ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שחף יד ביד יזמות תיווך וליוי בניה בע"מ נגד יניב סבירסקי :

בפני
כבוד ה שופט אדהם ספדי

המבקשת

שחף יד ביד יזמות תיווך וליוי בניה בע"מ

נגד

המשיב
יניב סבירסקי

החלטה

1. לפני בקשה להארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע שיק (להלן: " הבקשה").

2. ביום 17/05/2017 הגיש המשיב ללשכת ההוצאה לפועל בקריות בקשה לביצוע שיק כנגד המבקשת דכאן, בגינה נפתח תיק הוצאה לפועל שמספרו 517696-05-17 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). על־פי נתוני תיק ההוצל"פ האזהרה בתיק ההוצל"פ נמסרה למבקשת ביום 13/08/2017.

3. ביום 30/08/2017 פנה ב"כ המבקשת אל ב"כ המשיב וביקש לקבל את מסמכי תיק ההוצל"פ. עוד באותו יום הומצא לו החומר המבוקש.

4. ביום 12/09/2018 שיגר ב"כ המבקשת ללשכת ההוצאה לפועל בקריות, באמצעות שירותי הדואר הרשום, התנגדות לביצוע השיק.

5. על־פי הנטען בבקשה, במועד כלשהוא בחודש ינואר 2018 התקבלה אצל המבקשת החלטת רשם ההוצל"פ המורה על מימוש עיקול אשר ניתנה במסגרת תיק ההוצל"פ. או אז פנה מנהל המבקשת לבא כוחו בכדי לברר פשר העניין, ואז לאחר בדיקה התברר כי ההתנגדות לא נקלטה בתיק ההוצל"פ.

6. נטען כי ההתנגדות נשלחה באמצעות שירותי הדואר הרשום כאמור לעיל וכי על־פי פלט המידע שהוצא מאתר חברת הדואר במרשתת , היא הגיעה ליעדה ביום 14/09/2018. עוד נטען כי ביום 15/01/2018 התנהלה שיחת טלפון בין ב"כ המבקשת לבין נציגה של לשכת ההוצל"פ במסגרתה נמסר לו כביכול שבמערכת ההוצל"פ מופיע כי ההתנגדות אכן התקבלה אולם היא הוחזרה לשולח (לא הוברר מה הייתה סיבת ההחזרה), וכי נמסר לו שאין ברשות לשכת ההוצל"פ אסמכתא המעידה על החזרת ההתנגדות לשולח (סעיפים 14-11 לבקשה). בעניין זה אציין כי קיום השיחה עם נציגת לשכת ההוצל"פ ותוכנה של השיחה לא הוכחו משהדבר לא בא זכרו בתצהיר שצורף לבקשה . למותר לציין בהקשר זה כי הבקשה נתמכה בתצהירו של מנהל המבקשת, מקום שהיה ראוי דווקא בנסיבות אלו לתמוך אותה בתצהירו של ב"כ המבקשת באשר העובדות עליהן היא נשענת ידועות לו באופן אישי, מה גם שהמדובר בעניין טכני (אופן ההמצאה) ואין כל מניעה במקרה שכזה לתן תצהיר שכזה [ראו סעיף 36(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 ]. ב"כ המבקשת טוען כי הוא לא קיבל בחזרה את ההתנגדות ולא ידע על כך שהיא לא נלקטה בתיק ההוצל"פ, אלא שגם טענה זו לא נכללה בתצהיר המצורף לבקשה.

7. בעקבות כך הגישה המבקשת ביום 17/01/2018 את ההתנגדות מחדש בצירוף בקשה להארכת המועד להגשתה ולעיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ. מאחר וההתנגדות הוגשה לאחר חלוף המועד הקבוע לכך, היא הועברה על־ידי כבוד רשם ההוצל"פ סאלם ג'דעון לבית משפט זה. בקשה זו היא מושא החלטתי זו ו העומדת להכרעה.

8. לטענת המבקשת יש להיעתר לבקשה להארכת המועד מאחר והיא מחזיקה באסמכתא בכתב (פלט מידע על פריט רשום שהוצא מאתר חברת הדואר במרשתת) המעידה על משלוח ההתנגדות בדואר ועל כך שבפועל היא נמסרה ליעדה. המשיב מתנגד לבקשה והוא עותר לדחייתה.

9. לאחר שנתתי דעתי לטענות שני הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות ולהלן אנמק.

10. ראשית, אין אני תמים דעים עם ב"כ המבקשת כי טענת נציגת לשכת ההוצל"פ שלפיה ההתנגדות התקבלה אך הוחזרה לשולח (שלא הוכחה על־ידי המבקשת) , היא טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, משום שאין המדובר בטענה הבאה לסתור את האמור בכתב שנערך או נחתם על־ידי אותו גורם המעלה את הטענה בעל פה.

11. שנית, בהחלטת כבוד רשם ההוצל"פ סאלם ג'דעון מיום 16/01/2018 שצורפה לתגובת המשיב לבקשה לעיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ ואשר התייחסה לבקשת המבקשת לעיכוב ההליכים צוין כי " מעיון בתיק לא עולה כי ההתנגדות הוגשה בו". על פניו, קביעה זו של כבוד הרשם ג'דעון שומטת את הבסיס מתחת לטענה כי נציגת לשכת ההוצל"פ מסרה כי ההתנגדות התקבלה אך הוחזרה.

12. שלישית, כבר נקבע כי "מחובתו של עורך־דין, ביודעו שגורל ההליך שהוא חפץ להגישו עלול להיקבע בשל איחור בהגשה, לא להסתפק בשיגור מסמכי בי־דין בדואר, אלא לגלות יוזמה ולוודא אם אכן הגיעו לתעודתם תוך המועד שנקבע לכך. אין לשכוח שמועד המצאת הערעור למזכירות בית־המשפט הוא הקובע ולא מועד שלשולו לתיבת הדואר או מסירתו לפקיד הדואר" [ ב"ש 40/80 – חיים אסרף נ' סולתם בע"מ, פ"ד לד(3) 137 (1980)].

13. ב-בש"א 2511/90 – צבי רום נ' עיזבון המנוח אברהם שריער, מד(3) 589 (1990), חזר כבוד השופט דב לוין המנוח וציין כי " אכן, אין מניעה להשתמש בשרותי הדואר לצורך הגשת מסמכים לבית המשפט אך – עם זאת – יש לזכור כי האחריות להגשת מסמך לתיק בית המשפט מוטלת על כתבי (כך במקור, א"ס) בעל הדין המבקש להגישו. מכאן ששומה על בעל דין הנזקק לשירותי הדואר לעמוד על המשמר ולוודא שמסמך ששלח אמנם הגיע לתעודתו" ( שם, בעמ' 591 ה'-ו').

14. במקרנו, ב"כ המבקשת הסתפק במשלוח ההתנגדות ללשכת ההוצל"פ באמצעות הדואר, אפילו מבלי שנטען כי עותק ממנה נשלח במקביל לב"כ המשיב, ו במשך כארבעה חודשים הוא לא ווידא קבלת ההתנגדות לתיק ההוצל"פ. כאמור לעיל, חובתו של בעל דין לוודא כי כתב בי־הדין שנשלח על־ידו לבית המשפט, או ללשכת ההוצל"פ במקרנו, אכן התקבל בפועל. בוודאי כך הוא הדבר כאשר כתב בי־הדין משוגר לקראת תום המועד הקבוע להגשתו. מי שבוחר להשתמש בשירותי הדואר לצורך הגשת כתבי בי־דין לערכאות השיפוטיות, בין מטעמי נוחיות בין מטעמי חיסכון בעלויות, הרי הוא זה שצריך לשאת בסיכון למקרה וכתב בי־הדין לא יגיע בסופו של יום ליעדו ולא ייקלט בתיק.

15. על מנת לעמוד בחובת הגשת מסמך לבית המשפט , או לכל ערכאה שיפוטית אחרת, יש לוודא כי המסמך אכן הוגש למזכירות האחראית על קבלת כתבי בי־הדין וכי הוא התקבל בפועל אצלה, שכן מסירת מסמך לפקיד בית המשפט שאינו מוסמך לכך או הנחתו במקום כלשהוא בתוך כותלי בית המשפט אין בה די, והרי "כבר נפסק שהמועד הקובע להגשת כתב בי-דין לבית המשפט, אינו מועד משלוח הכתב לבית המשפט, אלא מועד הגעתו בפועל אל מזכירות בית המשפט .. . אותו העקרון עומד גם ביסוד הקביעה כי שלשול מעטפה הכוללת שיק המיועד לגזברות בית המשפט, אל תיבת הדואר שבבית המשפט איננה עונה על הדרישה להפקדת כסף בקופת בית המשפט" (ההדגשה שלי, א"ס) [בש"א 1063/01 – יפה פרץ נ' מזכירות בית המשפט העליון, תק-על 2001(1), 1899 (11/03/2001). ראו גם עניין צבי רום הנ"ל; וכן ע"א 916/79 – אלבר בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, פ"ד לו(4) 393 (1982), בעמ' 401]. בעל דין המסתייע בשירותי הדואר לצורך הגשת מסמכים לבית המשפט אינו יוצא ידי חובתו על ידי עצם המשלוח בדואר אלא " שומה עליו לבחון אם הושלמה ההמצאה" [בר"ע (ירושלים) 800/03 – אבודוגוש (1984) בע"מ נ' עוד נחמן דברת, כונס הנכסים, תק-מח 2003(3), 4671 (22/09/2003), פסקה 7].

מטעם זה אין בפלט המידע שהוצא מאתר חברת הדואר כדי לסייע מאחר שאין הוא מוכיח כי דבר הדואר נמסר בסופו של יום ובפועל למזכירות לשכת ההוצל"פ האחראית על קליטת בקשות החייבים.

16. שיקול נוסף שהביא אותי להחלטתי לדחות את הבקשה נעוץ במשך האיחור – כארבעה חודשים תמימים – מבלי שנעשתה במהלכם פניה יזומה מטעם המבקשת במטרה לוודא שההתנגדות שנשלחה קודם לכן אכן התקבלה במזכירות לשכת ההוצל"פ והוזנה בתיק, והרי כבר נפסק שככל שהאיחור גדול יותר מצבו של מבקש הארכה קשה יותר ויידרשו טעמים כבדי משקל ומשכנעים יותר להצדקת האיחור, ואולם במקרה שלנו לא ניתן הסבר מדוע לא נעשו פניות יזומות ללשכת ההוצל"פ כאמור.

17. אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה להארכת המועד ומחייב את המבקשת בהוצאות המשיב על הצד הנמוך והמתון בסך כולל של – 1,000 ₪.

18. לאור התוצאה לעיל, אני מורה על ביטול עיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ. המזכירות תשיב למבקשת באמצעות בא כוחה את סכום העירבון שהופקד בתיק בהתאם להחלטתי מיום 21/02/2018 כתנאי לעיכוב ההליכים.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים באמצעות באי כוחם.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ח, 07 יוני 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שחף יד ביד יזמות תיווך וליוי בניה בע"מ
נתבע: יניב סבירסקי
שופט :
עורכי דין: