ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בן לולו אברהם נגד מדינת ישראל :

בפני: כבוד השופט י' זמיר

העורר: בן לולו אברהם

נגד

המשיבה: מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 10.3.98 בת.פ. 1786/98 שניתנה על ידי כבוד השופט ש' ג'ובראן

תאריך הישיבה: כ"א באייר תשנ"ח (17.5.98)

בשם העורר: עו"ד עינת תוסיה-כהן

בשם המשיבה: עו"ד אריה פטר

בבית המשפט העליון

החלטה

העורר עומד לדין בפני בית משפט השלום בגין שתי עבירות של גניבה והונאה בכרטיס חיוב (ביום 16.2.98) וגניבה (ביום 22.2.98). המרשם הפלילי שלו ארוך מאד וגדוש עבירות רבות מאד שבוצעו מאז שנת 1978: פריצה, גניבה, תקיפה, החזקת סמים מסוכנים, ועוד. בית משפט השלום, שהתבקש לעצור את העורר עד תום ההליכים, ציין כי לחובת העורר עומדים 73 תיקים (שעה שבית המשפט המחוזי ציין, בערעור על בית משפט השלום, כי לחובת העורר עומדות 96 הרשעות), וכי בזמן ביצוע העבירות המיוחסות עכשיו לעורר היה תלוי ועומד נגדו מאסר על-תנאי של 30 חודשים, שהוא בר-הפעלה במקרה שלפנינו. אף-על-פי כן החליט בית משפט השלום "לתת לו הזדמנות אחרונה ולא למנוע ממנו את הליך הגמילה", ולפיכך הורה לשחרר את העורר מן המעצר בערבות עצמית וערבות צד שלישי.

בערר החליט בית המשפט המחוזי לבטל את ההחלטה של בית משפט השלום והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. וכך אמר:

"שחרורו של המשיב ממעצר מהווה סכנה לשלום הציבור ובטחונו, וזאת במיוחד לאור עברו העשיר, ולאור הזלזול אשר הוא הפגין כלפי החלטות של בית המשפט בעבר, ולמרות העונשים שהוטלו עליו בעבר, דבר זה לא הרתיעו מלהמשיך ולעבור על החוק".

על ההחלטה של בית המשפט המחוזי הוגש ערר זה. בערר נטען כי ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר, וכן שהעורר החל בהליך של גמילה ומעצר עד תום ההליכים יפגע בשיקומו.

אשר להליך הגמילה, טוען בא-כוח המדינה כי לא הובאה כל ראיה על הליך כזה שהעורר החל בו, ועל סיכוי ממשי של גמילה. יתירה מזאת, גם אם העורר החל בתהליך של גמילה, התהליך כבר נקטע שעה שנעצר, ביום 22.2.98. אכן, בנסיבות אלה אין זו טענה כבדה בזכות השחרור מן המעצר.

נכון שבדרך כלל בעבירות של גניבה ניתן להסתפק בחלופת מעצר. אולם במקרה זה, נוכח העבר הפלילי של העורר, יש מקום לומר כי הוכחה המסוכנות שלו לביטחון הציבור. מסוכנות זאת ממשית בעיקר משום שהעורר עדיין מכור לסמים. ראיה לכך היא שהוא לא נרתע מלעבור את העבירות המיוחסות לו עכשיו, ואין מחלוקת שקיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות, אף שעונש כבד של מאסר על-תנאי היה תלוי ועומד נגדו.

בנסיבות אלה אני מסכים עם בית המשפט המחוזי כי אין מקום להסתפק בחלופת מעצר.

באת-כוח העורר ציינה כי העורר נתון במעצר זה קרוב לשלושה חודשים. אמנם ימים ספורים לאחר שנעצר היתה הקראה בבית המשפט, אך עדיין לא נקבע מועד להוכחות. בא-כוח המדינה, אף שלדעתו המשפט נגד העורר יהיה מהיר, מסכים כי אין הצדקה להחזיק את העורר במעצר זמן ממושך כל כך עד לשמיעת משפטו. לפיכך הודיע בא-כוח המדינה כי הוא יפעל באמצעות פרקליטות המחוז לבקש הקדמת המועד לשמיעת המשפט ככל שניתן. אף אני סבור כי יש לפעול לקביעת מועד מוקדם לשמיעת המשפט, ואני מקווה שיומנו של בית המשפט יאפשר זאת.

הערר נדחה.

ניתנה היום, כ"א באייר תשנ"ח (17.5.98).

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98025880.I02


מעורבים
תובע: בן לולו אברהם
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: