ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ק.ר.נ.א. בע"מ נגד גן שמואל מזון בע"מ :

לפני כבוד השופט חאלד כבוב, סגן נשיא

המבקשים

  1. ק.ר.נ.א. בע"מ
  2. ארנון אפרת
  3. אלונה אפרת

ע"י ב"כ עוה"ד אמיר שאשא ו/או ליאור צמח ואח'

נגד

המשיבות

  1. גן שמואל מזון בע"מ
  2. גניר (1992) בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד נדב ויסמן ו/או לירן בר שלום ו/או יוסי אטינגר, ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'

החלטה

זוהי בקשה לעיון והעתקת מסמכים הנזכרים בכתבי טענות שהוגשה על ידי המבקשים במסגרת הליך בקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").
המבקשים טוענים שמדובר במסמכים שנזכרו על ידי המשיבות בכתבי הטענות, הן אף ציטטו מתוך מסמכים אלה במסגרת התשובה לבקשה, אך לא טרחו לצרף לתגובתן את המסמכים הנזכרים. לטענת המבקשים הלכה פסוקה היא כי משבחרו המשיבות לבסס את כתב תשובתן בין היתר על המסמכים הנזכרים, הרי הן חייבות להעמיד לרשות המבקשים לעיון והעתקה את המסמכים הנ"ל.
המבקשים פנו למשיבות בנדון אך אלה התעלמו מדרישת המבקשים.
המבקשים מפנים בעניין זה להוראות תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") שבבסיסה הטעם להעמיד את הצדדים המתדיינים במצב שווה. המבקשים אף מפנים בעניין זה לפרשת ברנדייס (ת"צ (מחוזי ת"א) 62018-10-13 ברנדייס נ' בבילון בע"מ (27.4.2014)) בה נקבע כי העובדה כי צד מבקש להסתמך על מסמך מסוים במסגרת כתבי הטענות שלו, מעידה על כך שאף לשיטתו מדובר במסמך רלוונטי ואם כך הדבר, עליו להעביר את המסמך לעיון בעל הדין האחר, כמו כן חובתו לצרפו לכתבי טענותיו.
המבקשים מפרטים בבקשתם את המסמכים המפורטים, מדובר ב-7 קבוצות של מסמכים שנזכרו בכתב התשובה של המשיבות.
המשיבות מתנגדות לבקשה בטענה שמדובר בהליך עיקרי שעניינו עתירה לקבלת מסמכים שהוגשה על ידי המבקשים על מנת לשקול אם להגיש תביעה בנדון, מדובר בהסדר ספציפי שנקבע על ידי המחוקק כדי לאפשר למי שמבקש לשקול הגשת תביעה נגזרת, לשקול עמדתו זו לאחר קבלת מסמכים במסגרת סעיף 198א לחוק החברות.
הלכה פסוקה היא, לפי עמדת המשיבות, שאותו תובע פוטנציאלי יכול לקבל את המסמכים אך ורק אם הוכיח תשתית ראייתית ראשונית לקיומם של התנאים לאישור תביעה נגזרת, כאשר ללא עמידה בתנאים אלה שנקבעו על ידי המחוקק, המבקש קבלת מסמכים בהתאם להסדר ייחודי זה אינו זכאי לקבל את המסמכים המבוקשים.
המשיבות מוסיפות וטוענות שבבסיס עתירת המבקשים ייצור מסלול עוקף לבקשה לגילוי מסמכים טרם הגשת תביעה נגזרת, מטרתה לייתר את הבקשה העיקרית וזאת באצטלה של שימוש בתקנות 75 ו-114 לתקנות סדר הדין, תקנות שרלוונטיות רק למצב שבו הוגשה כבר תביעה או לחלופין בקשה לאישור תביעה ולא למצב הנוכחי שבו טרם הוגשה תביעה שכזו ובהליך העיקרי עתרו המבקשים במסגרת בקשה מתאימה שכל מטרתה גילוי מסמכים.
המבקשים בתשובתם לתגובה ביקשו להדגיש את העובדה שהמסמכים הנזכרים בבקשה הנוכחית אינם זהים למסמכים המבוקשים בבקשה העיקרית ואינם מהווים גם את מלוא הסעד המבוקש בה. הם אף צירפו טבלה שמחזקת את טענתם בדבר קיום חפיפה חלקית בלבד ולא מלאה בנדון.
עוד מוסיפים המבקשים שאין מחלוקת בין הצדדים שמדובר במסמכים רלוונטיים.
אין בידי לקבל את טענת המבקשים, על כן מצאתי לדחות את בקשתם לעיון והעתקת מסמכים הנזכרים בכתבי הטענות.
ברע"א 5763/17 ג'יג'יני נ' כלכלית ירושלים בע"מ, פסקה 6 (20.12.2017), החלטה שניתנה על ידי כבוד הנשיאה חיות בבקשת רשות ערעור על החלטת מותב זה, נקבע שעל המבקש להורות על חשיפת מסמכים לפי ההסדר הייחודי הקבוע בסעיף 198א לחוק החברות לעמוד בשני תנאים, הראשון בהם בדרישת הרלוונטיות לתביעה הנגזרת הפוטנציאלית אך בנוסף לכך עליו להניח תשתית ראייתית ראשונית לקיומם של התנאים לאישור התביעה הנגזרת.
בית המשפט הפנה לאמור ברע"א 3487/16 יפעת נ' בנק לאומי לישראל (6.9.2016) (להלן: " פרשת יפעת"), שם נפסק:
"הנטל להציב תשתית ראייתית ראשונית מוטל על מבקש הגילוי, והתשתית צריכה להימצא בבקשה עצמה. מנגד, המשיב לא נדרש בשלב טרום-מקדמי זה לחשוף מסמכים על מנת לשכנע בצדקת הגנתו לגופה של התובענה הנגזרת, שאפילו הבקשה לאישורה טרם באה לעולם".
עוד הוסיפה כבוד הנשיאה כי התשתית הראייתית הראשונית הנדרשת להוצאת צו לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות אמנם מצויה ברף הנמוך אך:
"גם בהינתן הרף הנמוך שנקבע נותר המונח 'תשתית ראייתית ראשונית' עמום במידה רבה ובית המשפט נדרש ליצוק בו תוכן על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה".
כאשר זו ההלכה הנוהגת לגבי בקשה לפי סעיף 198א לחוק החברות, היינו, העתירה העיקרית שהוגשה על ידי המבקשים, ניתן להקיש מקל וחומר שיש להחיל את אותם כללים גם לגבי בקשה מקדמית במסגרת הבקשה לפי סעיף 198א לחוק החברות. בית המשפט פירש את הוראת הסעיף של העתירה העיקרית שהוגשה על ידי המבקשים ככזה שמחייב את המבקש לעמוד ברף ראייתי ראשוני בטרם חשיפת וגילוי המסמכים לידיו, כבר קבעתי מועד דיון שבו אשמע את טענות הצדדים לפי סעיף 198א לחוק החברות, דיון שבסופו תינתן על ידי הכרעה בעתירה של המבקשים לקבל לידיהם את המסמכים המבוקשים על ידם בעתירה העיקרית, ויהיה זה אך אבסורדי ובלתי מתקבל על הדעת שאורה על העברת מסמכים לידי המבקשים בשלב מקדמי לשלב הדיון לפי סעיף 198א לחוק החברות, שהוא בעצמו שלב מקדמי בטרם הגשת תביעה נגזרת!
אינני נדרש בנדון לסוגיית הרלוונטיות, לא זו השאלה שעומדת להכרעה בפניי אלא השאלה האם ראוי, במסגרת בקשה מקדמית לקבלת מסמכים לצורך שקילת הגשת תביעה נגזרת, כאשר בית המשפט כבר קבע מועד דיון בעתירה זו, להקדים לדיון זה מסירת מסמכים לידי המבקשים מבלי שאלה יצטרכו לעמוד בנטל המוטל עליהם על פי הפסיקה, להעמיד תשתית ראייתית ראשונית לתביעה הנגזרת עצמה.
בפרשת ג'יג'יני (ת"א (מחוזי ת"א) 49690-02-16 ג'יג'יני נ' כלכלית ירושלים בע"מ (11.6.2017)) שנדונה בפניי והיתה נשוא רשות הערעור שצוטט לעיל, הוספתי וקבעתי שמטרת ההליך המקדמי לפי סעיף 198א לחוק החברות היא לאפשר למבקש לקבל ולהיחשף למידע שיאפשר לו לבסס החלטתו אם להגיש תביעה נגזרת, זאת נוכח פערי הכוחות הקיימים בהליך של תביעה שכזו בה על פי רוב המבקש מצוי בעמדת נחיתות לעומת החברה בכל הנוגע לנגישות למידע שיכול ויהווה בסיס ראייתי לבקשתו ולהוכחת קיומה של עילת תביעה בשם החברה.
הוספתי וציינתי שבצד חשיבות ההליך יש לזכור שמדובר בשלב מקדמי ביותר -
"אשר במסגרתו קיים חשש מפני שימוש לרעה שייעשה על ידי מבקש פוטנציאלי בהליך בכלל ובהליך גילוי המסמכים בפרט, ולשם כך, בין היתר, מותנה אותו גילוי מסמכים בהעמדת 'תשתית ראייתית ראשונית' לגבי קיומם של התנאים לאישור התביעה הנגזרת (...)" (שם, פסקה 36).
ראיתי גם להביא מהחלטות נוספות שניתנו על ידי בית המשפט העליון, פרשת יפעת, רע"א 8410/14 בנק הפועלים נ' הרפז (6.5.2015), רע"א 2903/13 אינטרקולוני השקעות בע"מ נ' שקדי (27.8.2014) ורע"א 6122/14 בנק הפועלים נ' נשר (6.5.2015) (להלן: " עניין נשר"), החלטות שניתנו ברובן על ידי בית משפט זה והגיעו לבית המשפט העליון במסגרת בקשות רשות ערעור.
בעניין נשר (פסקאות 10-11) נקבע על ידי כבוד השופט הנדל [ההדגשה שלי, ח.כ.]:
"אמנם, אין לדקדק יתר על המידה עם המבקש גילוי מסמכים לפי סעיף 198א, והרף הראייתי הנדרש ממנו בשלב מקדמי זה הוא נמוך יותר מזה שנדרש ממנו בשלבים מתקדמים יותר של ההליך (...) ואולם - עדיין רף הוא, משוכה שעליו לצלוח. במיוחד כך מקום שהבקשה מוגשת לפני ולצורך הגשת בקשה לאישור תביעה כתביעה נגזרת (...)
מוטל על מבקש הגילוי לעמוד בנטל ראייתי ראשוני. הנטל מוטל עליו. הוא היוזם את ההליך. המסגרת הדיונית לעמוד בנטל זה היא בקשת הגילוי. משימה זו אינה קלה, אך כאמור המשוכה הראייתית אינה גבוהה או קפדנית. אין להפוך את היוצרות. דהיינו, נדרשת הוכחת התקיימות התנאים לאישור תביעה נגזרת על ידי מבקש החומר במידה ראשונית, כדי לזכות בצו גילוי או צו עיון (...) ושוב יודגש, כי הדרישה הראייתית המוטלת על מבקש הגילוי מהווה תנאי ייחודי כחלק מהתנאים של סעיף 198א (...)".
מכאן שההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט בסוגיה זו היא ברורה וחד משמעית.
על מבקש בקשת הגילוי לפי סעיף 198א לחוק החברות, נשוא העתירה העיקרית של המבקשים, מוטל הנטל להוכיח קיומה של תשתית ראייתית ראשונית לתביעה נגזרת שתוגש, אם בכלל, על ידי המבקשים.
כאשר הנטל הזה מוטל על המבקשים בעתירה העיקרית הרי מובן מאליו שיש לוודא שאותם כללים חלים ומחייבים את מבקש הגילוי כשלב ביניים מקדמי לבקשה לפי סעיף 198א שאם לא תאמר כן, אזי המבקש יוכל לעקוף את הדרישה הברורה והחד משמעית שנקבעה בפסיקה שמוטלת על המבקש בתיק העיקרי על ידי הגשת עתירת ביניים לקבלת מסמכים תוך העלאת טיעון שעל בקשה כזו לא חלים הכללים המחייבים שנקבעו בפסיקה אלא יש לייבא את הכללים הקבועים בתקנות 75 ו-114 לתקנות סדר הדין.
מדובר בבקשה שנועדה לעקוף כאמור את הכלל שקבוע בהלכה הפסוקה ובית המשפט לא ייתן את ידו להליך שכזה.
כאמור אינני נדרש לסוגית הרלוונטיות בנדון כיוון שעל פניו ראיתי למחוק את הבקשה על הסף.
עתירתם של המבקשים לקבלת מסמכים תידון במסגרת הבקשה העיקרית שהוגשה על ידם, שעה שזה הסעד אליו עתרו המבקשים ובית המשפט כבר קבע מועד לקיום דיון בבקשה.
על כן מצאתי לדחות את הבקשה של המבקשים ואני מחייבם בתשלום הוצאות המשיבות בסך כולל של 3,000 ש"ח.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ח, 23 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ק.ר.נ.א. בע"מ
נתבע: גן שמואל מזון בע"מ
שופט :
עורכי דין: