ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בעמ נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ :

7
בפני כבוד השופט אביים ברקאי

המבקשת:
קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בעמ

נגד

המשיב:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ

החלטה

לפני בקשת התובעת להורות לנתבע 1 למסור לידיה מידע ומסמכים הנוגעים לפעולות שנעשו בכספים שהופקדו בחשבון בנק המנוהל אצל הנתבע 1 והם נושא התובענה.

עניינה של התובענה שלפני הוא כספים אותם הפקידה התובעת לחשבון הבנק של המנוחה הגב' פולסקי שרה ז"ל, אשר התנהל אצל הנתבע 1. על פי הנטען בכתב התביעה המנוחה נפטרה בשוודיה ביום 11/10/2008 והחל ממועד זה פקעה זכאותה לקבל קצבת זקנה מהתובעת. על אף האמור, לא נמסרה לתובעת הודעה בזמן אמת על מותה של המנוחה והיא המשיכה להפקיד כספים בחשבונה של המנוחה מידי חודש וזאת עד לחודש יוני 2016.

תשלומי היתר אשר הופקדו כנטען בחשבונה של התובעת מסתכמים לסך של 412,096 ₪ ( נומינלי) ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית עומדים על סך של 444,534 ₪. בתביעתה עותרת התובעת להשבת הכספים אשר שולמו ביתר, ובפיה טענות הן כנגד הבנק, אשר לטענתה הפר את כתב ההוראות הבלתי חוזרות המופנות אליו והן כלפי הנתבעת 2, אשר לטענת הבנק היתה שותפה של המנוחה בחשבון.

כאן המקום לציין כי כתב התביעה הוגש ביום 26/12/16, דהיינו לפני כשנה וארבעה חודשים, ואולם עד למועד זה טרם עלה בידי התובעת לבצע מסירה כדין של כתב התביעה לידי הנתבעת 2. זאת ועוד - בעקבות צו שניתן למשרד הפנים, התקבל פלט כניסות ויציאות את גבולות הארץ, ממנו עולה כי הנתבעת לא נמצאת בישראל.

על רקע האמור, בדיון שהתקיים ביום 05/03/18 ביקשה התובעת לקבל מהנתבע 1 מידע ומסמכים הנוגעים לפעולות שנעשו בכספים שהועברו לחשבון המנוחה ביתר, במטרה להבהיר "האם נעשה שימוש בכספים לכיסוי חובות של המנוחה על ידי הבנק" ( עמ' 7 ש' 27 בפרוטוקול), ומשכך הוריתי על קבלת תשובת הבנק לבקשה בכתב ועל תגובה לתשובה מצד התובעת.

בתשובתו לבקשה התנגד הנתבע 1 לגילוי המידע והמסמכים כאמור וזאת מכמה טעמים:

(א) ראשית, נטען כי מדובר באחד מן הסעדים הסופיים אשר התבקשו במסגרת התביעה ועל כן אין מקום להיעתר לבקשה כבר בשלב זה, שהוא מקדמי.
(ב) שנית, נטען כי הנתבעת 2 היא שותפתה של המנוחה בחשבון אשר הבנק מחויב כלפיה בחובת סודיות ומשכך אין ביכולתו למסור מידע או מסמכים הנוגעים לחשבון.
(ג) שלישית, נטען כי הבקשה לא הוגשה בדרך הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי ובין היתר הבקשה לא הוגשה בכתב ולא צורף לה תצהיר או פירוט המסמכים המבוקשים לעיון, ומשכך יש לדחותה.

בתגובה לתשובת הבנק טוענת התובעת כי נימוקי התנגדותו של הבנק הם נימוקים פרוצדוראליים שאין בהם אלא להביא לסרבול ההליך ולהארכתו. זאת ועוד, עמדתו של הבנק מנוגדת לדברים הנטענים על ידו בכתב ההגנה לפיהם " אין לבנק ענין בכספים המופקדים בחשבון והוא יכבד כל צו שיינתן בעניין זה על ידי בית המשפט הנכבד".

דיון והכרעה

עניין לנו למעשה בבקשה לגילוי מסמכים המצויים אצל הנתבע ואשר נוגעים ללב המחלוקת שבין הצדדים. ברי כי יש בידי הנתבע, אשר מנהל את חשבון הבנק שאליו הופקדו הכספים נושא התביעה, מסמכים אשר יש בהם כדי לשפוך אור על המחלוקת שבין הצדדים ולקדם את פתרונה. נוכח עמדתו העקרונית של הבנק לפיה " אין לו עניין בכספים והוא יכבד כל צו שיפוטי שיינתן" אכן ניתן לתהות על התנגדותו לחשיפת המסמכים דווקא מטעמים פרוצדוראליים.

בעניין זה יש להבהיר כי תקנה 143 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר מסדירה את סמכויות בית המשפט בהליך קדם משפט, מורה בס"ק 3 שבה, כי שופט בקדם משפט מוסמך בין היתר " להחליט בדבר מתן פרטים נוספים, הודיות בעובדות ובמסמכים, הצגת שאלונים, גילוי מסמכים והעיון בהם, עריכת חקירות וחשבונות, בדיקת נכסים ומינוי מומחים". סמכויותיו של בית המשפט, ובהן בין היתר הסמכות ליתן צווים לגילוי מסמכים, אינן תלויות דווקא ביוזמתו של צד זה או אחר [ אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 242 ( מהדורה 12)].

ברע"א 10538/08 המכללה האקדמית הערבית נ' כנעאן ( מיום 12/04/09) נדונה שאלה דומה ביחס לצווים הניתנים על ידי בית המשפט בשלב קדם המשפט ונקבעו הדברים הבאים:

"הדגש בשלב זה הוא על הכנת התיק במטרה לייעל את הדיון ומכאן סמכויותיו הרבות של בית המשפט: "בקדם המשפט רשאי בית המשפט לתת החלטות ביניים אף ביזמתו הוא, ולהיזקק לבקשות שבעלי הדין העלו לפניו אף ללא בקשות בכתב, ובלבד שניתנה לבעל הדין שכנגד אפשרות סבירה להגיב" (ע"א 3857/96 שגיא נ' תעשיות רוגוזין בע"מ, פ"ד נב(2) 706, פסקה 4( ד) לפסק דינו של המשנה לנשיא ש' לוין (1998) ( להלן – עניין שגיא)). הליכי הגילוי והעיון במסמכים הם הליכים חשובים העשויים למנוע בזבוז זמן שיפוטי בהמשך הדיון, ומכאן גם החשיבות בניהול ההליכים בקדם המשפט ב"מבט רחב" הצופה את פני ההליך העיקרי. על רקע זה אימצה הפסיקה גישה גמישה המאפשרת לשופט הדן בקדם משפט להיזקק לבקשות שבעלי הדין העלו לפניו אף ללא בקשה בכתב ובלבד שניתנה לבעל הדין שכנגד אפשרות סבירה להגיב, ואף ליתן הארכת מועד ביחס למועדים הקבועים בתקנות אם הצדיקו נסיבות המקרה את הדבר". ( ההדגשות אינן במקור – א.ב.)

נוכח גישת הפסיקה כאמור, בהינתן העובדה שמלכתחילה הדיון מיום 05/03/18 נקבע ביוזמת בית המשפט ונועד להביא לקידום פתרון המחלוקת ולשם ייעול ההליך ( ראה החלטה מיום 27/02/18), וכן נוכח העובדה שבמהלך דיון זה עלתה בקשת התובעת לגילוי המסמכים, אין ממש בטענותיו הפרוצדוראליות של הבנק ביחס להיעדר בקשה בכתב התואמת את דרישות התקנות ואין בה כדי להוות טעם לדחיית הבקשה.

אשר לטענה כי מדובר באחד מן הסעדים הסופיים שהתבקשו במסגרת התביעה ייאמר כי מדובר בסעד שהוא חלופי לסעד העיקרי שעניינו – השבת הכספים אשר שולמו ביתר, וכי ממילא גילוי מסמכים הוא סעד אשר אפשר ויתקבל במסגרת ההליכים המקדמיים. על כן טענה זו נדחית אף היא.

שקלתי את טענתו של הבנק בדבר חובת סודיות שבה הוא חב כלפי הנתבעת 2. הנתבעת 2, כאמור, אף היא צד להליך ובנסיבות רגילות אכן היה מקום לשמוע עמדתה טרם מתן החלטה בבקשת התובעת. עם זאת, כעולה מפלט משרד הפנים שהתקבל, הנתבעת 2 ככל הנראה אינה מצויה בתחומי מדינת ישראל וכיום, לאחר כשנה וארבעה חודשים ממועד הגשת התביעה, אנו מצויים במצב בו לא בוצעה מסירה לנתבעת 2, והתביעה כנגד הבנק עודנה תלויה ועומדת בלא כל התקדמות ממשית. בנסיבות אלה יש ליתן הוראות אשר יקדמו את ההליך, למצער ביחס לבנק, תוך איזון כלל האינטרסים של הצדדים בתיק.

לאור האמור, אני מורה כדלקמן:

בשלב זה, הנתבע 1 יגלה מתוך דף החשבון של המנוחה את הפעולות אשר בוצעו לזכות הבנק, דהיינו - העברות כספים אשר המותב הנהנה בהן הוא הבנק.

הגילוי והעיון יעשה בדרך של מסירת דף החשבון שבו יושחרו השורות שבהן מפורטות פעולות אשר אינן לזכות הנתבע 1 ויגולו השורות שבהן מפורטות פעולות שהן לזכות הנתבע 1.

למען הסר ספק מובהר כי בגדר פעולות שהינן לזכות הנתבע 1 נכללות פעולות שבהן הנהנה הוא הנתבע 1 על סניפיו השונים וכן בנק דיסקונט למשכנתאות.

דף החשבון יתייחס לתקופת התביעה, דהיינו בין החודשים נובמבר 2008 ליוני 2016.

נתתי דעתי לטענת ההתיישנות אשר נטענה בכתב הגנתו של הנתבע. עם זאת, נוכח העובדה שהליכי הגילוי והעיון הם ממילא רחבים ומתפרשים גם על ראיות אשר "עשויות להיות רלוונטיות להליך" ואף אם לא ניתן לקבל בגינן סעד קונקרטי, וכן נוכח העובדה שממילא טענת ההתיישנות אינה מוכרעת כעת והיא תידון במסגרת ההליך העיקרי, אני מורה בשלב זה כאמור לעיל.

דף החשבון יומצא לתובעת עד ליום 22/05/18.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' אייר תשע"ח, 18 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בעמ
נתבע: בנק דיסקונט לישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: