ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ע"י ב"כ עו"ד ס' בוכובזה נגד שאלתיאל קרואני :

לפני כבוד ה שופט יהודה ליבליין

המבקש
ע"י ב"כ עו"ד ס' בוכובזה
אלישע איקו אברהמי

נגד

המשיב

שאלתיאל קרואני

החלטה

1. לפני בקשה לביטול פסק דין, אשר ניתן בהיעדר התייצבותו של ה מבקש לדיון שהתקיים ביום 11.5.2017.

2. לטענת המבקש, לפי הפסיקה, ביטול פסק דין, שניתן במעמד צד אחד , יהא מטעמי צדק ומכוח שיקול דעתו של בית המשפט , כאשר יש לבחון ראשית, את סיבת מחדלו של המבקש באי התייצבותו לדיון; ושנית, את סיכויי הצלחת המבקש בהגנתו, ככל שיבוטל פסק הדין.
3. אשר לסיבת אי התייצבותו לדיון, טוען המבקש, כי אובחן על ידי רופא , יום לפני הדיון , כסובל מדלקת ריאות וחום. אבחנה אותה הגיש לבית המשפט טרם הדיון בבקשה לדחותו, אולם בקשתו נענתה בסירוב.
כן נטען, כי עובדת היות כתב ה הגנה לקוני , וספק אם עולה ממנו טענת הגנה, כפי שנכתב בפסק הדין, נובעת מהיות ה מבקש לא מיוצג בעת הגשת כתב ההגנה .
4. על-פי התצהיר שצורף לבקשה לביטול פסקהדין, טוען המבקש, כי המשיב קיבל ממנו כהלוואה כספים רבים המסתכמים בסך של 216,000 ₪, וכי כנגד סכומים אלה מסר לו המשיב המחאות לפרעון ההלוואה, ואף התחייב לשעבד את ביתו להבטחת פרעון ההלוואה, התחייבות אותה הפר המשיב.
5. נוכח האמור, טוען המבקש, כי מחדלו אינו נובע מזלזול או רשלנות, אלא מנסיבות אובייקטיביות, וכי סיכויי הגנתו טובים.
6. בנוסף טוען המבקש, כי מאחר שבתחילת ההליך לא היה מיוצג, לא היה מודע לכללי הסמכות המקומית, ולגישתו הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית משפט השלום בהרצליה ולא לבית משפט השלום באשדוד.
7. המשיב בתגובתו לבקשה טען, כי המבקש לא גילה ל בית המשפט את עובדת היותו נתון בהליך של פשיטת רגל, וזאת בחוסר תום לב. נטען, כי המבקש הגיש את בקשתו מבלי שקיבל לכך אישור מבית המשפט של פשיטת הרגל לנהל את ההליך. ה משיב צירף לתגובתו צו כינוס , אשר ניתן ל מבקש ביום 11.3.2015, שעליו, על-פי הטענה, נודע לו במקרה.
8. ביום 2.10.2017, לאחר שקיבל המבקש את אישור בית המשפט של פשיטת הרגל לניהול ההליך, ניתנה החלטה בדבר קביעת דיון בבקשה . כמו כן, נדרש ה מבקש להגיש חוות דעת רפואית, ערוכה כדין, ככל שברצונו להוכיח סיבה רפואית לאי התייצבותו לדיון.
יצויין, כי על אף האמור בהחלטה, המבקש הגיש אישור רפואי, אשר אינו מהווה חוות דעת ערוכה כדין.
9. ביום 4.2.2018 התקיים דיון, בו נחקרו ה משיב וה מבקש, ובסיומו ניתנה החלטה המורה ל מבקש להגיש תצהיר משלים ביחס לכל הכספים שלטענתו מסר למשיב, בצירוף אסמכתאות כתובות לביצוע התשלומים , ואסמכתאות לפתיחת הליכים מטעם ה משיב לשם גביית חובות מה מבקש.
10. ביום 5.3.2018 הגיש המבקש הודעה לה צורפו צילומי שיקים שנמשכו מחשבון המשיב, אשר מיועדים לגורמים שונים, ביניהם: מ.י. שרותים עסקיים; מאור לוונטר; אמ. ג'י. אס; ועוד. כן צורף תצהיר של מר מאיר לוונטר, אשר לטענת המבקש סייע לו בפריטת שיקים שנמסרו על-ידי המשיב.
דיון והכרעה
11. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת:
"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה;"
12. בהתאם להלכה הפסוקה, ביטול פסק דין, שניתן במעמד צד אחד , יכול שיהיה משני טעמים: האחד, ביטול פסק דין מן הצדק, במקרה בו המבקש לא זומן כראוי לדיון וכדומה; והשני, מטעמי שיקול דעת בית המשפט, המורכב משני שיקולי משנ ה שיש לערוך איזון ביניהם : סיבת אי ההתייצבות וסיכויי ההגנה. ברע"א 9565/09 רינה מרגוליס נ' איגור גנץ (10.8.2010) , נפסק בהקשר זה כך:
"בדונו בבקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד (שאין לגביו טענה לפגם המחייב את הביטול מחובת הצדק), על בית-המשפט ליתן דעתו לשני שיקולים: הראשון - מה היתה הסיבה לאי ההתייצבות לדיון והאם היה הדבר נעוץ בזלזול בבית המשפט; 'צירוף נסיבות אומלל'; אי הבנה; הסח הדעת או רשלנות (ראו ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ, פיסקה 15 לפסק דינו של השופט דנציגר ([פורסם בנבו], 2.2.2009)). השני – ולו נודעת חשיבות רבה יותר – מהם סיכויי ההגנה (או התביעה – לפי המקרה) של מבקש הביטול (ראו ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431, 438 (1983) (להלן: עניין אפל)) שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו יואל זוסמן סדר הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) (להלן: זוסמן)). אולם מבקש הביטול אינו נדרש להוכיח באותו שלב כי עומדת לו הגנה איתנה ודי בכך שיוכיח קיומה של הגנה לכאורית (ראו: עניין אפל, שם; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 373 (מהדורה עשירית, 2009)). "
13. במקרה דנן, המבקש זומן כדין לדיון וידע על אודות קיומו, ואף לא טען אחרת.
14. לעניין סיבת אי ההגעה, טען המבקש, כי לא התייצב לדיון עקב דלקת ריאות, מלווה בחום , בה לקה. אלא, שמעיון בתעודה הרפואית אשר הוגשה לבית המשפט ביום 10.5.2017, וכאמור בהחלטה מיום 10.5.2017, לא עולה דבר מן התעודה הרפואית המלמד על חוסר יכולת של המבקש להתייצב לדיון בבית המשפט.
זאת ועוד. על אף שהותר למבקש להוכיח את מצבו הרפואי דאז , באמצעות חוות דעת ערוכה כדין, המבקש לא ניצל זכות זו ולא הגיש חוות דעת, אלא הגיש מכתב מרופא כללי, בו צוי ין, כי ה מבקש " טופל בסינוסיטיס ועל סמך דעתו לא יכל לתפקד כראוי".
מכאן, שמדובר בהחלטה סובייקטיבית של המבקש שלא להתייצב לדיון.
בשולי הדברים יצוין, כי האמור במכתב אינו עולה בקנה אחד עם טענת ה מבקש לדלקת ריאות שפקדה אותו.
15. נוכח האמור, הרי שלא הוכח שסיבת אי ההגעה של המבקש לדיון הינה מוצדקת, על אחת כמה וכמה שעה שנדחתה בקשתו לדחיית מועד הדיון , ואשר שה וגשה יום לפני המועד הקבוע.
16. לעניין סיכויי ההגנה של המבקש, יש לחזור על האמור בפסק הדין, כי כתב ההגנה אשר הוגש הוא לקוני ביותר, וספק אם עולה ממנו הגנה. לאחר עיון בטענות אשר הועלו בבקשה לביטול פסק הדין, ולאחר ששמעתי את המשיב ואת ה מבקש, בדיון שהתקיים בבקשה לביטול פסק הדין ביום 2.4.2018, לא השתנתה דעתי באשר לסיכויי ההגנה.
17. על-פי האמור כתב התביעה, עילת התביעה היא בקשת הלוואה שביקש המשיב מהמבקש, בסכום של 350,000 ₪. לטענת המשיב, עליה חזר בעדותו בבית המשפט במסגרת הדיון בבקשת הביטול, המבקש לא העביר לו את סכום ההלוואה, אך גבה ממנו במהלך שנת 2015 (החל מחודש מאי ואילך) סכום של כ- 78,000 ₪ , בגין חיובים כאלו ואחרים הקשורים במתן ההלוואה – אשר כאמור, לא ניתנה. זאת, תוך ניצול מצוקתו ותום ליבו של המשיב.
18. מנגד, טען המבקש בכתב ההגנה ובבקשה לביטול פסק הדין , כי המשיב קיבל את מלוא ההלוואה והשיב רק חלק מן הסכום. כן נטען כי המשיב העביר את רישום ביתו על שם אשתו על מנת להימנע ממשכונו ולהתחמק מנושיו. המבקש טען כי יציג ראיות בפני בית המשפט, אותן העלים מעיניו המשיב.
19. בדיון שהתקיים ביום 4.2.2018 , טען המבקש כי בידיו מסמכים המצביעים על סכום ההלוואה שנתן למשיב (ראו עמ' 7 לפרוט' ש' 8 – 10) .
"לשאלת בית המשפט אם יש לי להראות העברות של 216,000 ₪ אני משיב שאני מרים טלפון, תביא לי כל שיק של מישהו פה, אני מגיע לבעלים, אם הוא לא נותן לי את הכסף והעמלה שלי...לשאלת בית המשפט אם יש לי להראות את ה-216,000 ₪ אני משיב עכשיו אני אביא את כל בעלי הציינג'ים. לא הבאתי אותם כי לא ידעתי, היא לא אמרה לי."
ואולם, על אף ההזדמנות שניתנה למבקש להציג ראיות בעניין זה, בהתאם להחלטה שניתנה בתום הדיון , לא הוצגה ולו ראשית ראיה שתתמוך בטענה זו. במקום זאת, הגיש המבקש מסמכים, אשר אין בהם כדי להוכיח דבר מטענותיו – צילומי שיקים שנמשכ ו מחשבון הבנק של המשיב לגורמים שונים , ותצהיר של חברו של ה מבקש, שהקשר בינו לבין הגנת המשיב אינו מובן כלל, כפי שיובהר להלן.
20. לאמור יש להוסיף, כי המבקש הודה במהלך הדיון, כי החל משנת 2015 הוא נתון בהליך של פשיטת רגל. בעניין זה יש לציין, כי המשיב הגיש לבית המשפט את צו הכינוס שניתן בעניינו של המבקש מחודש 3/2015. אם כך יש לתהות, מהיכן היה למבקש, החל מחודש 5/2015 ואילך, סכום של 216,000 ₪ למסור למשיב כהלוואה.
בהקשר זה טען המבקש, כי קיבל לכך אישור מבית המשפט של פשיטת הרגל, אך המבקש לא הציג לבית המשפט כל אסמכתא לכך. אינ ני נותן כל אמון בגירסה זו, שכן הטענה לפיה למבקש סכום של 216,000 ₪, שאיננו מיועד לנושיו, אותו הוא יכול היה לתת כהלוואה למשיב, איננה עולה בקנה אחד עם היותו נתון בהליך פשיטת רגל.
21. בעקבות החלטת בית המשפט בדיון מיום 4.2.2018, הגיש המבקש הודעה לבית המשפט, ולה צרף צילומי המחאות שנמשכו מחשבון הבנק של המשיב לטובת גורמים שונים. בנוסף, צורף תצהיר של מר מאיר לוונטר, אשר הצהיר כי במהלך שנת 2015 עסק בפריטת שיקים, וכי עזר למבקש בפריטת שיקים שמסר המשיב.
השיקים שהוגשו, והתצהיר, אין בהם כדי לבסס את טענת ההגנה של המבקש, ולפיה נתן למשיב סך של 216,000 ₪, שכן ככל שמר לוונטר פרט שיקים של המשיב, ובתמורה (ככל הנראה לאחר נכיון) מסר מזומן למשיב, אזי אין מדובר בכספים שמקורם במבקש; ואם ההמחאות שנמסרו חוללו אזי למשיב חוב כלפי מר לוונטר , ולא כלפי המבקש.
22. מכאן, שלא מצאתי בכתב ההגנה, בדברי המבקש בדיון ובמסמכים אשר הגיש כל בסיס להגנה לכאורית מפני תביעת המשיב, כנדרש לפי ההלכה הפסוקה. ויודגש, ככל שעוצמת המחדל שבאי ההתייצבות גבוה יותר, כך נדרשת הגנה לכאורית בעלת משקל גבוה יותר, וכזו לא מצאתי.
23. אשר לטענת המבקש בדבר הסמכות המקומית, יש לומר, כי גם אם היה עולה בידי המבקש להוכיח עניין זה, והוא לא הוכח, הרי שהעדר סמכות מקומית איננה הופכת את פסק הדין לבטל מעיקרו, וזאת בשונה מהעדר סמכות עניינית.
24. לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כל עילה לביטול פסק הדין, אשר ניתן בהיעדר התייצבות ה מבקש, ואני מותיר את פסק הדין על כנו.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' אייר תשע"ח, 24 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.

יהודה ליבליין, שופט


מעורבים
תובע: ע"י ב"כ עו"ד ס' בוכובזה
נתבע: שאלתיאל קרואני
שופט :
עורכי דין: