ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקוב סוריזון נגד המוסד לביטוח לאומי :

21 מאי 2018
לפני:
כבוד השופט תומר סילורה
נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים הופר

התובע:
יעקוב סוריזון
ע"י ב"כ: עו"ד רפאל קיציס – מטעם הסיוע המשפטי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אירינה פישר

החלטה

1. לפנינו תביעת התובע, להכיר בפגיעה מיום 2.3.2016 כפגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
ביום 10.5.2016 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 13.6.2016 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן:
"אנו מצטערים להודיעך, כי עלינו לדחות את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מתאריך 2.3.2016, על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, ומהנימוקים הבאים:
על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, "תאונת עבודה", היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו.
על פי חוות דעת רופא המוסד ומעיון בפרטי תביעתך, במסמכים שבידינו, ובהתאם להצהרתך, נמצא כי הפער בין מועד פנייתך הראשון לקבלת טיפול רפואי 17.4.2016 לבין האירוע הנטען על ידך בתאריך 2.3.2016 מנתק קיומו של קשר סיבתי רפואי.
לפיכך, לא נמצא כי האירוע הנטען על ידך בתאריך 2.3.2016 גרם לך לנזק פיזיולוגי/גופני ולאי כושר לעבודה.
על כן לא אירעה לך תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.
אי הכושר לעבודה איננו תוצאה של האירוע הנ"ל, אלא נובע ממצב תחלואתי טבעי"

מכאן התביעה שלפנינו.
טענות הצדדים
טענות התובע
2. התובע, יליד 1982, החל את עבודתו בחברת בר מישאל יזמות ופיקוח בע"מ ביום 1.10.2015 כהנדסאי בניין. עבודת התובע הוגדרה כמפקח בנייה/מנהל עבודה והוא נדרש וביצע בפועל עבודות בניין.
3. ביום 2.3.2016 נסע התובע במסגרת העבודה לגני תקוה לדירה שנמצאת בשיפוץ ובמסגרת השיפוץ הוא נדרש לקצר יציקת בטון כדי להכניס וטרינה של חלון. התובע לקח כלי עבודה – דיסק על מנת לחתוך את קורת הבטון, ביצע תנועה לא נכונה, הישענות עם הדיסק על ברך ימין והברך קרסה ונפגעה .
התובע הודיע על התאונה למעסיקו – מר מישאל בר . כמו כן התקשר לאישתו לדווח לה על התאונה שקרתה וגם שלח לה תמונה שלו שוכב חבוש על הרצפה.
4. סיכום בדיקת MRI ברך ימין מאשרת קיומו של קרע מלא של רצועת AVL המשוחזרת ופגם אוטטאוכו נדרלי גדול לא יציב ב- MFC.
5. בתאריך 13.6.2016 נשלחה , כאמור, הודעת הנתבע על דחיית התביעה מהסיבה שהפער בין מועד פניית התובע לטיפול רפואי לבין מועד הפגיעה הינו ארוך ולכן מנתק את הקשר הסיבתי הרפואי.
6. לטענת התובע הוא לא פנה לטיפול רפואי ברגע הפציעה משום שכ- 4 חודשים לפני כן החל לעבוד בעבודה, היה מאוד מרוצה מעבודתו החדשה וחשש מהפסקת עבודתו בשלב מוקדם. התובע מציין כי לפני כ- 8 שנים הוא עבר מחלה קשה ולאחר מכן נפגע בברך ועבר תהליך של שחזור ברך ורצועה. את לימודי ההנדסה למד התובע במסגרת שיקום מקצועי ולכן היה מרוצה כשסיים לימודים והחל לעבוד במקצוע וכל זאת זמן קצר לאחר שהתחתן והיה צריך את כספי ההשתכרות. למרבה הצער אירעה התאונה והתובע הדחיק את מצבו וסבל והמשיך לעבוד וסבל עד שלא יכל יותר ופנה לרופא. התובע סבל עד למועד הפניה לטיפול רפואי והיה מטפל בעצמו, שם תחבושות בכל יום כאשר היה הולך לעבודה והיה שם קרח כאשר היה חוזר הביתה.
7. ביום 17.4.2016 התובע הרגיש כאבים והרגיש שאינו יכול עוד להמשיך בסבל ופנה לטיפול רפואי. התובע נשלח ל- MRI ושם איבחנו רקע מלא של הרצועה המשוחזרת.
טענות הנתבע
8. לטענת הנתבע לתובע לא אירעה פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, לתובע לא אירעה אירוע תאונתי כלשהו ביום 2.3.2016 תוך כדי ו/או עקב עבודתו אשר גרם לפגימה הנטענת. כמו כן, אין כל קשר סיבתי בין האירוע הנטען בכתב התביעה ובטופס התביעה לפגימה ממנה סובל התובע וכי מדובר בתחלואה טבעית.
כל פעולות הנתבע בעניינו של התובע נעשו כדין.
ההליכים בתיק
9. ביום 11.6.2017 התקיים דיון מקדמי בתיק בפני חברתי השופטת ה. יהלום. הפלוגתאות שנקבעו הם כדלקמן:
א. עצם קרות אירוע תאונתי ונסיבותיו ביום 2.3.2016
ב. האם קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין מחלת התובע
ג. האם השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
10. דיון ההוכחות התקיים בפנינו ביום 1.1.2018. במסגרת דיון ההוכחות התובע נחקר בחקירה נגדית על תצהירו וכן אשתו הגב' אילנית סוריזון. כמו כן, גם מעסיקו של התובע מר מישאל בר.
הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.
המסגרת המשפטית
11. סעיף 79 לחוק מגדיר תאונת עבודה כ:
"תאונת עבודה - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

12. הלכה פסוקה היא כי תאונה מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד ונזק או פגיעה מאידך. ברור הוא, כי באין חבלה אין תאונת עבודה וכי החבלה היא אחת העובדות ההכרחיות לעילת התביעה ועל כן על התובע להוכיח עובדה זו (דב"ע נ"ג/0-153 עוואד ג'אבר פראג' - המוסד פד"ע כ"ז 50; דב"ע נ"ב/0-88 כאמל קופטי - המוסד, פד"ע כ"ט 169; דב"ע שם/0-96 המוסד - אמנון וייל, פד"ע יב 225; דב"ע נ"ו/0-251 בצלאל ישינובסקי - המוסד, פד"ע ל"א 241).
13. על התובע נטל הראיה להוכיח, כי תוך כדי עבודתו אירע לו " אירוע תאונתי", ועליו להביא, בשלב הראשון, ראשית ראיה שאכן קרה " אירוע תאונתי" בעבודה הקושר את פגימתו בעבודה ( דב"ע מז/90-0 צבי שפיר נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז, 93). הראיה יכולה להיות ישירה, כזו המועלית על ידי המבוטח עצמו, וככל הנדרש – בסיוע של עדים אחרים אשר נכחו בעת התאונה
מן הכלל אל הפרט
14. האם עלה בידי התובע להוכיח כי ביום 2.3.2016 ארע לו אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו? נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לטעמינו יש להשיב על שאלה זו בחיוב. נסביר מסקנתנו להלן.
15. בטופס התביעה שהגיש התובע לביטוח הלאומי (אשר צורף כנספח לכתב ההגנה), תיאר את הפגיעה באופן הבא:
"בזמן חיתוך הריצפה בעזרת דיסק הרגשתי את הברך מסתובבת לי וכאב חד".

16. בתצהירו מתאר התובע כך:
"ביום 2.3.2016 רזי עבד בהרכבת ויטרינות בדירה, כמו כן היו בדירה מרכיבים של דלתות, נשלחתי ע"י המעביד לראות שהעבודה מבוצעת כראוי.
התברר כי לצורך הרכבת הויטרינות היה צריך לקצר יציקת בטון בריצפה. רזי הינו איש אלומיניום וביקש שהדבר יבוצע ע"י עובד של החברה. רזי אמר לי שהוא יחזור לאח שיקצרו את הבטון. דיווחתי למישאל על ההתרחשות ואמרתי לו שיש לי דיסק ברכב ואני יורד לרכב להביא את הדיסק ולקצר את יציקת בטון כדי שהעבודה תתקדם ורזי ירכיב את הויטרינה.
וכך עשיתי הבאתי את הדיסק מהרכב ונ יגשתי לקצר את הבטון.
לקחתי את הדיסק על מנת לחתוך את קורת בטון, התחלתי לחתוך את היציקה וביצעתי תנועה לא נכונה, הישענות עם הדיסק על ברך ימין והברך קרסה ונפגעה" (סעיפים 4 - 7 לתצהיר ).

17. בחקירתו הנגדית בפנינו חזר על גרסתו בצורה מדוייקת ועדותו הייתה מהימנה על בית הדין . יתר על כן, התובע הציג בפנינו ראייה מוחשית – תמונה מהפלאפון שלו עם תמונתו שכוב על הרצה וכאשר התאריך הוא תאריך יום התאונה והשעה שעת הצהריים.
בית הדין אף מציין לפרוטוקול: "אוקי, אז רק נגיד לפרוטוק ול המוקלט שהתובע מציג לפני את הטלפון שלו ומראה תמונה שלכאורה נשלחה ב- 3/16 בשעה 14:30 שהוא שרוע עם ברך ימין חבושה עם קרח" (עמ' 17 לפ' ש' 24).
18. בנוסף, גרסת התובע נתמכה בעדותו של מעסיקו של התובע מר מישאל בר אשר ציין בחקירה הנגדית שהתובע התקשר אליו שכואבת לו הברך וכי הוא לא יכול לזוז. לשאלת ב"כ הנתבע מה בדיוק הוא סיפר לך הוא משיב "שהוא חתך עם דיסק את היציקות בטון, ושנתפסה לו הרגל וכאילו הוא עשה תנועה לא נכונה ושכואבת לו הרגל" (עמ' 5 לפרוטוקול ש' 1-2). מר מישאל בר מציין שהארוע היה לקראת סוף יום העבודה בסביבות הצהריים. עדותו של מר מישאל בר הייתה מהימנה וכנה.
כמו כן, אשתו של התובע העידה בפנינו וגם עדותה הייתה מהימנה ואותנטית. הגב' סוריזון העידה שהתובע התקשר אליה לאחר שנפגע וזה היה בצהריים בסביבות השעה 14:00 (עמ' 18 לפ' ש' 22) . יתר על כן, העדה מסבירה את הסיבה למשך הזמן שחלף בין מועד הפגיעה למועד שבו פנה התובע לטיפול – ועדותה הגיונית וסבירה (ע' 19 לפרוטוקול משורה 8).
19. בסיכומו של דבר, גרסת התובע ועדיו הייתה מהימנה ונתמכת בצילום ממסך הטלפון שלו בו נראה התובע שכוב על הרצפה כאשר הצילום נעשה ביום 2.3.2016 בצהרים (יום התאונה). כמו כן, התובע מסביר בצורה הגיונית את הפער בין מועד התאונה לבין מועד הפנייה הראשון שלו לטיפול רפואי (עמ' 10 – 11 לפרוטוקול) .
20. נוכח האמור, לטעמינו התובע הרים את הנטל הנדרש להוכחת האירוע נשוא התביעה וטענות הנתבע בסיכומיו – נדחות .
סוף דבר:
20. במכלול הראיות שהונחו לפנינו בצירוף התרשמותנו ממהימנותה ועקביותה של גרסתו, הנתמכת בעדותם של מעסיקו של התובע והגב' סוריזון – אנו קובעים כי הוכחה ראשית ראיה לכך שארע אירוע תאונתי לתובע ביום 2.3.2016 תוך כדי ועקב עבודתו של התובע.

נוכח קביעת בית הדין יודיע הנתבע עד ליום 10.6.2018 האם הוא מסכים לקבלת התביעה, או שהוא עומד על מינוי מומחה בשאלת קיומו של קשר סיבתי.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ח, (21 מאי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נ.צ. מעסיקים מר חיים הופר

תומר סילורה, שופט


מעורבים
תובע: יעקוב סוריזון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: