ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הרצל רחום נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט איל באומגרט

המבקש

הרצל רחום

נגד

המשיבים

  1. מדינת ישראל
  2. רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח

בית משפט קמא מצא כי המבקש לא שילם דמי שכירות בגין תוספות הבנייה וכן כי בנה בנייה נוספת ללא הסכמת המשיבות. ויודגש, כממצא עובדתי, קבע בית משפט קמא כי המבקש עשה במקרקעין שימוש שלא לצרכי מגורים, בין אם המדובר לצרכי חקלאות ובין בניית צימרים לשימוש יומי וחנות לממכר דגים.

החלטה

1. לפני בקשה לפטור את המבקש מהפקדת עירבון שהושת עליו בשיעור של 15,000 ₪.

2. המשיבות הגישו נגד המבקש תביעה לסילוק יד ממקרקעין. התביעה התבררה בבית משפט השלום בחיפה במסגרת ת"א 12894-05-13. בית משפט קמא, לאחר שמיעת ראיות, קיבל את התביעה בחלקה.

יובהר כי אביו המנוח של המבקש חכר מהמשיבות דירת חדר אחד ומטבח בקומת קרקע, שמספרה 7/1 בבית ארנינה הנמצאת "בסביבת נהריה". השכירות הייתה למטרת מגורים בלבד. על פי הסכם השכירות, התחייב האב המנוח לטפח ולשמר את המקרקעין הצמודים לדירה.

המבקש ירש את אביו המנוח, בהתאם לצו קיום צוואה.

המשיבות טענו בתביעתן, בבית משפט קמא , כי הסכם הפשרה הופר בכך שהמבקש בנה מבנים המשמשים למגורים או לצימרים וכן עשה במקום שימוש מסחרי בכך שהייתה קיימת שם חנות לממכר דגים.

בית משפט קמא מצא כי המבקש לא שילם דמי שכירות בגין תוספות הבנייה וכן כי בנה בנייה נוספת ללא הסכמת המשיבות. ויודגש, כממצא עובדתי, קבע בית משפט קמא כי המבקש עשה במקרקעין שימוש שלא לצרכי מגורים, בין אם המדובר לצרכי חקלאות ובין בניית צימרים לשימוש יומי וחנות לממכר דגים.

כמו כן, קבע בית משפט קמא כי המבקש פלש לשטח ציבורי מעבר לשטח של 300 מ"ר בו החזיק כבר רשות.

משכך, קבע בית משפט קמא כי על המבקש לפנות את השטחים אליהם פלש שהינם מעבר לשטח של 300 מ"ר בו הוא מחזיק כבר רשות, מכ וח הסכם הפשרה.

עוד יצויין כי המבקש ניהל הליך בבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרתו עתר לקבוע כי בניית מגרש ספורט בסמוך לביתו נעשית שלא כדין . עוד טען שם המבקש כי הקמת מגרש הספורט פגעה ביכולתו להשכיר את חדרי האירוח. תביעת המבקש נדחתה והוא חויב לשלם הוצאות בשיעור של 20,000 ₪.

3. המבקש ממן להשלים עם פסק הדין, הגיש ערעור ובד בבד הבקשה דנן.

לטענת המבקש, מצבו הכלכלי קשה שכן הוא נשוי ואב לשני קטינים ואילו רעייתו אינה עובדת. המבקש מוסיף וטוען כי הוא מתקיים מקצבת אבטחת הכנסה בשיעור של 4,281 ₪ לחודש.

עוד טוען המבקש כי עסק הצימרים נושא הפסדים שכן עקב הקמת מגרש הכדורגל בסמוך לביתו נפגעה פרטיות אורחיו.

מוסיף וטוען המבקש כי בהליכים משפטיים נוספים שהתקיימו בין הצדדים חוייב לשלם 20,000 ₪. עקב חיסרון כיס לא שילם ההוצאות ועתה מתנהל נגדו תיק הוצל"פ.

לא זו אף זו, לשיטת המבקש, נוכח ריבוי ההליכים המשפטיים שננקטו נגדו ואשר נקט נאלץ לשלם סכומים ניכרים עבור ייצוג משפטי ואף נאלץ ליטול הלוואה חוץ בנקאית.

באשר לסיכויי הערעור, סבור המבקש כי סיכוייו טובים. לטענת המבקש לא דן בית משפט קמא בטענות התיישנות, שיהוי והשתק שהעלה. כמו כן, סבור המבקש כי המשיבות כשלו בהרמת נטל ההוכחה להוכיח כי פלש למקרקעין.

4. המשיבות מתנגדות לבקשה וטוענות כי העירבון שהושת אינו משקף את שיעור העבודה הרבה שיש להשקיע בניהול הערעור, נוכח ריבוי הטענות והמסמכים.

עוד מפנות המשיבות לכך כי המבקש נשא בשכר טרחת באי כוח בהליכים השונים. משכך, לשיטתן, אין אלא לתמוה כיצד מצא המבקש משאבים לשלם שכ"ט לבאי כוחו אך טוען לחיסרון כיס שעה שנדרש להפקיד עירבון.

בנוסף מפנות המשיבות לחשבונות החשמל שצירף המבקש, המגיעים לכ- 2,000 ₪ לחודשיים. חשבונות בסכומים כאלה, אליבא המשיבות, אינם משקפים חשבון סביר למשפחה של ארבע נפשות.

לא זו אף זו, המשיבות טוענות כי בניית הצימרים והחנות לממכר דגים מלמדות הן על ניהול עסק מסחרי ש הכנסה נאה בצידו והן על כך שסיכויי הערעור דלים. כלומר, לשיטת המשיבות, המבקש עצמו מאשר כי הפר את הסכם הפשרה , לפי ו המקרקעין ישמשו לצרכי מגורים בלבד.

5. המבקש, בתשובתו לתגובת המשיבות שב וטוען כי עסקיו לפני סגירה, רעייתו אינה עובדת חרף ניסיונותיה למצוא מקום עבודה ואילו חשבונות החשמל, ברובם הם בשיעור של כ- 1,000 ₪ לחודשיים.

באשר לשכר טרחת בא כוחו, שב ומדגיש המבקש כי חסכונותיו מוצו ולבסוף נאלץ ליטול הלוואה חוץ בנקאית.

6. תקנות 427 ו- 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות חובת הפקדת עירבון על מנת להבטיח את הוצאות הצד שכנגד היה והערעור יידחה.

בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין גורנשטיין"), נקבע כי על בית המשפט לוודא כי דרכו של בעל דין לערכאות לא תיחסם מחמת עוניו. מאידך, נקבע בעניין גורנשטיין, כי על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין כי בעת קביעת שומת העירבון על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

אשר על כן נקבע בעניין גורנשטיין כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מעירבון עסקינן. אלו הם התנאים:

א. סיכויי הערעור טובים.
ב. המבקש הוכיח את חסרון הכיס להפקיד העירבון.

כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכויי אמיתי ולא די בסיכוי סתמי וקלוש. באשר ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את העירבון ממעגל חברים וקרובים.

7. באשר ליסכויי הערעור – בכל הזהירות הנדרשת ומבלי לקבוע מסמרות, דומה שסיכוייו של זה אינם מובהקים. עיון בפסק דינו של בית משפט קמא מעלה כי זה התמודד עם טענות המבקש ומצא לקבוע, לפחות חלק מהממצאים העובדתיים, בהסתמך על עדויות המבקש.

באשר לחיסרון הכיס של המבקש- בכל הכבוד הראוי, עולה תמיהה, כיצד המבקש מצליח לגייס משאבים כלכליים על מנת לממן את שכר באי כוחו, אך עותר שלא להפקיד עירבון. חיזוק לכך נמצא בבקשה עצמה, במסגרתה טען כי חוייב בהליך אחר לשלם 20,000 ₪ בגין הוצאות משפט, אותן לא שילם. כלומר, הצדדים בהליך האחר ע ומדים לפני שוקת שבורה.

הלכה למעשה מצהיר המבקש כי היה ובקשתו תתקבל והערעור יידחה, לא תוכלנה המשיבות להיפרע ממנו.

ויודגש, המבקש נטל הלוואה של כ- 60,000 ₪ לתשלום שכר טרחת בא כוחו (ראו נספח ו לבקשה). אם הצליח לגייס הלוואה בשיעור כזה, תמיהה עולה כיצד אין בידו לגייס את הסך של 15,000 ₪.

עוד יש לזכור כי גם לשיטתו הקים המבקש במקרקעין עסקים שונים: בעבר לצרכי חקלאות ובהמשך חדרי אירוח וחנות לממכר דגים. כלומר, המבקש הקים עסקים שונים ועתה הוא טוען לחיסרון כיס.

דומה כי המבקש בוחר להפנות את משאביו לתשלום הוצאותיו המשפטיות וההליכים השונים אשר בהם הוא נוקט וחלקם ננקטים נגדו, אך באותה נשימה מבקש למנוע תשלום מהצד האחר כאשר פסק הדין אינו מיטיב עימו.

8. המורם מן המקובץ הוא, כי הבקשה נדחית. לא יופקד העירבון עד 1.5.18 יירשם הערעור לדחייה.

המזכירות תעקוב ותודיע.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ח, 24 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הרצל רחום
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: