ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יאסמין אלקואסמה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת שרה שדיאור
נציג ציבור (עובדים) מר יובל הילב
נציג ציבור (מעסיקים) מר פנחס הומינר
התובעת
יאסמין אלקואסמה ת.ז. XXXXXX158
ע"י ב"כ: עו"ד מרואן ג'דעון
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ענבל לש

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובעת לגמלת הבטחת הכנסה כאם יחידה בתקופה הקודמת ל-11/2015.
הנתבע טען כי נשללה מהתובעת הזכאות לקצבת הבטחת הכנסה בינואר 2015 מחמת חיים משותפים עם בעלה.

העובדות
התובעת נשואה למר אשרף אלקואסמה שאינו תושב ישראל.
2. לתובעת ובן זוגה ארבעה ילדים:
- דיאלה, תאריך לידה 13/12/2004
- תאלין, תאריך לידה 13/08/2007
- יאזן, תאריך לידה 08/07/2014
- אדם, תאריך לידה 31/10/2016.
3. לתובעת שולמה גמלת הבטחת הכנסה כאם יחידה עם ילד החל מחודש 2/2005 ועד ל-07/2007.
4. מחודש אוגוסט 2008 עד 6/2014 קיבלה הבטחת הכנסה כיחידה עם שני ילדים.
החל מחודש 7/2014 ועד חודש 12/2014 קיבלה גמלה להבטחת הכנסה כיחידה עם שלושה ילדים.
5. ב- 1/2015 נשללה זכאות התובעת להבטחת הכנסה כיחידה בעילה של מגורים משותפים עם בעלה.
6. בתאריך 11/2015 הגישה התובעת טפסים חדשים בהם ציינה כי היא ובעלה הם זוג ומאותה עת היא מקבלת קצבת הבטחת הכנסה כזוג ( בניכוי 7.5% בשל העדר תושבות לבעלה ונוכח הכנסותיו). זאת מ- 11/2015 ועד למועד ההליך ובכלל.

המחלוקת

  1. האם חייתה התובעת עם בן זוגה תקופות הקודמות ל- 11/2015.
  2. האם הסתירה מידע שיש בו להשפיע על זכאותה לגמלה מאת המוסד לביטוח לאומי .
  3. האם חלה חובה על הנתבעת לבדוק זכאותה רטרואקטיבית כבת זוג לשנים בהם שולם לה כיחידה.

הכרעת הדין
אין מחלוקת כי מ- 11/2015 התובעת ובעלה,על פי הצהרתה, מנהלים משק בית משותף ומתנהגים כזוג לכל דבר.
אין מחלוקת כי הילדים הם ילדים משותפים לתובעת ולבעלה.
ניתן לראות בבירור כי ילדים אלה נולדו בין התאריכים דצמבר 2004 ועד אוקטובר 2016, במהלך 12 שנים.
בתצהיר התובעת היא מציינת כי היא נשואה למר אשרף מאז שנת 2004. בתחילת נישואיה התגוררה יחד עם בעלה בג'אבל אל מוכבר "וזאת לתקופה של כמה חודשים בודדים". (סעיף 1 ו-2 לתצהיר).
על פי תצהירה, בעלה מעולם ו/או לרוב לא קיבל אישור כניסה לארץ. ומאז החודשים הראשונים לנישואים כניסתו נהייתה קשה ואף בלתי אפשרית ואף נעצר כשוהה בלתי חוקי. לגרסתה "הריני להצהיר כי בכל התקופה הנ"ל בעלי בקושי היה מבקר אותי ואת ילדיו, עת היה נכנס ארצה בדרך של הסתננות. 8. הריני להצהיר כי אני הייתי מבקרת אותו רק בחגים וזאת למשך כמה ימים(לכל היותר ארבעה ימים לביקור), כאשר הייתי מתארחת אצל הוריו, איתם אני נמצאת ביחסים מתוחים ועכורים. 9. הריני להצהיר כי אני מעולם לא קיימתי משק בית משותף עם בעלי (למעט במהלך ארבעה החודשים הראשונים לנישואינו), מאחר ואנו מתגוררים בפירוד. 10. הריני להצהיר כי בעלי איני מפרנס אותי ו/או את ילדיי, ולמעשה אני המפרנסת היחידה של המשפחה..." כך בתצהירה. נקדים את המאוחר ונציין כי לא הוכח אחרת גם אם נתעוררו ספיקות ביחס לגרסתה.
במכתב הדחייה שכתב הנתבע נאמר "על פי המידע שיש בידי המוסד לביטוח לאומי, יש לך בן/בת זוג, כאמור ולכן אינך זכאית לגמלה להבטחת הכנסה החל מ 01/2015".(דגש שלי ש.ש.) לטענת התובעת אין במכתב הדחייה טיעון בדבר משק בית משותף או היותם מתגוררים יחד.
בתצהירה המשלים של התובעת ובתצהירי אחיה, מצוין במפורש כי חוקר המוסד בקר בבית האם בשתי הזדמנויות שונות ומצא את התובעת ואת בנותיה ישנות, כך בסעיף 5 לתצהירה המשלים וכך בתצהיר האם בסעיף 5. עוד בתצהיר המשלים של האם נאמר "הנני להצהיר כי הפניתי את מר ניזאר לחדר של בתי בו היא מתגוררת בביתי אם כי מר ניזאר כן לתעד את החדר ואת הארונות כאשר הינו מתעלם מבקשתי ומבקשת בתי כי יתעד את אשר הוא רואה". סימוכין לכך ניתן למצוא בנ/10 חקירה של מורן חקירות מיום 24.8.14, המתייחס לסעיף 3 לחקירות בעיר העתיקה לפי החקירה ביום 17.8.14 בקרו החוקרים בנכס בעיר העתיקה התובעת לא הייתה בבית והגיעה לאחר עשר דקות. בסעיף ט' נאמר "מצאנו בחדר ציוד וביגוד של ילדי התובעת וכן מיטת תינוק וציוד של תינוק".
בכך יש תימוכין למגוריה של התובעת אצל אמה בעת הביקור .
בסעיף יב לדוח החקירה נאמר "התובעת סרבה להציג תעודות מבית ספר אך במחברות ובספרי הלימוד נרשם בית ספר נור אל עודא ענתא!!". העובדה שמחברות וספרי לימוד נמצאים בבית האם מצביעה על כך שנקודת המוצא של הבנות ליציאה לבית הספר הוא בבית האםבעיר העתיקה כגרסת התובעת ואחיה.
בתצהירים המשלימים צרפה התובעת פנקסי חיסונים של הילדים מהם עולה כי כתובתם בירושלים. כך גם מכרטיס קופ"ח.
החוקר כותב בסעיף 5ב' "כיום ומזה כחודשיים שלושה מראה נוכחות בבית אמה בעיר העתיקה, ככל הנראה בשל החקירות אודותיה". אולם בחקירה זו אין תימוכין לכך שגרה קודם במקום אחר. בשתי החקירות בענתא עולה כי כבר ביוני 2014 עזבו התובעת ובעלה את ענתא. אין מקום חלופי אליו מפנה החוקר למגוריה.
התובעת ציינה כי האחות של בעלה מתגוררת במחנה הפליטים שועפט ולא בענתא ושם פגשה את בעלה. (עמ' 9 שו' 31 עמ' 10 שו' 1). עוד ציינה כי אין לו בית משלו ועמדה על כך שהוא גר בחברון בבית ששכרו הוריו כל הזמן. אם התובעת מציינת כי הבת מבקרת אצל אחותו "אני חושבת בענתא". אין התאמה בין העדויות. אולם באשר למקום המפגש אצל ההורים, היא מציינת "בדירה של אמא שלו בחברון". בעניין מגוריו בחברון יש קוהרנטיות. אין קוהרנטיות למגורי האחות.
בחקירה מיום 27.5.14 אומר החוקר כי אדם בשם נאסר קוואסמה הכיר את בעל התובעת ומסר כי הם גרים בענתא שלוש שנים, כך גם בעל חנות המכולת וכן עבד ג'ית. מדובר בשלושה אנשים שאינם קשורים לתובעת ואשר ציינו את מגוריה כשלוש שנים בענתא דהיינו מ 2011 עד 2014.
בסעיף 3 לנ/9 מציין החוקר כי הגיעו לדירתה של התובעת בענתא הקישו על הדלת נשמעו קולות ילדים אולם הדלת לא נפתחה. בתאריך 20.5.14 הגיעו בשנית, נפתחה הדלת אולם הגבר שפתח את הדלת לא זוהה והדלת נטרקה.
על כן אין ממצא ודאי בו נראית התובעת בענתא לבד או עם ילדיה.לא בדירה ולא בתצפית.
צולמו צילומים בענתא אך תמונה 4 לחקירה היא חיצונית לבית הנטען .
מנגד בעיר העתיקה צולמה הדירה בפנים. בסל ון יש כורסאות רבות ,צפופות, שהן מיטות הנפתחות חלק מהצילומים לא ניתנים לזיהוי. מכל מקום לא ברור מדוע לא צולם בתוכו החדר עם מיטת התינוק ו/או ספרי הילדים. בחקירה אין התייחסות לגודל הדירה.
בחקירה נ/5 מיום 8.3.14 בסעיף 5 נאמר "בשלב זה לא בוצעה חקירה בתוך בית האמא". בשלב שבו בוצעה החקירה מאוחר יותר כבר נמצאו כאמור לעיל מיטת תינוק וספרי הילדים.
יודגש כי גם אם התובעת, גם השכן וגם האחים, העידו כי בעלה לא הגיע לבית אמה וכי אין לו תעודה ועצרו אותו ולכן גם לא הסכימו שיגיע, (עמ' 14 שו' 25) , ולכן היא התגוררה שם לבדה.
בחקירתה הנגדית של התובעת מתברר כי ילדיה לומדים בבית ספר פרטי בשועפט, וכי לפעמים היא מלווה אותם לאוטובוס ולפעמים אחיה אוסף אותם. אולם, התובעת לא ידעה לומר מהו האוטובוס שנוסע מהעיר העתיקה לבית הספר שלהם. לטענתה שלחה לבית ספר פרטי כי הייתה לה גמלה ויכלה לממן זאת. תשובותיה של התובעת (עמוד 4 סיפא, עמוד 5 רישא) ביחס ללימודי הבנות בשועפט לא היו מספקות. מכל מקום, אם בית הספר בשועפט כה טוב מדוע העבירה בספטמבר 2016 את הבנות לבית ספר עירוני בירושלים. באותה עת כבר קיבלה גמלה כזוג. אם התובעת נחקרה ואומרת שעדיין לומדות בשועפט. (עמוד 15 שורה 12).
גרסה זו ביחס ללימודי הילדות בשועפט הופרכה לכאורה כאשר החוקר מר ניזאר עבד אל רחמן נשלח לבית ספר נור אל הודא בשועפט, תודרך על ידי התובעת כיצד להגיע, חיפש ולא מצא. החוקר מצא כי בית ספר נור אל הודא נמצא בענתא, מחוץ לתחום. החוקר לא מצא שלוחה של בית ספר בשועפט במקום אליו הפנתה התובעת.
יחד עם זאת, החוקר ניזאר לא צילם את בית הספר בענתא , לא הגיע לבית הספר ולא ראה שם את ילדי התובעת (עמ' 30 שו' 13-28). ניזאר אף לא ראה את בעל התובעת או את התובעת בענתא. (עמ' 31 סיפא עמ' 32 רישא). על פי החקירות בוצעו תצפיות רבות על הבית בענתא בחודש מאי 2014, והתובעת ובעלה לא נראו שם. לפי החקירה נ/10 אכן כבר ארבעה חודשים קודם כבר לא התגוררה שם.
כידוע, לחוקר אין עמדה בהליכים. עליו להביא את המידע מהשטח, והעובדה שלא מצא את בית הספר הנטען מדברת בעד עצמה. החוקר התייחס לתמונה מספר 12 (נ/10) מסמך של התובעת מבית הספר בו למדו בנותיה. כך הוא מעיד: "רשום בית ספר עולא אל ג'ולני שנהרגה בתאונת דרכים באוטובוס, שהייתה מורה בנור אל הודא, בכפר ענתא. רשום פה בתי הספר, ענתא ירושלים, קיבלתי מהתובעת כשביקרתי בעיר העתיקה, צילמתי במצלמה. זה בית הספר שקראו על שמו של המורה. נור אל הודא, גן חובה, גם ילדים, כפר ענתא ירושלים. ורשום גם הטלפקס..." (עמוד 32 שורות 5-9). זאת ידע מידע אישי מחקירה אחרת שאינה קשורה להליך זה. אך האמירה לא לוותה בצילום.
לא נחה דעתנו מנימוקי התובעת על כך ששלחה את הבנות לשועפט ולא לבית ספר פרטי בירושלים, ככל שחפצה בבית ספר פרטי, ויש כאלה. לא נחה דעתנו מהעדר אסמכתא בחקירה לרישום הילדים בענתא או להמצאותם שם.
בעניין בית הספר סתירה נוספת עולה מחקירת אחיה של התובעת מר חאלד ג'אבר אשר ציין כי הסיע את בנותיה " בשמונה, שבע וחצי" (עמוד 17 שורה 5). אולם, התובעת נשאלה כמה זמן לוקח לבנות לנסוע לבית ספר וענתה רבע שעה, "אני שולחת אותם מוקדם בבוקר, בשבע בבוקר. מגיעים מוקדם". (עמוד 4 שורות 25-28). פרט לכך שאין התאמה בגרסאות, גם אין היגיון בשליחתן ללימודים במקום מרוחק זה כה מוקדם . אך לא הוכח אחרת. לא צולמה המחברת בה כתוב ענתא. שתי הגרסאות של התובעת והנתבע אינן מבוססות- ועל כן מעויינות.
התובעת נשאלה בנוגע לעזרה שאמה נדרשה לה בקצבת סיעוד. לדבריה היא עברה ניתוח וקיבלה עזרה תקופה מסוימת. התובעת לא באמת יודעת פרטים על הקצבה שאמה קיבלה. לו הייתה גרה בצמידות לאמה כפי שהיא טוענת היה עליה לדעת פרטים הרבה יותר מדויקים לגבי המועדים, העזרה, וכל נושא הניתוח. (עמוד 5 שורות 13-32). תשובותיה כלליות, לא מדויקות, והאמירה "אני הייתי עסוקה עם הקטנים" לא מתיישבת עם טענתה כי דחו את גמלת האם בשל העובדה שהיא מתגוררת אצלה. כשמעומתת התובעת עם טענת בא כוח הנתבע כי אושרה להם קצבת סיעוד מאחר ורק אחיה עלי גר עם האם, לא ידעה לענות. (עמוד 6 שורות 1-10). עניין זה יזקף לחובתה באופן שאין אמינות לכך שבתקופה זו התגוררה עם האם.
באשר למבנה בו היא גרה (נ/1 שרטוט הדירה כפי שציירה) לגרסתה היא גרה בקומה הראשונה יחד עם האם, האח עלי ואשתו, וילדיה של התובעת. לגרסתה היא גרה בחדר נפרד, אמה גרה בחדר נפרד, ועלי גר בחדר נפרד, ויש גם סלון. אולם, כשנשאלת לגבי הארנונה, האם היא שייכת לקומה הראשונה, עונה "ת. קומה שנייה כי גרתי שם. ש. הארנונה של הקומה השנייה רשומה על שמך? ת. כן ש. הארנונה של הקומה הראשונה על שם מי רשום? ת. על שם אמא, חאלד ועלי לא משלמים ארנונה... ת. כאשר קיבלתי קצבה מביטוח לאומי המצב שלי היה טוב, ואז אמא שלי מקבלת קצבת שארים והמצב שלה טוב, והאחים שלי לא טוב, הם לא עובדים כל הזמן..."
אולם, תשובה זו אינה מתקבלת על הדעת כי לתובעת ארבעה ילדים. גמלת הבטחת הכנסה הייתה אמורה לספק לה תנאי מחייה. מאחר ושילמה בית ספר פרטי, לא סביר שתשלם גם את הארנונה. ובמהרה יצא המרצע מהשק " ש. רשמו את הארנונה על שמך כי קיבלת הבטחת הכנסה ואת מקבלת הנחה בארנונה ת. כן ש. זה לא קשור מי גר או מי לא גר, אלא רושמים ארנונה לפי מי שנוח לו לשלם ת. כן ש. נכון שארנונה הזאת זה ל34 מ"ר בלבד ת. לא יודעת שטחים...ש. לא כולל מרפסת, כל הבית 34 מ"ר ת. כן . כן. זה קומה שניה. ש. יש לך ארנונה של הקומה הראשונה , יש לך את הדף ת. לא" (עמוד 7 שורות 22-32, עמוד 8 שורות 1-5).
מתברר אפוא כי התובעת שילמה ארנונה לכאורה לדירה שבה איננה גרה ולא הביאה את אישור הארנונה לדירה שבה היא כן מתגוררת על פי גרסתה. לא ניתן לקבל גרסה זו כאשר בתצהיר היא מציינת בסעיף 6 שעברה להתגורר אצל הוריה בחדר אחד, לאחר מכן עברה להתגורר בקומה העליונה, עד שאחיה חאלד התחתן וחזרה לגור באותו חדר אצל הוריה. עדותה בפרוטוקול, לא מתיישבת עם סעיף 6 לתצהירה. ממילא הארנונה שולמה על ידה רק בשל ההנחה כתוצאה מגמלת הבטחת הכנסה.
מתמונות החקירה נ/5 ונ/10 עולה כי המקום מאד צפוף המיטות נמצאות ממש בסמיכות המטבח קטנטן והכל מצומצם מאד במרחב, אולם לא בלתי אפשרי. לעניין זה נחקר חוקר המוסד והוא אומר "יש שני חדרים סלון מטבח ושירותים, יש מקום, לא אמרתי שאין מקום, הם יכולים לגור..." (עמ' 33 שו' 14).
לכך יש להוסיף את המידע שנמסר על ידי חוקר המוסד כמפורט מטה.
בתאריך 9/2/2014 נערכה חקירה(נ/3). מחקירה זו, של החוקר שלמה כהן, מתברר כי בשנת 2014 לא התגוררה עם אמה. החוקר התקשר למחלקת רווחה ודיבר עם העו"ס שמטפלת באם התובעת אשר לא הכירה כלל את התובעת. בחקירתו של החוקר הוא אומר כך: " ת. המטפלת בעיר העתיקה, התקשרתי לאחד שאני עובד מולו בואדי ג'וס הוא הכווין אותי לעו"ס המטפלת בהם... דיברתי עם העובדת שמטפלת באימה ולא מכירה את הבת. במקרה הזה עשינו את זה. מן הסתם סברנו שיש לה קשר ללשכת הרווחה כי היא נפרדת וגרה אצל אמה.." ובהמשך הוא מציין "... פניתי אליה, לא כתבתי מי היא כי אני לא זוכר, העובדה שהיא אמרה שהיא מכירה את האמא ואותה לא. ביקשתי דוחות שייתנו לי וזה אומר שהגעתי למקום הנכון". (עמוד 24 שורות 16-30).
עוד הוא מציין " ת. יצאתי מנקודת הנחה שאם אישה נפרדת ובעלה בחברון והיא טוענת שהיא גרה אצל האמא המבוגרת בעיר העתיקה יש בדרך כלל עניין שם לעו"ס מניסיוני, ואני מדי פעם פונה לראות אם אי פעם ביקרו שם עובדי רווחה, זה מבחינתי ביקור אקראי טהור משיקולים כאלה ואחרים." (עמוד 25 שורות 9-12).
ניתן בהחלט להסכים עם החוקר כי ביקור של עו"ס או מידע אצל עו"ס בשירותי הרווחה הוא מידע בלתי תלוי ואובייקטיבי. מידע זה חשוב לעו"ס אשר אמור לדעת עם מי מתגורר הקשיש או המבוטח הסיעודי, ומי מסייע לו ביום יום.
לא שוכנענו כי בתקופה זו התגוררה דרך קבע אצל האם גם כי היא עצמה לא ידעה פרטים כמפורט לעיל, על הניתוח ופרטיו.
חוקר נוסף ערך ביקור בבית האם ביום 24/2/2014 על פי הדוחות ותחקיר שערך יוסוף, האם גרה רק עם אחד מבניה הנשואים. מהדו"ח התברר כי השכנים מסרו שגרה האם האלמנה ואח נשוי אחד בלבד והתובעת אינה מתגוררת שם. האח הנשוי הוא חאלד.
חוקר זה מר גדבאן נחקר לאחר שמסר חמישה דוחות בלוח זמנים די תכוף (נ/4, נ/5, נ/6, נ/7, נ/8). בזכ"ד הראשון (נ/4 מיום 24.2.14) מציין "ובתחקור סביבתי לרבות קבלת מידע ממקור המתגורר במקום נמסר כי התובעת כלל אינה מתגוררת בבית הוריה בכתובת הנתונה. 2. נמסר כי התובעת נשואה לתושב חברון ומתגוררת עמו בחברון ונמסר מפורשות כי התובעת אינה מתגוררת בבית הוריה בכתובת הנתונה...".
בדוח פעולה וזכ"ד (נ/5 מיום 8.4.14), גם נכתב שנמסר באופן חד משמעי שהתובעת אינה מתגוררת במקום ובנוסף "באשר למגורי התובעת נמסר שהיא מתגוררת עם בעלה בנכס פרטי בחברון ובנוסף הם שוכרים דירה באל רם והם נעים ונדים בין שתי הכתובות". עוד נכתב כי הפעם האחרונה שנראתה במקום היתה אוג' /2013 לא כתוב מי המוסר מידע זה. באותה עת לא בוצעה חקירה אצל האם.
דו"ח פעולה נוסף (נ/6 מיום 9.3.14), "היום קבלתי מידע שהתובעת מתגוררת מזה תקופה ארוכה בשכירות בכפר ענתא שמחוץ לתחום תמורת שכירות של 400 ₪ בחודש. 2. נמסר שבעלה אשרף מתגורר עמה באופן קבוע ויומיומי וכעת היא בהריון בחודש החמישי וצפויה ללדת בן. 3. נמסר שבנותיה של התובעת לומדות בבית ספר פרטי גם כן מחוץ לתחום. 4. חד משמעי נמסר שאינה מתגוררת בבית אמה בעיר העתיקה...".
בדוח הפעולה (נ/7 מיום 16.3.14) נכתב "שוב נמסר שהתובעת עצמה גרה עם בעלה בענתא שטחים". בדוח נ/8 מיום 1.4.14 נכתב שוב כי על פי המידע גרה עם בעלה אשרף בענתא מחוץ לתחום לא ידועה כתובת מדויקת". חקירה זו אינה עולה בקנה אחד עם החקירה של מורן חקירות נ/10 בה נכתב כי בחודש יוני 2014 נמסר על ידי שכניה כי התובעת ובעלה עזבו את השכונה בענתא לפני שלושה –ארבעה חודשים, דהיינו כבר בפברואר 2014 לכאורה לפי עדות השכנים בנ/10 לא גרה בענתא.
חקירות החוקרים אף הן אינן מתיישבות בשלמות זו עם זו. אם כי כולן מציינות חד משמעית שאינה מתגוררת בבית האם. חרף זאת אין מקום חלופי חד משמעי המתייחס למגוריה בתחום או מחוצה לו- עם בעלה או בלעדיו.
כאמור ,מהשכנים נמסר כי היא גרה בחברון עם בעלה בנכס פרטי. וכן כי יש להם בית שכור באלרם, והם נעים ונדים בין הכתובות. (עמוד 25 שורות 27-32).
מהמידע שנרשם בזכרון דברים מיום 9/3/2014 בביקור נוסף שנעשה בעיר העתיקה נמסר כי היא מתגוררת עם בעלה באופן קבוע והיא בחודש חמישי. מידע נוסף התקבל ב16/3 מהשכנים והעניין הועבר לחברה חיצונית מורן חקירות. (עמוד 26 שורות 2-9).
חקירתו של החוקר וההתייחסות להיותה בחודש חמישי ממידע של השכנים מתאריך 9/3/2014 מתיישב עם תאריך הלידה של יאזן אשר נולד ב8/7/2014. גם אם לא מדובר בחודש החמישי ממש, הרי שבהקשר של היותה בהריון באותה עת מידע זה, נוכח התוצאה הסופית של לידת יאזן, מקבל אישוש עובדתי. על כן אולי היה מקום לתת משקל לאותו מקור ביחס למגוריה עם בעלה.
מטעם התובעת העיד גם מר עומאר, בעל חנות בשכונת אסעדייה, אשר טען כי הוא הכיר את משפחתה של התובעת היטב ורואה אותה ואת ילדיה הולכים ושבים( עמוד 21 שורה 13-27) , אף ציין כי מכיר את הוריה, אחיה, ילדיה, מאחר ורואה אותם. עד זה אומת עם תמונה של ילדה אשר אישר כי היא ביתה(עמוד 23 שורה 5) אולם תמונה זו אינה של ביתה אלא היא בת של אחיה. (עמוד 23 שורה 12). יש בכך לשמוט את הקרקע תחת עדות זו שממילא לא הוסיפה דבר . לו אכן הכיר, היה יודע לזהות.
התובעת מודה כי היא הלכה לבקר את בעלה מעת לעת "בחגים ובחופשות של הילדים" (עמוד 8 שורה 24). עוד אישרה, כי היא פוגשת את בעלה לעיתים אצל אחותו בשועפט. ביחס למגוריו היא מתעקשת כי הוא גר בחברון, לגבי מקורות פרנסתו נמנעה מלענות. (עמוד 8, עמוד 10). אם התובעת ציינה כי הבעל עובד בחברון. (עמוד 15 שורות 23-24).
סוגיה נוספת שעמדה על הפרק היא אופן המגורים במבנה בעיר העתיקה. התובעת ציירה בנ/1 את אופן המגורים. לדבריה, האם ישנה בסלון, חדר גדול שבו גם הטלוויזיה ואין לאם חדר נוסף (עמוד 6,7). הציור של עלי תואם את הציור של התובעת. (נ/2).
אולם בניגוד לעדותם כי התובעת ישנה בחדר נפרד, האם מציינת שהיא ישנה בחדר עם התובעת (עמוד 13 שורה 9). בביקור החוקר , עלי אמר שאין לו את המפתח לחדר של אחותו. תמוה הדבר אם מדובר בחדר של האם שישנה ביחד עם הבת.
עדות האם מצביעה על החדר של עלי כחדר שונה מהחדר שהתובעת ציינה. (עמוד 13 שורה 28).
עלי גר עם אמו במשך כל השנים. גם עת היה נשוי.
עדיות אלו אינן חפות מספיקות ואינם יוצרות מצרף ברור של תשתית עובדתית למגורים ברצף בבית האם.
האם נשאלת "ש. כשהבנות שלו נפגשות איתו יחד עם יסמין או שהן נפגשות איתו לבד? ת. כן ביחד עם יסמין ש. איפה הם נפגשים ? ת. נוסעת לחברון לבית שלהם או אצל אחותו. לא יודעת בדיוק איפה אחותו גרה. ש. בענתא בירושלים? ת. אני חושבת שבענתא. ש. בחברון כשהם נפגשים בדירה של מי? ת. אצל אמא שלו. ש. כל פעם נפגשים גם עם ההורים שלו או רק איתו בדירה? ת. אני לא יודעת . (עמוד 12 שורה 30, עד עמוד 13 שורה 7).
מעדותה עולה כי התובעת נוסעת יחד עם הילדים לבעלה לחברון "לבית שלהם" – לכאורה ניתן להבין של התובעת ושל בעלה. רק אחר כך מתקנת "אצל אמא שלו".
אמה של התובעת מעידה כי יש שלושה חדרים. יש חדר לעלי ,"יש חדר שאני ויסמין ישנות בו", אבל כשמתייחסים ללילה היא מציינת "בלילה הם נרדמות בחדר, אני נרדמת בסלון, לפעמים אני ישנה בחדר כשהבנות רוצות לראות טלוויזיה". (עמוד 13 שורות 9-10). לפי גרסתה אין מיטה קבועה ואין חדר קבוע. אחר כך מתקנת ואומרת שלעלי יש חדר קבוע עם מיטה קבועה עם אשתו. ואילו חאלד גר למעלה עם אשתו. האם נשאלת מי משלם ארנונה, ואומרת "אני. ש. על הכל? ת. כן. יסמין שילמה כשקיבלה הבטחת הכנסה אבל עכשיו אני משלמת על הכל". (עמוד 14 שורות 9-10). בניגוד לעמדת התובעת כי האחים לא משלמים בשל מצבם הקשה אומרת האם "כשמקבלים חשבון מי שיש לו כסף משלם. בדרך כלל אני משלמת יותר מכולן. הם מביאים דברי אוכל חפצים לבית." (עמוד 14 שורות 14-15). גרסתה בדבר העזרה של חאלד ועלי שונה בתכלית מזו של התובעת.
בניגוד לעדות התובעת כי חשבה על גירושים, דווקא האם מציינת "הוא הגיע רק כשהתכוונו לעשות שלום בית, סולחה. הוא הגיע בלי היתר כניסה לישראל." (עמוד 14 שורות 29-30). ובהמשך היא אומרת " יסמין אומרת שהיא רוצה לחזור אליו, לא רוצה להתגרש, גם האחים שלה לא רוצים שתתגרש" (עמוד 15 שורות 7-8). זאת ההפך מהתצהיר של התובעת. עוד מציינת האם שהבעיות התחילו אחרי שישה חודשים ואחר כך אומרת שבילדה השניה. (עמוד 12 שורה 9, 15). מדובר על הבדל של מספר שנים.
חאלד מעיד כי גר בקומה השנייה מ-2012 כשהתחתן. "לפני כן גרתי עם אמא למטה" (עמוד 16 שורה 13). חאלד משרטט את הבית (נ/2), באותו אופן שהחדר של עלי והחדר של התובעת בקומה א' זהים לנ/1. הוא עומד על כך שעלי תמיד ישן בחדר שלו. וכשהוא היה למטה אחותו הייתה למעלה והם החליפו.
גב' בארכה ג'אבר נשאלת לגבי מקום הלימודים של הילדות, ואומרת- האחת במלוואי והשנייה בשייח' ג'ר אח. לא יודעת ממתי. עדות זו לא מתיישבת עם העדויות האחרות. פרט לכך ממילא לא סייעה עדותה.
ממכלול הדברים לעיל עולה כי התובעת צירפה מסמכים על ארנונה לדירה בה לא התגוררה, בשל הנחה הניתנת למקבלי הבטחת הכנסה. ארנונה זו מתייחסת לדירה שגודלה 34 מ"ר. בה אמורים היו להיות האח עלי אשתו וילדיהם, האם והתובעת עם ילדיה. מהתמונות ניכרת הצפיפות.
במהלך אותה תקופה הנטענת למגורים בעיר העתיקה כאשר העו"ס לא מכירה את הבת שאמורה הייתה לטפל באם, גם נולדו לתובעת עוד ילדים מבעלה. אם בעלה מעולם לא מגיע הביתה לעיר העתיקה כטענת האם, ואין להם בית משלהם בחברון, אף שהשתמע ככה מדברי האם, הרי שהיכן שהוא היו צריכים התובעת ובעלה להיות בצוותא ובנפרד מהאחרים. משאין זה בעיר העתיקה, ומשהעידו על הביקורים בחברון ובענתא, שניהם מחוץ לאזור, אזי יש מקום בחברון או בענתא בהם היו יכולים השניים להיות ביחד לבד. אולם , מקום כזה לא הוכח די הצורך.

סוף דבר,
הליך זה צריך להתברר על פי נטלי ההוכחה באשר כמפורט בהרחבה לעיל גם גרסת התובעת לא הייתה נטולת פגמים לשון המעטה ומלאת סתירות וגם גרסאות חוקרי הנתבע לא היו נטולות פגמים וסתירות.
הלכה היא כי הספק פועל לטובת המבוטח.
עוד נקבע כי נטל ההוכחה בדבר תושבות מוטל על התובע. במקרה זה התובעת הביאה מסמכים רבים המתייחסים לכתובת האם לתקופות שונות. הנתבע מאידך לא הצביע על כתובת ספציפית אחת או אחרת בה נראתה או נמצאה התובעת עם ילדיה או חפציה או ראיה אחרת לשהותה שם. בביקור היחיד בענתא בו נפתחה דלת, נראה גבר והוא לא זוהה.
עוד ,כל העדויות של עדי התובעת היו כי התובעת אינה מתגוררת עם בעלה וכי הוא אינו רשאי להיכנס לארץ ואף נעצר בשל כך. נכון הוא כי יש להם ילדים משותפים לאורך זמן, ונכון אף כי הדבר מעלה תהיות רבות לגבי אורח חיים זה, ביחס לבני הזוג וביחס לילדים, אולם לא הוכח כי הם מתגוררים יחד לפי סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, ועצם קיומו של בן בת זוג או לידת ילדים אין בהם לשלול את הגמלה משלא הוכח מקום מגורים מחוץ לתחום או מרכז חיים מחוץ לבית האם או משק בית משותף מחוץ לתחום.
בפסק דין עבל ארצי 48134-10-12 המוסד לביטוח לאומי נ' יסמין מכרום, נקבע כך ""17. הלכה פסוקה היא כי תושבותו של מבקש גמלה על פי חוק הביטוח הלאומי, תיקבע על פי המקום שבו נמצא מרכז חייו, אותו מקום אליו מכוונות מירב הזיקות בחייו ( ראו דיון מה/04-73 (ארצי) עייאדה סנוקה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 79, 84 (1985), להלן: פרשת סנוקה, עב"ל ( ארצי) 83/06 ג'ואן טייץ - המוסד לביטוח לאומי (2.6.09) בפסקה 10, להלן: פרשת טייץ וכן עב"ל ( ארצי) 363/09 עבדאללה חנין צלאח עזה - המוסד לביטוח לאומי (13.3.11), להלן: פרשת חנין והפסיקה המוזכרת בהם). הזיקות העומדות לבחינה עת נדרשת קביעה אודות מרכז חייו של מבקש הגמלה שונות הן ומגוונות, ובכללן: "זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום בו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או מוסדות, מצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו, ומטרת השהייה מחוץ לישראל ( כדוגמא – במקרים של לימודים, ריפוי או עבודה מטעם מעסיק ישראלי). מעבר לכל זאת, יש לקחת בחשבון - בעת יישום המבחנים - את מהותה של הזכות הנדונה מכוח חוק הביטוח הלאומי, ואת תכליותיה" (ראו פרשת חנין וההפניות שם; עב"ל ( ארצי) 28253-02-12 שמואל שפינט - המוסד לביטוח לאומי (18.6.13), בפסקה 15 וההפניות שם). בבחינת הזיקות השונות, בסופו של יום " תקבע הזיקה למעשה, זיקה שלא יהא בה מהזמניות או מהארעיות, וזיקה שיש בה כדי להוכיח ראיית מקום שבתחום ישראל כמקום ' בו הוא חי שזה ביתו'" (ראו שם בפרשת טייץ ובפרשת סנוקה, וכן בדב"ע ( ארצי) 0-391/97 חלמיש – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לג 88, 93 (1998), עתירה לבג"ץ נדחתה: בג"ץ 890/99 חלמיש נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נד(4) 423)".

עוד נפסק בעבל (ארצי) 17435-10-11‏ ‏ המוסד לביטוח לאומי נ' עטא נאסר (פורסם בנבו), בדבר תכלית גמלת הבטחת הכנסה כך:
"בכל פעם מחדש הציב בית דין זה בפסיקתו, כמורת דרך, את התכלית הסוציאלית העומדת ביסודו של חוק הבטחת הכנסה והגמלה המוענקת מכוחו, להבטיח אמצעי מחייה מינימאליים למשפחה שנותרה ללא פרנסה וללא אמצעי קיום."(דגש שלי ש.ש.)
בנסיבות אלו , עם כל הספיקות, ויש רבים כאלו, מצאנו כי יש לקבל את התביעה . אין לשלול את הגמלה לתקופה הרלוונטית לגביה נשללה , בגין היותה נשואה ובעלת בן זוג (שאינו גר בתחום ), משלא הוכחו מגורים משותפים או משק בית משותף מחוץ לתחום ומשלא הוכח מרכז חיים אחר פרט לעיר העתיקה בירושלים, בעניינה של התובעת, ומאחר ולמרבה האבסורד לידת ילדים משותפים בכלל, וברצף במהלך 12 שנים, לא הוגדרה כשלעצמה משק בית משותף. בעניין זה הזהרתי את עצמי ביחס לפער בין אורח החיים המנוהל על ידם לבין אורח החיים המוכר לי. בהתאם לכך נבחנה גרסתם.
הנתבע ישלם שכ"ט ב"כ התובעת בסך 5000 ₪, תוך 30 יום.

ניתן היום, י"ד אייר תשע"ח, (29 אפריל 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור עובדים

נציג ציבור מעסיקים

שרה שדיאור, שופטת


מעורבים
תובע: יאסמין אלקואסמה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: