ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין באוטיסטה ארלין נגד על"ה העמותה למען המבוגר ברחובות :

24 מאי 2017
לפני:
כבוד השופטת שרה ברוינר ישרזדה
המבקש:
באוטיסטה ארלין
ע"י ב"כ: עו"ד זאב גיא

-
המשיבים:
1. על"ה העמותה למען המבוגר ברחובות
ע"י ב"כ: עו"ד שירה להט

2. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אופיר אמון

החלטה

לפני בקשת המבקשת להתיר לה לצרף ראיות נוספות לבקשה לאישור ת ובענה יצוגית (להלן: הבקשה לאישור) בדמות תצהירה של הגב' קאבר פליסיאנו (להלן: המצהירה), שעבדה בעבר אצל המשיבה (על פי הנתונים שנמסרו –מ10/2010-6/2015) על נספחיו . המבקשת לא צרפה את נוסח התצהיר שמבקשת להגיש (וטוב עשתה) אלא שצרפה מסמכים שמתוכם – בצירוף נימוקי הבקשה, ניתן להבין מהן הסוגיות עליהן מבקשת המצהירה להצהיר. לבקשה עצמה לא צורף תצהיר לתמיכה במבוקש בה.
המשיבה 1 (להלן: המשיבה) בתגובתה , מתנגדת לבקשה.
המבקשת לא השיבה לתגובה זו.
המשיב 2 לא הגיב לבקשה כלל .

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. להלן אבהיר טעמיי.
ראשית יאמר כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר מאד. כפי שפרטה ב"כ המשיבה בתגובתה – הבקשה לאישור הוגשה כבר בחודש 8/2015. תגובת המשיבה לבקשה הוגשה 4 חודשים לאחר מכן . ביני לביני כבר הוגשה תביעה של המצהירה עצמה כנגד המשיבה בסע"ש 52883-10-15 שבו מיצג ב"כ המבקשת את המצהירה עצמה. קרי לכל המוקדם, ידע ב"כ המבקשת בחודש 10/15 כי יש בפי המצהירה טענות הרלבנטיות (לסברתו) לטענות המועלות בבקשה לאישור. למרות זאת לא הוג שה הבקשה דנן אלא רק ביום 7.2.2017 קרי כשנה וארבעה חודשים לאחר מכן. (לא למותר להזכיר כי הבקשה הוגשה בסמיכות לבקשה לשינוי מועד הדיון שהיה קבוע בשעתו ל19.2.17, כאשר ברי כי לו לא היה נדחה הדיון , היתה לכך השלכה משמעותית על הדיון/ הבקשה עצמם, ואסתפק באמירה זו בלבד לעת הזו).
לשיהוי הרב לא ניתן כל טעם שהוא בבקשה, והמבקשת , כאמור, בחרה גם שלא להתיחס לתגובת המשיבה לטענות בענין זה.
השיהוי הרב אין בו משום השחתת זמן בלבד, אלא גם משום השלכה מהותית על אופי ניהול ההליך. לא זו בלבד שהמשיבים לא יכולים היו להתיחס בתגובותיהם לבקשה לאישור לתצהיר המצהירה שלא היה לפניהם, אלא שההליך התקדם אף יותר שכן, לבקשת המבקשת נערכה גביית עדות מוקדמת שלה בחודש ספטמבר האחרון, והיא עזבה את הארץ. אם כן, נגרם נזק בלתי הפיך ליכולתם של המשיבים לעמת את המבקשת עם גרסאות שיכול וקיימות בתצהיר או בח"נ של המצהירה . ברור גם כי הגשת הבקשה דכאן רק לאחר סיום חקירת המבקשת משמעה כי המצהירה תוכל בתצהירה לערוך "מקצה שיפורים" לגרסת המבקשת. המשמעות שיש ליתן לכך תובא בהמשך הדברים.
כמשתמע מסיפת הדברים האמורים, מקובלת עלי גם טענת המשיבה כי עסקינן למעשה בבקשה לתיקון הבקשה לאישור. על אף הפגם הטכני בבקשה, היא תידון לגופה ונוכח מהותה.
אמות המידה למתן היתר לתיקונן של בקשות אישור הותוו בהלכת אינסלר (בר"ם 4303/12 תמר אינסלר- המועצה האיזורית עמק חפר, מיום 22.11.12) כך חזר בית המשפט העליון על עקרי הלכה זו בענין יוניון מוטורס (רעא 1200/15 יוניון מוטורס בע"מ - דן ברליצהיימר (30.3.15)). כן ר' תצ (ת"א) 55296-12-11 שמחה רוטמן - פלאפון תקשורת בע"מ ( 6.2.13) וכן ר' רע"א 1126/15 אשכנזי –ג'יימס ריצרדסון (3.5.2015) (להלן: ענין אשכנזי).
על פי הלכת אינסלר, ארבעה הם השיקולים שעל בית הדין לשקול ולשקלל בבחנו בקשה לתיקון בקשה לאישור: "האחד, האם התיקון אכן דרוש לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת. ככל שהתיקון נראה ככזה שעשוי לסייע בהכרעה במחלוקת שבין הצדדים, כך יטה בית המשפט להתירו. מנגד, ככל שהמידע שהוספתו או מחיקתו מתבקשת בתיקון נראה ככזה שלא גלומה בו תועלת לליבון אי-ההסכמות שבין הצדדים – כך גובר משקלם של האינטרסים המתחרים. " לענין זה הוסף כי כאשר המדובר בתובענה יצוגית יש להביא בחשבון גם את אינטרס הקבוצה והאינטרס הציבורי – אשר עלול להפגע ככל שלא תותר בקשת תיקון .
שיקול שני נוגע לאיחור בהעלאת הטענה – סיבתו ומידתו. העדר הסבר מניח את הדעת לאיחור מקים חזקה – הניתנת לסתירה – כי התיקון אינו דרוש לבירור השאלות שאמנם שנויות במחלוקת; שכן אם מדובר בעובדה מהותית, מדוע היא לא הועלתה מלכתחילה? כמו כן יתייחס בית המשפט למועד הגשת בקשת התיקון: ככל שהבקשה מוגשת בשלב מוקדם יותר של ההליך, כך תגבר נטייתו של בית המשפט להתיר את התיקון; וככל שבקשת התיקון מוגשת בשיהוי ובשלב מאוחר של ההליך, כך תגבר הנטייה שלא להיעתר לה. בענין זה מזכיר בית המשפט בענין אינסלר את פער המידע הקיים בין מבקש והמשיב בבקשה לאישור. גם נוכח זאת קובע בית המשפט כי :אין להשלים עם הגשת תובענות ייצוגיות על בסיס תשתית עובדתית רעועה ובלתי-מבוססת" .
שיקול שלישי הוא אם התיקון עלול לפגוע בבעל הדין היריב. במסגרת שיקול זה יש לבחון האם ניתן לפצות את המשיב בגין הנזק שנגרם לו.
שיקול רביעי הוא תום הלב בהגשת בקשת התיקון. כפי שצוין מפורשות בענין אינסלר, המדובר ב"תום לב דיוני", קרי התנהלות תמת לב של מבקש האישור ובא כוחו למיצוי הבירור העובדתי האפשרי ועריכת בדיקה משפטית ראויה ומעמיקה. אלה נועדו להבטיח מניעת הגשת תובענות יצוגיות בפזיזות ומתוך מרוצה "שמא יקדימני אחר", וכי אלו יוגשו רק כאשר נערך בירור ממצה של העובדות, בחינת התאמת התובע לייצג את הקבוצה , וקיומן של עילות משפטיות. עמידה על תום לב דיוני נועדה למנוע הסכנה הטמונה בניצול שאינו נאות של מוסד התובענות היצוגיות: החשש מתובענות סרק שאינן מגלות עילה והחשש לשימוש בתובענה הייצוגית לצורך יצירת לחץ בלתי הוגן על הנתבע.
ישומן של אמות המידה הפסיקתיות על הענין דכאן מורה כי אין מקום להעתר לבקשה:
אשר לנחיצות הראיה החדשה לבירור המחלוקות- מסבירה המבקשת בבקשתה הלקונית כי " התצהיר חשוב מאחר ומדובר בתקופה הרלבנטית לבקשה להכרה בתביעה היצוגית על פי התצהיר בתקופה הרלבנטית לא הפרישו לפיצויים וגמל בניגוד לטענת המשיבה 1" עם זאת, מאשרת כי בהמשך שולמו לה דמי הגמל בשנת 2015. עובדות נטענות אלה אין בהן כדי לסתור את טענות המשיבה עצמה – לפיה ן בפועל לא שילמה /הפרישה בפועל לשום קופה/חשבון חיצונים כספי גמל עבור עובדיה הזרים במהלך עבודתם אלא לאחר מכן. אם כן אין התצהיר יכול להביא בפני בית הדין עובדות רלבנטיות הכרחיות לבירור הסוגיה האמיתית שבמחלוקת. על אף שכך טענה המשיבה בתגובתה לבקשה, לא מצאה המבקשת להשיב לכך ולה הפתרונים.
למעלה מן הצורך אוסיף ואומר : יתכן כי נוכח הנתונים הספצפיים של המבקשת כפי שנטענו בתגובת המשיבה לבקשה לאישור (המבקשת נתבקשה להגיע למשרדי המשיבה להסדרת חובות גמל ולא עשתה כן, וכן העדר זכאות לכספי גמל נוכח קיזוז)- מצא ב"כ המבקשת כי הגשת הבקשה כפי שהוגשה וע"י מי שהוגשה עשויה לעורר קושי . קושי זה מבקש הוא לתקן במסגרת הבקשה דכאן . ואולם לא בנקל תותר "הכשרה בדיעבד" של בקשה לאישור וגם אם היה מקום לשקול זאת בנסיבות הענין הרי באיזון של שיקול זה עם יתר השיקולים דלהלן- אין זה המקרה המתאים לכך.
אשר לאיחור בהגשת הבקשה והפגיעה בבעל הדין היריב- כאמור מעלה, לא ניתן כל הסבר לאיחור הרב מאד שנזקיו כבר נגרמו וכאשר ספק רב אם ניתן לרפא חלק מהם בדרך של פסיקת הוצאות. חשוב להדגיש לענין זה כי אין עסקינן כאן במידע וראיות שלא היה ביכולת המבקשת או בא כוחה להשיג קודם לכן , או כי הובהר הצורך בהשגתם רק נוכח תגובת המשיבה לבקשה לאישור (גם זאת כשנה בטרם הגשת הבקשה דכאן) . מה שמבקשת המבקשת כי המצהירה תצהיר לגביו הוא מליבת גרסתה העובדתית שלה עצמה בבקשה לאישור (והשוו' לענין זה ענין אשכנזי דלעיל) , והנתונים שהיו בידיה ובידי ב"כ לא היו תלויים במשיבה (ולא נתבקשו מן המשיבה במסגרת הליך גילוי מסמכים) . אם כן, השיקולים הנובעים מפערי המידע שבין התובע היצוגי לבין הנתבע- כלל אינם רלבנטיים לבקשה זו.
תום לב דיוני – מן המפורט לעיל עולה בבירור כי אין בפני בית הדין כל טעם שהוא מדוע נמנעה המבקשת מהבאת גרסת המצהירה בפני בית הדין לכתחילה, ולכל המאוחר בחודש אוקטובר 2015, ומה מנע מיצוי הבירור העובדתי קודם לכן. בהעדרו של הסבר אין לי אלא להסיק כי לא קיים הסבר ראוי לכך. המסקנה המתחיבת היא כי הגשת הבקשה לעת הזו, נעשית בחוסר תום לב דיוני.
אם כן, מתחייב מתוך כלל השיקולים לעיל כי אין להעתר לבקשה.
בשולי הדברים אוסיף: המשיבה מציינת בתגובתה אינדיקציות שונות, לטעמה, לפגמים ביצוג . אין זה השלב שבו יש להדרש לכך.

נוכח המפורט באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.
ראוי היה כי יפסקו הוצאות בגין בקשה זו. עם זאת נוכח הריסון המתחייב בפסיקת הוצאות בבירור הליכי תובענות יצוגיות, לא יפסקו ההוצאות בשלב זה , אלא הן יובאו בחשבון פסיקת ההוצאות עם ההכרעה בבקשה לאישור גופא.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ז, (24 מאי 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: באוטיסטה ארלין
נתבע: על"ה העמותה למען המבוגר ברחובות
שופט :
עורכי דין: