ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברוך היבנר נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת כרמית פלד

המערער
1. ברוך היבנר
ע"י ב"כ: עו"ד צפריר איש טוב
-
המשיב
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אלי מושונוב

פסק דין

לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 22.5.2017 (להלן – הוועדה) אשר דחתה את ערר המערער והותירה על כנה את נכותו של המערער בשיעור 5% לפי פריט ליקוי 37(5)א-ב לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1956 (להלן – התקנות) בניכוי נכות בשיעור 5% לפי פריט ליקוי 37(5)א-ב בגין מצב קודם כפי שקבע הדרג הראשון.
רקע עובדתי
המערער, יליד 1951 , נפגע בשתי תאונות - האחת ביום 18.11.2013 (להלן – התאונה הראשונה) והשניה ביום 19.1.2015 (להלן –התאונה השניה).
בעקבות התאונה הראשונה הגיש המערער תביעה לתשלום דמי פגיעה והחלטת פקיד תביעות בעניינו, כעולה ממכתב מיום 14.8.2016, הייתה, בין היתר , כי "מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים שבידנו, לא נמצא כי האירוע הנטען על ידך בתאריך 18.11.2013 גרם לך לנזק פיזיולוגי/ גופני ולאי כושר לעבודה". עוד צוין ב החלטת פקיד התביעות כי מאחר והתביעה בגין התאונה הראשונה הוגשה רק ב-16.8.2015, התביעה נדחית בשל חלוף הזמן בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה -1995(להלן – החוק).
התאונה השניה הוכרה כפגיעה בעבודה ובגינה עמד המערער בפני ועדה מדרג ראשון ביום 8.2.2016 , אשר קבעה למערער נכות בשיעור 5% לפי פריט ליקוי 37(5)א-ב לתקנות ומצאה לנכות נכות בשיעור 5% לפי פריט ליקוי 37(5)א-ב, תוך שהיא מציינת "ידוע על מצב קודם שהדגים כבר ב-CT כשנה לפני האירוע היצרויות נקב C3-4 כביטוי לשינויים שחיקתיים."
בעקבות ערר שהגיש המערער על החלטת הדרג הראשון האמור, התכנסה הוועדה מושא עניינו, ביום 4.7.2016 ובפרוטוקול צוין כדלקמן [כתב היד בפרוטוקול אינו קריא ומשכך הוקלד האמור הפרוטוקול על יסוד מסמך מודפס שהוגש ע"י הנתבע, בהתאם להחלטת בית הדין] :
" נימוקי ערעור-אנו סבורים כי לא היה מקום לנכות מצב קודם מדובר בתלונות קלות גם בוועדה 1 רשום שהתלונות חלפו על פי הפסיקה הוועדה יכולה לנכות בגין מצב קודם אך ורק אם יש ראיה ברורה אם יש מגבלה אין _____שיש C.T. המראה שינויים ניווניים עם _________ אך אין בכך להעיד על נכות. כיום סובל מהגבלה קלה בתנועות גם מטופל בפיזיותרפיה.
עוה"ד: לא היה מקום לנכות מצב קודם. לאחר מס' תלונות לא היתה הטבה, אין בממצאים של C.T. של שינוים שחיקתיים בגין מצב קודם והכאבים התגברו לאחר התאונה. הפיזיותרפיה לא עוזרת יש כאבים. יש תאונת עבודה נוספת שאחרי פיזיותרפיה הכאבים חלפו. לפני התאונה הנוכחית לא התלוננתי על כאבי צוואר.
התייחסות לממצאי בדיקה וצילומים-הוועדה עיינה בחומר רפואי קודם ומציינת את הרישומים הבאים 27.4.14 עדין כאבים ____
בוצע C.T. עם היצרות פורמן ___4 3 C.
רישום נוסף 12.2.14 מצב לאחר ת. דרכים 18.11.13 אחריה הופיעו כאבים ורגישות בעורף יותר מימין עם קושי בתנועתיות הצוואר.
21.1.14 שבוע כאבי גב עליונים והאבחנות כאבי צוואר.
בבדיקה : ע"ש צווארי הטיה לימין 35 שמאל 33 רוטציה ימין 75 שמאל 70 פלסקיה 55 אקסטנסיה 55 ללא דלדול שרירים בגפיים עליונות כח תחושה והחזרים תקינים מבחני הופמן וטרמנר שווים דו"צ. ללא היפרפלקסיה בגפיים תחתונות.
מבחן בבינסקי שלילי דוצ .
אבחנות: כאב צוואר.
סיכום ומסקנות: הועדה מבקשת לעיין בבדיקה מיום 12.2.14 וכן צילום ממועד התאונה וצילום עדכני של ע"ש צווארי ויסוכם ללא נוכחות".
ביום 22.5.2017 התכנסה הוועדה, שנית, וסיכמה החלטתה ללא נוכחות, כדלקמן:
" ממצאים בבדיקת הוועדה: הוועדה עיינה בצילומי C.T כל גופיים 16.4.14 שינויים ניווניים 4 3 C 5 4 C 6 5 c שינוים כיווניים במפרקי ֹֹֹֹֹֹ_____ 1 T c7 7 6 C.
ב-12.2.14 צוינה הגבלה קלה בתנועות ע"ש צווארי אשר יוחסה לתאונה שאירעה 4 חודשים קודם לכן.
אבחנות - כאבי צוואר
סיכום ומסקנות -הוועדה דוחה את הערעור.
מדובר במחלה ניוונית של עמוד שדרה צווארי אשר קדמה לתאונה הנדונה ואף הוזכרו הגבלות תנועה. אם כי יוחסו לתאונה. הוועדה סבורה כי מציאת טווחי תנועות גבוליים (הינם תקינים) בעמוד שדרה צווארי שבו שינויים ניווניים כאשר כבר בעבר הוזכרו הגבלות תנועה, אינה מצדיקה קביעת נכות."
על החלטה זו נסוב הערעור שלפניי.
טענות הצדדים בתמצית
המערער טוען כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה שכן החלטת הוועדה סותרת את החלטת פקיד התביעות בנוגע לתאונה הראשונה . הוועדה מנכה מצב קודם בגין ממצאים שפקיד התביעות קבע שאינם קיימים. פקיד התביעות ציין שהתאונה הראשונה לא גרמה לנזק פיזיולוגי ולאי כושר לעבודה. ניכוי מצב קודם מבוצע כאשר הוועדה סבור שאילו היתה בודקת את המערער קודם לתאונה השניה היתה מתאימה לו נכות כפי שניכתה. מאחר ופקיד התביעות קבע אחרת, החלטת הוועדה אינה ברורה ואף אינה עולה בקנה אחד עם החלטת פקיד התביעות.
המשיב טוען מנגד כי הוועדה נימקה החלטתה היטב, ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה ועל כן אין להתערב בהחלטתה. הוועדה לא ניכתה מצב קודם בגין התאונה ה ראשונה אלא ציינה כי מדובר במחלה ניוונית של עמוד שדרה צווארי וציינה אף שהוזכרו הגבלות בתנועה אם כי יוחסו לתאונה הראשונה. הוועדה הבהירה כי מצאה טווחי תנועה תקינים והסבירה כי נוכח הממצאים בדבר שינויים ניווניים בעמוד שדרה צווארי ובשל תלונות עבר על הגבלת תנועה, אין הצדקה לקבוע נכות. המשיב מציין כי החלטת פקיד התביעות בקשר עם התאונה הראשונה ממילא עומדת לבחינה בענייננו, שכן היא איננה מושא הערעור דנן.
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הערעור. אפרט טעמיי.
כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. עוד נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המל"ל פד"ע ל"ז 213).
אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה. ההנמקה חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי) שם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60). ב עניין לביא (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130) נפסק לעניין חובת ההנמקה, כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".
בדב"ע נג/1-46 מרגוליס נגד המוסד לביטוח לאומי (21/2/93) פסק בית הדין הארצי, כדלקמן:
"הוכחת מצב קודם שיש לנכותו מהנכות הכוללת מותנה בתשובה לשאלה: אילו נבדק המבוטח על ידי הועדה לפני קרות תאונת העבודה, כלום היה נקבע לו שיעור נכות על פי סעיף מסעיפי הליקויים? רק אז יש לנכות את שיעור הנכות שהיה נקבע לו – בטרם התאונה – משיעור נכותו הכולל. "

עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי המערער טען בפני הוועדה באשר לתאונה הראשונה ולכך שלאחר פיזיותרפיה הכאבים חלפו. חרף טענות אלה החליטה הוועדה על ניכוי מצב קודם. סבורני כי החלטת הוועדה אינה בהירה דיה. מחד גיסא הוועדה מפרטת בהחלטתה מדוע היא סבורה שאין מקום לקבוע נכות. מאידך גיסא הוועדה מותירה על כנה את החלטת דרג הראשון – החלטה אשר התאימה למערער נכות, אלא שבוצע ניכוי בגין מצב רפואי קודם. מהחלטת הוועדה לא ברור האם הוועדה סבורה שיש נכות בגין התאונה השניה אולם יש לנכות מצב רפואי קודם או שמא סבורה הוועדה שאין כלל מקום להתאים נכות מלכתחילה בגין התאונה השניה, שכן מצבו של המערער נובע כולו ממחלה ניוונית או בשל הגבלות בתנועה אשר מקורן בתאונה הראשונה. בנוסף, הוועדה לא התייחסה ל החלטת פקיד התביעות מיום 14/8/16 בקשר עם התאונה הראשונה, אשר קבע ה כי לא נגרם למערער נזק פיזיולוגי בשל התאונה הראשונה. ככל שהוועדה סברה כי יש להותיר על כנה את ההחלטה הנוגעת לניכוי מצב קודם, הרי שראוי כי תתייחס להחלטה זו של פקיד התביעות ותבהיר כיצד מתיישבת מסקנתה בדבר ניכוי מצב קודם עם החלטת פקיד התביעות.
כידוע, בהתאם להלכה פסוקה ומושרשת "מן הראוי שהחלטת הוועדה תהיה ברורה לכל, ללא כל צורך בפרשנות או בהסקת מסקנות" (עב"ל 10082/97 שלמה שיה נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 188). הטעמים המפורטים לעיל מצדיקים לטעמי השבת עניינו של המערער לוועדה לצורך הבהרת החלטתה.
סוף דבר – הערעור מתקבל . ע ניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר תשקול החלטתה, תבהיר את החלטתה ותנמקה כדלקמן: הוועדה תבהיר האם כתוצאה מהתאונה מיום 19/1/15 נותרה למערער נכות. ככל שהוועדה סבורה ש יש להתאים נכות בגין התאונה מיום 19/1/15 אולם יש לנכות נכות בגין מצב רפואי קודם תבהיר הוועדה במפורש את החלטתה בדבר ניכוי מצב קודם. תשומת לב הוועדה כי נקבע על ידי פקיד תביעות בהחלטה מיום 14/8/16 ש בשל התאונה מיום 18.11.2013 לא נגרם למערער נזק פיזיולוגי/גופני.
המערער וב"כ יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון בפניה טרם מתן החלטתה.
המשיב יישא בהוצאות המערער בסך 3,000₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין.
על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.
ניתן היום, ג' אייר תשע"ח, (18 אפריל 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: ברוך היבנר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: