ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב כלף נגד יעקב גמרמן :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשים – המערערים:

1.יעקב כלף
2.רונית כלף
ע"י ב"כ עו"ד עידן מנחם

נגד

משיב:

יעקב גמרמן
ע"י ב"כ עו"ד דוד עוזיאל

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב (כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק אלט) מיום 18/2/18 בת"א 1719-01-17 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים – הנתבעים לסילוק התביעה על הסף בשל היעדר סמכות עניינית.

2. המשיב הגיש עוד בחודש ינואר 2017 לבימ"ש השלום בתל אביב תביעה בסך 1,325,000 ₪.
בכתב התביעה נטען כי לפי הסכם מיום 16/9/13 בין המשיב והנתבע 1 – המבקש; הוסכם לגבי נכס בבעלות הנתבע ברחוב סמולנסקין 3 א' חולון (להלן: "הנכס") כי יבוצע חיזוק ושיפוץ לנכס במסגרת תמ"א 38, הנכס יפוצל, יחידה אחת תהיה דירת גן והנתבע יקבל אותה, היחידה השנייה תהיה דירת גג והתובע יקבל אותה תמורת 700,000 ₪ וכן יממן חיזוק ושיפוץ הנכס עד לסך 800,000 ₪ נוספים.
כן הוסכם כי אם הועדה המקומית לתכנון ובנייה תאשר דירות נוספות, יתחלקו הצדדים ביניהם וכי הנכס הקיים יושכר לצד ג' עד קבלת היתר ותחילת בניית הפרויקט ודמי השכירות יחולקו ביניהם שווה בשווה.

התובע טען כי התברר לו שהתובע משכיר הנכס לצד ג'. הוא אף מכר לשוכר דירה בקומה הראשונה מבלי לקבל הסכמת התובע, לא העביר את חלקו של התובע בדמי השכירות (10 חודשי שכירות) ומתחמק מביטול ההסכם בדרך מסודרת למרות שהייתה הסכמה בין הצדדים על פירוק השותפות בינ יהם.

לטענת התובע לאחר שתוכנית ל-5 דירות אושרה בוועדה המקומית, החל נתבע 1 להתחמק מקיום התחייבויותיו עפ"י ההסכם וניסה לגרום לתובע לוותר על העסקה.
התובע קיבל במלואה את הצעת נתבע 1 מיום 13.9.16 אשר הועברה לו באמצעות מייל, לפיה יקבל חזרה את התמורה ששולמה על ידו לנתבע 1 על סך 700,000 ₪ וסך נוסף של 600,000 ₪ כולל מע"מ, בגין ייזום של התובע ויציאתו מההסכם.

רכיבי התביעה הם (סעיפים 42 (1) - (5) לכתב התביעה ):
השבת סך 700,000 ₪ ששולם על ידי התובע לנתבע.
תשלום סך 600,000 ₪ דמי יזום.
תשלום חלקו בדמי שכירות בסך 25,000 ₪ וכן סך 2,500 ₪ לכל חודש ממועד הגשת התביעה וכן הוצאות ושכר טרחה.

לנתבעים ניתנה רשות להתגונן. הוגשו הראיות והתיק קבוע לשמיעת הוכחות ליום 6/9/18.

3. הבקשה לדחייה על הסף:

א) ביום 12/12/17 הוגשה בקשת הנתבעים לדחות התביעה מחוסר סמכות עניינית (בקשה מס' 29).
נטען כי הסעדים המבוקשים בסעיפים 42 (1) ו- 42 (2) לכתב התביעה אינם בגדר סמכותו העניינית של בימ"ש שלום ,כיוון שלצורך הכרעה בעניין ,יש לדון בביטול חוזה מכר הנכס- עניין הנמצא בסמכותו העניינית של בימ"ש מחוזי. הבקשה נסמכת גם על תצהיר עדותו הראשית של המשיב – התובע.

ב) המשיב בתגובתו התנגד לבקשה. הדגיש כי סמכות עניינית נבחנת לפי מבחן הסעד. הסעד המבוקש בענייננו הוא סעד כספי מכוח הסכם פירוק שותפות בין הצדדים ולא סעד מכוח ההסכם הישן משנת 2013. התביעה אינה מבוססת על הסכם מכר או אכיפת הסכם מכר או כל סעד שאינו בסמכות בימ"ש שלום.

ג) בתשובה לתגובה נטען כי ההסכם משנת 2013 הוא הסכם מכר במקרקעין לכל דבר ועניין. גם "ההסכם החדש" (אליבא דתובע) משנת 2016 עוסק במישרין בהסכם הישן ואינו מנותק ממנו. אין מדובר בהסכם פירוק שיתוף – כיוון שלפי סעיף 37 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 רק בעלים רשומים במקרקעין יכולים לבקש פירוק שיתוף ואילו כאן הנתבע אינו בעלים רשום.

4. החלטת בימ"ש קמא מיום 18/2/18:
בימ"ש קמא דחה את טענת העדר סמכות עניינית.
נקבע כי שאלת הסמכות העניינית נבחנת לפי מבחן הסעד בכתב התביעה.
נקבע כי בכתב התביעה אין סעד של הצהרה על זכות בעלות בנכס.
מדובר בתביעה לסעדים כספיים בסכומים המצויים בסמכותו של בימ"ש שלום.

נקבע כי פסק דינו של ביהמ"ש העליון ברע"א 5781/15 אדיר נ' דאבוש (6/12/15) אינו יכול לסייע לנתבעים בעניינינו. שם היה צריך להכריע בשאלה אם בימ"ש מחוזי שאליו מוגשת תביעה לביטול עסקת מכר מקרקעין מוסמך לדון בתביעת השבת התמורה וניתנה לכך תשובה חיובית.

נדחו הטענות לסילוק על הסף בשל העדר יריבות והעדר עילה; שכן לפי הנטען בכתב התביעה יש עילה ויש יריבות. המחלוקת בעניין היא עובדתית ומצריכה בירור עובדתי ואין לקבלה כטענת סף.
המבקשים חויבו בהוצאות בסך 2,500 ₪.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

5. המבקשים טוענים כי בימ"ש קמא שגה כאשר לא נתן דעתו לכך שבמוקד התביעה עומד חוזה קומבינציה במקרקעין משנת 2013. ללא דיון ופסיקה בשאלת ביטולו של חוזה זה או בשאלת תקפותה ואכיפתה של הודעת דוא"ל הקשורה ישירות להסכם זה; לא ניתן יהיה להכריע בסעדים הכספיים שהתבקשו בסעיפים 42 (1) ו- 42 (2) לכתב התביעה.
לכן גם אם הולכים לצורך הדיון בבקשה לשיטת התובע ,כי היה "הסכם חדש" בהודעת הדוא"ל ,עדיין יש צורך להכריע בשאלת תקפותו או ביטולו של הסכם הקומבינציה ומחיקת הערת אזהרה שנרשמה לטובת המשיב במקרקעין.
עוד נטען כי בימ"ש קמא שגה עת קבע כי קיימת לכאורה עילת תביעה ויריבות.

6. המשיב בתגובתו לבקשת רשות הערעור טוען כי אין מקום לקבל את טענת המבקשים לפיה לבימ"ש אין סמכות לדון בסעדים מסוימים מחמת שאינו מוסמך לדון בסעד אחר שכלל לא נתבקש בכתב התביעה.
נטען כי בבקשה בבימ"ש קמא לא התבקש סילוק כתב התביעה מחמת העדר עילה ויריבות.
לטענת המשיב, תביעתו נסמכת על הצעה בכתב שנתן לו הנתבע ולאחר שהתקבלה על ידו הפכה להתחייבות של הנתבע לשלם כספים לתובע ובמסגרתה גם נקבע כי מיד לאחר תשלום של 700,000 ₪ תבוטל הערת האזהרה שנרשמה על שמו.

7. לאחר עיון בטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות לערער, לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור ולדחות את הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן :

8. דחיית הדיון בהשגה על החלטת ביניים זו לשלב הערעור על פסק הדין בנוגע לשאלת הסמכות העניינית, עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי, ולפיכך מצאתי לנכון ליתן רשות לערער ולהידרש לנושא הסמכות העניינית כבר עתה (ראה: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב, פסקה 7 לפסק דינו של כבוד הש' זילברטל (8.2.15)).

לגופו של עניין אני סבורה כי היה מקום לדחות את טענת המבקש לסילוק התובענה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית, ולפיכך דין הערעור להידחות לגופו.

9. המסגרת הנורמטיבית:

מושכלות יסוד הן כדלקמן:

סמכותו העניינית של בימ"ש שלום קבועה בסעיף 51 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").
כל עניין שאינו מנוי בסעיף זה, נתון לשיפוטו של ביהמ"ש המחוזי, בהתאם לסעיף 40 (1) לחוק בתי המשפט.

בימ"ש שלום מוסמך לדון בתביעות כספיות, כאשר סכום התובענה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 ₪ ביום הגשת התובענה (סעיף 51 (א) (2) לחוק בתי המשפט).
תביעות כספיות הינן תביעות ששווין ניתן להערכה בכסף, למעט תביעות הנוגעות למקרקעין.

הלכה היא כי משבעל דין תובע סעד אשר שוויו אינו ניתן להערכה מסורה התביעה לסמכותו של ביהמ"ש המחוזי, אולם משניתן שווי הסעד להערכה, הרי הסמכות נקבעת לפי סכום התובענה.ו

סעיף 51 (3) לחוק בתי המשפט מסייג את גבול סמכותו של בימ"ש השלום בענייני מקרקעין וקובע כי בימ"ש שלום מוסמך לדון בתביעות שנושאן חזקה או שימוש במקרקעין וכן חלוקת מקרקעין, אולם הוא אינו מוסמך לדון בתביעות שעניינן חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין.

שאלת הסמכות העניינית נבדקת לפי הסעדים המבוקשים במסגרת התובענה.

10. מעיון בכתב התביעה בכלל ובסעיף 42 בפרט, עולה כי הסעדים המבוקשים בגדר התביעה שלפני הם סעדים כספיים בלבד.

המבקש טוען כי לא ניתן לפסוק את הסעדים הכספיים המבוקשים בכתב התביעה , מבלי שיידון ויינתן סעד של בטלות חוזה מכר מקרקעין.
אין בידי לקבל טענה זו.

סעד של בטלות חוזה מכר מקרקעין אינו מבוקש כלל במסגרת התביעה.
שאלת תוקף הצעת הנתבע מיום 13.9.16 היא לב ליבה של התביעה ; האם התגבשה לכדי הסכם מחייב ואם כן – האם הופר. וכן בחינת קיומה של התחייבות לשלם לתובע את מחצית דמי השכירות .

בסעיף 13 לכתב ההגנה (תצהיר שצורף לבר"ל) טוען המבקש : "נוכח הפרותיו היסודיות של המשיב את הסכם הקומבינציה כאמור לעיל ונוכח רצוני בנסיבות שנוצרו להקטין נזקי ונזקי המבקש 2 ולהימנע ממצב בו באם אעתור לאכיפת הסכם הקומבינציה יכולה שתיווצר מניעות ממושכת עם ובקשר למקרקעין, הריני ליתן בזאת הודעת ביטול של הסכם הקומבינציה (להלן: "הודעת הביטול")".

בנסיבות אלה, בימ"ש לא יידרש לדון בשאלת בטלות הסכם המכר ומשכלל לא התבקש סעד הצהרתי לבטלות הסכם המכר במסגרת הסעדים המבוקשים, הרי שלאור מבחן הסעד, לבימ"ש השלום סמכות עניינית לדון בתובענה.

11. באשר לסוגיית סילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילת תביעה ויריבות:

(א) אמנם הבקשה מיום 12.12.17 שהוגשה לבימ"ש קמא עוסקת בטענת העדר סמכות עניינית, אך בסעיף 18 לבקשה מצוין כי טענות אלה נטענות "במצטבר עם טענתם המקדמית להעדר עילה והעדר יריבות בבקשת הרשות להתגונן (ראו ס' 14 לבקשת הרשות להגן)".

(ב) אין מקום להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית א שר בחנה הן את נושא קיומה של עילת תביעה לכאורה; החלטת בימ"ש קמא נכונה לגופה.
בהקשר זה יובהר כי גם אם ב"כ המבקשים סבור כי בסופו של יום התביעה לא תתקבל נגד הנתבעים, אין בכך כדי לשלול את העובדה שלכאורה אין מדובר בתביעה מופרכת מעיקרה.

(ג) באשר למבקשת 2 - נתבעת 2 אוסיף כי בכתב התביעה נטען כי נתבעת 2 ערבה להתחייבויות נתבע 1; ראה בעניין זה גם את סעיף 24 לכתב התביעה בו לגרסת התובע מצוטט נוסח ההצעה מיום 13.9.16 ונתבעת 2 מוזכרת כערבה.
משכך, אין מקום לקבל את טענת המבקשים לפיה תביעה המסתמכת על הודעת המייל מיום 13.9.16 נעדרת עילה כלפיה.

12. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, ניתנת למבקשים רשות לערער והערעור נדחה לגופו.

ב. המבקשים – המערערים יישאו בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך 8000 ₪.
סכום זה יחולט מכספי העירבון ויועבר למשיב באמצעות בא כוחו.
יתרת העירבון תוחזר למבקשים באמצעות בא כוחם.

ג. המזכירות תשלח פסה"ד לצדדים.

ניתן היום, ט' אייר תשע"ח, 24 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יעקב כלף
נתבע: יעקב גמרמן
שופט :
עורכי דין: