ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנהל מקרקעי ישראל מחוז ירושלים נגד דוד בן חיים :

התובע - המשיב :
מנהל מקרקעי ישראל מחוז ירושלים

ע"י ב"כ עו"ד שאול אל עמי

נ ג ד

הנתבעים - המבקשים :
1.דוד בן חיים
2.עדנה בן חיים

ע"י ב"כ עו"ד ד.בן חיים

החלטה

לפני בקשת הנתבעים למתן צו הכופה על התובע גילוי/עיון בהתייחס לפרטים ומסמכים ספציפיים המפורטים בבקשה.

להשלמת התמונה יצוין כי עסקינן בכתב תביעה לסילוק יד ממקרקעין המצויים בגוש 1906 חלקה 67 בקרית גת (להלן: "החלקה"). חלקה זו גובלת במקרקעין שרכשו הנתבעים מה"ה סולטן בשנת 1989.

עיקרו של כתב ההגנה הוא טענת הנתבעים לקיומן של זכויות כדין בחלקה ולהשקעות שבוצעו מצידם .

תביעה זו תלויה ועומדת מזה שנים וזאת מחמת הליך אחר שהיה שתלוי עומד ועשוי היה להשליך על עניינה של תביעה זו. משחודשו ההליכים בתיק והצדדים נדרשו בדיון מיום 14.11.17 להגיש עדויותיהם בתצהירים, ציין ב"כ הנתבעים כי הוא מוצא צורך במיצוי ההליכים המקדמיים ובית המשפט איפשר זאת.

לתובע הופנתה ביום 25.12.17 דרישה מצד הנתבעים למתן פרטים ומסמכים ואין חולק כי זו נענתה (בלווית תצהיר מיום 31.12.17) , אלא שלטענת הנתבעים המענה שניתן הוא חלקי בלבד והם עומדים על מענה מלוא טרם הגשת העדויות מטעמם. בענין זה חלוקים הצדדים כעולה מכתבי הטענות שהוגשו ולשיטת התובע, נתן הוא מענה ככל האפשר והרלבנטי בנסיבות הענין.

דיון והכרעה
כידוע, נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מירבי, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. עם זאת, הזכות לעיון אינה בלתי מוגבלת. זו מסויגת תמיד בהיותו של המידע רלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, ולצידה ניצבים אף ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. ראה א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד' תשיעית, עמוד 194. רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים , פ"ד נו(5) 193.

בהתייחס להיקפו של הגילוי מציין בית המשפט בע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי, פ"ד מט(4)54):
"גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון"... על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את הענין נושא התובענה... נמצא כי הרלוונטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... "

לאחר בחינת פרטי הבקשה והנטען לגביה על רקע טיבה של המחלוקת בתיק זה והפסיקה הנזכרת מצאתי מקום לציין ולהורות כדלקמן בהתאם לסדר סעיפי דרישת הנתבעים :

כל הסכם, מסמך מפה ותשריט שנערכו ביחס לנכס המקרקעין מושא ההליך ומשנת 1956.
התובע מצהיר כי מסר את כל שברשותו. הנתב עים טוענים שהמסמכים שנמסרו נוגעים אך לשנים המאוחרות לרכישת הנכס מה"ה סולטן, כך שחסרים מסמכים משנת 1956 ועד 1989.
תצהיר גילוי המסמכים מצד התובע מפרט את שברשותו ונושא בסופו התייחסות פרטנית לדרישות הנתבעים. משעה שהוצהר כי אין ברשות התובע מעבר לאשר הומצא, אין לבקשה להמציא יש מאין ולכל היותר רשאים הנתבעים לחקור את נציג התובע אודות הצהרה זו במסגרת שמיעת הראיות.

כל מסמך שנערך, לרבות תחשיבים, דרישות תשלום לדמי חכירה לה"ה סולטן.
בסעיף 3.2 לתצהיר הנ"ל ישנה הפניה לתחשיבים אלו ומובהר בתגובה כי מעבר לכך אין.
אין לבית המשפט אלא להפנות לקביעתו בסעיף 1 לעיל.

פירוט תשלומי דמי חכירה ששילם ה"ה סולטן.
בסעיף 3.3 לתצהיר הנ"ל מצהיר התובע כי אין ברשותו את המבוקש. ראה לפיכך סעיף 1 לעיל.

פירוט זכויותיו של ה"ה סולטן בשנים 1956 ואילך.
כפי שטוען התובע, עסקינן בשאלה משפטית ולא בדרישה רלבנטית במסגרת גילוי מסמכים. ההליכים המקדמיים נועדו ביסודם לברר וללקט מסד עובדתי שעל בסיסו יטענו הצדדים טענותיהם, כך שסבורה אני כי אין מקום בשלב זה ובמסגרת זו לדרוש מסקנה משפטית.

נתוני דמי חכירה שנתיים לגבי השנים בהן היה ה"ה סולטן בעל הזכויות בנכס.
לשיטת התובע, נתונים אלו מצויים במסמכים שגולו ובסעיף 7 לתגובתו הוסיף למעשה, כי ככל שהנתבעים מכוונים לתשלומים שבוצעו בפועל, הרי שהדבר מחייב מאמץ רב לשחזור וללא רלבנטיות.
בתשובתם, שיוער כי לא הוקפד בה על חלוקה לסעיפי הדרישה באופן מאיר עיניים, מערבבים הנתבעים בין נתוני דמי החכירה השנתיים, שהם שנדרשו, לבין נושא התשלומים בפועל. דרישה זו כלשונה ניתן להבין כי היא מכוונת לקבלת פירוט שיעור החיוב השנתי ולא מסד החישוב או סימוכין לתשלום והנתבעים אינם אמורים במסגרת ברור בקשתם להוסיף על שדרשו. לו רצו הנתבעים לקבל את מסד החישוב, היו צריכים להפנות שאלון המבהיר מהי שאלתם. אף מבלי להיכנס למחלוקת אם נתוני השטח שמבקשים הנתבעים לחלץ מכך רלבנטיים, ראוי להדגיש, כי דרישה לגילוי מסכים ספציפיים אין משמעותה זכות לדרוש עריכת מסמכים שאינם ערוכים ומצויים כבר.
אי לכך ובאין מסמכי התובע שגולו נתונים בפניי, עליו אך לוודא כי מסר את נתוני דמי החכירה לשנים הרלבנטיות, קרי – שיעורם.

כל ההתכתבויות בין התובע לבין ה"ה סולטן.
בתצהיר הנ"ל משיב התובע כי גילה את כל שבידו.
ראה לפיכך סעיף 1 לעיל.

כל ההתכתבויות שנערכו ע"י גורמי הכנת הפרצלציה שבעקבותיה בוצע רישום הזכויות בטאבו בשנת 1980 או בסמוך לכך.
בתצהיר התובע נטען כי הדרישה גורפת מדי וכך הובהר אף בתגובה המציינת כי מדובר בתוכניות מלפני עשרות שנים. ממילא טוען התובע, עסקינן בתוכניות סטטוטוריות המדברות בעד עצמן והתכתבויות לגביהן אינן משנות דבר. יתרה מכך, ממילא לא התכניות הן שתקבענה את זכויות הקניין ואין בכוחן להפקיע זכויות ככל שהיו לה"ה סולטן.
בתשובתם מסבירים הנתבעים כי יש חשיבות לבחון את שעמד מאחורי הבחירה לחצות את מגרשי הדיירים בשכונה זו באופן ובנקודה בהם נעשה הדבר בפועל בפרצלציה ואם היה לכך בסיס חוקי כלשהו.
ניתן להבין את רצונם של הנתבעים להתחקות אחר אופן השתלשלות הארועים שהביאה למחלוקת לגבי החלקה, אולם וכפי שטוען התובע, אף לשיטת הנתבעים וכידוע – יש להבחין בין ההיבט התכנוני לזה הקנייני. הפרצלציה נתונה ועל כך אין חולק. יש להתמקד בשאלה האם לנתבעים, באמצעות ה"ה סולטן, היו והועברו זכויות קניין וכדין בחלקה.
אי לכך ובכפוף למבואר בסיפא להחלטה , אינני מוצאת מקום לדרישה גורפת זו.

פרוטוקולי החלטות המינהל ביחס לפרצלציה הנ"ל.
ראה סעיף 7 לעיל.

פירוט והסבר לאופן קביעת הגבולות של השטח בעת ההכנות לרישום בטאבו.
עסקינן בדרישה החורגת מדרישה לגילוי מסמכים. זהו ענין לחקירת העד שיעיד מטעם התובע ולכל היותר – לשאלון, לו היה מוגש.

החלטות שר האוצר ו/או רשות מקרקעי ישראל ביחס להסדר כלשהו בשכונת החורש בה מצויים המקרקעין הנ"ל (שבכללם החלקה).
התובע הצהיר בתצהיר הנ"ל כי לא התקבלה כל החלטה לגבי שכונת החורש ובתגובתו מוסיף התובע כי כך אף קבע מפורשות בית המשפט בהליך האחר הנ"ל. אשר להחלטות שר האוצר, אין כל רלבנטיות והחלטות המועצה מפורסמות ממילא באתר התובע.
תשובתו זו של התובע מדברת בעד עצמה ואין מקום להוסיף.
****

בשולי הפירוט שניתן לעיל יציין בית המשפט כי התנהלות הנתבעים אינה מצדיקה הערמת קשיים ועיכובים נוספים בתיק זה. יוזכר כי כתב ההגנה בתיק זה הוגש כשנה קודם להוראה שניתנה בדבר עיכוב ההליכים בתיק זה, כך שזמן מספיק עמד בשעתו לרשות הנתבעים לקיים הליכים מקדמיים ולמצותם. הנתבעים ישבו בחוסר מעש ובחרו אף להמתין עד למיצוי ההליך האחר, הגם שלא היו חלק ממנו. במצב דברים זה וכפי שטען בצדק ב"כ התובע, חסד עשה בית המשפט עם הנתבעים משהתיר להם להפנות דרישה להליכים מקדמיים, אלא שנסיבות הענין אינן מצדיקות דקדוק יתר והכבדה על התובע מעבר לסביר ובפרט, כשהדבר עלול לגרור עיכוב נוסף בהליך.
****
עם זאת, ע"פ תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 עת מופנית דרישה לגילוי מסמך ספציפי אמור בעל הדין לציין מפורשות לא רק התייחסותו לאי קיומם של מסמכים ספציפיים ברשותו לאחר ברור , כי אם גם אם אותו מסמך "היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה – מתי יצא ממנה ומה היה עליו" .
אי לכך ומשמלינים ותוהים הנתבעים אודות חסרונם של מסמכים שלשיטתם, היה מקום לצפות כי יהיו ברשות התובע (ולתהות ולברר זכאים הם) , הרי שעל התובע להגיש תצהיר משלים מטעם גורם הבקי בנתונים ובמסגרתו יצוין מפורשות אם מסמכים ספציפיים שנתבקשו, ושלא נשללה לעיל עצם דרישתם, הי ו בעבר ברשות התובע / בשליטתו וככל שאינם עוד, יובהרו הנסיבות. בכלל זאת ולמען הסדר הטוב יצוין מפורשות בנסיבות הענין, אם המסמכים שיש/ היו בידי התובע והקשורים לשכונת הח ורש, לרבות לגבי הפרצלציה שנעשתה, מקובצים היו בתיק אחד ברשות התובע .

תצהיר משלים כאמור יוגש תוך 14 ימים ועדויות הנתבעים – תוך 60 ימים נוספים.

בשולי ההחלטה יצוין כי לא ברור מדוע הנתבעים לא בחרו פשוט לסור למשרדי התובע לבחינת תיק הנכס הנדון על המצוי בו. ניתן להניח כי זה מרכז את הרלבנטי בכל הנוגע לטיב והיקף הזכויות שהוקנו לה"ה סולטן והועברו לנתבעים.

ניתנה היום, ג' אייר תשע"ח, 18 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מנהל מקרקעי ישראל מחוז ירושלים
נתבע: דוד בן חיים
שופט :
עורכי דין: