ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בצלאל יצחק פריינד נגד איזוטופ בע"מ :


בפני כבוד הרשם הבכיר נועם רף

מבקש

בצלאל יצחק פריינד

נגד

משיבה

איזוטופ בע"מ

החלטה

בפני בקשת המבקש לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה לחיוב בהוצאות בסכום שלא יפחת מסך של 15,000 בהתאם להוראות תקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: " התקנות").

המבקש הגיש בקשה לסילוק על הסף ולחילופין להפקדת ערובה לחיוב בהוצאות.

ביום 21.3.18 ניתנה החלטה שדוחה את הבקשה לסילוק התביעה כנגדו על הסף.
יחד עם זאת, לאור התייחסות לקונית מטעמה של המשיבה לבקשת המבקש להפקדת ערובה, בהחלטה מיום 21.3.18 ניתנה למשיבה האפשרות למסור תגובה עניינית בסוגיה זו.
המשיבה עשתה כן והמבקש מסר תגובתו לתגובת המשיבה.

תקנה 519( א) לתקנות קובעת:

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע."

כשעסקינן בתובעת שהיא חברה בעירבון מוגבל, כמו בעניינו אנו, קיים הסדר ספציפי במסגרת הוראות סעיף 353 א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") שקובע:

"הוגשה לבית המשפט תביעה על-ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי מניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

ברע"א 4381/17 תועלת לציבור נ' בנק הפועלים בע"מ ( פורסם בנבו, 2.10.2017) נקבע:

"סעיף 353 א לחוק החברות מורה כי חברה בעירבון מוגבל תחויב, כברירת מחדל, להפקיד ערובה להוצאות הנתבע – אלא אם הוכיחה שיש ביכולתה לשלם הוצאות אלה, או שבית המשפט סבר כי " נסיבות העניין אינן מצדיקות" חיוב בערובה. כפי שציינתי לאחרונה ( רע"א 7221/16 הטכניון נ' מילגרום, [פורסם בנבו] פסקה 3 (13.9.2017)), הסטנדרט המחמיר ביחס לחברה בעירבון מוגבל נועד למנוע שימוש פסול באישיותה המשפטית הנפרדת כדי להימנע מתשלום הוצאות לנתבע – ומשקף תפיסה לפיה זכות הגישה לערכאות של חברה, שהיא אישיות משפטית נטולת קיום " טבעי", משמעותית פחות."

ברע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (פורסם בנבו, 23.5.2011) נקבע:

"עוד נפסק כי סוגיית חיובה של חברה-תובעת בהפקדת ערובה נבחנת בשלושה רבדים; ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. שנית, יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג; לבסוף יש לבחון את סיכויי התביעה ובעניין זה הנטל להוכיח שנסיבות העניין מצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה הוא נטל המוטל על כתפי החברה-התובעת, ועל דרך הכלל אין מקום לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין ( עניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת, בפסקה 13 לפסק-הדין)."

לאור המפורט לעיל, "ברירת המחדל" היא שעל חברה שמגישה תביעה להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להוצאות הנתבע, וככל שהחברה טוענת שאין מקום להורות כן, עליה הנטל להוכיח שביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, שנסיבות העניין אינן מצדיקות הפקדת ערובה ושסיכויי ההליך גבוהים ביותר.

ולגופם של דברים, למרות ההזדמנות שניתנה למשיבה להגיב לבקשה באופן נרחב, המשיבה לא עמדה בנטל זה שמוטל לפתחה.

ראשית, תגובת המשיבה אינה נתמכת בתצהיר.

בנוסף, אין בתגובת המשיבה כל התייחסות בנוגע לחוסנה הכלכלי ויכולתה לשאת בהוצאות ההליך, ככל שתביעתה תדחה.

כך גם אין נימוק משכנע בתגובת המשיבה המצדיק סטייה מההלכה שמורה על הפקדת ערובה לחברה בע"מ ואין די בטענה שסיכויי התביעה גבוהים.

בכל הנוגע לסיכויי התביעה, בית המשפט התייחס לאמור בהחלטה מיום 21.3.18. למבקש טענה שהוא אינו חתום כערב וטענות המשיבה מתייחסות, בין היתר, לטענה של הרמת מסך ההתאגדות כנגדו, טענה שבהתאם להלכות בית המשפט עושה בה שימוש במשורה.

לפיכך, דין הבקשה להתקבל.

נוכח סכום התביעה ובהתחשב בכך שמדובר בהליך בסדר דין מהיר, המשיבה תפקיד סך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט.
הסכום יופקד תוך 30 ימים מהיום.

המשיבה תיידע את המבקש על ההפקדה וכתב הגנה יוגש תוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה דבר ההפקדה.

המבקש והנתבעת 1 יגישו כתב הגנה תוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה.

ת.פ 45 ימים מהיום.

ניתנה היום, ג' אייר תשע"ח, 18 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בצלאל יצחק פריינד
נתבע: איזוטופ בע"מ
שופט :
עורכי דין: