום ששולם ע"י וילאר לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

17. באשר לדיון בשאלת הקיזוז – הדיון בעניין מתייתר עתה משהותירה הרשמת את העניין לבירור במסגרת תיק הוצל"פ 519178-11-14 (שבמסגרתו ביקשה וילאר לאכוף על קרמיטל פסקי דין חלוטים שנפסקו לטובתה) ו ביום 20.12.17 כבוד הרשם ח'ילמי דחה ברובה את טענת ה"פרעתי" של וילאר באותו תיק. ממילא תלוי ועומד ערעור על כך בבית משפט זה ביחס להחלטת כבוד הרשם האמורה (33595-02-18).

לסיכום
18. לאור האמו ר אני מקבלת את הערעור בחלקו וקובעת כדלקמן:
א. לא נפל פגם בעצם פתיחת תיק ההוצאה לפועל במועד פתיחתו.
ב. חיוב ההוצאות שהוטל על המערערת בטל.
ג. על המשיבה לשלם למערערת את הסכום שנקבע בסעיף 16 לעיל , בהפחתת הסכום שהועבר לקרמיטל בסך 2,520,000 ₪, לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ .
ד. אני פוסקת למערערת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7500 ₪.

ניתן היום, כ"ד סיוון תשע"ח, 07 יוני 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: קרמיטל אי. אל. בע"מ
נתבע: וילאר נכסים בע"מ
שופט :
עורכי דין: