ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסף בוטל נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת אורית יעקבס
נציג ציבור (עובדים): מר מימון אבוקרט
נציג ציבור (מעסיקים): מר דוד אביבי

התובע
אסף בוטל
ע"י ב"כ עו"ד לימור אסלן
מטעם הלשכה לסיוע משפטי

-

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אברהים מסארווה

פסק דין

1. בתאריך 26/1/16, דחה הנתבע את תביעת התובע לקבלת דמי אבטלה בהתאם להוראות סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995 (להלן:"חוק הביטוח הלאומי") מהנימוק שהוא בעל שליטה בחברת מעטים (חברת א.ג. גלמד בע"מ - להלן:" החברה" או "חברת המעטים") אשר רשומה על שם אחיו.
כנגד החלטה זו הגיש התובע את התביעה שלפנינו.

2. מהלך הדיון
בתאריך 14/11/17, התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה נחקר התובע על תצהיר עדותו הראשית ועל תצהירו המשלים וכן הגיש אסופת תלושי שכר (ת/1) וטפסי 106 לשנים 13' ו - 14' (ת/2 ות/3, בהתאמה).
בסיום ישיבת ההוכחות סוכם כי באת כח התובע תמציא לב"כ הנתבע אישורים מהבנק שהתובע לא היה מורשה חתימה בבנק, דוגמאות של שיקים שאחיו של התובע (הרשום כבעלים של החברה) חתם עליהם וכן כל המיילים שיש ברשותה ואשר לטענת התובע, יכולים לבסס את טענתו כי הוא לא היה בעל השליטה בחברה.
כן סוכם כי 30 ימים לאחר שיקבל ב"כ הנתבע את המסמכים הנ"ל, הוא יודיע האם החליט הנתבע לחזור בו מעמדתו ולהסכים לאישור התביעה.

בתאריך 21/11/17 פעלה באת כח התובע בהתאם להסכמה הנ"ל ובתאריך 19/12/17, הודיע הנתבע, את הדברים הבאים:
הנתבע ניסה לאתר את מר עזר ערבה לצורך התחקות אחר מעמדו/הסטאטוס שלו בחברה והקשר שלו לחברה שבבעלות האח, אך ללא הועיל.
בהנחה שמר עזר ערבה קיבל מעמד של שותף בחברה הרשומה על שם האח וגם לו היתה הסמכות לפטר את התובע מהחברה כטענת התובע , אז מן הכרח כי קיים פרוטוקול לחברה שמסדירה את המעמד של מר עזר ערבה או לפחות מסמך/חוזר שמסדיר את העניין.
כבוד בית הדין מתבקש להורות לתובע להמציא מסמכים התומכים בטענת התובע שמר עזר ערבה הוא זה שנכנס כשותף עם האח בחברה.

בתאריך 31/12/17, הגיש התובע הודעה, לה צירף את "פרוטוקול חברה המסדיר את מעמד של מר ערבה אליעזר בחברה" וכן "נסח פרטי החברה מרשות התאגידים המדבר בעד עצמו".
בתאריך 21/1/18 פעל הנתבע בהתאם להחלטת ביה"ד מיום 31/12/17 עת הודיע כי אין שינוי בעמדתו וכי הוא מבקש שביה"ד יקצוב לצדדים מועדים לשם הגשת סיכומיהם.
בהתאם להודעתו/בקשתו הנ"ל של הנתבע, קצב ביה"ד לצדדים מועדים לשם הגשת סיכומיהם לאחר שאלו הוגשו (סיכומי התובע ביום 26/2/18 וסיכומי הנתבע ביום 29/3/18), הבשיל התיק למתן פסק דין ולכן זה ניתן כעת.

3. להלן העובדות הרלוונטיות:
א. החברה הינה חברה פרטית, אשר הבעלים הרשום שלה ומי שהיה בעל המניות היחידי בה, עד ליום 11/1/16, הינו אחיו של התובע- מר גיא בוטל (להלן:"אח התובע" או "גיא").
ב. בתאריך 11/1/16, הצטרף מר ערבה אליעזר לחברה והפך לבעל מניות שני בה.
ג. בחודש 8/13 העתיק, אח התובע, את מגוריו לחו"ל, אך עדיין נשאר בעל המניות בחברה והבעלים שלה.
ד. אח התובע רשום בנתבע כמי שאינו מבוטח בביטוח לאומי כעובד וגם לא כבעלים של החברה.
ה. התובע, יליד 1980, עבד בחברה בימים א – ה משעה 8:30 ועד השעה 19:00 , ולעיתים מעבר לכך, כאשר בימי שישי עבד לסירוגין.
ו. לתובע לא היתה הרשאה לחשבון הבנק של החברה.
ז. מי שחתם על השיקים של החברה היה אח התובע.
ח. ביחס לתקופה בה שהה אח התובע בחו"ל (קרי מחודש 8/13), התקיימה חליפת מיילים בינו לבין התובע, בעניינים שונים הנוגעים לחברה.
ט. לתובע הונפקו תלושי שכר בהם הופיעו רכיבים שונים כמו:משכורת, ש.נוספות, טלפון, נסיעות, שווי מתנות, בונוס, הבראה, תמורת חופש וכו'.
י. כן הופיעו בתלושי השכר שהונפקו לתובע, רישומים של יתרת ימי חופשה וימי מחלה, צבירה וניצול וכן נרשמו ניכויי חובה למס הכנסה, לנתבע, למס בריאות וכן הפרשה לחברת מנורה.
יא. התובע הציג מכתב פיטורים נושא תאריך 1/10/15, עליו חתום מר ערבה וכן מופיעה חתימת החברה.
יב. התובע נחקר, ביום 28/12/15 על ידי חוקר הנתבע, מר מקמל יוסי.

4. השאלה שבמחלוקת היא האם התובע בעל שליטה בחברה (שהינה חברת מעטים), שאם התשובה לשאלה זו תהיה חיובית הרי שהוא, אכן, בהתאם לסעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי וכפי שקבע הנתבע, אינו זכאי לדמי אבטלה שכן לא היה מבוטח בביטוח אבטלה.
התובע טוען כי הוא שימש כשכיר בחברה, בעל סמכויות מסויימות אך לא מלאות וכי באף שלב, גם לא מאז העתיק אחיו את מקום מגוריו לחו"ל, הוא לא הפך לבעל שליטה בחברה, כאשר מנגד, טוען, הנתבע, כי התובע הוא שהיה המנהל בפועל וזאת במיוחד מאז העתיק אחיו את מקום מגוריו ל חו"ל וכי הוא למעשה זה ששימש כבעל השליטה בחברה, כפי שהדבר עלה בבירור מהדברים שמסר לחוקר.

5. המסגרת הנורמטיבית
סעיף 6ב ל חוק הביטוח הלאומי, קובע כדלקמן: "הוראות פרקים ז' וח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים". פרק ז' ל חוק הביטוח הלאומי דן בביטוח אבטלה. סעיף 335(ה) ל חוק הביטוח הלאומי הרלוונטי לעניינינו קובע כך: " מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה". מכאן למדים אנו כי בעל שליטה ב"חברת מעטים", אינו זכאי לדמי אבטלה על פי חוק הביטוח הלאומי.

סעיף 76 ל פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 מגדיר מהי "חברת מעטים" וכך נקבע:
"(א) הוראות פרק זה חלות על כל חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר ואיננה בת-חברה ולא חברה שיש לציבור ענין ממשי בה (להלן - חברת מעטים).
(ב) חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר", לענין פרק זה - חברה שחמישה בני-אדם או פחות מזה, ביחד, שולטים שליטה ישירה או עקיפה בעניניה של החברה, או יכולים לשלוט, או זכאים לרכוש שליטה כאמור, ובפרט - אך בלי לגרוע מן הכלל האמור - כשהם, ביחד, מחזיקים או זכאים לרכוש, רובו של הון המניות או של כוח ההצבעה של החברה, או רובו של הון המניות שהוצא, או אותו חלק ממנו שהיה מזכה, במקרה של חלוקת כל הכנסת החברה בין החברים, לקבל את רובו של הסכום המתחלק.
(ג) "בת-חברה", לענין סעיף זה - חברה שמניות שלה, המייצגות לא פחות משמונים אחוז של הון מניותיה, הן בידיהן או בשליטתן של חברה או חברות שאין הוראות פרק זה חלות עליהן.
(ד) כשבאים לקבוע, אם חברה נמצאת בשליטתם של חמישה בני-אדם או לא, ייחשבו לאדם אחד -
(1) אדם וקרובו; "קרוב", לענין זה - בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה;
(2) אדם ובא כוחו;
(3) שותפים בשותפות."

הגדרת "בעל שליטה" הנזכרת בסעיף 32 ל פקודת מס הכנסה קובע על שליטה", הינו - "מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:
(א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה;
(ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם;
(ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים;
(ד) בזכות למנות מנהל;

סעיף 6ב ל חוק הביטוח הלאומי תוקן בשנת 2004, במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, כאשר לאחר התיקון לחוק נקבע כי בעל שליטה בחברת מעטים לא יהא מבוטח בביטוח אבטלה, החל מיום 1/1/2004.
עיון בדברי ההסבר להצעת החוק מעלה כי תחילה יש לבחון את שאלת השליטה בחברה קרי, האם מדובר בבעל שליטה ישירה וככל שהתשובה לשאלה שלילית היא יש להוסיף ולבחון האם מדובר בבעל שליטה עקיפה, ובהתאמה לעניינינו האם בפועל היתה לתובע שליטה בחברה, האם נהג בה כ"מנהג בעלים". ככל שיקבע כי התשובה לאחת השאלות הנזכרות לעיל חיובית היא, קרי - לתובע היתה שליטה בחברה במישרין או בעקיפין, הרי שהתוצאה תהיה כי יש לדחות את תביעתו לתשלום לדמי אבטלה.
6. דיון והכרעה
בעב"ל (ארצי) 51264-10-13 תיתי - המוסד לביטוח לאומי , (ניתן ביום 14.7.16 - להלן:"עניין תיתי"), דן בית הדין הארצי לעבודה בתכלית הוראת סעיף 6ב ל חוק הביטוח הלאומי, והחרגת ביטוח האבטלה מבעל שליטה בחברת מיעוטים וקבע כ ך:
"עולה אפוא מן הדברים כי על מנת להכריע בשאלת ה'שליטה" בחברת מעטים, לצורך קביעת הזכאות לדמי אבטלה, יש לערוך בחינה מהותית הנוגעת למידת ההשפעה של מי שנטען לגביו כי הוא "בעל שליטה", המתרכזת באותם פרמטרים או תנאים חלופיים שנקבעו בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה (שליטה בזכויות ההצבעה, בהון המניות, בזכות לקבל רווחים או בזכות למנות מנהל כפי שנקבע בסעיף הנ"ל). זאת, תוך התמקדות בבחינה של היקף ההשפעה שניתן לייחס לו על התנהלות החברה, בהיבטים הרלוונטיים לביטוח אבטלה. ליתר דיוק: בהיבטים שבהם נהוג להצדיק את ההחרגה של בעל השליטה בחברת מעטים מגדר הזכאים לדמי אבטלה ובכלל אלה: קבלת ההחלטות הנוגעות להיקף, לסוג ההכנסות וההוצאות של החברה ולעיתוין; לאופן ולעיתוי חלוקת הרווחים או להיקף התשלומים וההטבות שמהם נהנה מי שנטען לגביו כי הוא בעל שליטה וזאת, בהשוואה לבעלי שליטה אחרים וכן, להיקף השליטה שלו על הפסקת ההתקשרות עם עובדים ונותני שירות ".
בעב"ל (ארצי) 40074-03-16‏ אדיר להב - המוסד לביטוח לאומי ( ניתן ביום 12.12.17), חזר ביה"ד הארצי והבהיר כי יש לבחון את מושג ה"שליטה" במבחן מהותי ולא כמותי בלבד כפי שנקבע בעניין תיתי.

מן הכלל אל הפרט -
במקרה שלפנינו העניין העיקרי שעומד לתובע לרועץ, הוא הדברים שאמר לחוקר הנתבע (בטרם קיבל את מכתב הדחיה) וכן תשובות שהשיב לשאלון שהעביר לו הנתבע.
ואלו הדברים שאמר התובע לחוקר הנתבע, ביום 28/12/15 (נספח ג') ואשר בהם יש כדי לבסס את עמדת הנתבע:
"..אני כל הזמן שכיר ואז ב - 1/2/13, העסק הפך להיות חברה בע"מ. וזאת עקב גדילה במחזור ובהיקף תפקידי הן בעסק ואחר כך בחברה בע"מ, היה בתחילה ניהול אדמיניסטרטיבי, להתקשר ללקוחות, ליזום פגישות, הנהלת חשבונות, אני הייתי חמ"ל של המשרד, התעסקתי עם ספקים בארץ ובחו"ל, כל מה שקשור להיבט היבוא, להתעסק עם ספקים בארץ ובחו"ל, כל מה שקשור להיבט הייבוא, להתעסק עם עמילות מכס, שילוח...עבודתי בתחילה היתה יותר משרדית ואחר כך הרבה נסיעות בכל רחבי הארץ ללקוחות. אח שלי גיא, תפקידו היה לנהל את החברה, הוא היה בעלי החברה. זו היתה עבודתו היחידה. ב - 8/13 הם ומשפחתו העתיקו את מגוריהם לחו"ל ומאז הם גרים שם. ומ - 8/2013 גיא נשאר בעלי החברה והפסיק לבצע עבודה בחברה. אני זה שביצעתי את תפקידו של גיא בחברה, בנוסף לתפקידיי, שהיו באותה תקופה, כך שביצעתי הכל בחברה.."
וכן תשובתו במענה לשאלה:"האם בעבודתך בחברה היה ממונה עליך" - "היה את אחי שהיה בארץ ואח"כ אני הייתי ממונה על עצמי וניהלתי את החברה והעובדת" (ההדגשות אינן במקור. א.י.) .

להלן הדברים שרשם התובע בשאלון, שנדרש למלא וזאת ביחס למשימותיו בחברה:"ניהול מול ספקים בחו"ל ובארץ, ניהול שיוק ומכירות. הסכמים וחוזי עבודה מול לקוחות, כל הקשור לניהול והתפעול השוטף, הוראות ואישורים רגלטוריים, הדרכות ותחזוקה בסיסית".

בכדי להפריך את שייחס לו הנתבע (באשר להיותו "בעל שליטה בחברת מעטים"), הציג התובע כמות לא מבוטלת של מיילים בינו לבין אחיו, ביניהם מיילים שעניינם אישור שמבקש התובע מאחיו בנוגע להזמנות שונות למכשירים (למשל מייל מיום 24/8/15), בירור בנוגע לקיומה או העדר קיומה של החלטה "להמשיך עם האקטיה" ובנוגע למוצר חדש (מייל מיום 21/6/15); העברת תשלומים שביצע אח התובע (למשל מייל מיום 15/4/15); בקשה של אח התובע מאחד בשם רזיאל שיעביר לו דו"ח לרשם החברות, עליו נדרש האח לחתום, כאשר הגורם הדורש כתב לאח:" מצ"ב דו"ח לרשם החברות. מכיון שאתה היחיד שמוסמך לחתום על זה, אני צריך שתחתום ותעביר לי עותק מקורי. אסף (הוא התובע. א.י.) יודע על הענין " (מייל מיום 19/3/15) ;פניה של התובע לאחיו על כך ש"צריך לשלם ליופיאס..עבור שחרור מכס+מע"מ...לא יכולים להשתמש ...פרטי הבנק.." (מייל מיום 8/2/15), כאשר מייל זה נכתב בעקבות מייל שנשלח לתובע מ - UPS (מייל מגב' בשם אביטל); תשלומים לספקים שביצע אח התובע בעקבות פניה של התובע אליו (למשל מייל מיום 21/1/15 ); מייל במסגרתו דרש אח התובע מהתובע להכין טבלת הכנסות והוצאות וצפי עד סוף השנה (מייל 8/12/13); פניות אל אח התובע על מנת שיאשר הזמנות ללקוחות (מייל מיום 24/8/15) ועוד .

כן הציג, התובע , שיקים שהוציאה החברה, עליהם חתום אחיו כמורשה חתימה וכן אישור מבנק הפועלים (בו התנהל חשבונה של החברה) וזאת להוכחת עדותו וטענתו כי הוא לא היה מורשה חתימה:
ש. השיקים היו אצלך?
ת. לא היו אצלי, אלא אצל מנהלת החשבונות.
ש. אבל היית חותם עליהם.
ת. לא אני הייתי חותם עליהם כי לא היתה לי זכות חתימה. היינו עובדים עם רשויות המס והשיקים היו חתומים לרשויות המס וכאשר אחי בא לארץ, הוא הכין אותם ואני לא חתמתי עליהם. מעולם לא חתמתי על שיקים של החברה.
ש. היתה לך זכות חתימה בחשבון הבנק.
ת. לא.
ש. היתה לך הרשאה כללית לחתום על כל מסמך בשם החברה.
ת. היתה לי הרשאה כללית לחתום על מסמכים בשביל מכון התקנים, משרד הבריאות, תפעול העסק. בבנק פועלים ששם היה החשבון לא היתה לי שום הרשאה.
ש. אבל היה לך כרטיס אשראי.
ת. כן, כדי למלא דלק באוטו, דברים של המשרד. לא דברים שאני צריך להגיד לאחי להעביר כסף לספק.
ש. מי העביר כסף לספקים?
ת. אחי.
ש. איך הוא ידע.
ת. תחזור למיילים.
ש. אבל יש רק מייל אחד.
ת. זה המייל והיו הרבה מיילים נוספים כאלה" (מעמ' 3 שורה 28 לפרוטוקול ועד עמ' 4 שורה 17, שם).

כן הציג התובע, לבקשת הנתבע, גם את החלטת דירקטוריון החברה בנוגע למר עזר ערבה, אשר נכנס כשותף בחברה, ביחד עם אח התובע ואשר בסופו של ד בר הוא שחתם על מכתב הפיטורים של התובע.
התובע גם הפנה לתלושי שכרו, אשר גם הם, לטענתו מבססים את עובדת היותו שכיר.

ואשר לדעתנו - לאחר שנתנו דעתינו לכלל חומר הראיות שבתיק (לרבות המסמכים שהוגשו, לאחר ישיבת ההוכחות) וכן לאחר שנתנו דעתנו לעדותו של התובע, להוראות החוק ולפסיקה, נחלקו דעותינו וזאת כמפורט להלן:

ראש ההרכב סברה כי הצדק עם הנתבע ועם טענות בא כוחו וכי הדברים הברורים והחד משמעיים שמסר התובע לחוקר הנתבע, ואשר מהם עולה כי הוא עונה להגדרת בעל שליטה (גם אם בעקיפין) בחברה, לא "התהפכו" ו/או "תוקנו" באמצעות עדותו ו/או באמצעות המיילים שהציג ו/או באמצעות תלושי שכרו,ו/או בשל כך שהוא לא היה מורשה חתימה בבנק ולא בעל מניות בחברה ואף לא מי שחתם על מכתב פיטוריו.
מנגד, השתכנעו, נציגי הציבור, מטענות באת כח התובע ומעדותו של התובע עצמו, וכן מצאו כי המסמכים שהציג (כפי שאלו פורטו לעיל) ביססו את עמדתו ואת טענתו כי הוא לא היה בעל שליטה בחברה וזאת בניגוד לרושם שאולי היה ניתן לקבל למקר א דבריו לחוקר הנתבע.

7. לסיכום

בהתאם לדעת רוב חברי ההרכב (נציגי הציבור - מר אבוקרט ומר אביבי) ובניגוד לדעתה של ראש ההרכב, מתקבלת התביעה ובהתאם נקבע כי על הנתבע לשלם לתובע את דמי האבטלה, בגין תביעתו.

8. הואיל והתובע קיבל ייצוג משפטי מטעם הלשכה לסיוע משפטי - אין צו להוצאות.

9. זכות ערעור, על פסק דין זה, לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ל' בניסן, תשע"ח , (15 באפריל 2018 ), בהעדר הצדדים.

נציג ציבור (עובדים)

יעקבס אורית, שופטת

נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: אסף בוטל
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: