ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חסן חריב נגד אלחאן סעדי :

בפני כבוד ה שופטת סימי פלג קימלוב

תובעים

חסן חריב

נגד

נתבעים

1.אלחאן סעדי
2.בנק לאומי בע"מ

פסק דין

לפני תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעים על סך של 33,400 ₪. כתב התביעה הוגש בתחילה כנגד הנתבעת 1 בלבד ולאחר מכן תוקן כתב התביעה והוסף הנתבע 2.
על פי כתב התביעה טוען התובע כי הושפל על ידי הנתבעת 1 אשר עובדת אצל הנתבעת 2.
התובע טוען בכתב התביעה כי הנתבעת 1 העליבה והשפילה אותו ואת אחיו מול ציבור הלקוחות בבנק וצעקה עליהם בקול רם וגרשה אותם מהבנק לאחר שהתחצפה ופגעה בהם מול כל האנשים בסניף הבנק. לטענת התובע, הוא ואחיו הגיעו לסניף הבנק שבו חשבון הבנק של אחיו, וביקשו לברר פרטים לגבי הלוואה שלקח האח. לטענת התובע לא קיבלו מענה ותוך כדי השיחה עם פקיד הבנק שטיפל בהם הגיעה הנתבעת 1, "הכניסה עצמה" לדבריו לשיחה. לאחר מכן טוען התובע הגיע מנהל הבנק אשר לטענתו ראה חלק מהאירוע וביקש ממנו להתעלם. לטענת התובע ביקש שהנתבעת 1 תתנצל על מה שעשתה.

ביום 28.2.17 הוגש כתב הגנה על ידי הנתבעת 1 ובו טענה כי היא משמשת כעובדת בסניף הבנק מזה כ – 12 שנים ומשמשת כיום כמנהלת מגזר בסניף שפרעם של הבנק. לטענת הנתבעת 1 ביום 16.1.17 הגיע התובע בלווית אחיו המנהל חש בון בסניף הנתבעת 2 ופנה אל פקיד הבנק וזאת על מנת לברר בקשר להלוואה אשר הועמדה בחשבון אחיו של התובע שנה עובר לאירוע ובין היתר ביקש לוח סילוקין של ההלוואה כאמור. פקיד הבנק סיפק לתובע ואחיו פרטים שונים שנתבקשו על ההלוואה ובכל הנוגע ללוח הסילוקין הוסבר לתובע ולאחיו כי לוח סילוקין נמסר לאחיו במעמד העמדת ההלוואה בחשבון וכי ככל שמבוקש שחזור לוח הסילוקין, הרי שזה אינו ניתן להפקה מידית בסניף וזה יופק וישלח על ידי הבנק לביתו של התובע בתוך מספר ימים. התובע לא השלים עם תשובת פקיד הבנק והחל להרים את קולו על פקיד הבנק וזאת בנוכחות כל האנשים אשר נמצאו אותה עת בסניף תוך שאחיו מנסה להרגיעו. למשמע ההמולה, יצאה הנתבעת 1 לטענתה ממשרדה על מנת לברר את פשר ומהות הצעקות ובעודה מנסה לברר את פשר הצעקות הרמות, המשיך התובע להרים את קולו בין היתר גם על הנתבעת 1 ולהתנהג בצורה מבזה ומשפילה. הנתבעת 1 טוענת כי לאורך כל האירוע המתואר נהגה באיפוק וביקשה מהתובע להנמיך את קולו וכן מכחישה שנאמר על ידה לתובע את הדברים המיוחסים לה על ידי התובע.
הנתבעת 1 טוענת עוד כי מאחר והתובע אינו לקוח הבנק הרי שאין הנתבעת מחויבת לספק לו כל מידע.

ביום 16.8.17 הוגש כתב תביעה מתוקן על ידי התובע ובו חזר על טענותיו כפי שנטענו בכתב התביעה המקורי.
הנתבעים הגישו כתב הגנה מתוקן ובו חזרו אף הם על הטענות שנטענו על ידי הנתבעת 1 והוסיפו כי כל משך האירוע אחי התובע ניסה להרגיעו ולגרום לו לחדול מצעקותיו ואף טען בפניו כי התנהגותו אינה הולמת, אך ללא הועיל. עוד ציינו הנתבעים כי ביום 30.1.17 פנה התובע ללשכת פניות הציבור של הבנק במכתב תלונה וביום 2.2.17 קיבל מענה הו הופרכו טענותיו.

ביום 6.2.18 התקיים דיון במעמד הצדדים.
התובע חזר על טענותיו וטען כי האמור בכתב ההגנה אינו נכון וכי הנתבעת 1 גרשה אותם מסניף הבנק באותו מעמד וכך סיפר בעדותו בבית המשפט –
"לשאלת בית המשפט – אני באתי עם אחי, לברר בשבילו. הוא קצת יש לו בעיה בשפה בעברית, הוא לקח הלוואה ורצה לברר כמה דברים, הוא אל הבין על מה הוא לקח ורצינו לבדוק כמה ריביות ועמלות הוא משלם ואני רציתי להעביר לו מהחשבון בנק שלי, אין לי חשבון בנק שם. אנחנו יודעים שלוח סילוקין לא ניתן לקבל במקום זה לא נכון שצעקתי, אפילו לא היה ויכוח ביני לבין הפקיד, אולי הרמתי את הקול קצת לאחר שהתחיל האירוע".
בהמשך אמר התובע את הדברים הבאים:
"לפני חודש אח שלי היה בבנק, הזהרתי אותו לא לדבר איתה עד לדיון, כי היא דיברה על האירוע ואמרה בוא נסגור את זה וקרצה לו פעמיים בעיניים ורצתה למשוך אותו ואני הזהרתי אותו. הגיע מנהל הבנק ודיבר איתי אני ביקשתי רק דבר אחד איך שהעליבה ואיך שהתנהגה, ביקשתי שתבקש סליחה. זה מה שרציתי, מנהל הבנק אומר לי אתה יודע איך זה הולך אצלנו במגזר ובחורה, אמרתי לו שאני מגיע פעם ראשונה לבנק ומקבל יחס כזה וזה לא בסדר".

אחיו של התובע מר מחמוד חריב העיד מטעמו וסיפר את הדברים הבאים:
"אני זוכר את כל האירוע, ניסינו אני יודע לדבר אבל לא יודע לקרוא ולכתוב טוב, ראיתי שכל הזמן אני במינוסים, אמרתי אתייעץ, הזמנתי את אחי איתי לברר מה קורה, ישבנו עם הפקיד בשם נסיב, ניסינו לדעת מה אני משלם. היתה עוברת מאחורי הפקיד הנתבעת והנכיסה את עצמה ישר בשיחה עם עצבים אפילו לא ניגשנו אליה, ישר עברה והיתה מאד עצבנית, התחילה לזרוק מילים, תקחו את החשבונות שלכם ותלכו מפה. אח שלי בכלל בא לראות מה קורה איתי בחשבון, אני מאד נפגעתי, שבועיים הייתי בדיכאון, הוא בא לעזור לי והיא התחילה לזרוק, אני עד היום נכנס לבנק, לא מרגיש טוב. אני מאד ממהר לצאת. היא התחילה לצעוק קודם, היא הכניסה עצמה לשיחה בשיטה בכלל לא בסדר, היא סגנית מנהל, היא צעקה קודם, אמרה תקחו את החשבונות שלכם ותלכו. קרה איתי עוד אירוע אחרי זה, כשדחינו את המשפט הייתי מאושפז, חזרתי מבית החולים, הלכתי ופניתי לבנק ואז במקרה הגעתי אליה, היא היתה פנויה, כשישבתי איתה, היא פתחה לי את האירוע הזה ואמרה לי אתה התלוננת עלי וניסתה למשוך אותי וקרצה פעמיים בעין ואני פחדתי מאד, אני נשוי ולא רוצה ליפול בדברים כזה. אני רוצה לסיים את החובות ולצאת מהבנק. נכנסנו למנהל הבנק וביקשנו צילום והוא אמר בחורה, אח שלי ביקש שתתנצל מול כולם והוא ניסה להחליק את הכל ובקושי נתן פרטים שלה. אני מפחד, אני רוצה לצאת".

הנתבעת 1 העידה אף היא וסיפרה כי היא עובדת בבנק יותר מ- 12 שנים בתפקיד בכיר כמנהלת מגזר בסניף ומעולם לא היתה כנגדה כל תלונה. לגופו של עניין טענה הנתבעת 1 כי במסגרת תפקידה היא עוברת בין הפקידים וכאשר שמעה שמשהו לא הולך ויש קול רם וצעקות הייתה חייבת להתערב. לדברי הנתבעת 1 לא העליבה ולא גרשה את התובע ואחיו מהבנק. עוד טענה הנתבעת 1 כי התובע ישר החל להתפרץ בצעקות.

המשך הדיון נדחה לצורך שמיעת עדותו של פקיד הבנק מר נסיב חורי.
ביום 17.4.18 התקיים דיון במעמד הצדדים.
מטעם הנתבע 2 העיד מר נסיב חורי.
העד סיפר בעדותו כי הוא בנקאי שעבר לפני כשנה בסניף הנתבע 2. עוד סיפר העד כי באחד הימים הגיע התובע עם אחיו שהוא בעל החשבון בסניף וישבו אצלו בעמדה במטרה לברר פרטים לגבי הלוואה שהועמדה שנה קודם לכן. לדברי העד התובע ואחיו ביקשו לוח סילוקין, מסמך שלא ניתן היה להנפיק מיד אלא רק כעבור מספר ימים. עוד סיפר התובע את הדברים הבאים:
"התובע התחיל לצעוק ולהרים את הקול על זה שהתשובה לא מספקת, למרות שבמהלך העבודה הלוח מודפס ביחד עם המסמכים, אני מאמין שזה הומצא ללקוח ברגע שקיבל את ההלוואה. התובע התחיל לצעוק ולהרים את הקול על זה שהתשובה לא מקובלת וצריך להנפיק באופן מיידי והתלונן על הריבית שהוא טען שהיא גבוהה והנתבעת 1 שהיא מורשית חתימה בסניף, מטבע תפקידה היא שמעה את הצעקות, היא יושבת בדיוק מולי, היא באה לברר מה הולך הם ביקשו שלא תתערב, התובע ביקש ממנה לזוז הצידה ושהוא לא מוכן לדבר איתה. היא ניסתה לעזור. היא אמרה שאלה המסמכים שאנו צריכים להזמין ושזה לא נמצא ואז גם התשובה שלה לא היתה מקובלת. זה הסתיים אחרי צעקות מצד התובע, היא שמרה על שקט, היא ניסתה למצוא דרכים אחרות לעזור. לשאלת בית המשפט, אם שמעת שהיא העליבה או השפילה את התובע, אני משיב שלא. לא לתובע וגם לא לאחיו. לשאלת בית המשפט האם שמעת את הנתבעת 1 אומרת "תקחו את החשבונות שלכם ותלכו מפה" אני משיב שבכלל לא".

התובע בסיכום הדברים טען כי הנתבעת אינה משמשת בתפקיד של סגנית מנהל וכי בדק את זה ושאל אנשים אחרים. לשאלת בית המשפט השיב לא כעס על כך שלא ניתן לקבל מסמכים מיידית וכי הוא יודע זאת וכי ביקש שיבדקו את העמלות ולא נתנו לו תשובה מדויקת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות וכן שמעתי טענות הצדדים והעדים שהעידו בפני, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.
הכלל הבסיסי במשפט הינו המוציא מחברו עליו הראיה –

"אמר רבי שמואל בר נחמני: מניין להמוציא מחבירו עליו הראיה? שנאמר " מי בעל דברים יגש אליהם" - יגיש ראיה אליהם" (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מו, עמ' ב).

כלומר, מי שטוען לזכות עליו הנטל לשכנע את בית המשפט שהזכות מגיעה לו.
שוכנעתי שהתובע לא הוכיח תביעתו. אציין כי שני הצדדים בחרו להביא עדים שיש להם נגיעה באופן ישיר לתביעה שבפני ולא עדים ניטרליים או עדים שהיו עדים לאירוע הנטען .
מעדותו של התובע והן בכתבי הטענות טען כי הנתבעת 1 השפילה אותו וצעקה עליו ואולם לא פורט מה מהות ההשפלה ומהם הדברים שנאמרו מלבד העובדה שלטענתו אמרה לו "קחו את החשבונות שלכם ותלכו מפה" והתערבה מקום שלא היתה צריכה לעשות כן לעיני לקוחות הבנק וצעקה עליו .

אציין כי התובע מכחיש מכל וכל את העובדה שהשיחה עם בנקאי הבנק מר נסיב חורי הסלימה והוא החל לצעוק ולהתנהג בצורה שאינה ראויה. מנגד העיד מר חורי ותאר את הדברים בצורה שונה ביותר ואני מעדיפה את עדותו על פני עדותו של התובע. כמו כן אני מעדיפה את עדותה של הנתבעת 1 על פני עדותו של התובע. גרסתו של התובע לפיה הוא מכחיש כי הרים את קולו והתנהג בצורה שאינה ראויה וכי לא היה כל ויכוח, איננה מתיישבת עם השתלשלות האירועים, שכן לו הדברים היו כפי שמתאר אותם התובע, מדוע אם כן היה צורך בהתערבותה של הנתבעת 1?
אינני מקבלת את טענתו של התובע כי הנתבעת 1 לא היתה רשאית להתערב בשיחה בינו לבין מר נסיב חורי. הנתבעת משמשת כסגנית מנהל סניף הבנק ומתוקף תפקידה היא מפקחת על כל המתרחש או מתנהל בסניף הבנק . לטענתה, כאשר שמעה את הצעקות של התובע, פנתה לבנקאי על מנת לברר מה פשר הצעקות ואני סבורה כי חובתה של הנתבעת 1 היתה להתערב בשיחה זו כל אימת שהדברים הסלימו ויצאו מכלל שליטה של שיחה רגועה. אינני מקבלת כאמור את הטענה כי היתה שיחה נינוחה עם בנקאי הבנק מר חורי וזאת כיוון שגם התובע עצמו ציין בעדותו כי לא היה שבע רצון מהטיפול שניתן לו על ידי מר חורי וניתן להאמין כי ביטא את חוסר שביעות רצונו.

אציין, כי אמנם אחיו של התובע חיזק את דבריו וחזר על אותם דברים אך כאמור אני מעדיפה את עדותה של הנתבעת 1 והעד מטעם הנתבעת 2 לעניין זה וזאת נוכח העובדה שכאמור אני סבורה כי גרסתו של התובע אינה כנה. גם אם ביקשה הנתבעת 1 או מי מהנתבעת 2 מהתובע לצאת את סניף הבנק שאם לא כן יתלוננו למשטרה הרי שנוכח ההמולה שהתחילה במקום הרי שפעולה זו מצידה היתה על מנת להרגיע את הרוחות ולא עולה לכדי השפלה . אציין, כי אחיו של התובע סי פר על אירוע נוסף אשר איננו קשור לאירוע מושא כתב התביעה ואירע לכאורה לאחר הדיון האחרון. אינני סבורה כי יש מקום להידרש לאירוע זה והתרשמתי כי סופר רק על מנת להלבין פניה של הנתבעת 1 .

נוכח האמור, אינני סבורה כי הנתבעת 1 גרשה את התובע ואחיו מסניף הבנק כמתואר על ידי התובע. גם אם הדברים המיוחסים לה נאמרו (וכאמור אינני סבורה שנאמרו) הרי שאינם עולים לכדי לשון הרע ולא נועדו על מנת לגרום להשפלה או בוז או לעג של התובע . העובדה שהתובע נעלב קשות מאופן ההתנהלות של הנתבעת 1 שעה ש"התערבה" לדבריו, מקום שלא היתה רשאית לעשות כן וכעסה עליו עדיין איננה מעידה על כך שהנתבעת 1 ביקשה להשפילו ולהעליבו לעיני רבים.
לאור האמור, אני דוחה את התביעה ומטילה על התובע תשלום הוצאות לכל אחד מהנתבעים בסך של 250 ₪ שישולמו תוך 30 יום ממתן פסק הדין, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ד' אייר תשע"ח, 19 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חסן חריב
נתבע: אלחאן סעדי
שופט :
עורכי דין: