ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כלל חברה לביטוח בע"מ נגד משה בלוקה :

לפניי
כבוד ה רשמת הבכירה דליה אסטרייכר

תובעת

כלל חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבע

משה בלוקה

פסק דין

לפני התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב שהגישה התובעת בתיק שבכותרת.

לצד התנגדותו, עתר הנתבע למחיקה על הסף של התובענה בסכום קצוב שהגישה התובעת כנגדו לתשלום חובו. הנתבע למעשה אינו מכחיש את חובו לתובעת אלא שלשיטתו, מבקש לפרוע את קרן החוב בהתאם להסכם ההלואה, ללא הסכומים הנלווים אותה מנסה התובעת להשית עליו במסגרת תיק ההוצאה לפועל. לטענת המבקש וכפי שעולה מתצהיר התנגדותו התובעת לא המציאה לו את ההתראה כמתחייב על פי דין ובהסתמך על הוראות ס'81א1(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשמ"ז-1976. לטענת הנתבע, ההתראה המחוייבת שצורפה לכתב התביעה מעולם לא הגיעה לידיו. הנתבע הבהיר כי במועד חתימת הסכם ההלוואה עם התובעת התגורר בכתובת המסילה 27 בהרצליה, כאשר בחודש יולי 2012 (שלושה חודשים לאחר חתימת ההסכם) עבר להתגורר ברחוב בלפור 1/1 ברמת השרון. הנתבע דווח למשרד הפנים על המעבר. תמצית מרשם האוכלוסין צורפה כנספח א' לתצהיר. לטענת הנתבע, התובעת לא יצאה ידי חובתה בביצוע הזמנה כדין של ההתראה ושלחה את ההתראה לכתובת שגויה ולא עדכנית וממילא הוגשה התביעה טרם זמנה מבלי שהתקיים בה התנאי המקדים והכרחי להגשתה.

לטענת הנתבע, ככל שהיה מקבל את ההתראה ובשים לב לכך שאינו מכחיש את החוב ואף פנה מיוזמתו בחודש מרץ 2017 אל הנתבעת על מנת לסלקו באמצעות תכניות חיסכון ש ברשותו, אז גם מסר לה לטענתו את מענו העדכני היה פועל להסדרת החוב הרי ההליך דנן היה נמנע . לשיטתו, ניתן היה לחסוך את ההליכים המשפטיים, הטרחה ובזבוז הזמן כאשר כל אלה כרוכים בתוספת ניכרת לסכום קרן החוב.

ב"כ התובעת בתשובתה לטיעוני ב"כ הנתבע טענה כי מחויבותה על פי הוראות הדין "לשלוח התראה" ופעולה זו בוצעה על ידי שליחת ההתראה בדואר רשום לכתובת כפי שמסר הנתבע לתובעת וכפי שמופיעה בהסכם ההלוואה. משזו הכתובת עליה הצהיר הנתבע במסגרת הסכם ההלוואה הרי שמנוע הוא לטעון כנגד כתובת זו, ככל שלא טרח לעדכן את התובעת במען אחר . אישור המסירה מיום 12.2.17 (נספח ד' 2 לכתב התביעה) מעלה כי דבר הדואר "לא נדרש" וככל שכך בוצעה המצאה כדין. עוד טענה ב"כ התובעת כי לאחר מכן, ביום 26.2.2017, בוצעה מסירה אישית של אותה התראה. המסירה נתמכה בתצהיר שצורף לכתב התביעה (נספח ד' 4).

נוכח העדר התכחשותו של הנתבע לחוב הגיעו הצדדים במסגרת הדיון מיום 17.4.2018 למתווה הסכמות במסגרתו יכריע בית המשפט האם בוצעה המצאה כדין של ההתראה לנתבע בהתאם להוראות ס' 81א1(ב) לחוק וממילא בשאלה אם תיק ההוצאה לפועל נפתח כדין.

בהתאם למתווה ההסכמות, ככל שיוכרע כי התיק נפתח כדין יישא המבקש בכלל חוב ההלוואה בתיק ההוצאה לרבות הוצאותיו ושכר טרחת עו"ד וככל שלא, ישלם המבקש את מלוא יתרת החוב בהתאם לספרי החברה במועד הסילוק בפועל בלבד.
בהתאם לכך, הרי שלפתחו של מותב זה להכריע בשאלה האם יצאה התובעת ידי חובתה למשלוח התראה לנתבע לכתובתו כפי שזו הופיעה בהסכם הגם שאין זו כתובתו הנכונה והעדכנית והרשומה במרשם האוכלוסין בבחינת מילוי התנאי המקדים לפתיחת תיק ההוצאה לפועל או שמא היה על ה תובעת לשלוח את ההתראה לכתובת הנתבע כפי שמופיעה במשרד האוכלוסין ובפרט בנסיבות שבהן הקפיד הנתבע לעדכן את רישומיו שם.

סעיף 81א1(ב)(1) לחוק ההוצל"פ קובע, כי המבקש להגיש תביעה על סכום קצוב לפי סעיף זה ישלח לנתבע התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה לביצוע בהוצל"פ. הוראת החוק קובעת, כי משלוח מכתב ההתראה היא תנאי מקדים להגשת בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ומבחינה מפורשות בין כתב התביעה לבין הבקשה לביצוע התביעה אשר לה יש לצרף אף את מכתב ההתראה. תקנה 109א לתקנות ההוצל"פ קובעת, כי משלוח ההתראה טרם הגשת בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב הינה התראה בגין כוונה להגיש בקשה לביצוע תביעה. תכליתו של מכתב ההתראה הינה לאפשר לנתבע לשלם את חובו בטרם פתיחת תיק ההוצל"פ וממילא טרם יושתו עליו ההוצאות ושכר טרחת ב"כ התובע והכל על מנת להביא מחד גיסא , לפירעון תכוף של החוב ומאידך גיסא, תוך איזו ן ושמירה על זכויות הנתבע להליך הוגן, הליך שלא היה ל תובע מנוס מלנקוט בו עת נמנע הנתבע לפרוע את החוב עם שליחת ההתראה כדין (סעיף 9(ב) לחוק) . המחוקק, מתוך מודעות לחומרה של פתיחת תיק הוצל"פ, קבע תנאים מסוימים מחמירים יחסית בכל הנוגע להגשת תביעה ישירות להוצל"פ (ת"ט 11313-02-12 אברמוביץ נ' חב' פרוג'ינו בע"מ ( 6.6.13)).

על פי סעיף 81א1(ב) (1) לחוק ההוצאה לפועל מבקש הביצוע- בבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב- אינו נדרש, אלא להראות כי שלח את ההתראה באמצעות דואר רשום למענו של החייב בהתאם לרישומיו. דרישה זו מאפשרת לזוכה לפתוח את הליך ההוצל"פ נגד החייב. יחד עם זאת, הדין מחייב משלוח התראה לכתובת הנכונה והמדויקת של הנתבע/החייב לאחר שקידה סבירה של התובע לשם בירור כתובת זו. שהרי, אם נגרוס אחרת נחטיא את תכלית החוק, שהיא כאמור יידוע הנתבע על הליכי ההוצל"פ ולאפשר לו להסדיר חובו ובכך לייתר הצורך בהליכים אלה (ת"ת 32311-03-10 עיריית ירושלים נ' מרפת (15.6.10)).

בענייננו, לא שוכנעתי כי התובעת מילאה אחר חובתה למשלוח התראה לכ תובת הנכונה או המדויקת של הנתבע.

אומנם, שלחה התובעת את ההתראה לכתבת הנתבע כפי שהופיעה על הסכם ההלוואה, אלא שהדיווח על כתבת זו נעשה כ- 5 שנים לפני המועד בו נשלחה ההתראה לנתבע וממילא , בדיעבד , אין מחלוקת כי מאז החתימה על ההלוואה עבר הנתבע להתגורר בכתבת אחרת ואף דיווח ועדכ ן את מרשם האוכלוסין במענו החדש בהתאם. מששלחה התובעת את ההתראה בדואר רשום ונוכחה כי זו "לא נדרשה", ובהינתן כי חלפו 5 שנים מאז עודכנה, לשיטתה , בכתבת הנתבע (הגם שהנתבע טען כי היה אצלה בחודש מרץ 2017 ועדכן את מענו) , מן הראוי היה כי תפעל לבירור מענו של הנתבע כפי שזה מופיע במרשם האוכלוסין אשר , בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין תשכ"ה -1965 מהווה ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום בעניין מענו של אזרח. אלא, שהתובעת לא טרחה בשקידה הראויה לברור הכתבת ושלחה מטעמה שליח שביצע "מסירה אישית" באמצעות הדבקה באותו המען ממנו לא נדרש דבר הדואר בפעם הראשונה . עיון בטופס תצהיר המוסר, שצורף לכתב התביעה (נספח ד4) מעלה כי הוא נעדר כל התייחסות לאופן בו פעל המוסר על מנת לאתר את כתבת מגוריו של החייב וזאת חרף דרישות הטופס (ר' סעיף 4 לטופס בנספח ד' 4) והוראות החוק . אין כל אינדיקציה בתצהיר ממנה ניתן ללמוד כיצד פעל המוסר לאתר את הנתבע. כל שכן אפילו מספר הדירה עליה הודבקה התראה לא נרשם בו (וזאת מבלי להתייחס כי ההמצאה בוצעה בשני ימים עוקבים מתוך השלושה). העדר פרטים אלה נזקפים לחובתה של התובעת בהינתן כי אין כאמור במשלוח ההתראה דרישה פרוצדוראלית גרידא או בגדר מהלך טכני פורמאלי כי אם דרישה מהותית, הכרחית וחיונית המהווה תנאי מקדים לנקיטת התובענה. משלוח מכתב התראה לכתובת שגויה ולא רלוונטית של הנתבע נעדר כל נפקות הוא. בהעדרה, כל ההליכים שננקטו, בטלים ומבוטלים, לא שרירין ולא קיימין (רע"א 2793/01 לאופר נ' גבאי (13.11.2001); ע"א (ב"ש) 90/68 הבנק הבינלאומי נ' אליהו פישל (פורסם במאגרים).

יצוין, כי ב"כ התובעת ניסתה במסגרת הדיון שהתקיים לפני "לתקן" את הפגם, שככל הנראה הבינה כי נפל בתצהיר המוסר, על ידי הגשת תצהיר "משלים" של אותו מוסר אשר ניתן על ידו לאחר כשנה ממועד ביצוע ההדבקה בפועל על ידו . הגם שעל פניו מדובר בתביעה לסכום קצוב בה כל המסמכים צריכים להיות בתיק בית המשפט עם הגשת כתב התביעה, תצהיר משלים זה לא צורף לכתב התביעה והוצג לראשונה, כאמור, במסגרת הדיון. בדין התנגד ב"כ הנתבע להגשתו.
משלא נדרש דבר הדואר הרשום ונוכח התצהיר הלקוני של המוסר והצורך להדביק את ההתראה הי תה צריכה להידלק אצל התובעת נורה אדומה כי יתכן והיא מבקשת להמציא את מכתב ההתראה למען שאינו של הנתבע.

למעלה מן הצורך יצוין, כי לא היתה מחלוקת שבמהלך חודש מרץ 2017 התייצב הנתבע אצל ב"כ התובעת כאשר לטענתו פנה אליה מיוזמנו על מנת להסדיר את החוב. הנתבע טען כי במעמד זה עדכן את ב"כ התובעת במענו ופרטי ההתקשרות עמו. לא מצאתי מדוע שלא לקבל את גרסתו בעניין זה.

סוף דבר, בענייננו לא עמדה הנתבעת בעול המוטל עליה ולא הוכיחה כי ההתראה אכן הומצאה לנתבע.

בשים לב כי המחלוקת שנותרה בין הצדדים מתייחסת להוצאות התובעת ומשהסקתי כי התובעת נהגה שלא כדין בהגשת התובענה לביצוע בטרם ווידאה כי שלחה את ההתראה לכתבת הראויה- כתבת הנתבע על פי רישומי משרד הפנים- אין היא זכאית להוצאות הכרוכות בהליך פתיחת ההוצאה לפועל על כך המשתמע ממנו. תיק ההוצאה לפעול יסגר.

התובעת תשא בהוצאות הנתבע בגין הליך זה, תוך שאני לוקחת בחשבון את בזבוז זמנו של הנתבע ובא כוחו, הצורך בהגשת התנגדות והתייצבות לדיון וזאת בשים לב לעבודה כי ביקש הנתבע לסלק את חובו באופן שייתר את ניהול ההליך והדיון- אלא שבא כוח התובעת התנגדה לכך- בסך של 4,500 ₪.

נוכח מתווה ההסכמות אליו הגיעו הצדדים, כאמור לעיל, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 18,757.69 ₪ בצירוף הצמדה ל מדד המחירים לצרכן וכן רבית צמודה למדד בשיעור 6% לשנה וזאת מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. לאחר שנתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים באשר לדרישת פריסת התשלומים אני מורה כי סכום זה ישולם ב- 5 תשלומים שווים.
התובעת תהיה רשאית לחשב את הסכומים ולקזז מסכום החוב את ההוצאות שנפסקו לחובתה לעיל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום לב"כ הצדדים.
ניתן היום, ט' אייר תשע"ח, 24 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: כלל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: משה בלוקה
שופט :
עורכי דין: