ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זיו חי נגד פסק דין :

התובע

זיו חי

נגד

הנתבעים
.1 אבנר אדרי
.2 יניב ליאור

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבעים ע"ס 30,000 ₪.

2. בתחילת הסיכומים שהוגשו ע"י התובע הוא ביקש להסיר את הנתבע 2 מתביעתו.
לאור בקשת התובע, אני מורה על דחיית התביעה כנגד נתבע מס' 2 ללא חיוב בהוצאות.

3. בישיבת ביהמ"ש מיום 29/3/17, ולאחר מסירת עדותו הראשית של התובע, הוא השיב לשאלת ביהמ"ש במה הוא עוסק ומסר כי הוא סטודנט למשפטים שנה שלישית.

4. הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") הינו צלם במקצועו ובעל עסק לצילום הנקרא "הגלריה סטודיו לצילום" הנמצא בחיפה ובמסגרת עסקו הוא מעסיק אנשים נוספים בעסקו במלאכת הצילום (כ מו נתבע 2) ובכל עת רלוונטית לתובענה זו הוא העסיק גרפיקאית בשם ילנה בונדרנקו (להלן: "ילנה").
הנתבע, במסגרת עבודתו, הוא נותן ללקוחותיו שירותי צילום הכוללים, בין היתר, הסרטת וידאו, צילומי תמונות סטילס, צילומי נוף ותיעוד אירועי חתונות.

5. התובע ואשתו קבעו את יום נישואיהם ליום 15/6/15 ולצורך תיעוד אירוע חתונתם הם פנו לנתבע ושכרו את שירותיו תמורת 7,500 ₪, וביום 17/4/15 נחתמה בין התובע לבין הנתבע הזמנה מס' 0018 (להלן: "ההסכם"). השירותים שהוזמנו ע"י התובע מהנתבע פורטו בהסכם.

טענות התובע:

6. התובע טען כי השירותים שהוזמנו מהנתבע נקבעו בהתחשב בעובדה כי הזוג הינו בעל אורח חיים דתי-חרדי ומעוניין לקיים אירוע חתונה בהפרדה מלאה – ישיבה וריקודים של נשים וגברים בנפרד, ולפיכך הם ביקשו כי כל שירותי התיעוד יהיו פעמיים – הן הסרטת הוידאו והן צילומי התמונות (לאזור הגברים ולאזור הנשים בנפרד).

7. התובע טען בתביעתו כי לקראת עריכת ההסכם התקיימו פגישות, פגישה אחת עם אשת התובע והוריה בסטודיו עם נתבע 2, ופגישה נוספת של התובע ואשתו בסטודיו בה הוצגו בפני התובע ואשתו אלבומים מצולמים וערוכים של זוגות קודמים שעבדו עם הנתבעים על מנת לקבל אינדיקציה על אופי ואיכות העבודה וכי באלבומים המוצגים היו תמונות מאוחדות של הזוגות וגם כאלה שאוחדו לאחר צילום בכמה סגנונות גרפיקה מיוחדים.

8. התובע ואשתו הבהירו באותה פגישה כי על פי אורח חייהם של הזוג, הם לא נפגשים זה עם זו כשבוע לפני החתונה ולכן את "צילומי הנוף" יש לקיים בנפרד, אך יש לתכנן מראש את הצילומים באופן שיהיה ניתן לאחד את התמונות בעריכה ראויה, ונטען כי הנתבעים הבינו והביעו הסכמה לצלם את בני הזוג בימים נפרדים ולתכנן את מקומי הצילומים שיהיו זהים בדיוק ובאותן שעות פחות או יותר (כך שגם סגנון אור השמש יהיה דומה).

9. ביום 17/4/15 התקיימה פגישה נוספת בין הצדדים בסופה נחתם ההסכם.
התובע טען כי במהלך אותה פגישה הובהר היטב שוב:

א. הצורך בשני צלמי סטילס ועדיפות שבצד הנשים באירוע תהיה צלמת (כפי שאכן היה).
ב. הצורך בשני צלמי וידאו שיכסו את שני חלקי האירוע.
ג. צילומי הנוף, שהחתן והכלה יצטלמו בנפרד באותם המקומות ותבוצע עריכה מלאה של אלבום צילומי נוף, אלבום אירוע ושני אלבומים נפרדים להורים משני הצדדים.

10. נטען כי לגבי עריכת האלבומים, הובהר כי התמונות ייערכו עד לשביעות רצונם המלאה של התובע ואשתו ואישורם את האלבומים ולאחר מכן יודפסו באותם "אלבומים דיגיטלים".

11. במעמד החתימה על ההסכם, התובע שילם לנתבע 1,000 ₪ וסוכם שהיתרה תשולם לאחר האירוע.
(התובע הגיש קבלה ע"ס 1,000 ₪ מיום 17/4/15 וקבלה נוספת ע"ס 6,300 ₪ מיום 21/6/15).

הפרות ההסכם ע"י הנתבע כטענת התובע :

12. כתב התביעה כלל פרק שלם אש תיאר את ההפרות בביצוע ההסכם שנעשה ע"י הנתבע, אשר יפורטו להלן בקצרה.
13. צילומי הוידאו:

בחתונה הופיעו הצלמים עם מצלמת וידאו אחת לצילום מתמשך ומצלמה שניה שמצלמת קטעים קטנים לצורך אפקטים ומיקוד נקודתי (מצלמת dslr) ולכן במהלך החתונה לא היו מצלמות שכיסו את שני החלקים.
סרט הוידאו שסופק לא חיפה על העדר חלקים נכבדים מתיעוד החתונה וזאת ערב העובדה שהתובע ואשתו הכינו את הנתבע לאופי החתונה ולעובדה ששילמו עבור תיעוד וידאו על ידי 2 מצלמות על מנת לכסות את שני חלקי האירוע במקביל.

14. צילומי הסטילס באירוע:

התובע הודה בתביעתו כי בחלק זה הם הכי פחות ניזוקו בו ומה שכן תועד היה מקצועי, אך גישתם הרשלנית של הנתבעים התבטאה גם פה, בהעדר איסטרטיגיה ברורה וחלוקת תפקידים בין הצלמים התיעוד לקה בחסר ב, רב האורחים שהוזמנו לחתונה לא תועדו, כמעט ואין צילומי שולחנות החתונה של האורחים, אף במהלך החופה אין כמעט תמונות של האורחים הנוכחים מסביב. כלל המשפחות לא הוזמנו לתמונות משותפות ורק אלו שטרחו הגיעו וביקשו, זכו לעשרות תמונות.
הצלמים "קיפלו" את ציודם כשעה לפני המוסכם בחוזה (המועד המוסכם בשעה 1:00 בבוקר) למרות שזהו פרק זמן בו הם יכולים לבצע תמונות משפחתיות.

15. עריכת האלבומים והדפסתם:

נטען שאלו לא נערכו כראוי וכפי שסוכם וכי במשך 4 חודשים שכללו עשרות שעות של עמל מצד התובע ואשתו, עשרות רבות של טלפונים לנתבעים ולגרפיקאית מטעמם, של תחנונים, הפצרות, עשרות הבטחות ועשרות אכזבות של אי עמידה בתנאים וכתוצאה מכך לא התקבל אף אלבום, לא לזוג ולא למשפחותיהם.
נטען כי נבחרו 140 תמונות נוף חציין של החתן וחציין של הכלה והגרפיקאית נתבקשה לערוך את האלבום והסקיצה של האלבום היתה מנוגדת למוסכם והיא כללה תמונות נפרדות ויותר מאוחר נשלחו 7 תמונות שרק באחת מהן יש ניסיון לאחד בין הזוג תחת אותו נוף.
התקיימה פגישה בסטודיו וסוכם על עיצוב מחדש, אולם כעבור זמן נשלחו לתובע מס' תמונות לאחר שהגרפיקאית הסבירה שהצילום לא תוכנן באופן שראוי לאחד ולא צולמו באותם נופים.
ביום 17/12/15 סופק אלבום עם תמונות מאוחדות, אולם התברר שהוא כולל תמונות חוזרות.
התובע ואשתו השקיעו עשרות שעות לאיתור תמונות וערכו מסמך מאד מסודר המפרט אילו תמונות להוריד באלבום ואיזה לשבץ כדי למנוע כפילויות, וזאת מאחר והיתה בהם צפייה נחושה לעשות הכל בשביל יותר תירוצים והם נענו ע"י הגרפיקאית באופן לא מכובד.

התובע ציין כי בכל ההתנהלות סביב עריכת אלבום הנוף והסאגה עם עיצובו, לא הודע להם אפילו פעם אחת לסיים ולהדפיס להם לפחות את אלבומי האירוע (שלושה אלבומים לזוג ולשתי המשפחות).

מעדות התובע:

16. התובע העיד כי בעת עריכת ההסכם, סוכם בעל פה שהאלבומים יעוצבו עד שהם יאשרו אותם לשביעות רצונם, וכי הדבר לא הגיע אף למתחם הסבירות, לא לדבר על שביעות רצון.

17. יש לתובע הצעה לביצוע האלבומים מטעם בעל סטודיו אחר תמורת 6,500 ₪.

18. התובע תבע בתביעתו 6,000 ₪ על מנת להוציא את האלבומים בדפוס ובגרפיקה, ופיצוי בסך 8,000 ₪ בגין סרטי הוידאו החסרים ועוד 3,000 ₪ בגין כך שישנם אורחים שהגיעו לאירוע ולא רואים אותם והיתרה עד לסך 30,000 ₪ בגין הצער ועל כך שהיו צריכים להתחתן ולקבל תיעוד מהיום הכי מרגש בחייהם.

19. במהלך הדיונים, התובע אף הגיש קלטות ותמלול לשיחות שהתנהלו בינם לבין הגרפיקאית.

20. במהלך הדיון שהתקיים ביום 29/3/17, הנתבע הגיע לדיון עם האלבומים והוא הציע אותם לתובע וטען כי הם מוכנים ונמצאים אצלו מזה שנה וחודשיים ואף אחד מטעם התובע לא הגיע לקבלם. התובע סירב לקבל את האלבומים ו טען כי מדובר בהצגה שנעשתה רק לצורך המשפט וכי הם לא אישרו לנתבע להדפיס את האלבומים.

21. הדיון נדחה למועד אחר על מנת לאפשר לנתבע לקבל את הקלטת והתמליל ולהגיב להם.

22. בתגובה לתגובת הנתבע לקלטת, התובע הגיש קלטת נוספת ללא תמלול.

טענות הנתבע:

23. גרסת הנתבע צוינה בכתב ההגנה ובעדותו דיון מיום 9/7/17.
בדיון הנ"ל הנתבע העיד כדלקמן (עמ' 5 לפרוטוקול שורה 23 ועד עמ' 6 לפרוטוקול דורה 22):

"בדיון הקודם כבר אמרתי שבלתי אפשרי לרצות את התובעים מהסיבה הפשוטה שכל מה שעשינו הפך להיות לא טוב והם רוצים את הסגנון השני. אני מבקש לציין שיש רק אלבום אחד שטעון אישורם של בני הזוג שזה אלבום מעוצב ויתר האלבומים הם אלבומי משפחות ואירוע, מדובר באסופה של תמונות שנבחרו בידי התובעים ואנחנו מכניסים אותם לתבניות ומעבירים אותם לבני הזוג. הם בחרו תמונות, האלבומים מודפסים, שניים של ההורים ואחד של האירוע. מבחינתנו שלושת האלבומים מוכנים מזמן שנה ואף יותר. אף אחד לא הגיע לאסוף אותם מהסטודיו. הייתה לי שיחה עם התובע בחודש ינואר ואמרתי לו שהאלבומים מוכנים והודעתי להם לבוא לקחת והם לא הגיעו. בדיון הקודם האלבומים היו איתי והצעתי להם לקחת אותם והם לא הסכימו לקבל אותם. נשאר לי לספק להם אלבום מעוצב וזה עיקר המחלוקת בינינו. לעניין האלבום המעוצב, יש תמונות שנבחרו על ידי התובעים, הגרפיקאית עיצבה מס' פעמים אלבום מלא בסה"כ 62 דפים, אלבום אחד הוא עד 30 דפים, עשינו כבר 2 אלבומים אחרי פגישה שקיימנו בסטודיו ובכל זאת לא השביע את רצונם. ההסכם היה על אלבום אופנה, עיצוב נקי זה מה שהם ראו בסטודיו, בשלב מסוים הם ביקשו סגנון עתיק של קלף, פנינים ותחרה שזה לא קיים אצלנו, אני מפנה למייל בתאריך 20.11.2015.
לגבי האלבום המעוצב לא הגענו להסכמה מאחר והרגשתי שאין שום סיכוי להגיע לשום הסכמה, הייתי יכול להמשיך לעצב ולא להגיע להסכם. כל חומר הגלם נמצא אצל התובעים ויכולים אם רוצים בכך לגשת לכל גרפיקאי אחר ולערוך את האלבום. בגין כל האירוע קיבלתי 7,500 ₪, ואני משלם לגרפיקאית 600 ₪ ועשתה לי 2 אלבומים בעלות של 1200 ₪. סרט הוידאו סופק לתובע מזמן.
מה שאני מבין שאין לו בעיה לגבי מה שקיבל, היו באירוע 2 מצלמות וידיאו אחת מהן מצלמת וידיאו על חצובה ואחת מצלמה DSLR . יש לציין עד שלא נתגלתה המחלוקת על האלבום לא הייתה טענה על סרטי הוידיאו, קיבלו סרט וידיאו 1 עם שלושה עותקים. שני הצלמים היו גם אצל הנשים וגם אצל הגברים כל הזמן, הצלמים זזים ממקום למקום ולא נמצאים סטטי באותו מקום. ישנה עוד טענה שלא תועדו אורחים שנכחו באירוע, הסברנו להם בצורה הברורה ביותר שאנחנו לא עוברים מיוזמתנו משולחן לשולחן ומצלמים את כל הנוכחים אלא אם הזוג מבקש מאיתנו להתלוות לשולחנות אז אנחנו עושים את זה, אם אין בקשת הזוג אנחנו מבצעים צילומים ברחבה. בהסכם לא היו הסכמות מפורשות לגבי זה. אני עדיין חייב להם אלבום מעוצב, עותק 1, זה הדבר היחיד שעוד לא הושלם. שלושת האלבומים נמצאים אצלי והם יכולים לבוא לקחת אותם.
כל חומר הגלם נמצא אצלם והם יכולים לפנות לכל גרפיקאי והוא יערוך להם אלבום מעוצב ויקח להם שבועיים בעלות של 600-800 ₪.
יש לציין שהגרפיקאית שתעיד עיצבה כ-500 אלבומים בשלוש שנים האחרונות, ואף פעם לא נתקלתי בתגובות כמו שהיא קיבלה."

24. מטעם הנתבע העידה הגרפיקאית גב' ילנה.
גב' ילנה העידה בעדותה הראשית כדלקמן (עמ' 8 לפרוטוקול החל משורה 5 ועד עמ' 9 שורה 20):

"באתי מהצד של הנתבעים, אני מעצבת גלריה מפתיחת הסטודיו כ-3 שנים, אני חייבת לציין שאני מעצבת יחידה בסטודיו, אני מעצבת עבור עוד סטודיו אחרים, אני בתחום 9 שנים. עיצבתי מאות אלבומים שמתוכם יש זוגות דתיים וחרדים, אני מציינת את זה כי אנחנו יודעים שהזוגות מצטלמים בנפרד. אני הכרתי את התובעים אישית ב-02.12.2015 כאשר נפגשנו בסטודיו.נשלחה הודעה של הגרסה הראשונה של האלבום שכוללת 25 דפים כנהוג. מתוך התמונות האלו לא אושר אפילו דף . יצרנו קשר עם התובעת, כעבור שבוע וקצת ביום 20.11.2015 היא שלחה לי בווטאפס שהם אוהבים יותר סגנון עתיק של קלף פנינה ותחרה. היא ביקשה שלא כל הדפים יהיו ככה, אלא מס' מסוים של דפים. היא התייחסה לתמונות ששלחתי בארבעה דפים של התייחסות של האלבום שנשלח. מדובר באלבום רחב וצר, אז לא ניתן לקיים את כל ההוראות שלה, אי אפשר לפרוס את התמונה מבלי לחתוך את הגוף.נפגשנו ב24.11.2015 אחרי שקיבלתי הוראה מאבנר לעשות 7 דפים דוגמא לסגנון שהתובעת ביקשה או קרוב לזה, לפי אישור של אבנר עשיתי 7 דפים ושלחתי לתובעת ואף דף לא אושר. ב02.12.2015 בדר"כ אנחנו לא נפגשים עם הזוגות, בגלל המצב שהיה אבנר ביקש שניפגש, הגעתי לחיפה על מנת להיפגש איתם.ישבנו בסטודיו והראיתי להם את הדוגמא שהם סגרו לפי חוזה ואז סיכמנו שנעשה לפי מה שיש בסטודיו.ב16.12.2015 עשיתי עוד 4 דפים שלחתי לו, קיבלתי תגובה ממנו שארבעת התמונות לגמרי בכיוון.מצד אחר הוא מבקש ממני לבצע תיקונים שאינם ברורים.חלק מהדרישות שלו אין מצב שאני יכולה ליישם גם מקצועית וגם חוקית.ב16.12.2015 עזבתי את כל 4 דפים וסגרנו שאני סוגרת את האלבום הראשון המעוצב שהוא סגור ואני לא אשתמש בו. עיצבתי אלבום חדש שכולל 26 דפים לפי עיצוב שסוכם בפגישה ושלחתי להם.קיבלתי את התיקונים שלהם, שרוב התיקונים שהתמונות מוכפלות. הזוג בחר את התמונות, הם מופיעות ברצף כי הם צולמו ברצף.יש סיכוי שכמה תמונות בודדות היו מוכפלות אבל לא לפי הרשימה של בני הזוג.ב25.12.2016 קיבלתי תיקון של 2 דפים, ומתוך 26 דפים הם אישרו רק 5. מדובר על 62 דפים שמתוכם הוא שלח לי רק 5.ראיתי שאני מקבלת רק הוראות ותיקונים, שוחחתי עם זיו והוא אמר לי ש80% מהאלבום נראה מצוין ולאחר מכן קיבלתי עוד תיקונים ואמר לי שאם לא אבצע את התיקונים הוא יפנה לבית משפט.כמו שאנחנו יודעים הזוג הצטלם בנפרד, בפגישה הוא ביקש שנסדר את התמונות כאילו הם הצטלמו ביחד. הצלם עשה את העבודה שלו וצילם אותם באותו מקום ובאותה שעה, עשינו מאמצים די רבים על מנת לשלב את זה. הוא עדיין טען שזה נראה מלאכותי.זה שעות של עבודה, יכול להיות שהזוג לא יודע. הם ביקשו המון דוגמאות שלא נמצאות במאגר. התגובה האחרונה שלו הייתה שהוא יפנה לבית משפט, לא הייתה התקדמות ושום הרגשה שהוא רוצה להתקדם. אחרי זה הרמתי טלפון לאבנר ועדכנתי את המצב בכל מה שקורה, ואז היה נתק."

25. גב' ילנה העידה בחקירתה הנגדית כדלקמן (עמ' 9 לפרוטוקול שורה 23 עד עמ' 10 שורה 12):

"אני מאשרת שאתם קיבלתם ממני שני אלבומים שלמים ושתי סקיצות של תמונות בודדות. אני העברתי 62 דפים. את האלבום לא אישרתם. אני לא מסכימה עם מה שנכתב בכתב ההגנה, לא מדובר בהתרשמות אלא שלחתי אלבום להגהה ולאישור.אני לא אומרת שהנתבע משקר. יש זוגות שאסור לאחד אותם רק לאחר חדר ייחוד. עשיתי לזוגות דתיים ואסור לחבר ולאחד בין זוגות. באלבום ה1 אין שום תמונה שהם ביחד.אני קיבלתי עבודה של זוג דתי שמצולמים בנפרד ולא קיבלתי הוראה אישית שלהם לחבר.קיבלתי חומר של זוג דתי לפי מה שנהוג לא חיברתי ביחד. עדיין זה לא אומר שלא צריך לאשר אף דף. נפגשנו בסטודיו והבנתי את הכוונות של הזוג ואז עשינו גרסה 2. אני התכתבתי איתך אישית, אבל אי אפשר היה לעשות אלבום שלישי. אני לא יכולה לעבוד בלי שום התקדמות.אתם אישרתם 5 דפים מתוך 62 וזה כלום. כל דף שאתה שלחת לתיקון זה אומר לפתוח דף מההתחלה ולמחוק את כל השכבות של פוטו שופ ולהתחיל לעצב מחדש. אני לא זוכרת מה הייתה השיחה ביני לבין אבנר ב20.01.2016.ב04.01.2016 היה מייל אחרון בו כתבת שתתקדם למוסדות.לא היה לכם שום רצון לסיים."

דיון והכרעה:

26. ביהמ"ש מקבל את גרסת הנתבע אשר לפיה "חומר הגלם" של כל העבודות שבוצעו ע"י הנתבע הועבר על ידו לתובע.

27. אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבע ביצע עבודות כפי שהתחייב אשר כללו:
ביצוע תמונות נוף.
תיעוד לאירוע באמצעות 2 מצלמות סטילס.
תיעוד לאירוע באמצעות שני צלמי וידאו.

28. המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה סביב השאלה אם סופקו לתובע המוצרים הסופיים שהובטחו אשר כללו:
אלבום נוף מעוצב.
3 אלבומים מודפסים לאירוע.
סרט וידיאו לאירוע משני המתחמים (גברים ונשים)
בנוסף קיימת מחלוקת לגבי טיב ואיכות העבודות שסופקו ומחלוקת סביב הסיבה לאי אספקת עבודות שלא סופקו.

29. כאמור, חומר הגלם במלואו סופק לתובע. הוכח גם שסופק סרט וידאו ונעשו נסיונות רבים לאספקת אלבום נוף מעוצב, אשר לא צלחו.
באשר לשלושת האלבומים המודפסים, הרי, התובע בעצמו העיד שהנושא של האלבומים הנ"ל היה הדבר הקל ביותר ואף אישר כי 3 האלבומים הנ"ל היו צריכים לכלול תמונות נבחרות מהאירוע.

30. סוגיית שלושת האלבומים:

עפ"י המוסכם, הנתבע התחייב לספק לתובע 3 אלבומים מודפסים.
כאמור, התובע בעצמו אישר כי עניין 3 האלבומים הינו הדבר הקל ביותר וטען כי האלבומים הנ"ל לא סופקו.
בהקלטה שהוגשה ע"י התובע, הרי ברור, שהנתבע התחייב כי אלבום הנוף צריך להיות מעוצב ולשביעות רצונו של התובע, לא כך הדבר באשר לשלושת האלבומים הנוספים.
במשך כל הדיונים, התובע לא טען כי ביקש לקבל את האלבומים וכי היתה מחלוקת סביבם.
לעומת זאת, הנתבע טען כי שלושת האלבומים היו מוכנים עוד ביום 20/1/16 וכי הוא פנה לתובע מספר פעמים וביקשו להגיע אליו ולקבל את האלבומים ללא קשר עם אלבום הנוף המעוצב, אולם, התובע בחר לא להגיע ולא ליטול את 3 האלבומים מאצל הנתבע.
יש לציין כי בדיון שהתקיים ביום 29/3/17, הנתבע הביא עמו לדיון 3 האלבומים והציעם לתובע, אולם, התובע סירב לקבלם בטענה שמדובר בהצגה שנעשתה לצורך המשפט בלבד וכי הוא מעולם לא אישר לנתבע להדפיס את האלבומים.
ביהמ"ש מעדיף את גרסתו של הנתבע בעניין שלושת האלבומים על גרסת התובע ולא השתכנע שהיתה סיבה כלשהי ששלושת האלבומים הנ"ל יודפסו ויועברו לתובע במידה והוא היה דורש אותם מהנתבע, הנתבע היה מספקם לתובע ובעיקר לאור העובדה שמדובר באלבומים של תמונות רגילות ללא עיצוב כשהן מודפסות ומתוייקות באלבומים.
שוכנעתי שהנתבע והגרפיקאית עשו מאמצים עילאיים על מנת לרצות את התובע ואשתו בכל הקשור לאבלום הנוף המעוצב ובוודאי לא היו חוסכים למסור להם 3 האלבומים הפשוטים.

לאור כל האמור, ביהמ"ש קובע שהנתבע קיים את המוטל עליו עפ"י ההסכם כלפי התובע בכל הקשור לשלושת האלבומים הרגילים וכי התובע לא עשה לקבלתם ואף סירב לקבלם במהלך הדיון מיום 29/3/17, ואין לו להלין בעניין זה אלא על עצמו.

על אף האמור, התובע יהא רשאי כיום ותוך 120 יום מהיום לפנות לנתבע ולקבל מאצלו את 3 האלבומים שהוצעו לו במהלך הישיבה מיום 29/3/17 ואם לא יעשה כן במהלך התקופה הנ"ל, הנתבע יהא פטור מהתחייבותו בעניין 3 האלבומים הנ"ל כלפי התובע.

31. סוגיית אלבום נוף מעוצב:

ביהמ"ש מאד מעריך את אורח חייהם של בני הזוג שהוגדר ע"י התובע בתביעתו כאורח חיים דתי-חרדי.
בהתאם לאורח החיים הנ"ל בני הזוג לא נפגשים זה עם זו כשבוע לפני החתונה ולכן את "צילומי הנוף" יש לקיים בנפרד.
על אף אורח החיים הנ"ל ועל אף הכלל האמור, הם ביקשו למצוא דרך איך לעקוף את הכלל הנ"ל וביקשו מהנתבע לצלם כל אחד מהם בנפרד ולתכנן מראש את הצילומים באופן שיהיה ניתן לאחד את התמונות בעריכה ראויה.
התובע ביקש שבני הזוג יצולמו בימים נפרדים ולתכנן את מיקומי הצילומים "שיהיו זהים בדיוק ובאותן שעות פחות או יותר (כך שגם סגנון אור השמש יהיה דומה)".

ביהמ"ש סבור שמלכתחילה רעיון זה דינו כישלון מוחלט, מאחר ואין כל אפשרות מעשית שהנתבע יצליח לקיים את הדבר בצורה מוצלחת, הרי, גם אם ידייק במקום ובשעה לעולם לא תהיה לו שליטה על סגנון אור השמש שיהיה דומה.
אין כל סיכוי להשיג אור שמש דומה מאחר וכלל ידוע הוא שכדור הארץ מסתובב, דבר אשר גורם לשינוי אור השמש וברור שהתוצאה תהא מדומה ולא דומה.

כישלון הנסיון היה בטוח עוד יותר כאשר הובטח לתובע לקבל "אלבום נוף" לפי שביעות רצונו.
אם רצון התובע היה לקבל תמונות מאוחדות עם סגנון אור השמש שיהיה דומה, הרי לעולם הוא לא יהיה שבע רצון מאחר ולעולם לא יקבל סגנון אור שמש דומה, אלא מדומה.

עיינתי בעדותה של הגרפיקאית ועיינתי בה שוב ושוב וחשתי את חוסר האונים אליו נקלעה מול התובע ואשתו.

אדם שפונה לגרפיקאית ומבקשה לעצב עבורו תמונות, הוא אמור להתייחס אליה כבעלת מקצוע ולהתחשב בדעתה ובהצעותיה ולא ללעוג ממעשיה מהנימוק שהצעותיה אינן "משביעות את רצונו".
גב' ילנה העידה שהיא שלחה לבני הזוג 25 דפים כנהוג והם לא אישרו ולו דף אחד!
במהלך ביצוע המלאכה התובע ואשתו העלו דרישה לקבלת הדפים בסגנון עתיק עם קלף פנינה ותחרה, דבר שלא היה כלול בהסכם.

התובע ואשתו נתנו לגרפיקאית הוראות והנחיות איך לבצע את העיצוב, כאשר הדבר בלתי אפשרי מבחינתה וטענה כי האלבום הוא רחב וצר ולא ניתן לקיים את כל הוראות התובע ואשתו ואי אפשר לפרוס את התמונה מבלי לחתוך את הגוף.
הגרפיקאית העידה שהיא נפגשה עם התובע ואשתו למרות שהדבר לא מקובל בתחום והעבירה לתובע 4 תמונות שהיו בכיוון ובכל זאת הוא ביקש ממנה לבצע תיקונים שאינם ברורים (העתקים מהתמונות הוגשו וסומנו נ/3).
הגרפיקאית העידה שחלק מהדרישות של התובע אין מצב שהיא תוכל ליישמן, גם מקצועית וגם חוקית.
הגרפיקאית עיצבה אלבום חדש עם 26 דפים ברוח הדברים שסוכמו ואילו התובע אישר מהם 5 דפים בלבד.
גב' ילנה העידה כי התובע אישר 5 דפים בלבד מתוך 62 דפים שהיא עצבה בצירוף 2 דפים לתיקון וראתה שהיא מקבלת רק הוראות לתיקונים.
גב' ילנה העידה שצילומי הנוף נעשו בנפרד באותו מקום ונעשו באותה שעה ונעשו מאמצים די רבים על מנת לשלב את זה והתובע טען שזה "נראה מלאכותי" היא טענה שלא היתה התקדמות ושום הרגשה שהוא רוצה להתקדם וכאשר התובע איים במשפטים היה נתק עמה.

ביהמ"ש נותן בעדותה של הגרפיקאית אימון מלא וקובע כי כאשר אין רצון אצל התובע , אין כל אפשרות לגרום לשביעות רצונו.

32. סוגיית סרט הוידאו:

אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבע התחייב להפעיל 2 מצלמות וידאו בליל האירוע.
אין מחלוקת גם שהנתבע הפעיל מצלמת וידאו אחת עם מצובה ומצלמת וידאו נוספת המכונה dslr.
התובע הסביר כי עפ"י אורח החיים הדתי, בני הזוג עורכים חתונה "נפרדת" גברים לחוד ונשים לחוד.
התובע טען שסרט הוידאו שסופק בסופו של דבר ע"י הנתבע לא כיסה את שני חלקי האירוע במקביל. התובע טען שאין לו חלקים שלמים של האירוע כפי שסוכם.
לטענת התובע, סוכם על הסרטת וידאו מלאה בכל אחד מחלקי האירוע.
יש לציין שדבר זה לא צויין בהסכם, אם כי צויין שיש להפעיל 2 מצלמות וידאו.
הרעיון של הסרטה מלאה של אירוע, הינו רעיון בלבד שאינו בר מימוש, הרי, לא יתכן מצב שתהיה הסרטה מלאה לאירוע מסויים באמצעות מצלמה אחת שמטבע הדברים היא מסריטה את החלק שהעדשה מופנית אליו ולא את כל מה שהתרחש באירוע.
התובע העיד שהנתבע השתמש באותה מסטרה אצל הנשים ואצל הגברים, כאשר אצל הנשים היה 70% תיעוד ואצל הגברים רק 30% תיעוד.
נסיון התובע לדרוש תיעוד מלא מהרגע הראשון ועד הרגע האחרון בכל חלק מהאירוע גובל בחוסר סבירות והגינות ואף מחוסר תם לב.
סרט וידאו של אירוע אמור לתעד את העיקר ולא את הכל.

33. סוגיית תמונות הסטילס:

התובע הודה בסעיף 13 לתביעתו שהתיעוד באמצעות תמונות הסטילס היה מקצועי ועל אף זאת היתה לו ביקורת על הצלמים לפיה, כביכול, לא היתה להם אסטרטגיה ברורה וחלוקת תפקידים ביניהם, דבר אשר גרם לכך שתיעוד האירוע לקה בחסר רב מאחר ורב האורחים שנכחו בחתונה לא תועדו וכמעט ואין צילומי שולחנות החתונה עם האורחים ואף במהלך החופה אין כמעט תמונות של האורחים שנוכחים מסביב וכלל המשפחות לא הוזמנו לתמונות משותפות ורק אלו שטרחו הגיעו וביקשו וזכו לעשרות תמונות.

אקדים ואציין שלא צויין בהסכם דבר על אופן ביצוע תמונות הסטילס, היקפן ותכולתן ולא דובר על תמונות לכל האורחים ולכל השולחנות.

מקובלת על ביהמ"ש עמדת הנתבע, כפי שהובאה בסיכומיו, שלא קיים שום אירוע בו צוות הצלמים חולף על דעת עצמו בין שולחנות האירוע ומצל ים אורחים, אלא אם בני הזוג מבקשים מצוות הצלמים להצטרף אליהם לשולחנות לצילומים משותפים. הנתבע הוסיף וטען כי צוות הצילום אינו מזמין לעולם את המשפחות לצילומים משותפים, באף אירוע מכל סוג שהוא, באשר באופן טבעי אינו מכיר את המשפחה המורחבת, צוות הצילום זמין ברחבה מתחילתו של האירוע ועד סופו, לבצע כל צילום של כל אורח, הן באופן ספונטני והן לפי בקשה פרטנית.
עמדה זו של הנתבע מקובלת על ביהמ"ש ואין לאפשר לצלמים לצלם כל אורח נוכח בחתונה ללא בקשה מצדו ו/או מצד בעלי השמחה.

התובע טען כי הצלמים "קיפלו" את ציודם כשעה לפני המסוכם בחוזה, למרות שזהו פרק זמן בו הם היו יכולים לבצע תמונות משפחתיות.

ביהמ"ש מקבל את טענת הנתבע שהוא לא קיפל את הציוד עד לאחר שהבחין כי כלל האורחים עזבו בהסעות ולאחר שנערכו צילומים אחרונים למשפחה המורחבת בסוף האירוע.
יש לציין שהתובע לא הוכיח את טענתו על אף העובדה שהוא מחזיק בתמונות המתעדות גם עניין זה.
אמנם בהסכם נקבע שהאירוע יצולם עד השעה 1:00 בלילה, כמקובל בענף, הרי, ברור שאם האירוע יסתיים לפני כן, אין יותר מה לצלם ואין כל הגיון להחזיק את צוות הצלמים עד שעה 1:00 לחינם.
סיכומו של דבר, ביהמ"ש דוחה את טענות התובע ככל שהן מתייחסות לתיעוד האירוע בתמונות הסטילס.

34. בחינת פסקי הדין שצורפו לסיכומי התובע:

תיק 32413-05-11:
עיקר הרשלנות של הצלם בתיק זה היה בכך שהוא הקליט על הקלטת של התובעים חתונה אחרת ובכך הקלטת שלהם הושמדה.
ברור שעובדות מקרה זה אינן דומות למקרה שבפנינו.

תיק 30458-06-13:

במקרה שנידון בתיק זה התובעים קיבלו מהנתבע קבצי וידאו קצרים, לא ערוכים, ברמת צילום וקול ירודים וחסרי הקשר בין האחד לשני.
המקרה שבפנינו שונה מהמקרה הנ"ל, מה עוד שלא הוגשו ולא הוצגו סרטי הוידאו שנמסרו לתובע והטענות שנטענו נטענו באופן כללי וסתמי.

תיק 3227/07:

במקרה של פסק דין זה הנתבע השאיר את קלטות הוידאו ברכבו אשר נפרץ והקלטות נגנבו.
אין להחיל את מה שנקבע בתיק זה על התיק שבפנינו, מאחר והעובדות הן שונות לחלוטין.

35. סיכומו של דבר, ולאור הדברים שצויינו לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה.
באשר להוצאות, חשוב לציין שהתובע ניהל את ההליך בתיק זה בדרך הארוכה ביותר, לרבות הגשת קלטות ותמלולים וסיכומים של 10 עמודים מודפסים וגרר את הנתבע להוצאות רבות.
לפיכך, אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪. סכום שהוא ברמה הנמוכה, אשר ישולם לנתבע תוך 40 יום מהיום, שאם לא כן, הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לצדדים ותסרוק את המוצגים ת/1, נ/1-נ/6 (משני הצדדים של המסמכים) בתיק ותשיב את הדיסקים של הקלטות לתובע כעבור 40 יום מהיום במידה ולא יוגש ערעור על פסק דין זה.

ניתן היום, ג' אייר תשע"ח, 18 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: זיו חי
נתבע: פסק דין
שופט :
עורכי דין: