ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ג'ו יוסף מצר נגד אטיאס אוולין :

חי
בפני כבוד ה שופטת ורדה פלאוט

מבקשים

  1. ג'ו יוסף מצר
  2. כרמלה מצר

נגד

משיבה
אטיאס אוולין

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 12.03.18 (כבוד השופט מ' פירר) אשר דחה את בקשת המבקשים לסילוק תביעת המשיבה על הסף, תוך חיובם בהוצאות בסך 2,000 ₪.

2. בקצרה יפורט כי בין הצדדים נחתם הסכם מכר בשנת 2009 לפיו המשיבה (ובעלה המנוח) יירכשו את מלוא זכויותיהם של המבקשים בדירה בראשון לציון (להלן "הדירה") וזאת תמורת סך של 1,460,000 ₪ (להלן "הסכם המכר").
לאחר ששולמה חלק מהתמורה בגין ה דירה, הגישה המשיבה תביעה לביטול הסכם המכר ומנגד הגישו המבקשים תביעה לאכיפתו ותשלום פיצויים מוסכמים ( התביעות הוגשו במסגרת ת"א 28230-08-10). ביום 25.06.13 ניתן פסק דינה של כבוד השופטת ה' עובדיה במסגרתו התקבלה התביעה שכנגד של המבקשים- בית המשפט הורה על אכיפת הסכם המכר, תוך חיוב המשיבה בתשלום יתרת התמורה ובתשלום פיצויים מוסכמים (להלן "פסק הדין" ).
כנגד המשיבה נפתח תיק הוצל"פ לגביית יתרת התשלום בגין הדירה וגביית הפיצויים המוסכמים.

המשיבה הגישה לבימ"ש קמא תביעה שכותרתה "סעד הצהרתי+ צו עשה+ כספית ע"ס 918,625 ₪". ע"פ הנטען בכתב התביעה, המבקשים הם אלו שגרמו למשיבה שלא לקיים את התחייבויותיה החוזית בהתאם לפסק הדין והיה עליהם להעביר לה את החזקה בדירה. מאחר שלא העבירו את החזקה בדירה, המשיבה עתרה לחייבם בתשלום דמי שימוש ראויים ולקבלת פיצויים מוסכמים בגין הפרתם את הסכם המכר. כן טענה המשיבה כי התמורה בגין הדירה שולמה במלואה ולפיכך עתרה כי יינתן פסק דין הצהרתי לפיו התמורה שולמה במלואה וכי על המבקשים להעביר לה את החזקה בדירה.

המבקשים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת "מעשה בית דין" וזאת נוכח הקביעות שנקבעו בפסק הדין לפיו המשיבה הפרה את הסכם המכר. עוד נטען כי בהסכם המכר הוסכם שמסירת החזקה בדירה תעשה כנגד התשלום האחרון על חשבון התמורה ומאחר שטרם שולמה מלוא התמורה, אין מקום להעברת החזקה בדירה.
לאחר שהתקבלו התגובות לבקשה דחה בית משפט קמא את הבקשה לסילוק על הסף תוך שנקבע כי המדובר ב"מחלוקת מעמיקה" בדבר פרשנות סע' 75 לחוק ההוצאה לפועל ו כן בסעיף 50 לחוק החוזים ואין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף בשלב זה. כן נקבע כי יש לברר את שאלת תום הלב של המבקשת 2 וטענות הצדדים מחייבות "בירור וליבון".
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

3. לטענת המבקשים, בתמצית, שגה בית משפט עת דחה את בקשתם: המדובר בתביעה הנעדרת "עילת תביעה"; אין מקור חוקי לטענות המשיבה בתביעתה; המשיבה מנועה מהגשת תביעה נוכח "מעשה בית דין"- פסק הדין קבע כי יש לקיים את הסכם המכר וכי על המשיבה לשלם את תמורת הדירה . ע"פ הסכם המכר מסירת הדירה תתבצע רק כנגד התשלום האחרון על חשבון התמורה . מאחר שקיים חוב בתיק ההוצל"פ, ברור מאליו כי התמורה לא שולמה; הסכומים בתיק ההוצל"פ אינם סכומי ההוצאות או האגרות; המבקשים היו רשאים לזקוף את התשלומים ששילמה המשיבה כרצונם.

4. דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.

החלטת בית משפט קמא הדוחה בקשה לסילוק על הסף, הינה החלטה דיונית הנוגעת לאופן ניהול הדיון, וכלל הוא שאין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות מסוג זה (ראו רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' אהובים, מיום 18.05.06).

וכן נפסק לא אחת כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות שמשמועתן המשך בירור ההליכים לגופם, כאשר סילוק התביעה על הסף נתפס כאמצעי שבלית ברירה. ראו רע"א 9070/11 אייזיקוביץ נ' קלוגר, מיום 16.01.12; רע"א 1362/17 עומר ג'ואמיס, עו"ד נ תומא הלון, עו"ד, מיום 14.3.17.

התערבות ערכאת הערעור בהחלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף שמורה למקרים חריגים ונדירים "כגון כאשר ניהול ההליך ישפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים, כאשר קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק וכאשר ניכר כי הערכאה הדיונית טעתה טעות ברורה" (ראו רע"א 8834-15 אפלייד מטריאלס נ' צבי להט, מיום 03.03.16).

לא מצאתי כי העניין שלפני נכנס לגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור או כי נגרם למבקשים עיוות דין. ודוק, טענות המבקשים הועלו בפני בית משפט קמא, וכאמור נדחו בשלב זה, תוך שנקבע כי טענות הצדדים מצריכות "בירור וליבון". אף אני סבורה כאמור : טענת המבקש ים לפיה פסק הדין שניתן מהווה "מעשה בית דין" החוסם את המשיבה מהגשת תביעתה מצריכה בירור עובדתי ומשפטי כאחד, שכן לטענת המשיבה לאחר מועד מתן פסק הדין- ובהתאם לאמור בו - שולמו כספים למבקשים ולפיכך היא עותרת בתביעתה למסירת החזקה בדירה. המחלוקת האם שולם מלוא התשלום בגין הדירה או התשלום ששולם הינו על חשבון חוב אחר (פיצויים מוסכמים לדוגמה) הינה מחלוקת עובדתית ומשפטית שיש לבררה במסגרת ההליך קמא ואין מקום בשלב זה להורות על סילוק תביעת המשיבה על הסף. כך גם כאמור בהחלטה שנתן בית משפט קמא, קיימת מחלוקת בין הצדדים בדבר פרשנות סעיף 75 לחוק ההוצאה לפועל וסע' 50 לחוק החוזים. יש לברר מחלוקת זו, כמו גם את טענת המשיבה האם היה מקום לפתוח תיק הוצל"פ ובמקביל להעביר את החזקה בדירה, במסגרת ההליך קמא, ולא ניתן לחסום את המשיבה מבירור טענות אלו.

אם אין די בכך, וכאמוןר לעיל, טענות המשיבה בכתב תביעתה מתייחסות למועד מאוחר למועד מתן פסק הדין והיא אף עותרת לקבלת דמי שימוש ראויים בגין הדירה וטוענת להפרת הסכם מצידם של המבקשים. טענות אלו לא נדונו ולא הוכרעו בעבר ומכאן כי המשיבה, לכאורה, אינה מנועה מהגשת תביעתה ובירורה.

טענת המבקשים לפיה התביעה נעדרת "עילת תביעה" דינה, בשלב זה, להידחות. כידוע, סילוק תביעה על הסף מחמת העדר עילה הינו אמצעי חמור וקיצוני אשר "יש לנקוט רק במקרים בהם ברור שהתובע אינו יכול בשום אופן לקבל את הסעד המבוקש, אפילו הוכיח את העובדות המפורטות בכתב התביעה.." (ראו א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שתיים עשרה-2015, עמ' 344). חרף טענת המבקשים לפיה המדובר בתביעה " מוזרה וחסרת שחר", טענה שבשלב זה טרם הוכחה, הרי שטענות המבקשים הינן טענות הגנה- כך למשל טענותיהם לפיהן אין מקור חוקי לתביעה, לא שולמה מלוא היתרה בגין התמורה, אין הצדקה להעברת החזקה בדירה. אין בטענות אלו כדי להצדיק סילוק התביעה על הסף בשלב מקדמי זה. שכן, אם המשיבה תוכיח את האמור בכתב תביעתה, באמצעות ראיות ועדים, היא תוכל לכאורה לקבל את הסעד המבוקש, ומכאן, כאמור, כי אין לחסום את המשיב ה מבירור תביעת ה.

סיכומו של דבר, לא מצאתי כי המדובר במקרה חריג המצדיק דחיית התביעה על הסף בשלב המקדמי ויש לברר את הטענות השונות לגופן .
טענות המבקשים שמורות ל הם להליך עצמו, ויש לבררן במסגרת ההליך הדיוני בבית משפט קמא.

5. כאמור, הבקשה נדחית.

משלא התבקשה עמדת הצד שכנגד אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' אייר תשע"ח, 18 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ג'ו יוסף מצר
נתבע: אטיאס אוולין
שופט :
עורכי דין: