ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין היא אטרש נגד משרד החינוך :

לפני:

כבוד השופטת שרה שדיאור
נציג ציבור (עובדים) מר שלמה גולדברג
נציג ציבור (מעסיקים) גב' תמר סליימן

המבקשת/ התובעת
היא אטרש
ע"י ב"כ: עו"ד איתן להמן
-
המשיבים/ הנתבעים
1. משרד החינוך/ משרדי ממשלה 570000449
ע"י ב"כ: עו"ד מאג'ד בוטרוס

2. רשת עמל 1 בע"מ (חל"צ) חברות 513705699
ע"י ב"כ: עו"ד יעל סגל מקליס

פסק דין

תחילתו של הליך זה בעתירה דחופה במעמד צד אחד, למתן צו מניעה זמני לביטול החלטת המשיבה 1 מדינת ישראל בעניין הפיטורים הפדגוגיים, לבטל את ישיבת השימוע הקבועה ליום 28.3.18 אצל המשיבה 2 עמל 1 בע"מ, ולהותיר את המבקשת במעמד של מושעית בשכר.
בתאריך 27.3.18 התקיים דיון בפני מותב ובסופו הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:
"ההליך הזמני וההליך העיקרי ידונו יחדיו על סמך מה שיש בהליך עתה, דהיינו הבקשה כתב התביעה, תגובת המשיבה 1 ותגובת המשיבה 2, זאת ללא כתבי הגנה , ובהסתייגות כאמור בדברי בא כח המבקשת כי המחלוקת בגינה מתבקש הסעד הוא ביטול החלטת השר מיום 18.3.18. מוסכם כי אין בקשה לפיצוי כספי.
עוד מוסכם כי על בית הדין להחליט בה תאמה למה שיפסק בעניין החלטת השר, בעניין השימוע מטעם עמל".
הצדדים הסכימו להגיש סיכומים על סמך כל האמור.
בהמשך לכך ניתנה החלטה שנתנה תוקף להסכמתם ונקבע כי ההליך הזמני וההליך העיקרי מאוחדים וידונו על סמך כל מה שהוגש לבית הדין עד כה, ועל סמך מה שנשמע בדיון ויוגש בסיכומים בהתאם להסכמה.
עוד הוסכם כי המבקשת תהיה עד ליום 22.4.18 בהשעיה בשכר בשיעור של מחצית המשכורת והשימוע ידחה.
על כן, על פי ההסכמה של הצדדים וההחלטה - הסעד המבוקש בהליך זה הוא ביטול החלטת השר מיום 18.3.18 והוראתו לפי חוק הפיקוח על בתי ספר. אין כימות ואין תביעה לפיצויים לא בהליך הזמני ולא בהליך העיקרי.
לצורך הנוחות יקראו הצדדים: התובעת, המדינה ועמל.

העובדות
התובעת הועסקה על ידי משרד החינוך כעובדת הוראה החל מ 13.10.08 ועד 31.8.17.
התובעת פוטרה פיטורים פדגוגיים אשר נכנסו לתוקף ב 31.8.17, בהתאם להחלטת מנכל משרד החינוך מיום 28.5.17.
בשנת הלימודים תשס"ט עד תשע"ב לימדה בבית ספר אחמד סאמח אלחלאדי באבו טור, (להלן: בית ספר סאמח), בשנת הלימודים תשע"ג-תשע"ה לימדה בבית ספר צלעה בג'בל מוכבר, (להלן: בית ספר צלעה) ובשנת הלימודים תשע"ו תשע"ז לימדה בבית ספר אבו חאמד אלגזאלי בצור באחר (להלן: בית ספר אלגזאלי).
בכל בתי הספר נתנו משובים לעבודתה ובמשובים ובחוות הדעת שניתנו על ידי גורמים מקצועיים שונים במדינה, נקבע כי התנהלותה המקצועית של התובעת בעייתית כי לא הפגינה כישורים מספיקים לא צייתה לחוקים ולכללים של בתי הספר לא נשמעה להנחיות המנהלים ואף נקטה מס' פעמים באלימות כלפי תלמידים. כך מ-2010 ועד 2017 כולל (בשל האלימות הושעתה ל-30 יום על ידי מנכ"לית משרד החינוך מכוח חוק שירות המדינה (משמעת) , ראה גם נספחים א'-כ"ה לתגובת המדינה , המפורטים והמגוונים בעניין התנהלותה - ואשר לא היו שנויים במחלוקת.)
בשנת הלימודים תשע"ו הוחלט על פתיחה בהליך "גמישות העסקה" בגין תפקודה הלקוי שבהמשך הוחלט על הקפאתו על מנת לתת לתובעת הזדמנות נוספת להוכיח יכולותיה המקצועיות.
בשנת הלימודים תשע"ז לאחר צפייה במס' נכבד של שיעורים ועל אף התראות רבות שניתנו לה לא שיפרה את תפקודה המקצועי בתקופת ההזדמנות שניתנה לה בבית הספר, והוחלט על פתיחה מחדש של הליך גמישות בהעסקה.
בתאריך 20.12.16 זומנה התובעת לישיבה בבית הספר בעניין ה פעלת / יישום נוהל זה בשיתוף נציג ההסתדרות.
בישיבה זו נמסר לה כי נוהל גמישות בהעסקה יישום בעניינה, נציג ההסתדרות שנכח בישיבה הסביר למבקשת את משמעות הדברים. (נספח יז יח לתגובת המדינה).
לאחר עיון בכלל הדוחות שנאספו בעניינה של התובעת ותצפיות בשיעורים שהעבירה (נספחים יט עד כב לתגובת המדינה), התקיים בתאריך 10.5.17 דיון במועצת המפקחים במחוז ירושלים, בה השתתפו שלושה מפקחים כוללים אשר לא היו מעורבים בהליך עד כה כנדרש בדין . באותה ישיבה הוחלט כי נוכח הנסיבות יש להמשיך תהליך של פיטורים פדגוגיים בשל חוסר מקצועיותה של התובעת שגיאותיה בתחום הלימוד חוסר יכולתה לנהל שיעור ולשמור על קשב התלמידים, רמה נמוכה לכיתה ועוד. (נספח כג לתגובה).
בהתאם לנוהל והמלצות גורמי הפיקוח כונסה ועדה פריטטית שתדון בממצאי הדוחות ובמסקנותיהם ביום 17.5.17. באת כח התובעת נכחה בדיון זה. בשלב זה כבר היתה התובעת מיוצגת. (פרוט' הוועדה נספח כד לתגובת המדינה).
בתאריך 25.5.17, התקיים לתובעת שימוע. בשימוע נכחה התובעת ובא כוחה. בשימוע זה טען כי התובעת מורה טובה, אשר חוותה התנכלות מצד מנהל בית הספר בהקשר של גילוי מעילה מצד המנהל. המכתבים שנשלחו למבקר המדינה היו אנונימיים ולא צורפה אסמכתא אחרת על ידי התובעת בעניין טענה זו.
במהלך שימוע זה הובהר לתובעת ולבא כחה כי על פי חוות הדעת המקצועיות של מפקחים שונים כישורי התובעת אינם מספיקים להמשך העסקה במשרד החינוך בפרט וכעובדת הוראה בכלל. בסיום השימוע הודיע מנהל המחוז מר מאיר שמעוני לתובעת ולבא כוחה כי כל החומרים יועברו לבא כוחה והחלטה בעניינה תתקבל בימים הקרובים. באותה עת לא ציין בא כח התובעת כי ברצונו להגיש מכתב השלמת טיעון (פרוט' השימוע נספח כה לתגובת המדינה).
במהלך חודש פברואר 2017 הגישה התובעת תביעת לשון הרע נגד מנהלת בית הספר (תא 18174-02-17 אטרש נ' משרד החינוך) בו העלתה טענות דומות ואישיות נגד המנהלת. במסגרת כתב ההגנה צרפה המדינה מסמכים רבים מבין המסמכים שצורפו בהליך זה כך שהם היו בפני התובעת ובאי כוחה במועד השימוע והוועדה הפריטטית.
עם השלמת כל שלבי ה נוהל בתאריך 28.5.17 התקבלה החלטת מנכל משרד החינוך בה החליט על פיטורי התובעת מטעמים פדגוגיים. ההודעה נשלחה לתובעת בדואר רשום עם אישור מסירה כמקובל.
בהחלטה פורטו נימוקי הפיטורים. ההחלטה מפורטת ומתייחסת לתפקוד לקוי בניהול הכיתה, לכשלים פדגוגיים, לחוסר הפנמת הכשלים, כל אחד בסעיף נפרד ומפורט. נכתב בין היתר "מהתרשמות הפיקוח ומהנהלת בית הספר עולה כי הינך מתקשה מאד לשפר את עבודתך, וכי לא חל כל שינוי למרות ההזדמנויות שניתנו לך על ידי העברה לשלושה בתי ספר שונים במהלך שנות העסקתך". עוד נאמר בהחלטה כי נשקלו הטענות שעלו בשימוע "ומכל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי אינך עומדת בסטנדרטים הנדרשים מעובדת הוראה בכלל וממורה בפרט, אשר אמורה לשמש דוגמא ומופת לתלמידיה". בהחלטה צוין כי למבקשת שמורה הזכות לערור על החלטה בפני שר החינוך תוך 30 יום ממשלוח ההודעה.
על פי נתוני דואר ישראל המכתב הגיע ליחידת הדואר לצורך העברתו לתובעת כבר ביום 15.6.17. הודעה על כך הועברה לתובעת. אולם דבר הדואר נלקח ביום 9.7.17 לאחר הודעה שנייה שנמסרה לתובעת.
בתאריך 16.7.17, הגישה התובעת בקשה ראשונה למתן צו עשה זמני (צו 34448-07-17) במסגרתו בקשה מבית הדין לבטל לאלתר את החלטת המנכל בדבר פיטוריה ולהורות על השבתה לעבודה במדינה ושיבוצה כמורה מן המניין בשנת הלימודים תשע"ח.
בקשה זו לסעד זמני נדחתה על ידי בית הדין הנכבד בהחלטה מיום 20.8.17. החלטה זו של כבוד השופט דניאל גולדברג במותב הינה החלטה ארוכה ומנומקת כאשר בהכרעה בסעיף 35 בודק כבוד השופט את סיכויי התביעה. ובס"ק ז' נאמר: "מדובר בבקשה לאכיפת יחסי עובד ומעסיק עם מורה שהגורמים המקצועיים קבעו שאינה מתאימה לשמש מורה. בשים לב לכך שההלכה הינה שדרך המלך בפיטורים שלא כדין הינה פסיקת פיצויים- הסיכוי לכך שהמבקשת תזכה בסעד של אכיפת יחסי עובד ומעסיק אינם גבוהים". (דגש שלי ש.ש.)
עוד ציין כבוד השופט בסעיף 36 "לא שוכנענו שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת...". בסעיף 39 נדחתה הבקשה והושתו על המבקשת הוצאות בסך 1500 ₪.
יודגש כי זאת בסמוך מאד למועדים אלו וחרף הכתוב בהחלטת כבוד הש' גולדברג פנתה התובעת לראיון ,באוגוסט או ראשית ספטמבר 2017 , בבית ספר עמל מבלי לציין את עניין פיטוריה הפדגוגיים..
בתאריך 3.1.18 ניתן בהליך זה פסק דין לבקשת התובעת למחוק את התביעה ללא צו להוצאות. לאחר דיון בבקשה קובע כבוד השופט גולדברג כי הוא מקבל את הבקשה למחיקה במגבלות המפורטות בסעיף 15 לפסק הדין לעניין התנאים לחידוש התובענה. "האחד – הגשת תביעה חדשה בנוסח זהה לכתב התביעה בהליך זה ולאותם סעדים. השני- תשלום ההוצאות הנ"ל בסך 1000".
התובעת פנתה לרשת עמל לצורך מציאת משרה כמורה בסוף אוגוסט תחילת ספט' . בתאריך 19.9.17 מילאה התובעת שאלון לצורך קבלתה לעבודה. (נ/1).
כחודשיים לאחר שהחלה לעבוד, לתקופת ניסיון, קבלה רשת עמל דיווח ממשרד החינוך כי התובעת הינה "שגויה" במערכת ולאחר בירור מול המדינה עלה כי הודעת השגיאה נעשתה כי התובעת אינה אוחזת באישור העסקה כדין.
המדינה שלחה הודעה לרשת עמל לפיה התובעת פוטרה בפיטורים פדגוגיים ולכן לא ניתן להעסיקה בהתאם לסעיף 16 לחוק הפיקוח על בתי ספר.
נוכח האמור, בתאריך 5.12.17 נשלח לתובעת מכתב מטעם עמל (נספח טז לבקשה) לפיו עליה להתייצב לשימוע. בתאריך 18.12.17 נערך לתובעת שימוע חלקי על ידי עמל בו הוחלט כי נוכח כוונת התובעת להגיש ערר למשרד החינוך לא תתקבל באותו השלב החלטה סופית לעניין המשך העסקתה. חלף זאת עמל השעתה את התובעת עד ליום 31.1.18 כדי לאפשר לה שהות לפנות למשרד החינוך במטרה לשנות את החלטתו. בהתאם לכללים החלים על עובדי הוראה ברשת עמל בתקופת ההשעיה משולם לה מחצית השכר.
ממועד ההשעיה 18.12.17, נמצאת התובעת בהשעיה ומשולם לה חצי שכר אף שאינה מועסקת כלל וזאת על פי רשת עמל לפנים משורת הדין. למעלה מהצורך יצוין כי עקב תקלה בפועל שולם לתובעת מלוא שכרה בגין חודש דצמ' 2017 ופברואר 2018.
נוכח העובדה שלא התקבלה החלטת שר החינוך דחתה עמל את מועד השימוע פעם נוספת ליום 28.3.18 בהסכמת התובעת כי לא ישולם שכרה עד להחלטה בשימוע.
התובעת תבעה בהליך שבפנינו תשלום מלוא שכרה על כל החודשים וזאת בנוסף לכך שעמל משלמת שכר של מורה מחליפה בתפקיד.
בתאריך 2.1.18 פנתה התובעת לשר החינוך (ביום 2.1.18 התקיים דיון מקדמי בהליך העיקרי (צו 34448-07-17) אשר נסגר בפסק דין כאמור לעיל).
המכתב של התובעת הופנה לשר החינוך לסגן שר החינוך ולמנכל המשרד וכותרתו "פנייה דחופה בעניין ביטול הוראת הפיטורין לרשת "עמל "". פנייה זו הועברה להתייחסות הלשכה המשפטית במשרד החינוך.
בתאריך 11.1.18 נשלח מכתב מטעם הלשכה המשפטית על פיו התובעת פוטרה בפיטורים פדגוגיים בסוף שנת הלימודים תשע"ז, וכי לא ניתן להעסיקה ללא אישור מפורש ממנכ"ל המשרד. בטרם ניתנה החלטתו הסופית של המנכל ניתנה לתובעת האפשרות להעלות נימוקיה על הכתב ולהעבירם למשרד החינוך בתוך 10 ימים.
בתאריך 21.1.18 התקבל במשרש החינוך מכתב התובעת במסגרתו פרשה טיעוניה בהרחבה.
בתאריך 4.2.18, ניתנה החלטת מנכל משרד החינוך בדבר אי מתן אישור להעסקת התובעת במוסד חינוך מוכר שאינו רשמי מכוח סמכותו לפי סעיף 16 לחוק הפיקוח על בתי הספר לאור פיטוריה הפדגוגיים. (נספח כז לתגובה). מדובר במכתב בן ארבעה עמודים כאשר בסעיף 8 נאמר "לאחר שקילת כלל הנימוקים שהובאו במכתב השימוע של מרשתך לא מצאתי כי יש בהם די על מנת לשנות מהחלטתי בדבר הפיטורים הפדגוגיים שהתקבלה משיקולים מקצועיים ועניינים נוכח נסיבות המקרה.
בנסיבות בהן מרשתך פוטרה פדגוגית ובמיוחד כאשר הדבר נעשה אך לאחרונה – לפני מס' חודשים בודדים, בשל הקשיים והכשלים הפדגוגיים שאפיינו את עבודתה במשך השנים האחרונות במשרדנו, כפי שהתרשמו כלל גורמי המקצוע במשרדנו שנדרשו לכך ובחנו באופן יסודי את תפקודה בעבר, וכשלמעשה מרשתך פנתה לעסוק בהוראה במוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, שלא כדין – הרי שאין כל מקום לשנות את ההחלטה האמור בוודאי לא לעת הזו.
9. לסיום יצוין כי בניגוד לנטען בפנייתך, כאילו לכאורה "ישנה מחלוקת בין הצדדים על נסיבות הפיטורים והנושא מתנהל כיום בערכאות" – בהתאם למידע שנמסר לי, ביום 3.1.18 ניתן פסק דין מפי כבוד השופט גולדברג בבית הדין האזורי לעבודה כי לאור בקשת התובעת בדיון המוקדם ללא צו להוצאות בית הדין הורה על הפסקת התובענה, ופסק כי על התובעת לשלם הוצאות בהליך בסך 1000 ₪, לפיכך אין בידי לקבל טענתך כי נושא הפיטורים נמצא במחלוקת".
בתא ריך 8.2.18 הגישה התובעת תביעה ובקשה דחופה בהליך שמספרו ה"פ 17553-02-18 בו ערערה על החלטת המנכ"ל.
בדיון בהליך זה הגיעו הצדדים להסכמה כי ההליך ימחק והתובעת תפנה לא יאוחר מיום 15.2.18 בערעור על החלטת מנכל אל שר החינוך לפי סעיף 20 לחוק הפיקוח על בתי הספר. ערעור כאמור הוגש לשר ביום 14.2.18. (נספח כ"ח לתגובת המדינה).
בתאריך 18.3.18 ניתנה החלטת שר החינוך שבה דחה את ערעורה של התובעת תוך אישור הפיטורים הפדגוגיים ואי מתן אישור העסקה. (נספח כ"ח לתגובה).
מכתב השר בן 4 עמודים מפרט את טענותיה של התובעת בערעור, ומתייחס אליהן אחת לאחת. נוכח טענת התובעת בהליך שבפנינו להגבלת חופש העיסוק יצוטט החלק הרלבנטי במכתב השר כלהלן: "* בנוגע לטענה כי מדובר באיסור "מוחלט, גורף וטוטאלי לעיסוק בהוראה" – לעניין זה אבהיר כי אי מתן אישור העסקה להוראה במוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, בנסיבות אלו בהן פוטרת מטעמים פדגוגייים הינה הגבלת חופש העיסוק – מתוקף חוק, לתכלית ראויה, ובאופן סביר ומידתי ולכן ע"פ יעוץ משפטי שקבלתי עומדת בתנאי חוק היסוד. עוד אציין, כי האיסור חל אך ורק ביחס להעסקה במערכת החינוך, קרי, בחינוך הרשמי ובמוכר שאינו רשמי. יחד עם זאת, איסור זה איננו חל, על עיסוק בהוראה או הדרכה באמצעות מעסיקים אחרים – כגון : חב' וגופים פרטיים, תנועות נוער וכיוצ"ב, כלומר ביחס לאותם גורמים שאינם נדרשים לרשיון לנהל ולהפעיל מוסד חינוך, אינם מפוקחים על ידי משרד החינוך מתוקף חוק, או שמשרד החינוך אינו מעסיק את סגל ההוראה בהם או מקנה אישורי העסקה לעובדים שם, מתוקף חוק.
* באשר לטענות הנוגעות לשינוי נסיבות – בעניין זה לא שוכנעתי כי יש די בטענות שהוזכרו על ידך בהקשר זה כדי לשכנע ליתן אישור העסקה, לעת הזאת, וזאת מהטעמים הבאים: חלוף מס' חודשים בודדים מאז סיום העסקתך במשרדנו, ובהינתן שמלכתחילה העסקתך בשנה זו על ידי רשת "עמל" נעשתה שלא כדין, כיון שלא היה מצוי בידייך אישור העסקה כנדרש ואשר לו התבקש כנדרש היתה רשת עמל מודעת לנסיבות סיום העסקתך במשרד החינוך. במצב דברים זה, לא אוכל להתחשב במשוב שניתן על ידם על עבודתך.
5. סיכומו של דבר, מצאתי כי מסקנת המנכ"ל לפיה אינך עומדת בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים מעובדת הוראה במערכת החינוך הינה סבירה ומבוססת כדבעי וכן כי הליך הפיטורים הפדגוגיים בוצע כנדרש ובהתאם לנוהל".
נוכח מכלול מכתבו הגיע השר למסקנה כי הערעור נדחה והפיטורים הפדגוגיים עומדים בעינם ולא ניתן בנסיבות אלה ליתן אישור העסקה (סעיף 6 למכתב).
מכתב זה הוא נשוא ההליך שבפנינו.

טיעוני הצדדים בקליפת אגוז
טיעוני התובעת
נזכיר ונציין כי על פי הסכמת הצדדים והחלטה בעניין הסעד המבוקש בהליך זה הוא ביטול החלטת השר מיום 18.3.18 בהוראתו לפי חוק הפיקוח על בתי ספר. הא ותו לא.
בעניין זה טענה התובעת כי נסיבותיה הן היותה אם חד הורית לשני קטינים ורכים אשר פוטרה פיטורים פדגוגיים לאחר תשע שנות עבודה רציפה וברצונה להמשיך לעסוק בהוראה ולפרנס את ילדיה.
עוד הוסיפה כי פנייתה לרשת עמל נעשתה בתום לב מבלי שידעה כי עליה לציין את פיטוריה הפדגוגיים או לקבל אישור העסקה.
לטענתה הפיטורים הפדגוגיים המונעים ממנה העסקה גם מחוץ למשרד החינוך ואף במוסדות מוכרים שאינם רשמיים אינה מידתית אינה סבירה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חופש העיסוק.
לטענתה חוק פיקוח על בתי ספר נחקק בשנת 1969 ואילו חוק חופש העיסוק נחקק מאוחר יותר והוא מגלם בתוכו זכות חוקתית לחופש עיסוק וכן לחופש בחירת המקצוע והרצון החופשי של הפרט.
לטענת התובעת בעימות שבין חוק הפיקוח לבין חוק יסוד חופש העיסוק יגבר האחרון. עוד ציינה כי הוראה זו של חוק הפיקוח היא קיצונית טוטלית וגורפת ואינה מידתית גם נוכח מקרים חמורים בהרבה מעניינה של התובעת בהם הורשעו עובדים בעבירות חמורות והושבו לעבודה.

טיעוני הנתבעת 1
הנתבעת 1 טענה כי בית הדין לא ישים עצמו בנעלי הרשות ולא יבטל הוראת משרד החינוך מהטעם ש היא תקינה וסבירה ולא נפל בה פגם ואין להתערב בה. כך לגבי תקינות הפיטורים הפדגוגיים שלה בכלל וכך לגבי מכתב השר בערר בפרט.
עוד טענה כי קם מעשה בית דין (צו 34448-07-17) והשתק עילה נוכח הליכים קודמים שניהלה התובעת, ואשר נמחקו לבקשתה ולא מוצו על ידה. זאת עקב החלטה מפורשת שנתנה, חלוף הזמן והשיהוי.
הנתבעת 1 טענה לחוסר נקיון כפיים של התובעת- שחשוב לעניין ההליך הזמני, בו נפתח ההליך, וגם ביחס לשיקולי השר, באיחוד עם ההליך העיקרי עליו הוסכם.
בעניין חוק היסוד חופש העיסוק טענה כי מטרת סעיף 16 לחוק הפיקוח הוא להבטיח כי החינוך שיינתן למוסדות חינוך מבחינת סגל הוראה שלא ירד מרמתו של החינוך הרשמי על מנת לשמור על רמת החינוך על התלמידים על היעדים החינוכיים וכו'.
עוד טענה כי קיימות הנחיות מפורשות לעובדי הוראה המועמדים להעסקה על ידי בעלויות על מוסדות חינוך לקראת שנת הלימודים מיום תשע"ח אשר צורף כנספח כט, והנובע מסעיף 16(א) לחוק הפיקוח, על פיו חייבות התובעת ונתבעת 2 לפעול.
הודגש ע"י הנתבעת 1 כי אי מתן אישור העסקה משמעותו איסור העסקת המועמד או העובד ע"י הבעלות.

טיעוני הנתבעת 2
הנתבעת 2 טענה כי היה על התובעת לגלות לעמל, בהגשת המועמדות כי היא פוטרה בפיטורים פדגוגיים. משלא עשתה כן, יש לראות בכך חשש למשבר אמון ליכולתה לעבוד כעובדת הוראה.(ראה מכתב הזימון לשימוע).עוד טענה לחוסר תום לב על פי דיני החוזים בהתקשרות התובעת עם עמל והסתרה ביודעין .
עוד טענה כי על פי חוק הפיקוח הוראת משרד החינוך מחיבת את עמל, וי ציות יגרום עיצומים כספיים שיפגעו בעמל , בתלמידיה ובשאר הצוות החינוכי- יאמר כי גרסת עמל נתמכה גם בעדות גב' מזרחי בעניין.
הנתבעת 2 טענה כי התובעת הייתה בתקופת נסיון , אשר על פי תקנון עובדי הוראה עומדת על שנה. בהקשר זה יאמר כי התובעת טענה שמדובר על פי נ/1 בשלושה חודשי ניסיון והיא עובדת קבועה. אין לקבל טענה זו כי כבר בחלוף חודשיים מהעסקתה התבררה מניעות ההעסקה ולכן, גם לא נכנסה בנעלי קביעות וכל ההעסקה כבר אחרי חודשיים התבררה מניעותה נוכח הפיטורים הפדגוגיים.
לטענת עמל היות התובעת מיוצגת כל העת שומטת טענת תום לב.
עמל טוענת כי נגררה שלא באשמתה לשני דיונים משפטיים , ונחשפה לעיצומים כספיים נוכח התנהגות התובעת.
בנוסף הפנתה לבקשת התובעת למחוק את עמל בהליך זה אחרי הדיון, למרות שכבר בראשיתו בקשה עמל מב"ח התובעת למחוק אותה מההליך.

הכרעת הדין
חוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט-1969 (להלן: חוק הפיקוח) קובע בסעיף 2 כי החוק יחול על בית ספר שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים ושבו ניתן חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על יסודי, חינוך על תיכוני או חינוך אומנותי. סעיף 2 הנ"ל מפרט את בתי הספר עליהם אינו חל. בס "ק 5 נאמר בית ספר ששר החינוך והתרבות פטרו בצו כללי או מיוחד מתחולת הוראות חוק זה, כולן או מקצתן. בס "ק ב' נאמר כי שר החינוך והתרבות לאחר התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע בתקנות את עקרונות הפטורים.
בית ספר עמל בו החלה התובעת לעבוד אינו במסגרת פטורים אלה. חוק הפירוח חל עליו.
סעיף 16 לחוק הפיקוח קובע:" (א) לא יעסיק אדם עובד חינוך אלא אם יש בידי העובד אישור בכתב מאת המנהל הכללי כי אין לו התנגדות להעסקתו כעובד חינוך.
(ב) לא יסרב המנהל הכללי ליתן אישור כאמור למי שכשיר להיות עובד חינוך אלא אם התקיים אחד מאלה : (4) העובד פוטר מבית ספר מטעמים פדגוגיים באישור משרד החינוך והתרבות ואין המנהל הכללי סבור שהנסיבות נשתנו ומצדיקות נסיון חדש בהעסקת העובד בבית הספר. 17. המנהל הכללי רשאי לסייג אישור לפי סעיף 16 או להגביל את תקופת תקפו". (דגש שלי ש.ש.)
סעיף 19 קובע כי "לא יסרב המנהל הכללי ליתן אישור לפי סעיף 16 , ולא יבטל או יתלה אישור, אלא לאחר שנתן לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו. "(דגש שלי ש.ש.)
בסעיף 20 יש רשות לערור על ביטול האישור, לפני שר החינוך והתרבות וכך נעשה בהליך שבפנינו. בסעיף 20א נקבע כי אם הותלה אישור של עובד חינוך על פי סעיף 18 (לעניין עבירות מין), בס"ק ב נאמר כי ישקול המנהל הכללי בתום ששה חודשים מיום מתן ההחלטה על התלייה. סעיף זה אינו חל בעניינו אולם ממנו ניתן לראות כי המחוקק חשב ש לפחות ששה חודשים הוא זמן המתנה מינימלי .
בסעיף 20ג לחוק מחויב שר החינוך למסור לוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת מדי שנה דיווח על התליות אישורים לפי סעיף 16 ועל הפסקת התלויות שנעשו בשנת הלימודים שקדמה למועד הדיווח. זהו מנגנון בקרה ופיקוח של הרשות המחוקקת, ונפרט חשיבותו בהמשך.
בסעיף 21 נקבע כי בעל רישיון חייב למסור למנהל הכללי בכל שנה רשימה של עובדי השירות המועסקים בבית ספר. אף זה חלק ממנגנון הפיקוח שכן כפי שנפרט מטה משרד החינוך אינו יכול להיות בכל כיתה ולוודא רמת החינוך הנתנת לתלמידים.
מהאמור לעיל עולה כי בחוק עצמו נקבעו מנגנוני הגנה ופיקוח רבים במצב בו מוחלט על אי מתן אישור הוראה. מנגנון אחד הוא הערר לשר , מנגנון אחר הוא שיקול הדעת שניתן לאחר זמן לשינוי ההחלטה , ומנגנון נוסף הוא הדיווח לוועדת הכנסת אשר מפקחת על הרשות המבצעת לעניין מתן אישור העסקה. באיזונים ובבלמים אשר נדרשים כלפי הרשות המבצעת וכלפי תקינות ההליך המנהלי יש בחוק זה את המנגנונים באופן מובנה. יש לכך חשיבות לעניין התכלית הראויה הנדרשת בחוק יסוד חופש העיסוק, ובמידתיות הראויה.
סוגיה זו של צמצום חופש העיסוק לנוכח קביעות פדגוגיות של משרד החינוך נבחנה בפסקי דין רבים, אשר פורטו בהרחבה בסיכומי הנתבעת 1 ואין מקום לחזור עליהם. ב רובם ככולם נקבע כי במקום בו מדובר בהחלטה מקצועית עניינית שהתבססה על ראיות מנהליות משכנעות ושניתנה לתובע הזדמנות הוגנת ומספקת להתמודד עם הטענות נגדו, וכן לשפר הליכותיו, יש לראותה כהחלטה סבירה ולא יהיה מקום להתערב בהחלטת שר החינוך שלא לקבל את הערר שהגיש תובע.
נקבע בפסיקה כי משרד החינוך אינו יכול להציב מעקב בכל כיתה בה מלמד מורה ולכן הקים את מערך הפיקוח אשר מתפקידו לזהות התנהלות לא נאותה של מורה להתריע על כך, ולפעול לשינוי המצב ולפתרונו.
הוכח לפנינו בהליך שהתנהל, במסמכים שהוגשו, ובחקירות העדים כפי שנפרט מטה כי בעניינה של התובעת נשוא הליך זה נעשה הליך פיטורין פדגוגי תקין בסבלנות ובסובלנות תוך מתן הזדמנות אמיתית וכנה לתובעת לשפר דרכיה. הוכח במכלול המסמכים שהוצגו בפירוט בתגובת המדינה לצו המניעה ובהם המשובים של התובעת ,המסמכים שצורפו בנוגע להעברות שלה מבית ספר לבית ספר, דוחות המנהלים, העתקי פרוט' של שימועים, תצפיות מנהלים ומפקחים ועוד ועוד (נספח א' עד נספח כ"ה משנת 2010 ועד שנת 2017 כולל), כי למרות ההזדמנויות במהלך שנים ארוכות, הדבר לא הסתייע עד להחלטת פיטוריה מטעמים פדגוגיים.
טוענת התובעת כי חוות הדעת עליה בבית ספר עמל היא חוות דעת טובה.בסעיף 37 לעובדות ממכתבו, כפי שצ יטטנו לעיל ,השר נתן דעתו על המלצה זו, כמו גם המנכל(סע' 33 לעובדות לעיל), ואלו לא סברו כי בהמלצה בודדת זו יש משום שינוי נסיבות בזמן כה קצר לאחר פיטוריה. סבורים אנו כי שיקול דעת זה הוא סביר מידתי ויותר ממתקבל על הדעת. לתובעת ניתנה הזדמנות לפרוש את כל טענותיה וכך עשתה והחלטת השר מנומקת ביותר מפורטת וסבירה. לא מצאנו מקום להתערב בהחלטה זו.
בגצ 5993/16 סלאם אבו עסבה נ' שר החינוך (פורסם בנבו), נקבע מפי כבוד השופטת חיות כתוארה דאז כי למרות שחלפה תקופה ארוכה מהפסילה שהוטלה על המורה, החלטת השר הייתה נאותה נוכח חומרת מעשיו. עוד נקבע שם כי "העותר מלמד כיום בבית ספר בישוב חורא שבנגב אף שלא ניתן לו לכך אישור העסקה מאת משרד החינוך, התנהלות זו נגועה בחוסר נקיון כפיים ואף מטעם זה יש לדחות את העתירה על הסף" .(דגש שלי ש.ש.)
סוגיה זו של אי סבירות נידונה אפוא בבג"צ בשנת 2016, אחרי חקיקת חוק יסוד חופש העיסוק, ובכל זאת העדיף בית המשפט העליון את ההחלטה המנהלית לאחר שבדק אותה, בתמציתיות. אמירתו של הבג"צ בדבר עיסוקו של מורה ללא אישור בבית ספר ככזו הנגועה בחוסר נקיון כפיים, היא אמירה המתאימה היטב להליך שבפנינו.
לא למותר לציין כי פיטוריה הפדגוגיים של התובעת נכנסו לתוקף ביום31.8.17 במכתב מיום 28.5.17. לכן התחלת העסקתה בספט' 2017, שעה שכל העת הייתה מיוצגת והייתה מודעת לתהליכים המשמעותיים שהיא מצויה בהם, מקשה לקבל כמהימנה את עדותה כי התחלת העבודה ב 17.9.17 בעמל (עמ' 2 שו' 18-21), נעשה בתום לב. התובעת טוענת "ההחלטה לא הייתה סופית לגביי אז לא ידעתי שאני צריכה להודיע". אולם כפי שהוכח על ידי המדינה התובעת קבלה את המכתב בדואר רשום עוד בטרם נערך לה הראיון בעמל. (אחרי פעמיים שסרבה לקחת את הדואר הרשום).
בנוסף הוכח כי פנתה לבית הדין בהליך ביום 16.7.17 וכבוד השופט נתן החלטה משמעותית בעניין ביום 20.8.17, כ מצוטט בסעיפים 17 ו-18 לפרק העובדות לעיל.ממש במהלך הגשת מועמדותה לעמל.
על כן האמירה " אני הלכתי לרשת עמל לא ידעתי שזה קשור למשרד החינוך" אינה עו לה בקנה אחד עם ההשתלשלות ולוח הזמנים לעיל, ואף לא עם חוזר מנכ"ל והוראות החוק. יתר על כן לדבריה "אני לא ידעתי שצריך גם עוה"ד שלי לא פנה". מאחר והי יתה מיוצגת לכל אורך הדרך יכלה לברר הדברים עם בא כוחה. גם האמירה כי לא ידעה שתנאי מקדים להעסקת עובד הוראה הוא קיום של אישור העסקה, לא עולה בקנה אחד עם העובדה שבתכוף לפני פנייתה לעמל נשלל ממנה אישור העסקה ובנסיבות שנשלל. (עמ' 3 שו' 1-24). ואף לא עם עדותה כי בכל תקופת הוראתה עשתה זאת תחת רשיון הוראה (עמ' 4 שו' 11-12, 14-15).
לא התרשמנו מעדותה כי התובעת לא ידעה או לא הייתה מודעת למשמעות שלילת אישור ההוראה שלה בין היתר גם כי הייתה מיוצגת בכל ההליכים לפני שפנתה לבית ספר עמל. על כן גם אם בשאלון (נ/1) לא הייתה שאלה ספציפית בעניין הזה, היה עליה לציין זאת מיוזמתה משפיטורים פדגוגיים הם החריג שבחריג .
ידגש כי נאמר מפורש ות בחקירה נגדית על ידי עדת הנתבע גב' דליה מזרחי "ש. כמה פיטורים על רקע פדגוגי יש לכם מדי שנה. ת. אפשר להגיד שבשנה האחרונה היו לנו 12 מקרים בכל הארץ. ש. כמה זה באחוזים. ת. מעט מאד. זה רק מוכיח שרק מדובר בהליך באמת מוסדר ואנחנו מעניקים לעובד ההוראה את כל האפשרות, גם להשתפר וגם באמת לתת לו את ההזדמנות להוכיח את עצמו, ולא מיד מפטרים כי אנו יודעים שמדובר בגזרה קשה מאד עבור עובד." (פרוט' עמ' 6 שו' 6-12 ) ובהמשך חקירתה מציינת "... אני רוצה להגיד שבשנה האחרונה היו לנו שני הליכים שמנהל המחוז ביטל את הפיטורים ונתן עוד הזדמנות ..." (עמ' 6 שו' 25). ובהמשך "ת. בכל הנחיה שאנו מוציאים וכל הדרכה שאנו נותנים אנו מעירים את תשומת לבם שמדובר בהליך לקיצוני ושיבדקו במליון אחוז שההליך הזה הוא ההליך שיגרום לכך שאדם לא יעבוד במערכת החינוך. שאיפה זה קיים אני רוצה לראות הנחיה כזאת. ת. זה לא כתוב. בכל הנחיה שאנו מוציאים אנו אומרים את זה .". (עמ' 6 שו' 27 ואילך). וכן "... כל שנה כל המפקחים שלנו עוברים הדרכה בנושא, גם השנה גב' סוניה פרץ יחד אתי, אני הצטרפתי אליה להדרכות האלה, עברה ממחוז למחוז בארץ והיו פורומים של כל המפקחים במחוזות, והנחיה זאת הועברה בעל פה (עמ' 7 שו' 3-5). בהקשר ספציפי לתובעת אמרה העדה "יש הליך מוסדר והיא עברה את כל השלבים של ההליך " (עמ' 7 שו' 12).
הוכח כי המעסיק דווקא היה ער למשמעות ונקט בזהירות המוגברת הנדרשת ממנו.
בנוגע לתובעת מציינת העדה כי התובעת לא פנתה בהליך המוסדר בבקשה לאישור העסקה בעמל אלא התחילה לעבוד מבלי שקבלה אישור העסקה. (עמ' 8 שו' 10-14).
ובהמשך "ש. את סבורה שאם היא היתה מראש פונה אליכם לאישור העסקה כן הייתם נפגשים אתה? ת. עד היום כל מי שפנה אלינו וביקש שימוע גם אם ביקש שימוע אחר שימוע, אנחנו שמענו אותו ונתנו לו לבטא את כל דבריו. התובעת לא הגישה בקשה לאישור העסקה קבלנו את הכל בצורה אחרת מזה שיצאה שגיאה בהליך הבעלות. אנו מצדנו עשינו הליך תקני לחלוטין "(עמ' 8 שו' 13 עד 17). (דגש שלי ש.ש.) .
יש לומר כי עדותה של גב' מזרחי הייתה עניינית ומהימנה ועל כן הוכח לפנינו מנהלית בעניינה של התובעת כי נעשה הליך מוסדר ניתנה לה הזדמנות הן לפני פיטוריה הראשונים הפדגוגיים והן בערר שהגישה עתה לפרוש את מלוא טענותיה.
בעניין החלטתו של השר כאמור במכתבו מיום 18.3.18, בסעיף 1 מציין השר כי "הליך הפיטורים הפדגוגיים בעניינך התבצע בהתאם לנוהל "גמישות בהעסקת מורים ומנהלים – פיטורים מטעמים פדגוגיים (חוזר מנכל תש"ע-3 (א))". אין מחלוקת כי הפיטורים נעשו על פי הנוהל. יודגש כי התובעת עברה שלושה בתי ספר בהם נמצא כי עבודתה אינה מתאימה. הוחל בנוהל ולבקשתה ניתנה לה הזדמנות נוספת, הנוהל הופסק ואז הוחל בו מחדש. גם בכך יש להצביע על תקינות ההליך ומתן הזדמנות.
בסעיף 2 מתייחס השר לעיקר טענות התובעת במכתב שבערעור לרבות טענתה בדבר היות בית ספר עמל מרוצה מעבודתה, לרבות טענתה בדבר מצבה האישי לרבות הטענה על חשיפת שחיתות, ופגיעה בחופש העיסוק. בסעיף 3 מציין השר כי לאחר עיון בכל החומר הרלבנטי לרבות מכתב הערעור, שהובא בתמצית, אזי "מכתבי תלונות על אופן תפקודך, תיעוד מבתי ספר בהם הועסקת בדבר אירועים חריגים או התנהלות בלתי תקינה בהם היית מעורבת, החלטות המנכלית דאז ... בדבר השעייתך הדחופה לפי חוק שירות המדינה (משמעת) על רקע אירועי אלימות כלפי תלמידים, המסמכים הרלבנטיים להליך הגמישות בהעסקה... וביניהם דוחות הפיקוח, פרוט' הוועדה הפריטטית... ולאחר שבחנתי בשנית את עניינך על כל הבטיו בכובד ראש באתי לכלל מסקנה כי יש להותיר על כנה את החלטת המנכל בדבר אי מתן אישור העסקה על רקע פיטורים פדגוגיים כל זאת מהנימוקים הבאים".
כבר ברישא סעיף 2 עולה כי השר עיין בכל המסמכים אשר היו בהשתלשלות הבאתה של התובעת להליך הפיטורים הפדגוגיים ולהליך עצמו. לא נכביר מילים אולם השר בסעיפי ו-ד בסעיף 2 מפרט את הליקויים בקליפת אגוז ומציין כי "לא חל כל שינוי למרות ההזדמנויות שניתנו לך על ידי העברה יזומה לשלושה בתי ספר שונים... ".
עוד ציין כי "מצטיירת תמונה בעייתית ומורכבת באשר לאופן תפקודך המקצועי". בסעיף 4 למכתבו מאשר כי הפיטורים הם על רקע פדגוגי בגין קשיים שהתגלו לאורך שנים. מפנה לתלונות מנהלים גורמי פיקוח תלמידים הורים ואנשי צוות חינוכי ביחס לעבודתה.
בפסק דינו של כבוד השופט אילן איטח כתוארו דאז (ע"ב 8986/06 פלונית וארגון המורים נ' מדינת ישראל) (פורסם בנבו), מדגיש כי יש להעדיף את טובת התלמידים . זו באה לביטוי מחודד ורלבנטי בעניין שבפנינו.
בסעיף 4 כאמור השר מתייחס אף לטענה שהתובעת הופתעה שאינה יכולה ללמד ברשת עמל ומפנה להוראות חוק הפיקוח הקובע מפורשות כי אין להעסיק במוסד חינוך מוכר שאינו רשמי עובד הוראה שלא קבל אישור המנכל להעסקתו כעובד חינוך, קל וחומר עת פוטר מטעמים פדגוגיים.
השר מנמק ובצדק כי פיקוח משרד החינוך על פי החוק "נועד למנוע פגיעה בתכנית הלימודים בהשגת היעדים החינוכיים כמו גם ברמת ההוראה והחינוך של התלמידים המתחנכים באותו מוסד (מוכר שאינו רשמי)". וכך גם ציין כי בעלות המפעילה מוסד הפועל ברשיון מתוקף חוק הפיקוח צריך שעובדיו יהיו ברמה ההולמת והמצופה לא פחות מאלה של החינוך הרשמי. אמירה זו עומדת איתנה ברמות של סבירות ,מידתיות ואף הגיון בריא.
השר עצמו מתייחס לסבירות למידתיות ולתכלית החוק ולכך הוא מפרט "האיסור חל אך ורק ביחס להעסקה במערכת החינוך, קרי בחינוך הרשמי ובמוכר שאינו רשמי. יחד עם זאת איסור זה אינו חל על עיסוק בהוראה או הדרכה באמצעות מעסיקים אחרים כגון חב' וגופים פרטיים תנועות נוער וכיוצ"ב...אם אינם מפוקחים על ידי משרד החינוך מתוקף חוק...". בעניין זה כפי שציינו לעיל העידה מטעם המדינה הגב' מזרחי ומדבריה עלה כי עובדי המדינה העוסקים בפיטורים הפדגוגיים ערים למשמעות ההליך מבחינת חופש העיסוק ונזהרים בו בהתאם.
עוד מתייחס השר לעניין שינוי הנסיבות בחוות הדעת הטובה שקבלה בעמל. השר מנמק בחודשים הבודדים מאז סיום העסקה במשרד החינוך, לעובדה שלא גלתה את אזני עמל על נסיבות פיטוריה הפדגוגיים ולא בקשה אישור כנדרש, ועל כן מציין "במצב דברים זה לא אוכל להתחשב במשוב שניתן על ידם על עבודתך".
בבגצ אבו עסבה אשר פורט לעיל ציינו כי אף בית המשפט העליון סבר שיש בהתנהלות של פנייה למוסד הוראה ללא אישור משום חוסר נקיון כפיים. לפיכך החלטת השר ונימוקו עולים בקנה אחד עם החלטת הבג"ץ .
לא למותר לציין כי התובעת עבדה במשרד החינוך כתשע שנים וברשת עמל כחודשיים, בפרופורציה הזאת בה במהלך תשע שנים ניתנו לה הזדמנויות חוזרות ונשנות לתיקון התנהלותה, שלא צלחו ,לא יכולה העבודה של כחודשיים בבית ספר להטות את הכף במחי יד.
על כן, החלטת השר מדתית פרופורציונלית וסבירה.
התובעת טענה כי היא במגזר מוחלש בהיותה אם חד הורית, לשני קטינים במסגרת מגזרה, על כן טענה כי יש נסיבות מקלות במיוחד במצבה.
בעניין זה יאמר כי בפסק דינו של כבוד השופט אילן איטח כתוארו דאז (ע"ב 8986/06 פלונית וארגון המורים נ' מדינת ישראל) (פורסם בנבו), קובע כבוד השופט איטח כי אף ההגנה מפני פיטורי עובדת המצויה בטיפולי פוריות לא מונעת קיום הליך של בחינת התאמתה הפדגוגית של עובדת להוראה. באותו פסק דין הגם שנמצאו פגמים בהליך קובע בית הדין כי אין בפגמים להצדיק את ביטול הפיטורים ובפגם היורד לשורשו ניתנה אפשרות למשרד החינוך לכנס מועצת מפקחים בהרכב של לפחות שלושה מפקחים שלא קיימו ביקורי פיקוח אצל התובעת. הנה כי כן, בנסיבות קריטיות הרבה יותר לא מצא בית הדין לעבודה להתחשב בהם בין היתר באומרו כך :
"הליך של פיטורים פדגוגיים ננקט כאשר תפקודו של עובד ההוראה ירוד ביותר. משמעותם של פיטורים אלה קשה, שכן בהתאם לסעיף 16 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט – 1969, מורה שפוטר מטעמים פדגוגיים לא יוכל לחזור ולעבוד בהוראה בבית ספר, אלא אם מנכ"ל משרד החינוך "סבור שהנסיבות נשתנו ומצדיקות נסיון חדש בהעסקת העובד בבית ספר".
23. נוכח תוצאתם הקשה של הפיטורים נקבע תהליך ארוך ומובנה – שדומה שאין שני לו (בהקשר של פיטורים מעבודה) מבחינת מישכו והיקף המעורבים בו. תוצאה קשה זו גם הביאה להנחיות החוזרות ונישנות, הן של משרד החינוך והן של בתי הדין, להקפיד הקפדה יתרה על קיום ההנחיות והנוהלים לביצוע פיטורים שכאלה ולנהוג בהליך בזהירות רבתי[8].
".(דגש שלי ש.ש.)
דהיינו מדובר בהליך למורה שתפקודו ירוד ביותר.
עוד מציין כבוד הש' איטח " יחד עם זאת בשים לב לתוכנם של דוחות הפיקוח כפי שנפרשו בפנינו וכשאנו מביאים בחשבון את טובת הציבור והתלמידים בקיום תהליכי למידה נאותים... איננו סבורים כי יש להורות על החזרתה המידית של התובעת ללמד בכיתה...". (דגש שלי ש.ש.) באמירה זו מעדיף השופט את טובת הציבור והתלמידים על פני טובת המורה גם אם על פי סברתו הליך פיטורים פדגוגיים הוא קשה וקיצוני. כך נעשה אף אנו.
סעיף 4 לחוק יסוד חופש העיסוק קובע כי "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מתוך הסמכה מפורשת בו ".(דגש שלי ש.ש.) סעיף 5 קובע "כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את חופש העיסוק של כל אזרח או תושב".
נבדוק אפוא אם חוק הפיקוח עומד בנדרש בסעיף 4 לחוק יסוד חופש העיסוק.
בע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד נ' מגדל כפר שיתופי (פורסם בנבו) נקבע מפי כבוד השופט שמגר כי ניתן לפגוע בחוק היסוד על ידי חוק רגיל ככל שהוא מקיים דרישות מהותיות באשר לתוכנו. תכלית חקיקה זו לכבד את זכויות האדם אולם הזכויות המנוסחות בחוקי היסוד הן זכויות יחסיות שנקבעו הניתנות לפגיעה לשם שמירה על המסגרת החברתית. משמעות חוקתיות הפגיעה היא כי זכות האדם החוקתית ניתנת לפגיעה על ידי חקיקה רגילה אם חקיקה זו מקיימת אמות מידה הקבועות בחקיקה. בפסק דין זה נקבע כי על בית משפט מוטל התפקיד החוקתי לשמור על תפיסות וערכי יסוד של החברה הישראלית כפי שמצאו ביטוי בחוקי היסוד ולאזן ביניהם לבין העקרונות המבוטאים בחוקים שאינם חוקי יסוד לצורך הטווח הקצר היומיומי של החיים החברתיים.
חוק הפיקוח תכליתו לשמור על מסגרות חינוכיות ראויות לתלמידי ישראל ולמנוע הוראה על ידי מי שאינו ראוי למשרת הוראה מסיבה זו או אחרת באופן שעלול לפגוע בתלמידים ובמערך החינוך. בכך מתקיים המונח שמירה על ערכיה של מדינת ישראל, שאין ספק שחינוך נאות ע"י אנשי חינוך טובים ואמינים הוא מאדני היסוד ש לה ועל כן גם נועד לתכלית ראויה.
בפסק דין בנק המזרחי לעיל מציין כבוד השופט שמגר כי נקודת המוצא היא שמחוקק החפץ לשנות או לפגוע בזכות מוגנת עושה זאת בהוראה מפורשת וברורה. עוד ציין כי חוק מוקדם או מאוחר דרים בכפיפה אחת. אמנם החזקה היא כי הדין המאוחר משקף את כוונתו העדכנית של המחוקק אולם הוא מסייג זאת בכך שאם החוק המוקדם הינו חוק ספציפי לעומת החוק המאוחר שהינו חוק כללי ביחס לסוגיה הרלבנטית שעומדת על הפרק אזי החוק המיוחד דוחה את החוק הכללי. Lex specialis derogate generali. זאת בין חוקים רגילים. עוד הוא מדגיש כי גם כאשר קמה הוראה חוקתית הגוברת דרך כלל על הוראה של חוק רגיל, עדיין יש לבדוק האם החוק הרגיל מקיים את התנאים המופיעים בתכלית חוק היסוד. על פי פסיקתו כי לעניין חוק חופש העיסוק "משמע תוקפו של חוק רגיל הפוגע בחופש העיסוק מותנה בקיום התנאים בסעיף 4 הנ"ל. אם אין התנאים הללו מתקיימים הרי החוק הרגיל אינו בתוקף, רק אם חוק רגיל עומד בתנאים המפורטים ... הוא רשאי להתלות... את תוקפה של ההוראה החוקתית לגבי תחום התפרשותו של אותו חוק. אין צריך לומר כי המסקנה העולה מן האמור לעיל היא שהכנסת הכירה בקיומו של מדרג נורמטיבי על ידי עצם חקיקתם של סעיפים 4 ו8 הנ"ל לחוק יסוד חופש העיסוק המגבילים את החקיקה הרגילה. סעיפים 4 ו8 לחוק יסוד חופש העיסוק מאפשרים "פגיעה" בזכות המוגנת בכפיפות לתנאים המוכתבים בחוק היסוד, ושוללים תוקפה של פגיעה שאינה מקיימת את התנאים שנקבעו בחוק היסוד". (שם עמ' 272)(דגש שלי ש.ש.).
על כן, גם טענתה של התובעת בדבר הפגיעה בחוק חופש העיסוק לא קמה שעה שמתקיים כל אמור בסעיף 4 גם בדבר תכלית ראויה גם במידה שאינה עולה על הנדרש, וגם לפי חוק כאמור מתוך הסמכה מפורשת בו.
הוכח כי תנאים אלה התקיימו ביישום חוק הפיקוח במקרה שבפנינו . הוכח כי התקיים אף סעיף 5 לחוק יסוד חופש העיסוק לפיו הרשות תכבד את הוראות החוק זאת נוכח ההליך התקין והמידתי שהתרחש בעניינה של התובעת.
כאן המקום לציין כי גם הנתבעת 2 פעלה לפניי ולפנים משורת הדין כלפי התובעת , כמפורט בסעיף 26,27,28 לעובדות וזאת לפי סעיף 16(א) 21, ו-22 לחוק הפיקוח.
הנתבעת 2 כפופה להוראות משרד החינוך, ולחוק. ומכתב השימוע שהוצא לתובעת עולה בקנה אחד עם שניהם.על כן פעלה כיאות גם מול משרד החינוך, במילכוד אליו נקלעה.
נוכח החלטת בית הדין בעניין סבירות החלטת השר, תפעל הנתבעת 2 בהתאם לדין.
ההסכמה של עמל בדבר התשלום , כאמור בסעיף 3 להחלטה מיום 27/3/18 ולפיה:"בכל מקרה ניתן בזה תוקף של החלטה להסכמה כי המבקשת תהיה עד ליום 22.4.18בהשעיה בשכר בשיעור של מחצית המשכורת והשימוע ידחה. " מסתיימת ביום 22.4.18.

סוף דבר,
לאחר ששקלנו בכובד ראש כלל טיעוני הצדדים בהליך שבפנינו, בכל חומר שהובא בכתבי הטענות מצאנו כי לא נפל פגם בהחלטת השר בערר מיום 18.3.18.
למעלה מהצורך יאמר כי לא מצאנו פגם בהתנהלות עמל.
התביעה נדחית.
באשר להוצאות מצאנו כי למרות מצבה של התובעת יש להשית הוצאות בהליך זה זאת ממס' טעמים האחד, אמיר ותיו הברורות של כבוד השופט גולדברג בהחלטה ובפסק דינו מיום 3.1.18 בתיק צ"ו 34448-07-17. השני מכלול מסמכי הליך הפיטורים, השלישי ההליך הנוסף שנפתח בצ"ו ושנסגר בהפניה לערר לשר, ההחלטה מהיום בנוגע להוצאות הצדדים ונוכח תוצאת הליך זה.
אשר על כן ותוך התחשבות במצבה כאם חד הורית לשני פעוטות תשלם התובעת שכ"ט ב"כ עמל בסך 1300 ₪ ושכ"ט המדינה בסך 1300 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום. אם לא ישולמו במועד י ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ח, (12 אפריל 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .
החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.

נציג ציבור עובדים

נציג ציבור מעסיקים

שרה שדיאור, שופטת


מעורבים
תובע: היא אטרש
נתבע: משרד החינוך
שופט :
עורכי דין: