ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן נגד דיא בן פייסל עראר :


בפני כבוד ה שופטת אשרית רוטקופף

מבקש

המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן

נגד

משיב
דיא בן פייסל עראר (אסיר)

החלטה

ענייננו בתביעת שיבוב שהגיש המוסד לביטוח לאומי (להלן: התובע או המל"ל) מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995, בגין תגמולים ששילם ועתיד לשלם למר דיאה סעיד (להלן: הנפגע) עקב נזקיו הגופניים שנגרמו לו בעקבות פגיעתו בידי הנתבע באירוע מיום 10/8/09.

לכתב התביעה לא צורפו חוות דעת, ובסעיף 10 צוין, בין היתר, כי התובע פועל להשגת חוו"ד רפואית עדכנית, אולם עקב קושי בשיתוף פעולה עם הנפגע קיים קושי ממשי להעמידו לבדיקת מומחים רפואיים.

במסגרת החלטתי בדיון הקד"מ הראשון שהתקיים בתיק ביום 16/1/18 ועל רקע העדר הגשת חוות דעת רפואית, ניתנה לתובע אפשרות להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה בתוך 30 יום באם ירצה בכך.

ביום 18/2/18 הגיש התובע בקשה לקביעת התיק לת.פ. בעוד 30 יום על רקע הטענה כי עניין תיקון כתב התביעה הינו בבחינת סוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב כשטרם התקבלה החלטה סופית על ידי הגורמים המוסמכים מטעם התובע.

ביום 25/2/18 הוגשה תגובת הנתבע לבקשה בה הביע את התנגדותו לארכה שהתבקשה, ועוד באותו יום הוגשה בקשה נוספת מטעם התובע שהוכתרה כ-"בקשה לתיקון כתב תביעה" בה צוין כי לאחר קבלת עמדת הגורמים המוסמכים, המל"ל עותר לתיקון כתב התביעה. בהמשך צוין כי מאחר ותיאום בדיקות הנפגע על ידי המומחים הרפואיים בתחומים השונים יארך זמן רב מהרגיל, מבוקש להאריך את המועד לתיקון כתב התביעה בפרק זמן של 120 יום.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת הנתבע לה ובתשובת המל"ל לתגובה, כמו גם בהשתלשלות הדיונית עד כה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים. כל תיקון כזה יעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ההלכה הפסוקה קובעת כי בהידרשו לבקשה לתיקון כתב טענות, ינקוט בית המשפט גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשה כאמור (ר' רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אתי שימר ואח', [פורסם במאגרים] (25/10/12); רע"א 8129/08 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים] (6/4/09)).

לצד זאת נקבע כי לכלל זה קיימים חריגים. כך, בין היתר נקבע כי יש לשקול הן את התנהלות הצדדים והאינטרס של כל צד והן שיקולים מערכתיים. עמד על כך בית המשפט ברע"א 7615/13 מובלי עטיה שבתאי בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל מקרקעי ישראל [פורסם במאגרים] (30/1/14):

"... בפרשנות התקנה ובהכרעה בשאלה אם יש לאפשר את תיקון כתב הטענות ישקול בית המשפט את אינטרס בעל הדין מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית אל מול אינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך ואינטרס הציבור ביעילות הליכים ושלא יוקצה לבעל דין שאינו מכלכל את ענייניו כהלכה זמן שיפוטי שלא לצורך ... אמנם, על פי רוב ננקטת גישה ליברלית בסוגיית תיקון כתב התביעה, בהתאם לאיזון הנדרש בין האינטרסים לעיל, ברם, בית המשפט בשקלו אם לאפשר את התיקון יבחן גם את התנהגות מבקש התיקון, ובכלל זה האם נהג בשיהוי בהגשת בקשת התיקון, והשלב הדיוני בו מוגשת הבקשה ..." [ההדגשות אינן במקור – א.ר.].

אירוע הפגיעה נשוא התביעה אירע כאמור ביום 10/8/09 כאשר התביעה דנן הוגשה כשבועיים לפני תום תקופת ההתיישנות (ביום 26/7/16). באם לחשב את פרק הזמן המצטבר והמתקבל אשר עמד בפני המל"ל לצורך היערכות להגשת חוות הדעת לצורך תמיכת טענותיו, הרי שפרק זמן מסתכם בחמש וחצי שנים (!) – מיום 11/11/12 המועד בו נקבעה דרגת הנכות הצמיתה של הנפגע ועד היום. באם לבודד מתקופה זו את פרק הזמן שחלף ממועד הגשת התביעה ועד למועד דיון הקד"מ האמור, הרי שעמד לרשות המל"ל פרק זמן בן למעלה משנה וארבעה חודשים לפעול לעריכת חוות הדעת, כשברי כי המל"ל היה מודע לחשיבות מסמכים אלה נוכח האמור בסעיף 10 לכתב תביעתו. קושי כזה או אחר בעריכת חוות הדעת ובפרט הטענה להעדר שיתוף פעולה מצד הנ פגע (טענה שראוי היה שתיתמך בראש ובראשונה בתצהיר תמיכה לבקשה שכלל לא הוגש) אינו יכול להוות יותר כנסיבה מקלה בעבור התובע בהתחשב בשיהוי הרב הכולל כאמור בהגשת התביעה ועריכת חוות הדעת.

לאור כל האמור, עתירת התובע לתיקון כתב התביעה והארכת המועד לצורך כך – נדחות.

התובע יודיע עד ליום 1/6/18 האם הוא עומד על תביעתו.

ת.פ. ליום 5/6/18.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ח, 23 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן
נתבע: דיא בן פייסל עראר
שופט :
עורכי דין: