ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בועז פלאח נגד AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ :

בפני
כבוד ה שופט עידו כפכפי

התובע

בועז פלאח
ע"י ב"כ עו"ד יפעת עזרא

נ ג ד

הנתבעת
AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עומר צ'פניק

פסק דין

1. האם נכות התובע, ש נגרמה מתגובות אלרגיות כתוצאה משימוש בתכשירים ששימשו אותו במהלך עבודתו כספר, מקנה לו פיצוי מכוח פוליסת ביטוח תאונות אישיות?

רקע וטענות הצדדים
2. לתובע פוליסת ביטוח תאונות אישיות אצל הנתבעת, הכוללת כיסוי ביטוחי בגין נכות חלקית צמיתה. במסגרת עבודתו כספר הגיש התובע ביום 22.11.2012 תביעה למוסד לביטוח לאומי, לפגיעה בעבודה . ביום 14.12.2014 קבעה וועד ה רפואית את דרגת נכותו הצמיתה בשיעור של 20% החל מיום 23.11.12. המומחה הרפואי מטעם המוסד לביטוח לאומי מצא שינויים בעור בידיו של התובע המתאימים לתגובה לטיפול ממושך בחומר קורטיזון.

על בסיס קביעה זו, תבע מהנתבעת תגמולי ביטוח בשיעור יחסי לנכות כוללת של 42% ובנוסף תובע פיצוי בגין אובדן כושר עבודה. תביעתו מבוססת גם על חוות דעת רפואית מיום 13.7.16, במסגרתה קבע מומחה תעסוקתי מטעמו כי סובל מזה שנים מפריחה וגרדת בכפות הידיים ונמצא באובדן של כושר עבודה בשיעור של 50%.

בכתב התביעה נטען כי במהלך עבודתו, סמוך לפני קביעת הנכות על ידי המל"ל , פיתח התובע מהחומרים בהם הוא השתמש תגובות אלרגיות חריפות באזורים שונים בגופו ובפרט בידיו.
לטענתו פגיעה זו מהווה נכות חלקית צמיתה כהגדרתה בפוליסה, ואין מקום לדחיית הכיסוי על סמך הסייג לחבות המבטח העוסק בחומרים כימיים וביולוגיים.

בכתב התביעה לא נטען כי הפגיעה האמורה מהווה מיקרו טראומה, וטענה זו הועלתה לראשונה בקדם המשפט ובסיכומים שהוגשו בטענה המשפטית האם הפגיעה האמורה עולה לכדי מקרה ביטוח.

3. הנתבעת טענה כי אירועי החשיפה הנטענים אירעו, אם בכלל, למעלה משלוש שנים קודם להגשת התביעה ולכן התביעה התיישנה. לגופו של עניין נטען כי הפוליסה מקנה כיסוי למקרה ביטוח עקב תאונה ונסיבות הפגיעה המתוארת על ידי התובע אינן עולות לכדי מקרה ביטוח.
הנתבעת מפנה להגדרת מקרה הביטוח וטוענת כי ממטענות התובע עולה כי מדובר למעשה במחלת מקצוע אשר אינה מכוסה בפוליסה הנדונה. במכתבי הדחייה מטעם הנתבעת נטען כי לא מדובר באירוע תאונתי, אלא תחלואי, עקב חשיפה ממושכת לחומרים כימיים ובנוסף כי הפוליסה מסייגת פגיעה עקב חומרים כימיים וביולוגיים ועל כן דחתה הנתבעת את התביעה. עוד נטען כי ממילא לא מתמלא התנאי הנוסף של הגדרת נכות חלקית צמיתה.

דיון והכרעה
4. מקרה הביטוח מוגדר בפוליסה באופן הבא:
"היזק גופני מאירוע תאונתי פתאומי בלתי צפוי מראש, אשר נגרם למבוטח במשך תקופת הביטוח, במישרין מהפעלת כוח פיזי על ידי אמצעי אלימות חיצוני וגלוי לעין, אשר מהווה, ללא תלות בגורם אחר, את הסיבה היחידה הישירה והמיידית על פי אחד הכיסויים הביטוחיים המפורטים במפרט..."

לתובע כיסוי בגין נכות חלקית צמיתה, המוגדרת כנכות כתוצאה מאירוע תאונתי שגרם למקרה הביטוח. התובע ממקד טיעוניו בטענה כי כל חשיפה נפרדת לחומרים ששימשו אותו בעבודתו כספר מהווה אירוע נפרד וממוקד של פגיעה עצמאית שניתן לאפיין אותה כחבלה זעירה, שכל אחת מהן בנפרד עונה להגדרת תאונה. בכך מבקש התובע לטעון כי חשיפתו לחומרים הינה למעשה פגיעה מסוג מיקרו טראומה אשר הוכרה במסגרת ת"א (שלום ת"א) 52089/06 גולדנברג נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, 31.8.08, (להלן: עניין גולדנברג) כמאפשרת הכרה כתאונה בפוליסת נכות מתאונה. (יוער כי פסק דין זה בוטל בהסכמה תוך שהמבטחת לא דרשה השבה של הסכום ששילמה, ע"א (מח' ת"א) 2148/08 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גולדנברג, 13.1.10, ועל כן נדמה כי אין לסמוך על אסמכתא זו).

5. ככלל, גם בדיני הביטוח חלים כללי הפרשנות הרגילים ויש לפרש את המסמך לפי הפרשנות הטבעית העולה מלשונו. כבוד השופט י' דנציגר עמד על האופן הראוי לפרשנות חוזה ביטוח בע"א 453/11 מ.ש. מוצרי אלומיניום בע"מ נ' "אריה" חברה לביטוח בע"מ, פסקאות 26-30 , 21.8.13. ככלל יש לפרש את הפוליסה על פי המשמעות המילולית, הרגילה, הפשוטה וההגיונית של מילותיה, תוך עמידה על מכלול תניותיה כשלמות אחת. אין להניח מראש פרשנות לטובת המבוטח תוך התעלמות מחלוקת הסיכונים החוזית. לעיתים ניתן לתת פירוש ליברלי וסביר כדי להגיע למשמעות ההגיונית והאמיתית אליה התכוונו. רק כאשר ישנן שתי אפשרויות פרשנות סבירות באותה מידה מבחינה לשונית יש לפנות לכלל הפרשנות כנגד המנסח. בנוסף במקרים המתאימים, בהם הלשון אינה ברורה, ניתן לעשות גם שימוש בדוקטרינה של פרשנות בהתאם לציפיות הסבירות של המבוטח.

נדמה כי במקרה הנדון מבקש התובע למתוח את גבולות הפרשנות מעבר לציפיות הסבירות של מבוטח אשר רכש ביטוח עבור תאונות אישיות. לשונה הפשוטה של ההגדרה החוזרת על כך כי נדרש אירוע תאונתי פתאומי, עקב הפעלת כוח פיזי באמצעי חיצוני וגלוי לעין, מלמדת על כך כי נדרשת תאונה פיזית כמובנה הפשוט. הנתבעת מדגישה בסיכומיה את הצורך ביסוד "התאונתיות". בהקשר הפוליסה הנדונה מונח זה כולל את יסוד הפתאומיות (השווה ע"א 57758/02 נווה גן (א.כ) בניה ופיתוח השקעות בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(2) 307 (2004)).

אדם סביר אשר קורא הגדרה מעין זו מבין כי נועדה לחול על פגיעות פיזיות כתוצאה מגורם חיצוני שגרם לפגיעות בגוף. מדובר במובן הפשוט והטבעי של המילה תאונה, קרי אירוע פתאומי חד פעמי שגרם לנזק. עצם הדרישה כי הפגיעה תגרם על ידי אמצעי גלוי לעין, שוללת את האפשרות כי פגיעה על ידי חומרים כימיים שפעולתם סמויה מן העין, תענה אחר הגדרת התאונה.

6. לפי גרסת התובע, הן בתלונתו למוסד לביטוח לאומי והן בפני המומחה מטעמו, מדובר בחשיפה מתמשכת וקבועה לחומרים אשר גרמה להתפתחות תופעות אלרגיות אצל התובע. תופעות אלו אינן בגדר מיקרו טראומה והטענה כי ניתן לראות בכל חשיפה לחומר בנפרד, כתאונה נפרדת, הינה טענה מלאכותית.

גם בעניין גולדנברג עליו מסתמך התובע קבע בית המשפט כי לא מקובל להשתמש במושג תאונה לציון מצב מתמשך בעל אופי רציף, לדוגמה: השתחררות של קרינה, או מי שניזוק מחשיפה ממושכת. בנוסף נקבע שם כי בהקשרים תעסוקתיים, נהוג לדבר על נכות שנגרמה עקב חשיפה נמשכת, לא כעל נכות מתאונת עבודה, אלא כעל נכות ממחלת מקצוע. שם מצא בית המשפט לנכון להכיר בחשיפה לקפיצות וטלטלות במהלך נהיגת רכב כבד, כשרשרת של אירועים נקודתיים ומלאכותיים אשר כל אחד מהם בנפרד עונה לגדר הגדרת תאונה.

עצם הקביעה בעניין גולדנברג אינה מחייבת או מנחה ולטעמי קיים קושי לקבל אף פרשנות זו, (כאמור לעיל פסק הדין בוטל) אולם המקרה הנדון לא דומה כלל ועיקר לעניין שנדון שם. החשיפה לחומרים אינה דומה במהותה לפגיעה זעירה עקב קפיצות משאית, שכל אחת מהן לכאורה מהווה תאונה קטנה.
מדובר למעשה בשימוש בחומר אשר עקב שימוש ממושך באותם חומרים, כחלק משגרת עבודתו של התובע, יכולות להתפתח תגובות אלרגיות. שימוש מעין זה אינו פתאומי כהגדרת מקרה הביטוח. פרשנות סבירה של מקרה זה מלמדת כי לא מדובר באירוע תאונתי. כאמור לעיל, חלק מהגדת מקרה הביטוח דורשת כי הנזק נגרם מגורם חיצוני גלוי לעין שהפעיל כוח פיזי. פגיעה מתכשירי השיער לא נובעת מחומר גלוי לעין, אלא מהשפעתם הסמויה של אותם חומרים על העור. לא מצאתי רבותא בעובדה כי הפוליסה לא מחריגה במפורש פגיעה ממיקרוטראומה.

7. למסקנה דומה הגיעו בע"א (מח' ת"א) 42558-09-13 מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ נ' ימין, 7.4.14 בו נקבע כי אין עניין גולדנברג דומה לחשיפות מתמשכות לחומרים:
"המשיב לא נחשף לרעלנים באופן מקרי, אלא כחלק מדפוס עבודה מונוטוני שחזר על עצמו מדי יום. המצא הרעלנים בסביבת עבודתו של המשיב, באופן קבוע, לא היה תלוי בזמן או במקום. מזווית ראייה זו, תהליך גרימתה של מחלת הפרקינסון אצל המשיב אינו שונה כהוא-זה מתהליך גרימתן של מחלות אחרות שביסודן חשיפה לגורמי סיכון סביבתיים. כך, לדוגמא, אפשר להעלות על הדעת מציל, אשר עקב חשיפה ממושכת לשמש לקה בסרטן העור; או אדם החי במחיצתו של מעשן כבד, אשר עקב חשיפתו לעשן הסיגריות, כמעשן פאסיבי, לקה בסרטן ריאות. נראה, כי מחלות אלו אינן יכולות להיחשב כתוצאה של "אירוע אקסידנטאלי", זאת בהיותן מחלות המהוות תוצאה של גורמים ידועים, קיימים וצפויים מראש."
(בקשת רשות ערעור לעליון נדחתה רע"א 3471/14 , וראה גם ת"א (שלום ת"א) 70005/07 חלבה נ' הכשרת הישוב שיווק ביטוח בע"מ, 5.1.16)).

ברע"א 4339/08 עזבון המנוחה מונא סלים ז"ל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, 24.7.08 נדחתה דרישה לפרש באופן נרחב פוליסת תאונות אישיות כדי שתחול גם על מחלה, שם בפסקה ט':
"משאלת המבקשים לאמיתה היא, כי בית משפט זה יוציא את הביטוי "תאונה" בפוליסה המדוברת לביטוח תאונות אישיות, והמוגדר "אירוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, בלתי צפוי, הגורם להיזק גופני", מפשוטו הלשוני והמוכר לעבר מחוז של מחלה, וזאת בפוליסה שבה הוחרג מפורשות מן הכיסוי נזק מחלה, "בתנאי שהמחלה איננה נובעת מתאונה המכוסה על פי הפוליסה".

ובפסקה י"ג נקבע:
"...אולם כותרתה היא "ביטוח תאונות אישיות" ודעת לנבון נקל כי האדם מן היישוב רואה "תאונות" כ"תאונות" כפשוטן."

מכל האמור לעיל עולה כי לא ניתן להכיר בנכותו של התובע כנכות שנגרמה עקב תאונה ולכן לא התקיים מקרה ביטוח המזכה אותו בפיצוי לפי הפוליסה.

8. טעם נוסף לדחיית התביעה נעוץ בהגדרת נכות חלקית צמיתה בפוליסה:
"אובדן מוחלט, אנטומי או תפקודי, של אבר מאיברי הגוף (או חלקו), בשל הפרדתו הפיזית מן הגוף או אובדן כושר פעולתו הפונקציונלית, כתוצאה מאירוע תאונתי..."

לשיטתו של התובע הוא מוגבל בגין נכותו, עד לכדי אבדן כושר השתכרות בשיעור 50%, אולם נכות מעין זו לא מהווה אובדן מוחלט של כושר הפעולה של איבר. על פרשנות פוליסה עם הגדרה דומה עמד בית המשפט המחוזי בע"א (ת"א) 3441/06 דוד נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, 24.2.08:
"כפי שנקבע גם בפסיקה של בתי משפט השלום במקרים דומים, הפרשנות הנכונה של הפוליסה מובילה למסקנה כי היקף הכיסוי בגין נכות מוגבל למקרים בהם נגרם למבוטח אובדן מוחלט של איבר מאברי גופו בין אם מדובר באובדן אנטומי ובין אם מדובר באובדן פונקציונלי של יכולת תפקודו של אותו איבר."

עם זאת, מתח בית המשפט ביקורת על אופן ההגדרות בפוליסה:
"אנו סבורים, כי כדי למנוע ציפיות שווא של מבוטחים, מן הראוי להבהיר ולהדגיש באופן חד משמעי בפוליסות לביטוח נוסעים לחו"ל, שהפוליסה אינה מכסה מקרים של נכות חלקית שאינה מהווה אובדן מוחלט, אנטומי או פונקציונלי של איבר או גפה, שרק היא נחשבת לנכות צמיתה, שהיא ברת כיסוי ביטוחי".

לאור טיב מגבלתו של התובע עולה כי הפוליסה הנדונה לא מעניקה כיסוי לנכות חלקית מעין זו.

9. מעבר לכך, בסייגים ל כיסוי הביטוחי נקבע כי הביטוח אינו מכסה מקרה ביטוח שנגר ם למבוטח כתוצאה מחומרים כימיים וביולוגיים . סייג זה למעשה משלים את המקרים אשר יכולים ליפול בגדר מקרה הביטוח, אולם הפוליסה הנדונה לא נועדה להעניק בגינם פיצוי.

המשמעות הטבעית של פוליסה לתאונות אישיות, הינה הפרשנות בעיני האדם הסביר, אשר לא מצפה כי התפתחות נגעים על רקע חשיפת מתמשכת לחומרים כימיים, עולה לכדי תאונה.
למרות לשונו הרחבה של הסייג לא מדובר בסייג רחב מידי ואין מקום לצמצם פרשנותו רק לחומרים כימיים אשר ברור שמהווים הם רעלים או חומר מסוכן אחר.

על כן, התפתחות הפגיעות בעור התובע על רקע חשיפתו לתכשירים לשיער במסגרת עבודתו אינה עולה לכדי מקרה ביטוח לפי הפוליסה ולכן דין תביעתו להידחות.

סוף דבר
10. נכותו של התובע לא נגרמה עקב תאונה ולכן לא התקיים מקרה הביטוח. התביעה נדחית.

בבחינת מכלול נסיבות העניין לרבות אופן בירור ההליך, מצאתי לפטור את התובע מתשלום הוצאות לנתבעת. הפוליסה הנדונה נחזית להקנות כיסוי ביטוחי בעוד שבפועל הכיסוי שניתן במסגרתה מצומצם ביותר. לא ניתן להרחיב את גדרה במסגרת פרשנות רחבה, אולם לא ראוי לתגמל את המבטח על ניסוח פוליסה בדרך זו.

על כן, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ז, 24 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בועז פלאח
נתבע: AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: