ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ארתורו דוד גרינשפון נגד צד ג' :

16
לפני כבוד השופטת מי-טל אל-עד קרביס

התובע

ארתורו דוד גרינשפון
ע"י ב"כ עו"ד דבוש

נגד

הנתבעים

צד ג'
1. אברהם אמסלם
ע"י ב"כ עו"ד פרי
2. מגדל חברה לביטוח בע"מ – נמחקה – 28.11.16
3. קרנית- קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
ע"י ב"כ עו"ד בלגה
נגד

אברהם אמסלם

החלטה

(בבקשת נתבעת 3 למינוי מומחה)

1. בתאריך 10.2.15 כשהתובע רוכב על קורקינט חשמלי הוא התנגש בעוצמה בחלקו האחורי של רכב ונגרמה תאונה (להלן: "התאונה"). מומחה בית המשפט בתחום האורתופדיה קבע כי לתובע נותרו 28% נכות בגין פגיעה בברך ימין, ואילו מומחה בית המשפט בתחום אף-אוזן-גרון קבע כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור של 5%.

2. לפניי בקשתה של נתבעת 3 (להלן: "הנתבעת") למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום הטוקסיקולוגיה. לטענתה, מהמסמכים הרפואיים שנאספו על ידה מתברר כי התובע סובל, לפני התאונה ולמעלה מ – 20 שנים, ממחלת האלכוהוליזם. לדבריה, מאחר שההשלכות הרפואיות והתפקודיות של מחלה זו אינן בידיעתו השיפוטית של בית המשפט, יש למנות מומחה רפואי אשר יקבע את השלכותיה ואת תוחלת חייו של התובע ללא קשר לתאונה. הנתבעת מדגישה כי עסקינן בתיק המתנהל לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "החוק") והתקנות מכוחו, ולא ניתן להוכיח עניין שברפואה אלא על ידי מינוי של מומחה רפואי מטעם בית המשפט. לאור האמור היא מבקשת מינויו של מומחה בתחום זה שיבדוק את תפקודו של התובע ואת תוחלת חייו.

3. התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, טענות הנתבעת מהוות הרחבת חזית ברורה ופסולה משום שאין בכתב הגנתה כל טענה ביחס לאלכוהוליזם. לכן, היה עליה להגיש, לכל הפחות, בקשה לתיקון כתב ההגנה. התובע מוסיף כי כתב התביעה הוגש לבית המשפט בחודש ספטמבר 2016, ותיקו הרפואי היה לנגד עיניה של הנתבעת עוד קודם לכן, ומכאן שיש שיהוי ניכר בבקשתה ויש למנוע ממנו סחבת ועינוי דין.
לגופם של דברים; לטענת התובע, קבלת הבקשה תוביל להצפת בתי המשפט בבקשות מיותרות; הנתבעת לא הסבירה מדוע יש למנות מומחה דווקא בתחום הטוקסיקולוגיה, וצירפה לבקשה מסמכים ישנים שלא רלוונטיים (מרופא משפחה שאינו מומחה בתחום) . התובע מדגיש כי במועד עריכת אותם מסמכים הוא היה רווק, ומצבו שם אינו משקף את מצבו כיום, מאחר שהוא כבר אינו שותה אלכוהול ומתגורר עם בת זוגו ו- 2 בנותיו הקטנות.

4. בתשובתה הנתבעת ציינה כי התובע סובל ממחלת האלכוהוליזם במשך שנים רבות ואין מדובר בעניין של מה בכך. מהתיעוד הרפואי עולה כי הוא עצמו מספר שהוא שותה לעיתים עד כדי אובדן הכרה וטשטוש ראייה, נוטה לאלימות ומסתבך עם הרשויות, וכי ניסה להיגמל ללא הצלחה והופנה לקבוצת גמילה ולפסיכיאטר.

דיון

5. עסקינן בתיק המתנהל לפי הדרך שהתווה החוק, ואין הצדדים רשאים להגיש חוות דעת מטעמם. הדרך היחידה להוכחת נזקי התובע שאינם קשורים לתאונה או להוכחת קיצור תוחלת חייו, היא באמצעות מומחה שימונה על ידי בית המשפט.

תקנה 3 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונת דרכים (מינוי מומחים), תשמ"ז – 1986 קובעת כי לנתבע רשות לבקש את מינויו של מומחה בנושא שלגביו לא התבקש מינוי מומחה על ידי התובע. "[ב]מקום בו מבקש הנתבע להוכיח 'כל נושא רפואי' הנוגע לנפגע, לרבות דרכי שיקומו, הדרך האחת הפתוחה בפניו היא לבקש מינוי מומחה מטעם בית המשפט – ובלבד שלא נתבקש כבר, כאמור, מינוי מומחה באותו נושא" (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 703 (מהדורה רביעית, 2012)) [להלן: " ריבלין]).

6. בדומה לתובע הטוען לצורך במינוי מומחה רפואי, על הנתבע להצביע לפחות על 'ראשית ראיה' לכך שלפחות חלק מהתוצאות הנזקיות אינן קשורות לתאונה (ריבלין, עמ' 706; רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216 (1990) בשינויים המחויבים; רע"א 5670/10 פלוני נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (2010) בפסקה 10). השאלה האם קיימת 'ראשית ראיה' נבחנת בעיקר על יסוד מסמכים רפואיים המלמדים על טיפול רפואי שהתובע קיבל (רע"א 911/03 סעאת נ' סעאת (2003)) ואוסיף או היעדרו מקום שבו נדרש. מכאן, שכאשר ישנה 'ראשית ראיה' לקיומה של נכות נוספת אצל התובע שיש בה כדי להשליך על מצב בריאותו ועל יכולתו לתפקד, רשאי הנתבע לעשות שימוש בבקשה למינוי מומחה כדי להוכיח את טענותיו שברפואה, ואין מקום למנוע ממנו זאת.

7. במקרה דנן צורפו מסמכים שיש בהם להעיד על התמכרות לאלכוהול. המסמכים נושאים בחלקם תאריכים משנים קודמות (2003, 2009), כשהמסמך האחרון הוא משנת 2011 ובו נכתב "סובל מאלכוהוליזם מעל 20 שנה, שותה כעשר בירות ביום. נוטה לאלימות, שובר חפצים, אינו זוכר את כל הארועים, היו סיבוכים עם המשטרה. ניסה להיגמל בצ'ילה אך לא הצליח, ללא ניסיונות גמילה נוספים מאז. מעוניין להיגמל לקראת לידת בתו, מבקש סיוע" (ראו מסמך מיום 25.12.11, נספח לבקשת הנתבעת [הדגשה אינה במקור). אכן, התיעוד אינו עדכני לשנים האחרונות, אך עדיין יש בו כדי להעיד על מצב רפואי קודם, ארוך ומתמשך (מעל ל- 20 שנים) אפילו אם היה זה בעבר. מבלי להביע עמדה או לקבוע מסמרות בדבר, יש לבחון האם מצב מתואר זה יכול שתהיה לו השלכה על שגרת חייו, על תפקודו של התובע ועל תוחלת חייו, ללא קשר לתאונה. ואלו הם עניין לבחינתו ולהערכתו של מומחה רפואי אשר ימונה.

8. בשולי הדברים, טענת הנתבעת אינה בגדר הרחבת חזית, ודי אם אפנה לסעיף 60(ו) לכתב הגנתה וכן לתגובתה לבקשת התובע למינוי מומחים רפואיים בה ציינה במפורש כי טרם סיימה לאסוף את התיעוד הרפואי בעניינו, והיא שומרת על זכותה לעתור למינוי מומחה להוכחות מגבלות שאינן קשורות לתאונה. הגם שאין בבקשה משום הרחבת חזית, היא הוגשה בשיהוי ניכר - שני המומחים האחרים מטעם בית המשפט כבר מונו בחודש יוני 2017, ויש להניח כי במועד זה התיעוד הרפואי המלא היה כבר לפני הנתבעת והיא לא מצאה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה. בשל העיכוב בהמשך ניהול ההליך, הנתבעת תחויב בהוצאות התובע.

9. הבקשה למינוי מומחה בתחום הטוקסיקולוגיה, מתקבלת.

כתב מינוי יצא בנפרד.

הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסכום של 1,500 ₪.

המזכירות תודיע לב"כ הצדדים על ההחלטה.
ניתנה היום, ג' אייר תשע"ח, 18 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ארתורו דוד גרינשפון
נתבע: צד ג'
שופט :
עורכי דין: