ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אלכסי סוחורוקוב :

בבית המשפט העליון בירושלים

בש"פ 2589/98

בפני: כבוד השופטת ד' דורנר

המבקשת: מדינת ישראל

נגד

המשיבים: 1. אלכסי סוחורוקוב
2. גנאדי ניקיטין
3. איגור סטונובסקי

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -
מעצרים), התשנ"ו1996-

בשם המבקשת: עו"ד נעמי גרנות

בשם המשיבים 2-1: עו"ד ישראל קליין

בשם המשיב 3: עו"ד רפי מסאלחה

החלטה

1. שלושת המשיבים מואשמים בבית-המשפט המחוזי בנצרת בשורה של עבירות אלימות ואיומים, שביצעו על-פי הנטען לשם סחיטת דמי חסות מבעלי העסקים בנצרת.

השלושה נעצרו עד תום הליכי המשפט לאחר שנמצאו ראיות לכאורה המספיקות למעצר, המלמדות גם על מסוכנותם של השלושה. המשיבים 2-1 קיבלו עליהם את הדין ואילו המשיב 3 הגיש ערר לבית-משפט זה.

עררו של המשיב 3 נדחה. בהחלטה שניתנה מפי השופט קדמי נכתבו הדברים הבאים:
... ניתן, לשיטת בא כוח [המשיב 3], לקדם את פני הסיכונים הכרוכים בשחרורו בערובה, על ידי קביעת תנאים מגבילים נאותים.
... עמדתו של בא כוח [המשיב 3] אינה מקובלת עלי; וזאת, בעיקר, בשל אופיין המיוחד של עבירות המשקפות פעילות של סחיטת דמי חסות. עיסוק בפעילות זו - גם כחבר מן השורה הנקרא אל הדגל לסירוגין - מקים מעצם טבעו סיכון ממשי ביותר, של נקיטה בצעדים להשפעה על עדים מצד אחד ושל השתלבות מחודשת, לאלתר, באותה פעילות חמורה של סחיטת דמי חסות מצד שני.
עוצמתו של סיכון כפול-פנים זה ואופיה של התוצאה החמורה הכרוכה בהתממשותו, דוחים חלופת מעצר מכל סוג ומחייבים החזקה במעצר דוקא עד תום ההליכים.

2. הגם שהמשפט התנהל בקצב ראוי הוא לא הסתיים בתשעת החודשים שחלפו מאז הגשת כתב האישום, והמדינה מבקשת להאריך המעצר בשלושה חודשים נוספים.

התובעת, עורכת-הדין גרנות, נימקה את בקשת ההארכה במסוכנותם של המשיבים, המתבקשת מן העבירות המיוחסות להם.

לטענת התביעה, מסוכנות זו לא חלפה גם לאחר שנשמעו עדי התביעה, שכן עדיין קיים חשש כי המשיבים ימשיכו בפעילותם הפלילית.

הסניגורים מצידם מתנגדים להארכה, בטענה כי פרשת התביעה נסתיימה, וכי במהלך תשעת חודשי המעצר פג החשש להמשך הפעילות הפלילית. שכן, סביר הוא כי המשיבים למדו לקח, וניתן, על-ידי הרחקתם מנצרת, למנוע חזרתם לפעילות הפלילית. כן ציינו הסניגורים כי שלושה שותפים לאותם מעשים, שנגדם הוגש כתב-אישום נפרד, נדונו על-פי הסדר טיעון לשבעה חודשי מאסר בלבד.

לטענה האחרונה השיבה התובעת כי מדובר בשותפים זוטרים, וכי שותף אחר לאותם מעשים נידון לארבע שנות מאסר.

3. סעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו1996- מגביל את תקופת המעצר לתשעה חודשים, אלא אם יוארך המעצר על-פי סעיף 62 לחוק. מהוראת סעיף 62 מתחייב כי יש לשקול אם הטעמים שהצדיקו המעצר עד תום ההליכים הם בעוצמה מספקת להארכתו מעבר לתשעה חודשים, ולענין זה, כידוע, העוצמה הנדרשת גוברת עם כל הארכה נוספת.

4. במקרה שלפניי, השיקול שביסוד מעצרם של המשיבים, ככל הנוגע לחשש להמשך הפעילות הפלילית, לא פג. כאמור, חשש זה עולה מאופיין של העבירות, ובשלב זה של המשפט, כשמדובר בהארכה ראשונה, במשפט שהתנהל בקצב ראוי, יש הצדקה להאריך את המעצר למשך שלושה חודשים נוספים מעבר לתשעה חודשים.

אשר על-כן, אני מקבלת את הבקשה ומאריכה מעצרם של המשיבים ב90- יום החל מתאריך 3.5.98, או עד למתן פסק-דין, הכל על-פי המוקדם.

ניתנה היום, א' באייר תשנ"ח (27.4.98).

ת

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98025890.L01


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אלכסי סוחורוקוב
שופט :
עורכי דין: