ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ.ע. מודי חומרי בניין והובלות בע"מ נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת בכירה אטליא וישקין

מבקשים

מ.ע. מודי חומרי בניין והובלות בע"מ

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לפי סעיף 57 ב לפקודת התעבורה ( נוסח חדש) ובה התבקשתי להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש ברכב למשך 30 יום לגבי רכב בבעלות המבקשת ( אשר הוטלה ביום 12.4.18).
על פי ההזמנה לדין וכתב אישום (הדו"ח) ביום12.4.18 בשעה 10:03 נהג מחמד קומבר (להלן: "הנהג"), והוביל בו מטען במשקל כולל של הרכב של 21,750 ק"ג העולה על המשקל הכולל המותר של הרכב שהוא 18,000 ק"ג וזאת בניגוד לתקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה.
המבקשת לא חולקת על קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירה ומנמקת את בקשתה בכך שבמקום ההעמסה לא היה משקל ולא ניתן היה לשקול את הרכב והייתה שגיאה בכמות הקרטונים שהועמסה על הרכב, לדברי ב"כ המבקשת ההנחיות בחברה בוררות, תמיד לעשות חישוב קרטונים לפני ההעמסה כי אין לנו משקל לדבריו הנזק הכלכלי עצום, לחברה מעולם לא נרשם דו"ח על עניין זהה ב"כ המבקשת מבקש להסתפק בתקופה שעברה, 11 יום, סבור כי בנסיבות העניין המבקשת קיבלה עונשה ואף מעבר.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה בגין מסוכנותה של העבירה של נהיגת רכב לדברי הסמכות להשבתת רכב בחריגת משקל היא החל מ-15 אחוזים, במקרה הזה, הפרזת המשקל היא 21 אחוזים, ועל כן הייתה לשוטר סמכות להשבתת הרכב.
כן מציינת ב"כ המשיבה כי הנהג הגיע והעמיס חומרי הבניין במסגרת עבודתו בשם ולמען המבקשת. ואם אין להם את האפשרות לשקול, ניתן יהיה למצוא דרכים אחרות כפי שעושות חברות אחרות כדי לוודא שאין חריגת משקל מדובר בשגיאה היא 3,000 קילו, לא 2 קרטונים.

העבירה ונסיבות העבירה אותה נטען שביצע הנהג מסכנת לא רק אותו, אלא גם משתמשים אחרים בדרך. על כן צדק השוטר כאשר ראה בנהיגת הרכב במשקל העולה על המותר כנהיגה המסכנת את ציבור המשתמשים בדרך.

מאחורי איסור מנהלי על השימוש ברכב עומד הרציונאל של נטילת "כלי העבירה" מידי בעליו או המחזיק, בין היתר על מנת למנוע הישנותם של מקרים דומים ועל מנת להדק את פיקוחו של בעל הרכב או המחזיק על הנהג הנוהג ברכב ולוודא באופן מוחלט, שהנהג יהיה כשיר לנהוג ברכב. כך מציין בית המשפט העליון ברע"פ 1286/11 יעקב אמברם נ' מדינת ישראל כי: "במציאות הקשה השוררת בכבישי ארצנו, בה מקפחים את חייהם אזרחים רבים, ראוי שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב, כפי שהתווה המחוקק. . . האמצעי האמור נועד ליתן כלים אפקטיביים במלחמה הקשה בקטל בדרכים. נכון כי השבתת הרכב, מקום בו בוצעה העבירה, שלא על-ידי הבעלים, כי אם על-ידי אחרים, יכולה לעורר קשיים. אולם נדמה כי קשיים אלו קיבלו מענה במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה ובנוסח החוק שאושר על-ידי הכנסת. המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים. . . בעל הרכב שנגדו הוצא צו איסור השימוש רשאי לבקש מבית המשפט לבטלו, בהתקיים אחת משתי עילות המנויות בסעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה."

סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה מאפשר לבית המשפט לתעבורה לבטל את צו ההשבתה המנהלי אם הוכח כי הנהג פעל בניגוד להוראות בעל הרכב ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה. כמו כן, סעיף קטן (ג) מסמיך את בית המשפט לבטל או לקצר את תקופת האיסור, בנסיבות אחרות המצדיקות זאת: "ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב".
המבקשת כשלה מלהצביע על קיומן של ההגנות הקבועות בסעיף 57ב(ב) הנ"ל.
המבקשת צירפה לבקשתה תצהיר מטעם מר מוראד עוויסאת הבעלים של המבקשת, המצהיר מתייחס בתצהירו אך ורק לעובדה שהוא לא ביצע עבירה וכי לא היה מוסר את הרכב לו ידע שתבוצע בו עבירה, אך לא התייחס כלל לפעולות שנקט אם נקט כדי למנוע מהנהג למנוע את העבירה, כדרישת החוק.
המצהיר אף לא התייצב בביהמ"ש כדי להיחקר על עניין זה .
משלא עשתה המבקשת כן ניתן לראות את הדבר לחובתה.
הלכה מושרשת היא כי אי הבאתו של עד רלבנטי יוצרת הנחה כי אילו הושמע העד היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב וכי הסיבה לאי הבאתו הינה החשש של בעל הדין מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד.

משכך, הכלל הוא כי צד אשר נמנע מלהעיד עדים מטעמו, נזקף הדבר לחובתו שכן אי-הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד.
לעניין אמירת ב"כ המבקש כי מדובר בענישה של המבקשת "ללא עוול בכפה", במקרה דנן, מדובר בחקיקה ספציפית שנועדה ליצור מצב בו בעלי רכב יפעלו באופן אקטיבי במניעת ביצוע עבירות תנועה ולמעשה הוטלה חובה מוגברת על המעסיק / בעל הרכב.
המבקשת כשלה במילוי חובה זו, ובכך "עוול בכפה".
לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים שבפניי, לא שוכנעתי בדבר קיומן של נסיבות אשר מצדיקות ביטול ההודעה בדבר איסור השימוש ברכב או קיצור תקופתה, ומצאתי כי לא נפל פגם בהחלטת השוטר בהודעתו על איסור השימוש ברכב ואני דוחה את הבקשה.

המזכירות תשלח העתק החלטתי.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ח, 24 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מ.ע. מודי חומרי בניין והובלות בע"מ
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: