ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין היאם דיאב חסן נגד אבראהים המאם :

בפני כבוד סגן הנשיא, השופט נווה ערן
התובעים

  1. היאם דיאב חסן ת.ז. XXXXXX919
  2. אברהים חסן ת.ז. XXXXXX743

נגד

הנתבעים

  1. אבראהים המאם ת.ז. XXXXXX297
  2. ח'אלד המאם ת.ז. XXXXXX141
  3. סאבר ח'טיב ת.ז. XXXXXX994
  4. סאלח ח'טיב ת.ז. XXXXXX868
  5. ראשיד ח'ואג'ה ת.ז. XXXXXX956
  6. מוחמד ריאד שיח' ח'לילת.ז. 020716130
  7. חטיב אחמד ת.ז. XXXXXX273
  8. ראיף ח'טיב ת.ז. XXXXXX468
  9. גאבר ח'טיב ת.ז. XXXXXX716
  10. עיריית טמרה
  11. מינהל מקרקעי ישראל (נתבע פורמאלי)
  12. הועדה המקומית לתכנון ולבנייה (נתבע פורמאלי)

פסק דין

בפניי תביעה כספית במסגרתה עותרים התובעים לסעד כספי כנגד הנתבעים, וכן לצו מניעה שיורה לנתבעים להשתמש בדרך הציבורית כדרך כניסה ראשית למגרשים 373 ו-370 ו/או שלא להתנגד לסלילת הדרך הציבורית ו כן צו שיורה לנתבעת 10 (עיריית טמרה) ל סלול את הדרך הציבורית בהתאם לתכנית מדידה שהכין המודד מטען העירייה.

בפתח הדברים אציין, כי בהתאם להסכמות אליהן הגיעו הצדדים בדיון שהתקיים ביום 25.9.17, הוסכם כי מבלי לפגוע בטענות של מי מהצדדים, המומחה מטעם בית המשפט, המודד, מר איהאב חביב, ייחקר על חוות דעתו בכל הנו גע לסלילת הדרך .
בנוסף הוסכם, כי בכל הנוגע לסעד הכספי , יטענו הצדדים בהתאם לסעיף 79 א לחוק בתי המשפט, ובית המשפט יכריע (דהיינו, ידחה התביעה או יקבלה) עד הגבול העליון של 30,000 ₪ +הוצאות משפט.

על בסיס האמור, נחקר המומחה מטעם בית המשפט. חקירת המומחה מטעם בית המשפט נעשתה במסגרת קדם משפט מורחב המהווה דיון סופי ובנסיבות אלה ניתן בזה פטור ממחצית שניה של אגרת בית המשפט, אשר אם שולמה תוחזר לידי ב"כ התובע למילוי על ידי המזכירות תוך 30 יום.

לאחר חקירת המומחה מטעם בית המשפט, התבקש האחרון על ידי בית המשפט להגיש שתי תכניות לסלילת הדרך הציבורית , כאשר כל תכנית תתבסס על החקירה הנגדית של הצדדים (האחת , על בסיס חקירת ב"כ התובעים והשנייה, על בסיס חקירת ב"כ הנתבעים).

בהתאם לאמור, הגיש המומחה מטעם בית המשפט שתי תכניות עם חלופות לסלילת הדרך הציבורית והצדדים הגישו סיכומים קצרים.

טענות התובעים כפי העולה מסיכום טענותיהם ;
לטענת התובעים, הם בעלי זכות חכירה במגרש שמספרו 372 בגוש 18538 חלקה 15 בהתאם למכרז שפורסם על ידי הנתבע 11.

הנתבעים 1-9 (להלן ייקראו: "הנתבעים") הם בעלי זכות חכירה במגרשים 370 ו- 373 בגוש 18538 חלקה 15 ואשר צמודים לגוש 372.

לטענת התובעים, הנתבעים לא צירפו לכתבי טענותיהם אישורי זכויות מטעם רשות מקרקעי ישראל, לפיהם ניתן יהיה לראות על שם מי היו רשומות הזכויות במגרשים בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה, אלא הסתפקו בצירוף הסכמי מכר ודיווחים לרשויות המס.
כמו כן טוענים התובעים, כי כנגד חלק מהנתבעים הוגשו כתבי אישום בגין ביצוע עבודות ללא היתר בנייה וחלקם הורשעו.
לאור האמור טוענים התובעים, כי קיימת להם עילת תביעה כנגד כל הנתבעים.

התביעה אותה הגישו התובעים טומנת בחובה שני היבטים.
היבט ראשון, סלילת דרך המובילה מכביש ראשי 100 למגרש 372 (הוא המגרש אשר בבעלות התובעים).
בעניין זה צירפו התובעים חוות דעת של האדריכל מר מוניר ח'ליל וכן תכנית מדידה של המודד מטעם העירייה מר ג'סאן זידאני.
היבט שני, סעד כספי, במסגרתו עתרו התובעים לקבלת פיצויים בגין נזקים שנגרמו להם עקב נזק שגרמו הנתבעים לדירתם. בעניין זה, צירפו התובעים חוות דעת של השמאי מר פח'רי אבו ריא.

עוד טוענים התובעים, כי הם סובלים ממגבלות רפואיות שונות והנתבעים משך תקופה ארוכה (כ-9 שנים) מנעו מהם להגיע לביתם עם רכבם באופן נגיש ונוח.

התובעים עותרים כי בית המשפט יקבל את תכנית מס' 1 –ב שהוצגה על ידי המומחה מטעם בית המשפט (דהיינו, סלילת הדרך על פי הצעת התובעים) מהנימוקים שיפורטו להלן:

התובעים מפנים לאמור במכתבו של המומחה מטעם בית המשפט מיום 7.12.17 במסגרתו סבר המומחה מטעם בית המשפט כי לדעתו המקצועית, תכנית 1-ב טובה יותר לשני הצדדים.
לטענתם, המומחה מטעם בית המשפט שימש כעיניי בית המשפט, הוא זה שהיה בשטח, שקל את מלוא השיקולים הרלוונטיים וסבר כי תכנית 1- ב היא המועדפת.
עוד טוענים התובעים, כי מחקירתו של המומחה מטעם בית המשפט עולה, כי הנתבעים עשו דין לעצמם בשטח כשסיפחו למגרשיהם שטחים שאינם שייכים להם, הן מהדרך הציבורית והן מכביש 100. בנוסף, הנתבעים פעלו בניגוד למצוין בגרמושקות.
התובעים מפנים לחקירתו של המומחה מטעם בית המשפט אשר אישר את מעשיהם של הנתבעים.

התובעים עותרים, כי לאור פלישתם של הנתבעים (50 ס"מ על אורך של 6 מטר מהדרך הציבורית), בית המשפט יורה לעירייה – היא נתבעת 10, על הריסת חלק מהקיר ובנייתו על גבול מגרש 370 (מגרשם של הנתבעים) וזאת על מנת לאפשר לכל הצדדים שימוש נוח בדרך הציבורית.

בכל הנוגע לסעד הכספי, התובעים מפנים לאמור בסעיפים 14-17 לכתב התביעה – שם מתוארים נזקיהם של התובעים.
כמו כן, התובעים צירפו חוות דעת שמאית על מנת לאמוד את הנזקים הנטענים.

לטענת התובעים, לאחר קבלת צו מניעת הטרדה מאיימת שהגישו , ולאחר שעירבו מכובדים על מנת לבטל את הצו, הודו הנתבעים בגרימת הנזקים הנטענים לתובעים, וניתנה הבטחה של הנתבע 8 כי הוא ושאר בעלי המגרשים 373 ו- 370 ישתתפו עם התובעים בהוצאות הגידור ששילמו התובעים לגידור מגרש 372.
על סמך אותן הסכמות בין הצדדים, הודיעו התובעים לבית המשפט אשר דן בצו על הסולחה וביקשו למחוק את הבקשה למתן הצו.
בנוסף, התובעים הגישו שני תצהירים של שניים מחברי וועדת הסולחה אשר העידו בכל הנוגע להודאת הנתבעים אודות גרימת הנזקים והסיכום לפיו ישתתפו בהוצאות גידור מגרש 372.

לאור כל האמור, עותרים התובעים לקבל את התביעה הכספית במלואה ולחייב את הנתבעים בתשלום של 30,000 ₪ (הרף העליון) והוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד.

טענות הנתבעים 1-9 כפי העולה מסיכומיהם;

הנתבעים עותרים כי בית המשפט יקבל את תכנית מס' 1–א שהוצגה על ידי המומחה מטעם בית המשפט (כלומר, סלילת הדרך על פי הצעת הנתבעים) מהנימוקים שיפורטו להלן:

לטענתם, קבלת תכנית 1 – ב תגרום נזק לנתבע 9, שהוא הבעלים ומחזיק בדירה שבנויה על המקרקעין (בחלק הפנימי מזרחי). סלילת הכביש בהתאם לתכנית זו, תבטל את כל הקומה הראשונה בשטח של 200 מ'.

מנגד, לטענת הנתבעים, קבלת תכנית 1- א תמזער את הנזקים לכל הצדדים תוך הריסה של 30 ס"מ בלבד מהכניסה לאזור בבעלות התובעים.
עוד טוענים הנתבעים, כי העובדה שחלק מהשטח בבעלותם "גולש" לשטח ציבורי, אינה מצביעה על טעם לקבל את תכנית 1- ב.
לטענת הנתבעים, הריסה של 30 ס"מ מגובה הכניסה לחצר התובעים, לא יגרום לנזק ממשי.

בכל הנוגע לסעד הכספי, הנתבעים טוענים כי יש לדחות את טענות התובעים מכל וכול בכל הנוגע לעובדה שתלונתם לא טופלה על ידי המשטרה ו/או נגנזה לאור העובדה שמדובר בסכסוך שכנים.
לטענת הנתבעים, אין להם כל קשר לנזק הנטען והמוכחש מכל וכל.
עוד מוסיפים הנתבעים לטעון, כי התובעים נמנעו מלצרף אסמכתאות ולא העידו עדים בכל הנוגע לטענות בגין הנזקים ויש לראות זאת לחובתם.

לאור כל האמור טוענים הנתבעים, כי יש לדחות את התביעה במלואה, לקבל את חוות הדעת של המהנדס מר בדראן מאמון מטעמם או לחילופין, לקבל את תכנית 1- א כפ י שהגישה המומחה מטעם בית המשפט.
כמו כן עותרים הנתבעים, כי בית המשפט יחייב את התובעים בהוצאות משפט (לרבות החלק ששולם בגין שכר הטרחה של המומחה מטעם בית המשפט והגשת חוות דעת מטעם הנתבעים) ותשלום שכ"ט עו"ד.

דיון והכרעה;

לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים ולאחר ששמעתי את עדותו של המומחה מטעם בית המשפט, אשר לא נסתרה ומצאתיה סבירה וראויה, אני סבור כי יש לאמצה במלואה.

בהתאם לאמור, אני סבור כי יש לפעול בהתאם לחלופה השנייה שהציע המומחה מטעם בית המשפט, דהיינו על פי תכנית 1 – ב. אני סבור, כי יש משמעות לעובדה כי לדעתו המקצועית של המומחה מטעם בית המשפט, יש להעדיף את תכנית 1 –ב אשר מיטיבה עם כל הצדדים. נכון הוא שלא ניתן להגיע לפתרון שהוא מקסימלי עבור כולם וכוונתי בעיקר לנתבע 9, אבל יש לזכור את החריגות בהקשר זה בנושא הבניה שבוצעו על ידו ו את העובדה שהמומחה לקח בחשבון את כל הדברים האמורים, עת נתן את חוות דעתו. מומחה בית המשפט משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט. נכון שחוות דעתו כפופה לאישור בית המשפט ובדיקתו של בית המשפט את חוות הדעת, אבל במקרה הנוכחי לא מצאתי הצדקה לסטות ממנה ומצאתי אותה ככל הנוגע לתוכנית 1 – ב כמשקפת את התוכנית הטובה ביותר שניתן להשיג בנסיבות העניין.

בכל הנוגע לסעד הכספי, בהתאם לכתבי הטענות ונספחיהם שהוגשו לי לרבות חוות הדעת השמאית מטעם התובעים אני סבור, כי דין התביעה להתקבל במלואה ולא מצאתי הצדקה לדחות את התביעה או להפחית את הסכום שהצעתי כרף עליון. מצאתי את טענותיהם של התובעים כמוצדקות וכמשקפים נזקים אמיתיים שנגרמו להם על ידי הנתבעים הרלוונטיים ומשכך לא מצאתי הצדקה לקבל את טענות הנתבעים.

אני מורה לנתבעים לשלם לתובעים סך של 30,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לתובעים. בנוסף, אני מורה לנתבעים לשפות את התובעים על ההוצאות שנגרמו להם הכוללות: תשלום בגין חוות דעת מטעמם כנגד קבלה, חלקם היחסי בתשלום שכ"ט של מומחה בית משפט אשר שולם על ידם, החזר האגרה הראשונה ששולמה על ידם כנגד קבלה ושכ"ט עו"ד אשר יקח בחשבון את סיום ההליך בדרך האמורה בשיעור של 3,500 ₪ בתוספת מע"מ.

את הסכומים כאמור ישלמו הנתבעים 1 עד 9 ביחד ולחוד לתובעים תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הסכומים ריבית והצמדה כחוק.
יש לפעול על פי תכנית ב-1 שהוגשה על ידי המודד כתכנית שמהווה חלק אינטגרלי מחיובי פסק הדין ואשר על פי עמדת הנתבעת 10, תבוצע על ידה ובזיקה לפסק הדין.

לאור סיום התיק בדרך האמורה ניתן בזה פטור ואו הוראה על החזר מחצית שניה של אגרת בית משפט.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ח, 23 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: היאם דיאב חסן
נתבע: אבראהים המאם
שופט :
עורכי דין: