ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנימין שצרנסקי נגד מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בעמ חברות :

לפני:

כבוד השופט דניאל גולדברג
נציג ציבור (עובדים) מר אלי קדוש
נציג ציבור (מעסיקים) מר אליעזר קלאי
התובע
בנימין שצרנסקי ת.ז. XXXXXX091
ע"י ב"כ: עו"ד עדיאל גלס
-
הנתבעת
מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בעמ (בניהול מיוחד) חברות 520019688
ע"י ב"כ: עו"ד תומר אלטוס

פסק דין

השאלה הטעונה הכרעה בהליך זה הינה האם זכאי התובע להפרשי ריבית בשיעור 2% לפי תקנה 7(ב1) לתקנון האחיד, בגין "כספים לא פנסיוניים" שמעסיקו של התובע הפריש למבטחים, ואשר שולמו לו על ידי הנתבעת כשהם צמודים למדד בלבד, או שמא כדין נהגה הנתבעת בהחזר אותם כספים כשהם צמודים למדד, כאמור סעיף 7ב לתקנון האחיד?
במסגרת ההליך הוגשה עמדתו של הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר בשאלה האמורה, ואת עיקרה נביא להלן.

העובדות הצריכות לעניין
העובדות הצריכות לעניין אינן במחלוקת והן כדלהלן:
התובע, יליד 11.3.1932, בוטח בקרן הפנסיה "מבטחים" מחודש 9/1959 עד לחודש 8/1997. מועד הגעתו של התובע לזקנה היה בחודש 4/1997, אך הוא דחה את פרישתו עד ל-8/1997, והחל מחודש 9/1997 משלמת הנתבעת לתובע קצבת זקנה.
לאחר שהתובע פרש לקצבת זקנה העבירה מעסיקתו כספים לקרן הפנסיה, זאת מחודש 5/1998 עד לחודש 11/2001.
ביום 30.1.2014 שילמה הנתבעת לתובע סך של 153,828.77 ₪ לחשבונו של התובע, בגין הכספים שהופקדו על ידי מעסיקתו לקרן בין 5/1998 עד 11/2001.

המחלוקת והוראות התקנון
המחלוקת העיקרית בהליך, כפי שהגדירוה הצדדים בהודעה משותפת שהגישו, הינה "האם חל על המקרה סעיף 7ב1 לתקנון או סעיפים 7ג' ו-7ב לתקנון", שהוראותיהם יובאו להלן.
בהתאם לכך, האם פעלה הנתבעת בניגוד להוראת התקנון?
האם הנתבעת הפרה כלפי התובע את חובת הגילוי וחובת תום הלב?
האם עומדת לתובע עילה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979?
במישור העובדתי, הגדירו הצדדים כפלוגתה את השאלה האם הנתבעת שלחה לתובע מכתב ביום 1.12.2004?
הוראות התקנון הרלוונטיות לעניין, הן הוראות סעיפים 7(ב), 7(ב1) ו-7 (ג) לתקנון, אשר קובעות:
"7(ב)
כל תשלום שהועבר לקרן שלא בהתאם להוראות תקנון זה או הוראות הדין לא יקנה למבוטח זכויות לקצבה כלשהי מהקרן, ויראו אותו כאילו לא התקבל בקרן. תשלום כאמור יוחזר למבוטח או למעבידו, בהתאם לנסיבות הענין, כשהוא מעודכן לפי שיעור שינוי המדד שפורסם לאחרונה במועד ההחזרה לעומת מדד החודש בו שולם התשלום לקרן, ולא יראו אותו כמשיכת כספים מחשבונו של המבוטח לעניין סעיפים 9, 21 ו-30 לתקנון".

7(ב1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב) לגבי תשלום ששולם לקרן לפני המועד הקובע ושהתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים להלן, יחול האמור בסעיף קטן (ב), בכפוף לכך שהתשלום יוחזר כשהוא מעודכן לפי שיעור שינוי המדד שפורסם לאחרונה במועד ההחזרה לעומת מדד החודש בו שולם התשלום לקרן בתוספת ריבית של 2% בשל התקופה האמורה:
(1) כספים הופקדו שלא למטרת קצבה ולא נרשמו בקרן כחודשי ביטוח;
(2) הכספים שנתקבלו בקרן בשל מבוטח לא כללו אחד או יותר ממרכיבי דמי הגמולים הנדרשים לפי הוראות הדין ולא נרשמו בקרן כחודשי ביטוח".
7(ג)
האמור בסעיף קטן (ב) יחול גם לגבי תשלום ששולם לקרן בשל נכה מלא שהקרן משלמת לו קצבת נכות או לגבי תשלום ששולם לקרן בשל פנסיונר של הקרן".

טענות התובע
התובע טוען כי ההוראה שחלה על עניינו היא הוראת תקנה 7(ב1) לתקנות האחיד, שכן הסעיף מתייחס לתשלום שהתקבל לפני המועד הקובע – קרי: 1.10.2003, כפי שקרה בעניינו, וכי מתמלא התנאי שבסעיף קטן 1 לתקנה, שכן מדובר ב"כספים שהופקדו שלא למטרת קצבה ולא נרשמו בקרן כחודשי ביטוח".
להבדיל מסעיף 7(ב1) לתקנון, בסעיף 7(ב) אין התייחסות למועד הקובע ואין הוא כולל התניה של עמידה בתנאים מסוימים ולפיכך, מבחינה דווקנית סעיף 7(ב) מתייחס לכל תשלום שהתקבל לאחר המועד הקובע ותחולתו צופה פני עתיד.
מאחר שהתקנון הינו חוזה בין הצדדים, יש להקפיד על ניסוח בהיר של הוראותיו, שכן הן יוצרות וודאות והסתמכות אצל המבוטחים. בשים לב למעמד העל של התקנון, יש לקבוע כי משהתמלאו תנאי תקנה 7(ב1), הרי שהוראתו חלה בעניינו של התובע.
התובע טוען שלא ידע על הכספים הנדונים וכי לא קיבל כל הודעה קונקרטית אודות הפקדתם. אילו ידע שלא יקבל עליהם ריבית היה פועל כאדם סביר המעוניין להשיא את רווחיו ומשוך את הכספים ומפנה אותם לאפיק השקעה נושא ריבית.
הנתבעת פעלה בניגוד להוראות התקנון ובחוסר תום לב והפרה חובתה לגלות לתובע פרטים רלוונטיים לצורך קיום ראוי של התקנון. עמדת הנתבעת מתמרצת התנהלות חסרת תום לב ואין לאשרה.
מעובדות המקרה אף קמה לתובע עילה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט.

עמדת הנתבעת והממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון הנתבעת טוענת כי עיון בהוראות סעיף 7 לתקנות כמכלול עולה כי סעיף 7(ג) מתייחס למקרה ספציפי בו פנסיונר הפקיד בקרן כספים שלא בהתאם להוראות התקנון, וקובע במפורש כי במקרה כזה יחול סעיף 7(ב) ולא סעיף 7(ב1). הואיל וקיים סעיף ספציפי שחל על עובדות המקרה, יש להחילו.
הממונה על שוק ההון הבהיר סעיפים 7(ב) ו-7(ב1) אינם חלים על מקרה שבו העמית החל לקבל קצבת פרישה, אך לפי סעיף 7(ג), שחל על תשלום ששולם בשל פסיונר של הקרן, יש להחיל על עובדות המקרה את סעיף 7(ב), אליו מפנה סעיף 7(ג).
הממונה הסביר כי סעיף 7(ב1) לתקנון, עליו מבוססת התביעה, הוסף לתקנון במסגרת תיקון 6 לתקנון ומטרתו הייתה להסדיר באופן אחיד החזרה של כספים שהופקדו במקור בקופות תגמולים או קופות גמל וזכויות אלה הועברו לקרן הפנסיה בעקבות הסדר קרנות הפנסיה הוותיקות. זכויות אלה לא הוכרו כזכויות פנסיוניות במסגרת התקנון והן הוחזרו לעמיתים במסגרת סעיף 7(ב1) לתקנון.
קבלת עמדת התובע נוגדת את מהותה של קרן פנסיה, כמכשיר פיננסי שמטרתו הינה תשלום קצבאות ולא גוף שמטרתו להשיא רווח למשקיעים של סכומי הון.
הנתבעת אף טוענת כי אין מדובר ב"כספים שהופקדו שלא למטרת קצבה", כנדרש בחלופה הראשונה של התנאים הנוספים הנדרשים בסעיף 7(ב1) לתקנון, שכן שיעורי ההפקדות שהועברו לקרן על ידי מעסיקתו של התובע מגלים שמטרת המעביד הייתה לרכוש עבור התובע זכויות פנסיוניות, גם אם ההפרשות בטעות יסודן.

דיון והכרעה
מקובלת על בית הדין עמדת הנתבעת והממונה, מעיקרי טעמיהם.
גם אם הוראות תקנה 7(ב1), כשהן נבחנות כשלעצמן מילולית, נראות כחלות על עובדות המקרה, הרי שיש לפרש את התקנה על רקע הוראות תקנה 7 כמכלול, לרבות תקנה 7(ג) לתקנון אשר חל על תשלומים ששולמו בגין פנסיונר , ועל פי מטרתה החקיקתית.
מטרת תקנה 7(ב1), כפי שהוסברה בעמדת הממונה, מובילה למסקנה שלא הייתה למתקין התקנון האחיד כוונה לחייב בריבית בשיעור 2% כספים שהועברו לקרן הפנסיה עבור מי שכבר פרש לקצבת זקנה וממילא אין בכוחם של אותם כספים לרכוש עבור המבוטח זכויות להבטחת העתיד הכלכלי של העמית לעת פרישה עתידית , להבדיל מכספים שהועברו לקרן בעת שהמבוטח הינו עובד פעיל ושאף אם אינם מיועדים לרכישת זכויות במסגרת קרן פנסיה מקיפה, הם מיועדים להבטחת ביטחון כלכלי לעת פרישה עתידית.
התובע העלה טענות של פגיעה בהסתמכות, אך טענה זו אינה יכולה להיות רלוונטית לגבי התקופה שלפני מועד התקנת תקנה 7(ב1) לתקנון.
בית הדין אינו מכריע במחלוקת העובדתית בשאלה אם מכתבה של הקרן לתובע מיום 1.12.14 התקבל אצל התובע, אם לאו. הצדדים ביקשו לסכם ללא שמיעת ראיות וממילא להכרעה במחלוקת זו אין חשיבות בשים לב לנימוקי החלטתנו כמפורט לעיל.

סוף דבר
לאור האמור, החלטנו לדחות את התביעה.
החלטנו שלא לחייב את התובע בהוצאות בהתאם להלכה בדב"ע לד/3-46 פלצנר – הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ ואח', פד"ע ה 477, ובשים לב לכך שאין מדובר בתביעה מופרכת לאור לשונה של תקנה 7(ב1) לתקנון האחיד.

ניתן להגיש ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י' אייר תשע"ח, (25 אפריל 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

נציג ציבור

נציג ציבור

דניאל גולדברג, שופט


מעורבים
תובע: בנימין שצרנסקי
נתבע: מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בעמ חברות
שופט :
עורכי דין: