ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לוינשטין נכסים בתחנה בע"מ נגד שמעון עזרן :

לפני כבוד השופט יאיר דלוגין

התובעות:

  1. לוינשטין נכסים בתחנה בע"מ
  2. שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד גד חלד ועו"ד ליאור גוטוירט

נגד

הנתבע:
שמעון עזרן
ע"י ב"כ עו"ד מימון אביטן

החלטה

לפני בקשות הדדיות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.
רקע
עסקינן בתביעה לסילוק יד ולדמי שימוש ע"ס 252,000 ₪ אשר הוגשה על ידי חברת לוינשטיין נכסים בתחנה בע"מ וחברת שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ (להלן: " התובעות"), כנגד מר שמעון עזרן (להלן: " הנתבע"), וזאת בקשר עם מקרקעין הידועים כחלקות 38(44), 45, 69, 72 ו-86 בגוש 6942 המצויים במתחם התחנה המרכזית הישנה בתל אביב (להלן: "המקרקעין" או "הנכס").

המקרקעין נרכשו על ידי התובעות בהליכי כינוס נכסים במסגרת הליכי פירוק שיתוף שהתנהלו בבית משפט השלום בראשל"צ ונרשמו על שמן, וזאת הגם שחלקם של המקרקעין תפוסים על ידי מחזיקים שונים, ובהם הנתבע.

ביום 20.3.17 הגישו התובעות את התביעה דנא ועתרו להורות על פינויו של הנתבע מהמקרקעין וכן לחייבו לשלם להן דמי שימוש. זה המקום לציין גם כי במקביל מתנהלת תביעה בבית המשפט המחוזי בת"א (ה"פ 30200-05-17) שהוגשה על ידי מחזיקים שונים במקרקעין, ובהם הנתבע, כנגד לשכת רישום המקרקעין במחוז ת"א, ובמסגרתה התבקש בית המשפט המחוזי לקבוע כי המחזיקים הם בעלי אותו חלק מהמקרקעין המוחזק על ידם. עוד יצוין כי התובעות בתביעה שלפניי צורפו כצד לתביעה המתנהלת בבית המשפט המחוזי.

ביום 15.11.17, קצבתי לצדדים מועדים להגשת בקשות בנושא הליכים מקדמיים, ובהתאם לכך, הוגשו הבקשות שלפניי.
דיון והכרעה
בקשת התובעות להורות לנתבע לגלות מסמכים ספציפיים ולהעמידם לעיונן ביום 3.1.18, שלחו התובעות לנתבע דרישה לגילוי מסמכים ספציפי (להלן: "מכתב הדרישה מטעם התובעות"). ביום 4.2.18 השיב הנתבע למכתב הדרישה מטעם התובעות. ברם, לטענת התובעות, מענה הנתבע היה לקוני ומתחמק ובשל כך הוגשה הבקשה דנא.

מנגד, טען הנתבע טענות שונות כנגד גילויים של המסמכים הספציפיים שנדרשו על ידי התובעות. אעבור עתה לדון במסמכים לגופם.

העתק פרטי עוסק מורשה של הנתבע ו/או חברה שבאמצעותה הוא פועל המגובים במסמכים רשמיים של רשות המסים, העתק כל הדוחות שנתיים החתומים של הנתבע ו/או דוחות כספיים שלו ו/או של כל חברה בבעלותו בקשר עם הדוכן נשוא התובענה, ב-7 השנים האחרונות עובר למועד הגשת התובענה, לרבות הדוח הכספי החתום של שנת 2017 לכשייחתם ( סעיפים 4.1-4.2 למכתב הדרישה מטעם התובעות) – לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש מקום להורות על גילויים של המסמכים המבוקשים, שכן מדובר במסמכים אשר על פניו נראים כרלוונטיים לבירור התביעה.

לטענת הנתבע, המסמכים אינם רלוונטיים לבירור התביעה היות שמתנהלת בבית המשפט המחוזי תביעה להסדרת זכויותיו בנכס (יחד עם מחזיקים אחרים), ומשכך, אין לתובעות זכות לקבל מסמכים המעידים על השימוש שעשה הנתבע "בנכס שהלכה למעשה שיי ך לו", כלשונו.

בעניין זה, דומני כי הנתבע נתפס לכלל טעות. למיטב הידיעה, התביעה בבית המשפט המחוזי העוסקת בשאלת זכויותיו של הנתבע בנכס עודנה מתבררת, ומשכך, משעה שטרם הוכרעה השאלה אילו זכויות יש לנתבע בנכס (אם בכלל), אזי עומדת לבעלים הרשומים של הנכס (התובעות), הזכות לנהל הליכי פינוי כנגד המחזיקים בנכס ובתוך כך לדרוש מסמכים הנוגעים לשימוש שעושים המחזיקים (ובהם הנתבע) בנכס.

גם לגופו של עניין, ברי כי השאלה האם הנתבע החזיק בעצמו בנכס וניהל מתוכו את עסקו היא רלוונטית ביותר לעניין תביעת הפינוי. כך לדוגמא, אחת מן הטענות החלופיות שנטענה במסגרת כתב ההגנה היא טענה בדבר זכות לדיירות מוגנת. משכך, השאלה האם הוא עצמו ניהל ומנהל את הנכס היא רלוונטית ביותר לעניין זה, וכל אחד מהמסמכים המבוקשים, עשוי לשפוך אור על כך.

עם זאת, אני מתיר לנתבע למחוק מהמסמכים הנ"ל את הנתונים הכספיים של הדו"חות אשר אינם רלוונטיים לתביעה ואשר הם בגדר מידע סודי שבנסיבות גם אין כאמור עילה לחשוף אותו.

העתק הצהרות ההון האחרונות החתומות של הנתבע ושל כל בן משפחה בגיר בעשר השנים האחרונות עובר למועד הגשת התובענה (סעיף 4.3 למכתב הדרישה מטעם התובעות) – לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי אין מקום להתיר את גילויים של המסמכים הנ"ל וזאת משעה שאין בהצהרותיו של הנתבע לרשויות המס כדי להעיד על קיומן או על היעדרן של זכויות במקרקעין.

הדיווח לרשויות הוא דקלרטיבי במובן זה שאיננו מצמיח זכות במקום שזכות זו איננה קיימת, ולהפך, אי דיווח לרשויות המס איננו מאיין זכות קיימת. השאלה האם לנתבע זכויות במקרקעין לא תיקבע לפי השאלה האם דיווח על הנכס אם לאו אלא לפי עובדות הנוגעות לדרך קבלת החזקה בקרקע וכו'. משכך, סבורני כי אין בהצהרות ההון של הנתבע ושל בני משפחתו כדי לתרום לבירור התביעה.

העתק מתלושי השכר של הנתבע ושל כל בני משפחתו הבגירים (סעיף 4.4 למכתב הדרישה מטעם התובעות) – לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי חלק מהמסמכים עשויים להיות רלוונטיים לבירור התביעה ועל כן יש לגלותם, וזאת על רקע טענת הנתבע שלפיה הוא דייר מוגן בנכס. קיומם של תלושי שכר על שם הנתבע כשכיר במקום אחר, עשוי לשפוך אור על טענתו שלפיה הוא מנהל את עסקו בנכס נושא התביעה והנו דייר מוגן. לגבי בני המשפחה, לבד מכך שאינם בעלי דין ומתן כל צו כנגדם ואף זאת לאחר קבלת תגובתם, צריך שיעשה בזהירות רבה ורק במקרים חריגים, איני מוצא רלוונטיות לתביעה במסמכים מסוג זה שקיימים, אם קיימים, על שמם. השאלה האם הנתבע הוא דייר מוגן בנכס אם לאו לא אמורה להיות מושפעת מכך שבני משפחתו הבגירים עובדים כשכירים בנכס מושא התביעה או במקום אחר.

כמו כן, גם טענת הנתבע שלפיה הוא ובני משפחתו נסמכים כלכלית על הדוכן, אינה סיבה לחייב בגילוי תלושי השכר של בני המשפחה, שכן לבד מכך שלא נטען על ידי הנתבע כי כל אחד מבני המשפחה עובד בדוכן ואך ורק בדוכן, אלא רק נטען כי הדוכן "מהווה את מקור הפרנסה של המשפחה" (סעיף 5 לכתב ההגנה), הרי שגם לו נטענה טענה כזו ובין אם יש בה ממש ובין אם לאו, אין הטענה יכולה להצמיח זכויות במקרקעין יש מאין. כלום יכול אדם לטעון לדחיית תביעת פינוי, חרף החזקה שלא כדין של קרקע של זולתו, בטענה שהעסק המנוהל על ידו באותה קרקע, היא פרנסת המשפחה? מכאן, שאם יסתבר שלנתבע אין עוד זכות היום להמשיך ולהחזיק בדוכן, הרי שבין אם משפחתו התפרנסה ומתפרנסת מדוכן זה ובין אם לאו, לא תשתנה לכאורה המסקנה המתבקשת של פינוי הנתבע מהמקום. משפרנסת המשפחה מהדוכן אינה רלוונטית, אפוא, לשאלת הפינוי, שהיא עומדת לדיון בתיק זה, גם אין מקום לחייב את בני משפחת הנתבע לגלות תלושי שכר כדי להוכיח את עניין הפרנסה.

העתק מכל הסכם שכירות ו/או מתן זכות בקשר עם הדוכן שנעשה בין הנתבע לבין צד שלישי, במהלך 7 השנים האחרונות (סעיף 4.5 למכתב הדרישה מטעם התובעות ) – לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי המסמכים עשויים להיות רלוונטיים לבירור התביעה ומשכך יש לגלותם וזאת בקשר עם טענת הנתבע להיותו דייר מוגן בנכס ומסיבות מובנות; עם זאת, בסעיף 15 לתגובת הנתבע נטען כי המסמכים המבוקשים לא קיימים ברשותו של הנתבע, אך טענה זו לא נתמכה בתצהיר גילוי המסמכים או בכל תצהיר אחר. משכך, ככל שהמסמכים המבוקשים מצויים ברשות הנתבע, עליו לגלותם לתובעות, שכן מדובר במסמכים רלוונטיים כאמור, אולם ככל שהמסמכים אינם מצויים ברשות הנתבע, עליו לתמוך טענתו זו בתצהיר גלמ"ס כדין ואם כך יעשה, תם ונשלם הבירור של ענין זה במסגרת הליך גילוי המסמכים, גם אם התובעות יסברו כי אין אמת בטענה זו כאשר המשך הבירור בנושא ניתן לעשות במסגרת פרשת הראיות.

העתק של כל המסמכים, התכתובות הפנימיות, סיכומי הפגישות, פרוטוקולים ודוחות אשר הוכנו על-ידי הנתבע ו/או נציגיו ו/או הוחלפו בין בעלי דוכנים אחרים בשמו של הנתבע ו/או הוחלפו בין הנתבע ו/או בעלי הדוכנים האחרים לבין צדדים שלישיים, וזאת בקשר עם המחלוקות מושא התובענה בכלל, ובקשר עם הליך הסדר המקרקעין מושא ההליך שהוגש על-ידי הנתבע בבית-המשפט המחוזי בקשר עם ה.פ. 30200-05-17 ו/או בקשר להליך פירוק השיתוף (סעיף 4.6-4.7 למכתב הדרישה מטעם התובעות) – לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי המסמכים הנ"ל עשויים להיות רלוונטיים להליך, שכן עניינם בהליכים אשר יש להם קשר ישיר לתביעה שלפניי, ועל כן אני מורה על גילויים של המסמכים הנ"ל, תוך החרגת שני סוגי מסמכים: הראשון, מסמכים החסויים על פי דין; והשני, כתבי טענות וכתבי בי-דין שהוגשו במסגרת ההליכים הנ"ל, שכן התובעות היו צד להליך פירוק השיתוף ואף צורפו להמרצת הפתיחה המתבררת בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ומשכך, כתבי טענות וכתבי בי-דין שהוגשו במסגרת התביעות הנ"ל מצויים ברשותן (ולמצער יש להן גישה בלתי אמצעית אליהם), ועל כן אין מקום להורות לנתבע להעביר לעיון התובעות עשרות מסמכים, אם לא יותר, אשר מצויים ממילא בידיהן.

סיכומו של דבר, הנתבע יגלה בתצהיר גילוי מסמכים ספציפי את כל המסמכים אשר הוריתי על גילויים, כמפורט לעיל, עד ליום 18.6.18. כמו כן, הצדדים יתאמו ביניהם מועד לעיון במסמכים שלא יחול לאחר יום 15.7.18 ויסדירו ביניהם את עלויות העתקת המסמכים הדרושים לתובעות.

בקשת הנתבע להורות לתובעות לגלות מסמכים ספציפיים ולהעמידם לעיונם ביום 4.1.18, שלח הנתבע לתובעות דרישה לגילוי מסמכים ספציפי (להלן: "מכתב הדרישה מטעם הנתבע"). ביום 30.1.18, השיבו התובעות למכתב הדרישה מטעם הנתבע. ברם, לטענת הנתבע, מענה התובעות היה סתמי ומתחמק ובשל כך הוגשה הבקשה דנא.

מנגד, טענו התובעות טענות שונות כנגד גילויים של המסמכים הספציפיים שנדרשו על ידי הנתבע. אעבור עתה לדון במסמכים לגופם.

סקר המחזיקים שבוצע בקשר עם הנכס מושא התביעה, ככל שבוצע (סעיף 3.1 למכתב הדרישה מטעם הנתבע) – לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש מקום להורות על גילויו של המסמך, שכן על פניו דומה כי הוא עשוי להיות רלוונטי לבירור התביעה. אמנם התובעות ציינו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמן כי " הדרישה איננה רלוונטית לבירור התובענה", אולם התובעות לא הסבירו מדוע המסמך איננו רלוונטי. גם הטענה שלפיה המסמך המבוקש צורף לתיק בית המשפט במסגרת הליך פירוק השיתוף שהתנהל בבית המשפט השלום בראשל"צ, ומשכך מצוי בשליטתו ובחזקתו של ב"כ הנתבע, אין בה כדי להצדיק את אי גילויו במסגרת ההליך דנא.

העתק מצילומי אוויר בקשר עם הנכס, החל משנות ה-60' ועד היום (סעיף 3.2 למכתב הדרישה מטעם הנתבע) – לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי אין מקום להורות על גילוי תצלומי האוויר הנ"ל, שכן לא ברור מנימוקי הבקשה מדוע המסמכים רלוונטיים לבירור התביעה, וממילא הנטל מוטל על כתפיו של מבקש הבקשה לנמק מדוע המסמכים דרושים ורלוונטיים. כמו כן, מתגובת התובעות עולה כי המסמכים הנ"ל פתוחים לעיון הציבור, ובמובן זה אין מדובר במסמכים המצויים בידיו של הצד שכנגד ושאין לנתבע גישה אליהם, ועל כן, גם מטעם זה, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה בהקשר זה.

ממצאי המדידות שהתובעות ביצעו בנכס (סעיף 3.3 למכתב הדרישה מטעם הנתבע) – לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי אין להורות על גילוי המסמכים הנ"ל, וזאת לאור טענתן של התובעות בתצהיר גלמ"ס מטעמן שלפיה המסמכים המבוקשים הוכנו לצרכי ההליך המשפטי ובשל כך חל עליהם חיסיון על מסמכים שהוכנו לקראת משפט. כמו כן, המידע שאותו מבקש הנתבע לקבל, היינו תוצאות המדידות של הנכס, הוא מידע אובייקטיבי המצוי בידיעתו של הנתבע מכח העובדה שהוא מחזיק בנכס בפועל ועל כן אין מדובר במידע המצוי בידיהן של התובעות ושאין לנתבע גישה אליו, וגם מטעם זה מצאתי לנכון לדחות את הבקשה, בהקשר זה.

ממצאי מיפוי המתחם בו ממוקם הנכס אשר ביצעו התובעות (סעיף 3.4 למכתב הדרישה מטעם הנתבע) – לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי אין להורות על גילוי המסמכים הנ"ל, וזאת לאור טענתן של התובעות בתצהיר גלמ"ס מטעמן שלפיה המסמכים המבוקשים הוכנו לצרכי ההליך המשפטי ובשל כך חל עליהם חיסיון על מסמכים שהוכנו לקראת המשפט.

העתק כל התכתובות בין התובעות או מי מטעמן (לרבות ב"כ) לבין עו"ד מרדכי גלוסקה ועו"ד דורית לוי-טילר, אשר שימשו ככונסי נכסים במסגרת הליך פירוק שיתוף שהתנהל בבית המשפט השלום בראשל"צ בכל הנוגע לרכישת המקרקעין מושא התביעה דנא (סעיף 3.5 למכתב הדרישה מטעם הנתבע) – לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי המסמכים המבוקשים עשויים להיות רלוונטיים לבירור התביעה ועל כן יש להיעתר לבקשה בהקשר זה; עם זאת, בצדק טענו התובעות כי מדובר בדרישה כוללנית וגורפת ומשכך אני מוצא לנכון להורות על גילוי מצומצם יותר של המסמכים הנ"ל, במובן זה שיגולו רק מסמכים המתייחסים למחזיקים במקרקעין, לרבות הנתבע.

ודוק: לא מצאתי לנכון להגביל את גילויים של המסמכים רק למסמכים המתייחסים לנתבע הספציפי בתביעה שלפניי, שכן ייתכן כי המסמכים הנוגעים למחזיקים אחרים עשויים להיות רלוונטיים להגנתו של הנתבע, וזאת משעה שנראה שכלל המחזיקים במקרקעין נמצאים "באותה סירה" במובן זה שכנגד כולם (או מרביתם) הוגשו תביעות פינוי ותשלום דמי שימוש דומות מאוד, אם לא זהות, על ידי התובעות, כשטענות ההגנה של כל המחזיקים גם הן זהות או דומות, וענייניהם של המחזיקים נדונו בצורה משותפת בבית המשפט המחוזי בת"א, בעיריית ת"א וכיוצא באלה.

העתק מחוות הדעת, דוחות, ניירות עבודה וכל מסמך אחר שהוכנו על ידי התובעות או מי מטעמן בקשר עם מצב הזכויות של בעלי הדוכנים או החנויות או עסקים אחרים הממוקמים במקרקעין (ובכללם הנתבע), לרבות חוות דעת שמאיות או משפטיות (סעיף 3.6 למכתב הדרישה מטעם הנתבע) – לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי אין להורות על גילוי המסמכים הנ"ל, וזאת לאור טענתן של התובעות בתצהיר גלמ"ס מטעמן שלפיה המסמכים המבוקשים הוכנו לצרכי ההליך המשפטי ובשל כך חל עליהם חיסיון על מסמכים שהוכנו לקראת משפט.

העתק מהצעת התובעות לרכוש את המקרקעין במסגרת המכרז שפורסם על ידי כונסי הנכסים אשר אושרה על ידי בית משפט השלום בראשל"צ, לרבות המסמכים שנלוו להצעה זו וכן העתק מהסכם רכישת המקרקעין שנחתם בין התובעות לבין כונסי הנכסים, לרבות כל טיוטות ההסכם שהוכנו והוחלפו בין התובעות לבין כונסי הנכסים (סעיפים 3.7-3.8 למכתב הדרישה מטעם הנתבע) – לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש להיעתר לבקשת הנתבע ולגלות את הסכם רכישת המקרקעין שנחתם בין התובעות לבין כונסי הנכסים, שכן המסמך עשוי להיות רלוונטי לבירור התביעה. עם זאת, אינני מתיר את גילוין של טיוטות ההסכם שהוחלפו בין הצדדים, היות שמדובר במסמכים חסויים שהוחלפו במסגרת מו"מ.

בנוגע למסמך שעניינו הצעת התובעות לרכוש את המקרקעין, על פניו עולה כי קיימת חפיפה בין מסמך זה לבין ההסכם שנחתם בסופו של דבר בין התובעות לבין כונסי הנכסים, שכן הנתבע עתר לגלות את "הצעת מרשותכם לרכוש את המקרקעין...ואשר אושרה על ידי כבוד השופטת ד' בלטמן-קרדאי כהצעה הזוכה...", ומשכך, ברור כי סכום המכר בהסכם משקף את הצעת התובעות כך שגילוי ההסכם יהא בו דה פקטו כדי לגלות גם את ההצעה.

העתק ממלוא התכתובות בין התובעות או מי מטעמן לבין עיריית תל אביב בכל הנוגע לרכישת המקרקעין, לרבות מסמכים הנוגעים לסוחרים המחזיקים בנכסים (ובהם הנתבע) או בכל הנוגע להסדרת פינויים של הסוחרים; העתק פרוטוקולים וכל תיעוד אחר של ישיבות או פגישות בין התובעות או באי כוחן לבין עיריית תל אביב או בעלי מקרקעין נוספים במקרקעין או בעלי עניין נוספים במקרקעין שהיו צד להליך פירוק השיתוף, בכל הנוגע לסוחרים המחזיקים בנכסים במקרקעין (סעיפים 3.9-3.11 למכתב הדרישה מטעם הנתבע) – לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בכל הנוגע לתכתובות ומסמכים שהוחלפו עם עיריית תל אביב, ובלבד שמדובר במסמכים המתייחסים למחזיקים במקרקעין, לרבות הנתבע. בכל הנוגע לתכתובות ומסמכים שהחליפו התובעות עם בעלי מקרקעין אחרים או "בעלי עניין נוספים במקרקעין", דין הבקשה להידחות, היות שלא ברורה הרלוונטיות של המסמכים לתביעה דנא והיות שהנתבע לא הסביר מי הם אותם "בעלי עניין נוספים במקרקעין" ומדוע המסמכים שהוחלפו עמם רלוונטיים לבירור התביעה.

העתק מכל מסמך או חוות דעת או חקירות שנערכו על ידי התובעות או מי מטעמן, לצורך מיפוי הנכסים בהם מחזיקים הסוחרים, לרבות הנתבע (סעיף 3.12 למכתב הדרישה מטעם הנתבע) – לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי אין להתיר גילויים של המסמכים המבוקשים. לבד מן העובדה שהדרישה בהקשר זה היא גורפת ולא ממוקדת כנדרש מדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים, הרי שגם בנוגע למסמכים אלה, טענו התובעות בתצהיר גלמ"ס מטעמן כי המסמכים הוכנו לצרכי ההליך המשפטי, ומשכך, חל עליהם חיסיון על מסמכים שהוכנו לקראת משפט.

סיכומו של דבר, התובעות תגלינה בתצהיר גילוי מסמכים ספציפי את כל המסמכים אשר הוריתי על גילויים, כמפורט לעיל, עד ליום 18.6.18. כמו כן, הצדדים יתאמו ביניהם מועד לעיון במסמכים שלא יחול לאחר יום 15.7.18 ויסדירו ביניהם את עלויות העתקת המסמכים הדרושים לנתבע.

סוף דבר
התוצאה של הבקשות הנה, אפוא, כפי שפורט לעיל.

בנסיבות, משהתקבלו באופן חלקי כל אחת מבקשות הצדדים, כל צד יישא בהוצאותיו.

התיק נקבע לקדם משפט נוסף ליום 11.10.18 בשעה 8:30.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ח, 19 אפריל 2018, בלשכתי.


מעורבים
תובע: לוינשטין נכסים בתחנה בע"מ
נתבע: שמעון עזרן
שופט :
עורכי דין: