ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דסאלין בלאיי נגד מדינת ישראל :

בפני
כבוד השופט גיל קרזבום, סגן נשיא

מבקש

דסאלין בלאיי
באמצעות ב"כ עו"ד ערן עקראווי

נגד

משיבה

מדינת ישראל
באמצעות לשכת תביעות תעבורה חיפה

החלטה

הבקשה וטיעוני הצדדים

לפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב בו בוצעה עבירה של נהיגה בשכרות, עבירה מיום 25.05.18.

המבקש חלק על קיומן של ראיות לכאורה, טען שבתיק לא קיימים מזכרים של השוטרים שנכחו במקום וקיימות טעויות ברישום הזמנים. בנוסף, טען כי יש בנסיבותיו האישיות של המבקש ומשפחתו כדי להצדיק את החזרת הרכב. בהקשר טען שהרכב אמנם רשום על שמו, אך בפועל הוא משמש את כל בני המשפחה. ציין כי אמנם קיים בשימוש המשפחה רכב נוסף, אך מדובר ברכב עבודה שאינו מתאים לשימוש בני הבית והסעת הפעוטות. עוד ציין, כי מדובר ברכב שמיועד לשמש בימים הקרובים בהכנות לחתונה וכן להסעת הכלה והחתן ביום חתונתם המתקרב ובא. בנוסף הציע להחתים את המבקש על ערבות כספית שיהיה בה כדי להבטיח שימוש נאות ברכב.

המשיבה התנגדה לבקשה. הדגישה את חומרת העבירה וטענה לקיומן של ראיות לכאורה, ו בהקשר זה הפנתה לחומר החקירה ולבדיקת הנשיפה ותוצאותיה. הפנתה לעובדה שהמשפחה מחזיקה ברכב נוסף ולא מתקיימות נסיבות המצדיקות את השבת הרכב. עוד ציינה כי החלטת הקצין מנומקת, ולא נמצאו בה כשלים המצדיקים את התערבותו של בית המשפט.

דיון והכרעה

שאלת קיומן של ראיות לכאורה

כאמור המבקש חלק על קיומן של ראיות לכאורה. לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

מדו"ח העיכוב ומתחקור המבקש עולה כי שהמבקש הודה כי שתה אלכוהול לפני שנהג . בנוסף המבקש כשל בחלק ממבחני הביצוע , ובבדיקת הנשיפה שבוצעה לו נמצאה כמות של 427 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף . מעיון בטופס "דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות מכשיר ינשוף" עולה שהבדיקה בוצעה בהתאם לנהלים, לאחר המתנה של יותר מ-15 דקות במהלכן המשיב לא אכל, לא שתה, לא עישן ולא הכניס דבר מה לפיו , ונעשה שימוש בפיית נשיפה חדשה עבור כל בדיקה. בנוסף בוצעו בדיקות כיול ובדיקות עצמיות תקינות בתחילת ובסיום משמרת.

אין בטענות המבקש כדי לכרסם באופן משמעותי, אם בכלל, בראיות ובכל מקרה, דין טענותיו להתברר במסגרת שמיעת התיק העיקרי.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

שאלת קיומה של עילת איסור שימוש מנהלי ברכב

נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה ביותר והודעת איסור שימוש ברכב בו בוצע העבירה, הינה אחת הדרכים היעילות לשמירה על ציבור המשתמשים בדרך ויש בה כדי להרתיע נהגים מביצוע עבירות תעבורה חמורות.

עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו ואת מסוכנותו של המבקש יש לבחון גם לאור נסיבות ביצוע העבירה ועברו התעבורתי ככל שקיים.

המבקש נהג שבגופו כמות גבוהה יחסית של אלכוהול (427 מיקרוגרם בליטר אחד של אוויר נשוף במקום 240 מיקרוגרם).
בנוסף המבקש הינו נהג צעיר אשר הוציא את רישיונו בשנת 2014, כך שמדובר בנסיבה מחמירה.

לא מצאתי שיש בנסיבות שהוצגו, לרבות העובדה שכלל המשפחה עושה שימוש ברכב אשר משמש גם להסעת אחותו התינוקת של המבקש, כדי להצדיק את קיצור תקופת איסור השימוש המנהלי ברכב . בהקשר זה יצוין כי למשפחה רכב נוסף, ובמקרה הצורך ניתן לעשות בו שימוש גם אם מדובר ברכב עבודה.

ויודגש, כי במקרה זה המבקש הינו הבעלים של הרכב והוא זה שנהג בו וביצע את העבירה.

במכלול הנסיבות, אני סבור שלא נפל כל פגם בהחלטת הקצין הפוסל ואין מקום להתערב בהחלטתו.

בהתאם אני מורה על דחיית הבקשה.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשע"ח, 05 יוני 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דסאלין בלאיי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: