ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רשות המיסים נגד האשם אלעבורה :

לפני כבוד השופט עמית משה סובל-שלום ת"א

המבקשים:

1.רשות המיסים
2.שלמה ובר

נגד

המשיב:

האשם אלעבורה

פסק דין

1. בקשתם של המבקשים, הזוכה וכונס הנכסים, ליתן להם רשות ערעור על החלטתה מיום 29.1.18 של כבוד רשמת ההוצל"פ קרן בקשי שניתנה בקשר לשאלת סמכות רשם ההוצל"פ להמשיך את הליכי מימוש הנכס בתיק הוצל"פ 512291-05-16.
ההחלטה הינה המשך להחלטות קודמות ולאחר קיום דיון שנועד לחקירת יכולת של המשיב, החייב, ושל הבעלים הרשום שלא התייצבו לדיון.
בנסיבות התנהלות התיק, לא מצאתי כי הבר"ע הוגשה באיחור כפי שטען ב"כ המשיב ואף אין מדובר בבקשה לעיון חוזר כדי לקבוע לו"ז חדש כפי שאף נטענה טענה זו.
מדובר ברצף של בקשות והחלטות, כמפורט בבקשה למתן רשות ערעור.
המשיב הגיש תגובה בכתב וביום 4.6.18 התקיים דיון במעמד הצדדים.

2. תיק ההוצל"פ נפתח בשל חובו של המשיב למבקש עפ"י פקודת המיסים (גביה). המשיב ואשתו רכשו זכויות בדירה בכפר ג'ת, גוש 8820 חלקה 27 (להלן: "הנכס") מהבעלים האשם ונאדיה אלעוברה (להלן: "הבעלים") עפ"י הסכם מיום 18.3.10.
העברת הזכויות בדירה לא הושלמה ונכון לעת הזאת רשומה למשיב הערת אזהרה עפ"י סעיף 126 לחוק המקרקעין.
החזקה בדירה נמסרה למשיב ובהתאם לנספחים שצורפו לבר"ע, הוצהר כי מלוא תמורת המכר שולמה לבעלים.

3. בתאריך 20.2.17 מונה המבקש לכונס נכסים על זכויות המשיב בנכס.
הכונס עידכן את הרשם כי פנה אליו עו"ד עזאם פיראס מטעמם של הבעלים וטען כי המשיב נותר חייב בגין הרכישה של הנכס סך של מיליון ₪.
הכונס התנגד לטענה, ביקש לקבל פרטים ומידע בקשר לחוב הנטען ולא קיבל.
הבעלים וגם עו"ד פיראס לא פעלו עפ"י החלטות קודמות של הרשם שהורה למסור מידע לגבי החוב ואף לא הוצג ייפוי כוח בדבר ייצוגם של הבעלים ע"י עו"ד פיראס.

4. הרשם קבע כי לא ברור האם הושלמה עיסקת המכר ולכן קבע כי על הכונס לפנות לבית המשפט המוסמך לקבלת צו הקובע בנדון.
בנוסף, קבע הרשם כי אין בסמכותו להעניק לכונס סמכויות להעברת בעלות בנכס מהבעלים למשיב ונדרש צו של בית המשפט לצורך ביצוע העברת הזכויות מהבעלים למשיב, טרם שניתן יהיה לבצע מכר לצד ג במסגרת תיק ההוצל"פ.
החלטתו של הרשם הנכבד נראה כי מתבססת על מימוש הזכויות הקנייניות של המשיב מכוח הערת האזהרה ובהסתמך על הלכת שטיינמץ נ. בנק משכן, רע"א 8792/00.

5. דא עקא שהכונס מודע לפסיקה והבהיר כי מבקש לממש את הזכויות החוזיות בהבדל מהזכויות הקנייניות ובדיון אמר בעמ' 1, שורות 17-18: "אם בהמשך אחשוב שיש מקום לממש את הצד הקנייני, אשקול הגשת תביעה נגד הבעלים, המוכר" (ההדגשה לא במקור).
עוד מאבחן הכונס בין הלנת שטיינמץ לענייננו בכך ששם המוכר מחזיק בנכס והתגורר בו והייתה לו טענה כנגד המימוש, טענת חוב. ואולם בענייננו אין בפנינו את עמדת המוכר שכן לא התייצב בפני הרשם, אף אין עמדה באמצעות עו"ד עזאם פיראס שכן לא הוצג ייפוי כוח לפיו רשאי לטעון מטעמם של המוכרים.
מכאן שהמוכרים לא פעלו בהתאם לסעיף 57 לחוק ההוצל"פ לא פנו לבית משפט ולכן לא היה מקום ליתן הוראות לכונס בנדון.

6. ב"כ המשיב מפנה להלכת בראי רע"צ 48027-02-16 בו נקבע כי אין לרשם ההוצל"פ סמכות לממש נכס שאינו רשום ע"ש החייב אלא רשאי רק לממש את הזכויות החוזיות הממושכנות ובלבד שאין צד שלישי בעל עניין בהליך המימוש.
מקובלת עלי האבחנה ובהינתן כי הכונס מבקש לממש רק זכויות חוזיות, בהבדל מקנייניות ובהעדר עמדה ממשית של הבעלים או של צד שלישי כלשהו, אין מניעה כי רשם ההוצל"פ יאפשר לכונס להמשיך בהליך הכינוס לגבי הזכויות החוזיות בלבד.
אם וכאשר יבקש הכונס לממש את הזכויות הקנייניות, יהיה עליו לשקול הגשת תביעה כפי שהורה הרשם וכפי שהצהיר הכונס בדיון.

7. בפסק הדין רע"צ 37513-05-15 הבעתי דעתי כי מדיניות שיפוטית ראויה, תאפשר להרחיב את סמכויות רשם ההוצל"פ בהליך המימוש בהתאם לנסיבות. גישה זו מבוססת על סעיף 57 לחוק כאשר מתעוררת מחלוקת בין זוכה לחייב ולצד שלישי אזי רשאי רשם ההוצל"פ להורות לכונס בדבר מילוי תפקידו לגבי הנכס בשים לב לאותה זכות.
כאשר הכונס מבקש לפעול במישור הזכויות החוזיות בלבד ועדיין לא מדובר בהעברת כספים לזוכה טרם שהתבררה טענת החוב של הבעלים, יש מקום לגישה מקלה ומסייעת לכונס במילוי תפקידו.

8. לאור האמור לעיל, החלטתי לדון בבקשה למתן רשות ערעור כבערעור עצמו ולקבל את הערעור ולקבוע כי כונס הנכסים רשאי להמשיך בהליכי המימוש למימוש הזכויות החוזיות בהתאם לבקשות למתן הוראות שיגיש מפעם לפעם לרשם ההוצל"פ.

בשולי פסה"ד אציין כי ראוי לכונס הנכסים לשקול להגיש תביעה כבר עתה, כפי שקבע הרשם שכן ניתן להניח שידרש ויזדקק להליך התביעה בהמשך הדרך, בין היתר משום סכום החוב הגבוה וכדי שהליך המימוש יהיה כולל ומושלם ויוכל להסתיים בהקדם.

סוף הדבר, הערעור מתקבל ומתבטלת החלטת הרשם בדבר הצורך בהגשת תביעה לבית משפט.

בנסיבות, לא מצאתי לפסוק הוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ד סיוון תשע"ח, 07 יוני 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רשות המיסים
נתבע: האשם אלעבורה
שופט :
עורכי דין: