ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פולק בנימין נגד יעיש שלום ז"ל :

בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי

המבקש: פולק בנימין

נגד

המשיב: יעיש שלום ז"ל

בקשה לביטול החלטה

תאריך הישיבה: י"ז באייר תשנ"ח (13.5.98)

בשם המבקש: עו"ד עזרא חורי

בשם המשיב: עו"ד מאיר דהאן

בבית המשפט העליון

החלטה

הבקשה שבפני היא לבטל את ההחלטה מיום 6.11.96 המתריעה על דחיית הערעור מחמת אי הפקדת ערבון.

לא למותר לסקור את השתלשלות ההליכים בתיק זה: המדובר בערעור שהגיש המבקש בתאריך 10.3.93. בשל תקלה שארעה במזכירות לא נשלחה לבא כוח המבקש באותה עת, עו"ד י. שמלה, הודעה על קביעת גובה הערבון בסמוך להגשת הערעור, אלא רק בתאריך 16.5.96. כתב זה הוחזר לבית המשפט בציון העובדה כי עו"ד שמלה עזב את הכתובת שנמסרה על ידו. הכתב נשלח פעם נוספת בתאריך 5.8.96 ונמסר במשרד עו"ד שמלה בתאריך 11.8.96.

הערבון לא הופקד ולא הוגשה גם כל בקשה בענין זה.

בתאריך 6.11.96 ניתנה החלטה המתריעה על האפשרות שהערעור יידחה מחמת אי הפקדת ערבון. עקב תקלה בהליך המסירה, הומצאה ההחלטה במשרד עו"ד שמלה רק בתאריך 24.7.97. בתאריך 4.9.97 הוגשה תגובת עו"ד שמלה באמצעות מכשיר הפקסימיליה. בתגובה נאמר, כי ביום 7.5.97 נפגש עו"ד שמלה עם המבקש ומסר לידיו את כל מסמכי הערעור, ומאותו מועד לא היה קשר בין עו"ד שמלה לבין המבקש. עוד נאמר, כי ביום 6.7.97 הגיעה למשרד עו"ד שמלה הודעה בדבר הפקדת ערבון, אך עו"ד שמלה לא הצליח ליצור קשר עם המבקש ולמסור ההחלטה לידיו. לא נמצאה בתגובה כל התייחסות להודעה על הפקדת הערבון שנמסרה ביום 11.8.96, וכן לא היה ברור על איזו הודעה על קביעת ערבון מדובר בתגובה. לכן, ניתנה החלטה המבקשת הבהרה לכתב התגובה (החלטה מיום 4.9.97). החלטה זו הומצאה למשרד עו"ד שמלה, אך לא הוגשה כל הבהרה נוספת. לפיכך, בהחלטה מיום 9.10.97 נדחה הערעור על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-.

לא למותר להוסיף, כי עו"ד שמלה בתגובתו מיום 4.9.97 לא מסר את כתובתו של המבקש ולא כלל בה בקשה להשתחרר מן הייצוג. אף המבקש לא ראה להודיע על החילופין בייצוג לבית המשפט.

בתאריך 28.2.98 הוגשה הבקשה שבפני, שעניינה ביטול ההחלטה מיום 6.11.96 המתריעה על דחיית הערעור על פי תקנה 431 הנ"ל.

בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה נאמר, כי "לפני זמן קצר" פגש המבקש את עו"ד שמלה ושאל אותו מה גורל הערעור. תשובתו של עו"ד שמלה היתה, כי נתקבלה הודעה על הפקדת ערבון בתיק, אך עו"ד שמלה לא הצליח לאתר את המבקש על מנת להודיע לו על כך. עו"ד שמלה החזיר למבקש באותה פגישה את כל מסמכי הערעור. לאחר מכן התברר למבקש דבר קיומה של ההחלטה מיום 6.11.96, ומכאן הבקשה שבפני.

אין בבקשה שבפני התייחסות להחלטות מיום 4.9.97 ו9.10.97- וכן להודעת עו"ד שמלה מיום 4.9.97. דבר זה תמוה ביותר לנוכח העובדה שבתצהיר המבקש מיום 22.2.98, שהוגש בתמיכה לבקשה, נאמר, כי הפגישה עם עו"ד שמלה התקיימה "לפני זמן קצר". אילו אכן התקיימה אותה פגישה עובר להגשת הבקשה, כי אז בוודאי היו בידי המבקש גם העתקי אותן החלטות מספטמבר 1997. העובדה, כי אלו אינן בידיו, וכי המסמך האחרון הוא ההחלטה מיום 6.11.96 מחזקת את האמור בתגובה הנ"ל של עו"ד שמלה מיום 4.9.97 לפיה פגישתו האחרונה עם המערער היתה ביום 7.5.97. אם אכן כך הם פני הדברים, פנייתו של המבקש לבית משפט זה רק ביום 28.2.98, כ10- חודשים לאחר שנדחה ערעורו, נותרת ללא הסבר.

כאמור, המבקש מתייחס בבקשתו אך להחלטה מיום 6.11.96 ומתעלם מן העובדה שבתיק כבר ניתן פסק דין בתאריך 9.10.97. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים, והדין קובע את הדרך לבקש את ביטולו או לערער עליו. המבקש לא נקט באף אחת מן הדרכים והשליך את כל יהבו על הבקשה לביטול ההחלטה מיום 6.11.96, אשר נבלעה בפסק הדין שניתן לאחר מכן.

גם לו היה המבקש מבקש לתקן את בקשתו ולראות בה בקשה לביטול פסק הדין מיום 9.10.97, לא ניתן היה להעתר לה. כמובא לעיל, אין בפני ראיות בדבר מועד התקבלותה של ההחלטה הנ"ל מיום 9.10.97 בידי המבקש. האמור בתצהירו של המבקש בדבר התקיימותה של פגישה עם עו"ד שמלה "לפני זמן קצר" נסתר בתגובתו של עו"ד שמלה מיום 4.9.97; וכפי שהראיתי, הגיונם של דברים מתיישב דווקא עם האמור בתגובת עו"ד שמלה. בכל מקרה, לנוכח הסתירה האמורה איני יכולה לקבוע דבר על יסוד תצהירו של המבקש בלבד. תצהיר מטעמו של עו"ד שמלה, בא כוח המבקש בתקופה הרלבנטית, לא הובא. לא הובא גם כל מכתב מטעמו או הבעת עמדה בדרך אחרת.

במצב דברים זה, נותרו הנסיבות האופפות את אופן ניהול התיק עלומות. כך לא ניתנה תשובה לשאלה מדוע לא הופקד הערבון ב1996- לאחר מסירת ההודעה על קביעתו לעו"ד שמלה בתאריך 11.8.96; מתי הובאה ההחלטה מיום 6.11.96 לידיעת המבקש; מה היו מעשי המבקש בכל הנוגע לניהול הערעור מאז שהוגש לפני כחמש שנים, וכדומה.

בא כוח המבקש טוען, כי היה מקום להזמין את עו"ד שמלה לדיון בענין דחיית הערעור על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. התשובה לכך היא, שלא היתה כל הצדקה להטריח את המשיב לדיון בנסיבות שהיו. בגוף ההחלטה המתריעה על דחיית הערעור על פי תקנה 431, ניתנה אפשרות לבא כוח המבקש ליתן טעם מדוע לא יידחה הערעור. בא כוח המבקש באותה עת הגיב, כפי שפורט לעיל, באופן לאקוני וסתום, ולאחר מכן לא השלים תגובתו. לא היתה, איפא, כל תשתית להזמנת הצדדים לדיון, ואין כל פסול בכך שניתנה החלטה הדוחה את הערעור ללא קיום דיון בעל פה.

אשר על כן, אני מחליטה לדחות את הבקשה. פסק הדין מיום 9.10.97 יעמוד בעינו. המבקש ישלם למשיב שכר טירחה (כולל הוצאות) בסכום של 1,500 ש"ח.

ניתנה היום, כ"א באייר תשנ"ח (17.5.98).

אורית אפעל-גבאי, שופטת

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
93055250.O04


מעורבים
תובע: פולק בנימין
נתבע: יעיש שלום ז"ל
שופט :
עורכי דין: