ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין א.א.מ.נ חברה לבניין בע"מ נגד הכשרה חברה לביטוח בע"מ :

לפני: כבוד השופט גיא הימן

המבקשים-הנתבעים:

  1. א.א.מ.נ חברה לבניין בע"מ
  2. אדם אהרן איפרגן
  3. מיכאל מיקי איפרגן
  4. ניסים איפרגן

נגד

המשיבה-התובעת:
הכשרה חברה לביטוח בע"מ

בשם המבקשים: עו"ד מאיר הסגל
בשם המשיבה: עו"ד מיכאל שמפל

החלטה

לפנַי בקשה לביטולו של פסק דין , שניתן בהיעדר התייצבות. מצאתי כי דינה להתקבל מן הנימוקים שיפורטו.

1. המדובר בפסק דין שניתן הואיל והנתבעים או בא כוחם לא התייצבו לדיון בקדם משפט, חרף החלטה מפורשת שבה הוטל על הצדדים להתייצב לדיון יחד עם באי כוחם. שתי תניות הציבה ההלכה ל ביטול פסק דין כאמור, מכוח תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. האחת היא מיצוי זכות לגשת לערכאות ועשיית הצדק. מכוחה של תנייה זו נבחנת השאלה מדוע לא טרחו הנתבעים להתייצב בפני בית המשפט. תנאי נוסף הוא כי יש לבחון את סיכויי הגנתם של הנתבעים, כך שאילו יבוטל פסק הדין ויוכחו העובדות הנטענות על ידם, תעמוד להם הגנה טובה נגד התביעה.

2. בעת דיון קדם המשפט יוצגו הנתבעים על ידי עו"ד אילן מודחי, אשר אמנם הגיש בקש ות לשחרור מייצוגו , אך אלו נדחו ונקבע מפורשות כי הנתבעים מיוצגים על ידו, כל עוד לא הוחלט אחרת. הנתבעים טוענים שחרף החלטות בית המשפט, אשר דחו את הבקשות לשחרר מייצוג, בקשות שלטענתם לא הובאו לידיעתם, פרש עו"ד מודחי מייצוגם והותיר אותם חסרי הגנה מחד ובלא גישה להליך המשפטי מאידך. עו"ד מודחי הגיב לבקשה לביטול פסק הדין ו טען כי לא פרש מייצוג אלא פוטר על ידי הנתבעים. עוד טען עו"ד מודחי כי יידע את נציג הנתבעים, מר ניסים איפרגן, באשר למועדי הדיון. לשאלה כיצד הגיע פסק הדין לידי הנתבעים הוצגו שתי גרסאות. הראשונה , המפורטת בבקש ה זו , היא שעורך הדין [ככל הנראה, עו"ד מודחי] שלח את פסק הדין אל הנתבעים. השנייה הוצגה על ידי בא כוחם החדש של הנתבעים ולפיה נודע לנתבעים על פסק הדין במקרה, עת בדק אחד מהם את מצב הדברים במוקד המידע של בתי המשפט. בין אם כך ובין אם כך, מחמת הספק, מוכן אני לקבל שהנתבעים לא היו מעורים בפרטי התיק, לא ידעו אודות מועד הדיון וכי בשל שגגה ולא מזדון לא התייצבו אליו. בתיק מצויות כבר ראיות הצדדים והתביעה עמדה בפני בירור ולא הייתה מצויה בשלביה הראשוניים. מכאן ניתן להניח שהנתבעים לא ביקשו לזלזל בזמנם היקר של התובעת ושל בית המשפט ו הם גם לא רצו לזנוח את ניהול פרשת הגנתם. לאור אלה מקובל עליי הטיעון כי יש לאפשר לנתבעים למצות את יומם בבית המשפט.

3. כעת נעבור לבחינת התנאי השני והעיקרי לביטולו של פסק הדין – קיומו של סיכוי להגנה. זוהי תביעה מכוח סעיף 25 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981. הנתבעת טוענת ששילמה לנתבעים תגמולי ביטוח בשל תאונת דרכים , שבה היה מעורב כלי-רכב שבבעלות נתבעת 1. לטענת התובעת, תגמולי הביטוח שולמו בהסתמך על דיווח כוזב, ותוך שהנתבעים העלימו פרטי דיווח. באופן מפורט, הנתבעים דיווחו למשטרת ישראל ולאחר מכן לתובעת כי בעת התאונה, הנהג שנהג ב כלי-רכב היה מר אדם איפרגן, נתבע 2, בעוד שבפועל הנהג היה אחיו מר מיכאל איפרגן, נתבע 3.

4. הנתבעים מודים שאכן הועבר לתובעת דיווח לא נכון באשר לזהות הנהג. עם זאת, לטענתם הן מר אדם איפרגן והן מר מיכאל איפרגן היו מבוטחים תחת ביטוחה הכולל של הנתבעת 1, ללא הבדל בינ יהם. את הדיווח הכוזב נימקו הנתבעים בכך שמיכאל היה ב עת קרות התאונה עריק משירות בצה"ל ובשל חשש שיתפס בידי המשטרה הצבאית הציג עצמו בפני משטרת ישראל כאדם ו לא כמיכאל. הנתבעים טוענים כי העמידו את הסוכן שדרכו היו מבוטחים אצל התובעת , על השגגה בדיווח , מיד בסמוך לתאונה. חרף כך, לטענתם, בחר הסוכן לדבוק באמור בדווח המשטרתי. לדבריהם, פטר אותם הסוכן באמירה שהן אדם והן מיכאל ממילא מבוטחים באותו האופן.

5. סעיף 25 לחוק חוזה ביטוח, עליו נסמכת התביעה קובע במפורש כי במקרה בו מסרו המבוטחים עובדות כוזבות, פטור המבטח מחובתו. ההלכה נחלקה רבות בשאלה כיצד יש לפרש סעיף זה והתייחס לכך כבוד השופט אליעזר ריבלין בהחלטתו -

"לפי הגישה האחת, די בהוכחת שני היסודות הראשונים, לאמור: מסירת ידיעה כוזבת ומודעות של המבוטח לכזב שבה – כדי לבסס את כוונת המרמה. גישה זו נתמכת בשיקולים מוסריים כלליים ('מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה'), כמו גם שיקולים תועלתניים-חלוקתיים (מיגור התופעה הרווחת יחסית של מרמת ביטוח, שתוצאותיה מגולגלות בסופו של דבר על ציבור המבוטחים). לפי הגישה השנייה, המקלה עם המבוטח, כוונת המרמה היא יסוד נפשי, שיש להוכיחו בנפרד משני היסודות האחרים. בהתאם לכך, בטרם נשללת זכותו של מבוטח לתגמולים, יש לברר מה המניע העומד מאחורי הודעותיו הכוזבות, שכן ייתכנו מקרים בהם שיקול אחר, שאינו הונאת חברת ביטוח, עמד ביסוד ההודעות הכוזבות (כך למשל, הדגים השופט עמית בפסק דינו הנ'ל, מקרהו של מבוטח שמסר עובדה כוזבת לפיה היה נוכח במקום התאונה בעת התרחשותה, על מנת שלא לחשוף בפני אשתו את העובדה שבאותה עת שהה עם מאהבת במקום אחר). על פי גישה זו, מקום בו לולא גרסת השקר היה המבוטח זכאי ליהנות מתגמולים, יהיה זה בלתי צודק לפטור את המבטח רק עקב כך." רע"א 9215/10 פלדמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, בפסקה 7 להחלטתו (פורסם באתר הרשות השופטת 12.4.2011).

6. הגישה השנייה, מבין השתיים המוצגות לעיל, היא שהתקבלה – מקום בו הוכיח המבטח כי נמסרו עובדו כוזבות וכי הדבר נעשה ביודעין, הרי שעובר הנטל לכתפי המבוטח להוכיח מהו המניע למסירת העובדות הכוזבות. עם זאת , ככל שיצלח המבוטח להוכיח שגם לולא מסר למבטחת גרסה שאיננה נכונה היה זוכה לתגמולים ביטוח, הרי שאין לפטר אותו מתגמולים אך בשל הגרסה השקרית ( שם, בפסקה 8) .

7. בענייננו, ככל שיצליחו הנתבעים להוכיח את העובדות הנטענות על ידם, ולהרים את הנטל הנדרש להוכיח, שגם לולא הדיווח הכוזב היו זוכים לקבל את תגמולי הביטוח , אזי י יתכן שתעמוד להם הגנה טובה לתביעה נגדם.

8. לאור האמור, ומבלי שנקבעה כל עמדה לגבי תוצאתו של ההליך, הריני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות. הנתבעים יישאו בשכר טרחתו של עורך דינה של הנתבעת בשל אי התייצבותם לדיון בקדם המשפט בסך, כולל מע"מ, של 5,000 ש"ח, שישולמו בתוך 15 יום ממועד קבלת ההחלטה. איחור יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

קדם משפט נוסף יתקיים בפני, ב מועד הפנוי המוקדם לפי יומנו של בית המשפט, ביום 8.11.2018 בשעה 10:30. לדיון זה יתייצבו הצדדים יחד עם באי כוחם.

ניתנה היום, ט' באייר התשע"ח, 24 באפריל 2018, שלא במעמד-הצדדים.


מעורבים
תובע: א.א.מ.נ חברה לבניין בע"מ
נתבע: הכשרה חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: