ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שי אוסדון נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת רחל גרוס

המערער:
שי אוסדון
ע"י ב"כ: עו"ד ברק ארד

-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 22.11.17 אשר דחתה את ערר המערער והותירה על כנה את ההחלטה להפעיל ברבע את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות נפגעי עבודה), התשט"ז- 1956 (להלן: "התקנות") (להלן: "הוועדה").

רקע עובדתי

2. המערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות בגין פגיעה מיום 15.12.14 אשר הוכרה כתאונת עבודה.

3. ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 4.12.16 קבעה כי כתוצאה מהתאונה נותרה למערער נכות צמיתה בשיעור 10% בגין הגבלת תנועות בעמוד שדרה מתני (לפי סעיף 37(7) (א) לתוספת לתקנות), נכות צמיתה בשיעור 5% בגין שבר בחוליה D12 בעמוד שדרה חזי (לפי סעיף 37(8)(א) לתוספת לתקנות) ונכות צמיתה בשיעור 10% בגין הגבלות תנועה ב שורש כף יד שמאל (לפי סעיף 41(10)(ה) לתוספת לתקנות) .
כמו כן, לאחר התייעצות עם ועדת הרשות לענין הפעלת תקנה 15, הוועדה מדרג ראשון קבעה כי יש להפעיל בעניינו של המערער את תקנה 15 ברבע ובהתאם קבעה את נכותו הכולל ת בשיעור 29%.

4. על החלטת הוועדה מדרג ראשון לעניין הפעלת תקנה 15 ברבע, הגיש המערער ערר.

5. הוועדה הרפואית לעררים אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 15.3.17 ציינה כי המערער לא המציא את הדו"חות הכספיים שנדרש להציג לוועדת הרשות אשר התכנסה לבקשת הוועדה מהדרג הראשון. בנסיבות אלה, הוועדה הרפואית לעררים איפשרה למערער להמציא את המסמכים הנדרשים וביקשה לקבל חוות דעת רשות נוספת לענין הפעלת תקנה 15.

6. ועדת הרשות הנוספת אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 31.8.17 ציינה כי המערער לא המציא את דו"חות המע"מ כפי שהתבקש וקבעה כי "אין מקום להפעלת תקנה 15".

7. הוועדה הרפואית לעררים אשר התכנסה בשנית ביום 22.11.17 (לאחר קבלת החלטת ועדת הרשות מיום 31.8.17) , דחתה את הערר וקבעה כי המערער לא המציא את המסמכים הנדרשים ולא הוכ יח כי יש ירידה בהכנסותיו. בנסיבות אלה, קבעה הוועדה הרפואית לעררים מיום 22. 11.17 כי אין מקום להפעלת תקנה 15 בעניינו של המערער, אך מכיוון שהוועדה מדרג ראשון הפעילה את תקנה 15 ברבע, אף היא מפ עילה את התקנה ברבע.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים

8. עיקר טענות המערער-

א. המערער, באמצעות רואה החשבון שלו, שלח את דוחות המע"מ לוועדת הרשות, כפי שהתבקש.

ב. הוועדה שגתה עת לא הפעילה את תקנה 15 בעניינו של המערער בהתעלם מהמסמכים אותם המציא לוועדה ובהם דוחות רווח והפסד המצביעים על ירידה בהכנסותיו.

ג. הוועדה לא קיימה כלל דיון ענייני בשאלה האם להפעיל את תקנה 15 אם לאו, אלא אימצה את מסקנות ועדת הרשות ולא הפעילה כל שיקול דעת עצמאי.

ד. הוועדה כלל לא בחנה את השפעת פגיעותיו של המערער על יכולתו לחזור לעבודתו והתעלמה מכל טיעוניו ומכך כי הפחית את היקף עבודתו, כי תפוקתו בעבודתו היתה נמוכה וכי למעשה מאז התאונה אין הוא יכול לשוב לעבודתו ול היקף עבודה כפי שעבד עובר לתאונה.

ה. הוועדה טעתה כאשר התעלמה מטענתו כי המסמכים הנכונים לקביעת הירידה בהכנסותיו אינם דוחות מע"מ כי אם דוחות רווח והפסד.

ו. הוועדה טעתה כאשר לא החזירה את עניינו של המערער לוועדת הרשות לשם השלמת המסמכים.

בנסיבות הענין, המערער טוען כי יש להחזיר את עניינו לוועדה בהרכב שונה אשר תחווה דעתה באשר לנכות ממנה הוא סובל ותדון מחדש בהפעלת תקנה 15 וזאת מבלי שיונחו לפניה פרוטוקולי הוועדה לעררים מושא הערעור דנן.

9. עיקר טענות המשיב-

א. הוועדה התכנסה בעניינו של המערער ופנתה לקבל חוות דעת של הרשות לצורך הפעלת תקנה 15. הוועדה אימצה את המלצת ועדת הרשות וזאת מאחר והמערער לא המציא את דוחות המע"מ כפי שהתבקש.

ב. גם במסגרת הוועדה מדרג ראשון התכנסה ועדת הרשות וגם בפניה לא הציג המערער את דוחות המע"מ כפי שהתבקש.

ג. אין למערער אלא להלין על עצמו מאחר וניתנו לו שתי הזדמנויות להציג את המסמכים הנדרשים והוא לא עשה זאת. המערער לא המציא כל מכתב או מסמך המעיד על כך שדוחות המע"מ נשלחו על ידו לוועדת הרשות.

בנסיבות הענין, משלא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה, דין הערעור להידחות.

דיון והכרעה

10. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

11. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד – המוסד , פד"ע ל"ד 213).

12. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו, כפי שאפרט להלן .

13. הוועדה, בהתכנסותה הראשונה מיום 15.3.17, שמעה את תלונות המערער, כדלקמן:

"הערר מוגבל לתקנה 15, אנו סבורים שיש להפעיל תקנה 15 במלואה. הוא עבד כעצמאי מתקין דודי שמש. עבודה פיזית קשה , דוד תלוי בגודל שלו שוקל בין 30-60 ק"ג. צריך לסחוב אותו. יש ירידה דרסטית בהכנסותיו מ-204 אלף שקל זה ירד ל-70 אלף שקל".

14. לאחר שהוועדה שמעה את תלונות המערער, הוועדה ביקשה לקבל חוות דעת רשות נוספת לעניין תקנה 15. הוועדה איפשרה למערער להמציא לוועדת הרשות החדשה את הדו"חות הכספיים שנדרשו ואשר לא הוצגו בפני ועדת הרשות שהתכנסה לבקשת הוועדה מהדרג הראשון.

15. ועדת הרשות אשר התכנסה ביום 31.8.17, קבעה כדלקמן:

"יליד 1975. עבד כמרכיב דודי שמש. בוועדה טען כי עובד פחות. לא המציא דו"חות מע"מ כפי שנתבקש. נקבעו 24% נכות בגין כאבי גב תחתון.
אין מקום להפעלת התקנה".

16. לאחר קבלת המלצת ועדת הרשות, הוועדה התכנסה בשנית ביום 22.11.17.
הוועדה שמעה את תלנות המערער, כדלקמן:

"חולקים על החלטת ועדת הרשות. ועדת הרשות כלל לא התייחסה לפגימותיו של התובע, התעלמה מכך שיש הגבלה בתנועות שורש כף היד, סברה בטעות שכלל ה נכות נקבעה בגין כאבי גב, וועדת הרשות כלל לא התייחסה למגבלות שנוצרו... עבודתו של התובע עקב הפגיעות . מדובר במתקין דודי שמש עבודה שכרוכה בהרמת משאות, הן דודים והן קולטים שמשקלם עשרות ק"ג, באמצעות חבלים לגג בנין, עבודה שכיום לא מסוגל לבצע ולכן נאלץ לוותר על עבודתו או להעסיק עובדים בשכר. מבצע היום רק את החלק הניהולי של העסק. טוענים שהמסמכים שביקשה ועדת הרשות, דו"חות מע"מ אינם רלוונטיים לצורך בדיקת הירידה בהכנסות. בדו"חות המע"מ אין כל ביטוי להעסקת עובד.
שומה משנת 2014 שהכנסותיו 204,000 ₪, בשנת 2015 96,000 ₪, בשנת 2016 ירד ל- 74,000 ₪. מגיש דוח רווח והפסד ושומה" .

17. בפרק סיכום ומסקנות קבעה הוועדה:

"הדיון נסוב לעניין תקנה 15. הוועדה שמעה את טענות בא כוח התובע. הוועדה סבורה כי מאחר וניתנה לתובע פעמיים הזדמנות להעביר את המסמכים הרלוונטיים לוועדת הרשות ולטעון בפניה את טענותיו, עדיין התובע לא המציא את המסמכים, בא כוח התובע מתייחס בביטול לבקשות ועדת הרשות אשר צריכה לבדוק ירידה בהכנסות כחלק מהתקנה.
הוועדה מקבלת את חוו"ד הרשות כי אין מקום להפעלת תקנה 15 – לא הוכיח כי יש ירידה בהכנסותיו.
נכותו כפי שנרשם בפרוטוקול הוועדה מיום 15.3.17...".

18. לענין הפעלת תקנה 15 קבעה הוועדה:

"אין מקום להפעיל תקנה 15... אך מכיוון שהופעלה בדרג I התקנה ברבע, הוועדה מפעילה כפי שהופעל בדרג I לטובת התובע ועל מנת לא לפגוע בו".

19. אין בידי לקבל את טענת המערער שלפיה הוא המציא לוועדת הרשות את דו"חות המע"מ כפי שנדרש.

המערער לא הציג כל אסמכתא ביחס להמצאת המסמכים לוועדת הרשות או לוועדה ובנסיבות הענין, מקובלת עלי קביעת הוועדה כי המערער לא המציא את המסמכים כנדרש .

זאת ועוד, מעיון בתלונות ב"כ המערער בפני הוועדה בהתכנסותה השניה עולה, כי ב"כ המערער סבר כי מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים. המערער לא טען בפני הוועדה כי המסמכים כן הומצאו לוועדת הרשות ולא הפנה אליהם ב מסגרת טיעוניו; זאת, על אף שהמערער ידע כי ועדת הרשות קבעה כי המערער התבקש להמציא דו"חות המשקפים את הכנסותיו ולא עשה זאת.

גם קביעת הוועדה שלפיה ב"כ המערער מתייחס בביטול לבקשות ועדת הרשות אשר צריכה לבדוק ירידה בהכנסות כחלק מהתקנה, מלמדת כי המסכמים הנדרשים לא הוצגו בפני הוועדה.

20. חרף האמור לעיל, ועל אף שדעתו של בית הדין אינה נוחה מהתנהלות המערער אשר לא המציא את דוחות המע"מ לוועדת הרשות לאחר שניתנו לו שתי הזדמנויות לעשות כן, מצאתי כי יש מקום להחזיר את עניינו של המערער לבחינה נוספת של הוועדה, כפי שאפרט להלן.

21. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי המערער טען באריכות בפני הוועדה ביחס לחוסר יכולתו לשוב לעבודתו והן ביחס לירידה בהכנסות אשר לטענתו, משתקפת בשומות לשנים 2014 עד 2016 ובדו"חות הרווח והפסד שהגיש לוועדה.

הוועדה, כמו ועדת הרשות, לא דנה כלל בתלונות המערער ואף לא התייחסה לשומות ולדו"חות הרווח והפסד שהגיש. הוועדה הסתפקה בדחיית הערר על רקע המלצת ועדת הרשות שהתבססה רק על אי המצאת דו"חות המע"מ שהתבקש המערער להמציא. ועדת הרשות והוועדה לא דנו כלל בטענת המערער כי המסמכים הנכונים לקביעת הירידה בהכנסותיו אינם דוחות מע"מ כי אם שומות מס הכנסה ודוחות הרווח וההפסד.

22. זאת ועוד, עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה לא בחנה את השפעת פגיעותיו של המערער על יכולתו לחזור לעבודתו ולא התייחסה לטענותיו כי הפחית את היקף עבודתו, כי תפו קתו בעבודתו היתה נמוכה וכי מאז התאונה הוא אינו יכול לשוב לעבודתו ולהיקף העבודה כפי שעבד עובר לתאונה.

23. העדר התייחסות מטעם הוועדה לכלל טענות המערער מהווה טעות משפטית המצדיקה את החזרת הענין לבדיקה מחודשת של הוועדה.

24. עוד אוסיף, כי בנסיבות אלה, בהן הוועדה מצאה שלא להפעיל את תקנה 15 בגין אי המצאת מסמכים לוועדת הרשות , היה על הוועדה להזהיר את המערער בדבר חוסר שיתוף פעולה ולהתריע בפניו כי ככל שלא ימציא את דו"חות המע"מ, הדבר ישמש לחובתו והוועדה תראה בכך כמי שלא הוכיח ירידה בהכנסות מבלי לדון בטענותיו .

כשם שחלה על ועדה רפואית חובה להזהיר מ בוטח בטרם תקבל החלטה אשר יש בה לפגוע בזכו יותיו בשל אי שיתוף פעולה, כך היה על הוועדה לאחר קבלת פרוטוקול ועדת הרשות, להזהיר את המערער כי ככל ולא יומצאו דוחות המע"מ כמבוקש, ההחלטה תינתן על יסוד המלצת ועדת הרשות מבלי לדון בטענותיו . ככל שלאחר אזהרה כאמור, המערער לא היה ממציא את המסמכים ועומד על טענותיו כי אלו אינם עדיפים על דוחות רווח והפסד, אז הוועדה היתה הרשאית לדחות את הערר.

25. לאור האמור לעיל, מצאתי כי הוועדה טעתה טעות משפטית עת לא דנה כלל בתלונות המערער לפיהן הוא לא יכול לחזור לעבודתו הקודמת ולעניין הירידה בהכנסותיו המשתקפת בשומות ובדו"חות הרווח וההפסד ואף לא הזהירה את המערער כי ככל שלא ישתף פעולה ולא ימציא את דו"חות המע"מ כפי שהתבקש, היא לא תדון בטענותיו ותקבל את המלצת ועדת הרשות כפי שהיא.

26. הכלל הוא כי דרך המלך להשבת עניינו של מבוטח לועדה רפואית היא החזרתו לוועדה המקורית שבדקה את המבוטח, ורק במקרים נדירים, שבהם עולה חשש של ממש כי הוועדה תהא 'נעולה' על החלטתה הקודמת או שהרכבה אינו נאות, מוחזר הענין לוועדה בהרכב אחר (ראו דב"ע (ארצי) לב/0-28 שלמה בוסקילה - המוסד לביטוח לאומי, פב"ל יב, 166; עב"ל (ארצי) 282/99 אבן חן - המוסד).

27. לא מצאתי לקבל את טענת המערער שלפיה, התנהלות הוועדה לאורך כל דיוניה בעניין הפעלת תקנה 15 מעלה חשש כי הוועדה התבצרה בעמדתה ולכן יש לשנות את הרכבה.

לענין זה יודגש, כי התנהלות המערער אשר נמנע מלהמציא לוועדת הרשות ולוועדה את דו"חות המע"מ שהתבקש להמציא, היא זו שיצרה את הקשיים בקבלת ההחלט ה.

28. בנסיבות העניין, שוכנעתי כי לא הועלה טעם בדין שיצדיק את החזרת הענין לוועדה בהרכב שונה. חזקה על הוועדה, שהיא בהרכב נאות, שתעשה מלאכתה נאמנה, ללא משוא פנים ותפעל על פי הנחיות של בית הדין. על כן, אין מקום לסטות מהכלל ולהורות על החלפת הרכב הוועדה.

29. לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל באופן חלקי.

30. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתדון מחדש בשאלת הפעלת תקנה 15 לאחר שהמערער ימציא את דוחות המע"מ לוועדת הרשות. לאחר קבלת דוחות המע"מ וכשבפני הוועדה כלל המסמכים (דו"חות המע"מ, השומות ודוחות הרווח והפסד), הוועדה תיתן החלטתה לענין הפעלת תקנה 15. הוועדה תפרט ותנמק החלטתה תוך התייחסות לטענות המערער ביחס לחוסר מסוגלותו לחזור לעבודתו ולכך כי השומות ודו"חות הרווח וההפסד מצביעים על ירידה בהכנסותיו.
המערער וב"כ יוזמנו לטעון טענותי ו בפני הוועדה בעניינים הנ"ל.
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

31. בנסיבות הענין, משהערעור התקבל בחלקו ומשהצורך בהחזרת העניין לוועדה נבע גם מהתנהלות המערער אשר לא המציא לוועדה מסמכים כפי שנדרש, אין צו להוצאות.

32. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 ימים לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה.

ניתן היום, כ"א סיוון תשע"ח, (04 יוני 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שי אוסדון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: