ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלישע שיש נגד פסק דין :

התובע

אלישע שיש

נגד

הנתבעים
.1 גדי אלי
.2 סוזן אלי

פסק דין

לפני תביעה לתשלום פיצוי בגין איחור בתשלומים במסגרת עסקת מכר של דירה.

1. בתאריך 8.9.16 חתמו הצדדים על חוזה מכר שבמסגרתו מכר התובע לנתבעים את דירתו ברח'
השקד 32/25 בנהריה תמורת סכום כולל של 1,650,000 ₪ בתשלומים כדלקמן:
200,000 ₪ במועד חתימת החוזה (להלן: "התשלום הראשון").
600,000 ₪ עד ליום 9.10.16 – 280,000 ₪ בתשלום ישיר לתובע ו- 320,000 ₪ שיועמדו לטבת סילוק משכנתא (להלן: "התשלום השני").
685,000 ₪ עד ליום 1.11.16, בכפוף להמצאת אישור זכויות נקי לאחר מחיקת הערת אזהרה ואישור בדבר ביטול משכון (להלן: "התשלום השלישי").
165,000 ₪ ביום 1.12.16 כנגד מסירת הדירה והמצאת אישורים מהרשויות (להלן: "התשלום הרביעי").

2. אין חולק על כך שהתשלום הראשון בוצע במועדו.

3. בעתירתו לחיוב הנתבעים בתשלום פיצוי בסך כולל של 13,480 ₪, טוען התובע כי אלה אחרו בביצוע שאר התשלומים, איחור כולל שהסתכם לכדי כ- 3 שבועות וכי הדבר גרם לכך שהוא ניזוק באופן שיפורט להלן:
תשלום סך של 3,246 ₪ בגין העמדת הלוואת גישור + ריבית, שהוא נאלץ ליטול מהבנק כדי לעמוד בהתחייבותו לרכישת דירה לעצמו במקביל לעסקת המכר הנ"ל.
תשלום סך של 334 ₪ בגין חלק יחסי של ארנונה אותו היה עליו לשלם בעצמו לאחר שהנתבעים סרבו להודות באחריותם לעיכוב בביצוע העברת הבעלות בדירה בעיר ייה. .

בנוסף לסכום הכולל הנ"ל של 3,580 ₪, עותר התובע לחיוב הנתבעים בתשלום פיצוי בסך 300 ₪ לכל יום של איחור בתשלומים (9,900 ₪ בסה"כ) בהתאם להוראת סעיף 12.1. לחוזה המכר.

4. טענות ההגנה של הנתבעים הן אלה:
הסיבות לאיחורים בביצוע התשלומים נעוצות היו באופן התנהלות התובע עצמו, אשר השתהה בהמצאת האישורים שנדרשו להם לשם שחרור המשכנתא ש הם אמורים היו לקבל ולא סיפק להם את מלוא האישורים באופן שיאפשר להם לעמוד בהתחייבויותיהם כלפיו במועדים עליהם הוסכם .
התובע כלל לא יידע אותם בכך שבשל האיחור היה עליו ליטול את הלוואת הגישור בשל האיחור והם מצהירים כי לו היה עושה כן, כי אז היו הם נוטלים "הלוואת בלון" ומונעים ממנו את הצורך בנטילת ההלוואה ותשלום הריבית כאמור.
התובע לא גילה להם שהבניין בו מצויה הדירה הנדונה היה נתון בעת הרלבנטית בהליך מתקדם של רישום בית משותף. "שחרור נעילת הנכס" לצורך רישום הערת האזהרה שהיה עליהם לרשום עליו נעשה באיחור שלא היה תלוי בהם וגרם להם לאחר בביצוע התחייבויותיהם גם כן.
גם אם תתקבלנה טענות התובע כלפיהם, עדיין תקום להם הזכות לקזז מכל סכום שיהא עליהם לשלם לו, הן את הסך של 3,510 ₪ שאותו היה על התובע לשלם למרשם המקרקעין והוא לא עשה כן והן סכומים נוספים בגין אי ביצוע תיקון ליקויים שאותם הוא התחייב לבצע (רטיבות, אינטרקום ותנור שהוצא ממקומו).

5. בהתייחסותו לטענות אלה ציין התובע כי מדובר בתקופה של "לחץ נוראי" שבה הוא הי ה מחויב בביצוע התשלומים בעד הדירה שנרכשה על ידו במקביל ולכן אינו זוכר האם יידע את הנתבעים בצורך בנטילת הלוואת הגישור, אם לאו , ובכל מקרה אין לו כיצד להוכיח זאת.
עוד טען התובע כי הוא עצמו לא התמהמה בדבר, לא הסתיר מידע כלשהו מהנתבעים, הסך של 3,510 ₪ לא שולם על ידו משום שכך הנחה אותו עורך דינו וכל הליקויים מושא תלונות הנתבעים תוקנו וטופלו על ידו כנדרש.

6. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ונדרשתי לראיות שהונחו בפני, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה .

ואלה הם עיקרי נימוקי:

א. המסמכים השונים לרבות ההתכתבויות שהתקיימו בין עורכי הדין של הצדדים בעת הרלבנטית מלמדים על כך שהנתבעים אכן אחרו בביצוע התשלום השני אותו היה עליהם לשלם עד ליום 9.10.16. בעשותם כן אילצו הנתבעים את התובע לפעול לשם הוצאת "מכתב כוונות" חדש שיאפשר את ביצוע התשלום באיחור. איחור זה גרר אחריו עיכובים נוספים ותהליך השלמת המצאת המסכים אותם היה על התובע להמציא עבורם, התמשך מעבר למתוכנן.

ב. טענת הנתבעים בדבר "נעילת הנכס" ע"י המפקחת על הבתים המשותפים באופן שהיווה מבחינתם מעין "כח עליון" מעכב שדבר קיומו לא היה ידוע להם קודם לכן כמו גם טענתם לפיה התובע לא פעל לשם הקטנת נזקיו בכך שלא שיתף אותם בצורך שהתעורר אצלו בנטילת הלוואת הגישור, לא נסתרו.

במצב דברים זה שבו כל אחד מהצדדים "תרם על פי חלקו" למה שארע, סברתי כי לא יהא זה מוצדק לחייב את הנתבעים בתשלום הפיצוי המוסכם של 300 ₪ לכל יום איחור ומשכך החלטתי לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבעים לפצות את התובע בתשלום מחצית מסכום הריבית אותו היה עליו לשלם בגין נטילת הלוואת הגישור ומחצית מסכום הארנונה בגין חודש דצמבר 2016 , דהיינו בסך של 1,790 ₪.

הנתבעים לא הוכיחו כי שילמו את הסך של 3,510 ₪ אותו הם לטענתם נדרשים לשלם למרשם המקרקעין וגם לא הוכיחו כנדרש את טענתם בדבר אי תיקון ליקויים בדירה על ידי התובע, ואילו זה הוכיח מצדו (באמצעות הקבלה – ת/2) כי שילם בעבור התנור החדש שהותקן בדירה, מכספו. לפיכך אין בידי לקבל את טענת הקיזוז שהועלתה מטעם הנתבעים .

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה.
הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 1,790 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מאז 1.1.17 ועד ליום התשלום בפועל. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לנתבעים, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים מיום המצאת פסק הדין לנתבעים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ח' אייר תשע"ח, 23 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלישע שיש
נתבע: פסק דין
שופט :
עורכי דין: