ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ראני שתייה נגד מדינת ישראל :

בפני: כבוד השופט י' זמיר

העורר: ראני שתייה

נגד

המשיבה: מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 8.4.98 בב"ש 2184/98 שניתנה על ידי כבוד השופט צ' כהן

תאריך הישיבה: ז' באייר תשנ"ח (3.5.98)

בשם העורר: עו"ד ע' יגמור

בשם המשיבה: עו"ד נ' סולברג

בבית המשפט העליון

החלטה

העורר עומד לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים באשמת ניסיון לפציעה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין, חבלה בכוונה מחמירה, עבירות בנשק, איומים וניסיון לרצח (ת.פ. 186/98). בית המשפט המחוזי (השופט צ' כהן) החליט על מעצר העורר עד תום ההליכים נגדו. לעורר מיוחסות עבירות שנעברו במהלך שני ארועים, הראשון ביום 15.1.98 (להלן - הארוע הראשון) והשני, ביום 18.1.98 (להלן - הארוע השני). לפי פרטי כתב האישום, בארוע הראשון ניסה העורר לדקור את המתלונן בסכין, לאחר שהמתלונן לא ברך אותו לשלום. מיד לאחר מכן, הלך לבית משפחתו של המתלונן, שלף אקדח, כיוון אותו לעבר בני המשפחה, וירה מספר יריות, תוך איום כי יהרוג את מי שינסה להתקרב אליו. בארוע השני, שהתרחש שלושה ימים לאחר מכן, ירה הנאשם, בעודו נוסע במכונית, לעבר המתלונן יריה אחת, ופגע במתלונן בגבו.

בערר זה, טוען העורר כי אין ראיות לכאורה המספיקות להרשעתו בעבירות המיוחסות לו. הוא לא מכחיש שנתגלע סכסוך בינו לבין המתלונן, אך טוען כי לא שלף סכין במהלך הארוע הראשון, ואילו האקדח ששלף וירה ממנו בארוע זה היה אקדח צעצוע. לגבי הארוע השני, מכחיש העורר כל קשר לירי נגד המתלונן, ומוסר כי לא ראה את המתלונן כל אותו היום. הוא אף טוען לאליבי, לפיו בילה עם חברים אותו יום.

להלן, אבחן טענות אלה אחת לאחת כסידרן.

ראשית, אשר להמצאותה של סכין, המתלונן סיפר בהודעתו למשטרה על סכין שבה ניסה העורר לדקור אותו. כך גם קיימות שתי הודעות של שני בני משפחה של המתלונן, לפיהן העורר החזיק בידו סכין יפנית ואיים להשתמש בה.

שנית, לעניין היריות בארוע הראשון, קיימות הודעות רבות של בני משפחת המתלונן ושל חברים ובני משפחתו של העורר עצמו המספרים על הירי שבוצע על-ידי המתלונן, ועל קיומו של אקדח אמיתי בידי העורר. כך גם נמסר כי נמצאו שני תרמילים של אקדח אמיתי על-ידי בני משפחת המתלונן, במקום הארוע. בנוסף לאלה, קיימת עדותו של המדובב, המעיד כי העורר סיפר לו על הירי מאקדח אמיתי, שהחביא מתחת לרצפת ביתו. העורר עצמו מסר בהודעה במשטרה כי ירה בארוע הראשון מאקדח "קול" (שאינו אקדח אמיתי אלא אקדח הזנקה). אכן, אקדח הזנקה נמצא בחיפוש בבית העורר. לכאורה די בכך כראיה לאישום באיומים, וכרקע לאישום בארוע השני, שהוא האישום העיקר, בו העורר מואשם בנסיון לרצח.

לעניין הארוע השני, הראיה העיקרית היא מפיו של המדובב, שלדבריו העורר סיפר לו על כך שירה במתלונן בגבו, תוך נסיעה בפיז'ו לבנה. טענתו הראשונה של העורר היא כי בית המשפט קמא טעה כאשר נתן משקל לדברי המדובב. העורר טוען כי למעשה לא החליף מילה עם המדובב, והוא מביא דוגמאות מדברי המדובב של אירועים שלטענתו לא היו מעולם.

בית המשפט קמא שדן בטענה זו קבע כדלקמן:

"כאשר זאת המחלוקת, ממילא אין רבותא בעובדה, כי הקלטות (שבחלקן תומללו בינתיים) כוללות פרטי חקירה מוכמנים ומשקפות את נושאי השיחות כפי שנטענו בהודעתו של המתלונן: פשיטא שאם ראיה בדויה מראשיתה ועד סופה היא - ממילא היה בידי המשטרה לכלול בשיחות המבוימות פרטי חקירה מוכמנים ולהוסיף עליהן הודעה שגם "תתאים" להן. ואולם עומד בעינו דבר קיומה של ההודעה ותשובה חיובית הנגזרת מכאן לעניין ראיות לכאורה."

מקובלים עליי דברי השופט לעניין טענת זיוף הקלטות. בשלב זה, באין ראיה בדבר זיוף הקלטות, החזקה היא כי הן אמיתיות.

יש לציין שאמנם העורר מוסר כי נסע אותו יום בפיז'ו שחורה, אולם גם עדי הראיה מדברים על פיז'ו לבנה, כדברי המדובב, ואילו אחד מחבריו של העורר שהיה עמו באותו יום מסר כי מדובר בפיז'ו בצבע בז'. לעניין האליבי לו טוען העורר בעת הארוע השני, קיימות סתירות בין דבריהם של העורר וחבריו, עמם טוען שהוא בילה כל אותו היום. יש לציין שאחד מחבריו (סאמר מוחתאסב), עמם בילה לפי טענתו, נעצר אף הוא בחשד כי שימש כשותף לעבירת הירי, אך שוחרר בשל כך שלתביעה אין די ראיות להוכחת אשמתו. לבסוף, אשר לטענת העורר כי המתלונן מסר כי אינו יודע מי ירה בו, הרי שהמתלונן נורה בגבו, ולכן אין לייחס משקל לטענה זו.

בסופו של דבר, השיחות בין העורר לבין המדובב הן ראיה לכאורה שיש לה משקל רב. בשלב זה אין בידי בית המשפט לנקוט עמדה בשאלת האמינות של המדובב עצמו או של קלטות השיחות. המסקנה היא, שהראיות בדבר השיחות בין העורר לבין המדובב, יחד עם יתר הראיות, יש בהן משום ראיות לכאורה התומכות באישום בדבר נסיון לרצח. אישום זה מקים עילת מעצר. מכאן שלא נותרה אלא השאלה אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר.
לעורר עבר פלילי מכביד הכולל הרשעות בעבירות פגיעות בגוף, ותלויים נגדו שני מאסרים על תנאי, של שנה כל אחד. מפרוטוקול הדיונים בבית משפט השלום נטען כי בעקבות הארוע השני ברח העורר מביתו, וחלפו מספר שבועות עד שהמשטרה איתרה אותו.

בנסיבות אלה איני רואה הצדקה להסתפק בחלופת מעצר. לכן החלטתי לדחות את הערר.

ניתנה היום, י"ז באייר תשנ"ח (13.5.98).

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98023880.I04


מעורבים
תובע: ראני שתייה
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: