ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חן ארביב נגד עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ :

בפני כבוד ה שופט איל באומגרט

המבקשת
חן ארביב ת"ז XXXXXX538
ע"י ב"כ עו"ד אבי צוקמן

נגד

המשיבה
עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אלברק יוסף

החלטה

1. לפניי בקשה לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון.

בקציר האומר יובהר כי, המשיבה הגישה תביעה לבית משפט השלום שבחדרה לפינוי המבקשת מדירה הנמצאת בבעלות המשיבה והושכרה לאם המבקשת. התביעה התבררה במסגרת תא"ח 32073-01-17 ובסופו של יום, קבע בית המשפט כי אין להכיר במבקשת כדייר ממשיך, שכן זו התנהלה באופן חסר תום לב, תוך שהיא מבצעת הונאה כלפי המשיבה. משכך, הורה בית משפט קמא למבקשת לפנות את הדירה.

המבקשת ממאנת להשלים עם פסק הדין, הגישה ערעור ובד בבד הבקשה דנן.

2. לטענת המבקשת, בהליכים בבית משפט קמא היא יוצגה על ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי ומכאן, יש ללמוד על כך שאין בידיה המשאבים להפקיד העירבון. קל וחומר, שעה שעסקינן בעירבון בשיעור של 15,000 ₪.

מוסיפה וטוענת המבקשת כי, השתכרותה כיום אינה מאפשרת לה לקבל סיוע מטעם הלשכה לסיוע משפטי. אולם, חרף השתכרותה הנוכחית, אין היא מסוגלת להפקיד את העירבון.

עוד טוענת המבקשת כי היא רווקה הנושאת לבד בכל עלויות אחזקת הבית ועליה להחזיר תשלומי הלוואה שנטלה על מנת לטפל באמה אשר חלתה, טרם פטירתה. לא זו אף זו, טוענת המבקשת כי אין בידיה פיקדונות וחסכונות ואת כספי הפיצויים מקרן הפנסיה משכה על מנת לממן את שכר טרחת בא כוחה הנוכחי.

עוד טוענת המבקשת כי, אחיה שרוי במצוקה כלכלית ואין בידו לסייע לה.

מאסופת המסמכים שהגישה המבקשת עולה כי שכרה הוא כ- 8,500 עד 9,500 ₪ לחודש. עוד עולה מאותה אסופת מסמכים, כי אין בידי המבקשת חסכונות מכל סוג שהוא והיא מסלקת הלוואה בשיעור של כ- 1,400 ₪ לחודש.

כמו כן עולה מתדפיסי חשבון הבנק של המבקשת, כי ככלל חשבונה נמצא ביתרת זכות, אולם זו אינה גבוהה.

3. המשיבה מתנגדת לבקשה, תוך שהיא טוענת כי מתלושי השכר שהמציאה המבקשת לבית משפט קמא לשנים 2012-2015, עלה שזו השתכרה כ- 12,000 ₪ נטו לחודש. עוד מפנה המשיבה לכך, שכאשר אם המבקשת הייתה בין החיים, ביקשה המבקשת לרכוש את דירת האם. כלומר, המבקשת לא רמזה באותה עת כי היא חסרת יכולת כלכלית.

עוד מפנה המשיבה לכך כי, המבקשת נתפסה בכף בכך שהצהירה לא אמת לנציגיה, שעה שדיווחה שאינה מתגוררת עם אמה בדירת המשיבה על מנת שהאם תקבל הנחה בדמי השכירות. אולם, הלכה למעשה, לטענת המבקשת, היא התגוררה כל אותה עת באותה דירה.

משכך, טוענת המשיבה כי אם ביקשה המבקשת לרכוש את הדירה בה התגוררה האם, סייעה לאם למממן שכר של עובד זר ואף לא אמרה אמת לפחות בחלק מההליכים, דין בקשתה להידחות.

4. המבקשת בתשובתה לתגובת המשיבה, טוענת כי שעה שהשתכרה כ- 12,000 ₪ לחודש, היא עבדה שעות רבות נוספות וכך מימנה את לימודיה האקדמאיים ואת הוצאות אחזקת הבית.

המבקשת מאשרת כי היא ביקשה לרכוש את הדירה נשוא המחלוקת. לעניין מימון הוצאות הטיפול באמה טוענת המבקשת כי הדבר היה מהכנסתה הדלה. אולם, מסירותה לאמה אינה אמורה לעמוד לה לרועץ.

5. תקנות 427 ו- 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות חובת הפקדת עירבון על מנת להבטיח את הוצאות הצד שכנגד היה והערעור יידחה.

בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין גורנשטיין"), נקבע כי על בית המשפט לוודא כי דרכו של בעל דין לערכאות לא תיחסם מחמת עוניו. מאידך, נקבע בעניין גורנשטיין, כי על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין כי בעת קביעת שומת העירבון על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

אשר על כן נקבע בעניין גורנשטיין כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מעירבון עסקינן. אלו הם התנאים:

א. סיכויי הערעור טובים.
ב. המבקש הוכיח את חסרון הכיס להפקיד העירבון.

כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכויי אמיתי ולא די בסיכוי סתמי וקלוש. באשר ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את העירבון ממעגל חברים וקרובים.

7. באשר לסיכויי הערעור – בית משפט קמא קיבל את עמדת המבקשת כי זו גרה עם האם המנוחה בד ירה, החל ממועד קבלת הדירה מהמשיבה על ידי האם ועד למועד הגשת התביעה לפינוי.

עם זאת, מצא בית המשפט לקבוע כי אין בכך לסייע למבקשת, מהטעם שהמבקשת ואמה, הסתירו עובדה זו מהמשיבה על מנת לקבל הנחה בדמי השכירות. בית משפט קמא קבע כי די בתרמית זו על מנת לשלול מהמבקשת את זכותה להיחשב כדיירת ממשיכה. יובהר כי בית משפט קמא, לא התעלם ממחלוקת הפוסקים בעניין זה, אולם, בחר בנתיב מסויים אשר הוביל כאמור לקבלת התביעה.

משכך, נוכח מחלוקת הפוסקים, לא ניתן לעת הזו לקבוע כי סיכוי הערעור מופרכים כפי שסבורה המשיבה.

באשר למצבה הכלכלי של המבקשת – עולה מהבקשה כי זו העדיפה לפרוע חסכונות על מנת למ מן את שכר טרחת בא כוחה. אין מחלוקת שזו זכותה של המבקשת. אולם, אין היא יכולה לעשות זאת על חשבון המשיבה, שהרי אם ידחה הערעור, על המבקשת יהיה לשאת בהוצאות המשיבה.

כמו כן, שכרה של המבקשת אינו מבוטל ויש בידה האפשרות, חרף הוצאות הקיום והמחייה, כדי להפקיד עירבון אשר יהא בידו להבטיח ולו באופן חלקי את הוצאות המשיבה.

עוד יש לקחת בחשבון העובדה כי המבקשת ביקשה לרכוש את הדירה. משכך, ברי שהיו בידיה המשאבים לשם כך.

8. בעת בחינת שומת העירבון, יש לזכור שאין המדובר בצדדים רבים והמחלוקת בין הצדדים היא משפטית וממוקדת בעיקרה בסוגיה אחת.

אשר על כן, מוחלט לקבל את הבקשה באופן חלקי ולהורות כי העירבון יעמוד על סך של 7,000 ₪. העירבון יופקד לא יאוחר מיום 1.5.18, שאם לא כן, ירשם הערעור לדחייה.

המזכירות תעקוב ותודיע.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ח, 23 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חן ארביב
נתבע:
שופט :
עורכי דין: