ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מירב לורי נגד עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ :

בפני כבוד ה רשם הבכיר בנימין בן סימון

תובעת

מירב לורי

נגד

נתבעת

עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

פסק דין

א. כללי

  1. לפני תביעה בגין נזקי רטיבות בתקרת האמבטיה ובתקרת חדר השינה בדירת התובעת שמקורה, לפי הטענה, בדירה בבעלות הנתבעת, היא חברת עמידר.
  2. חברת עמידר מנהלת את נכסי הדיור הציבורי עבור משרד הבינוי והשיכון.
  3. הדירות, נשוא המחלוקת, ממוקמות בבניין ברחוב צאלים 15 בירושלים ובו 8 דירות, מתוכן שתי דירות בניהול חברת עמידר. כניסת הבניין והבניין בכללותו אינם בניהול חברת עמידר.
  4. בדירת עמידר מספר 38, שהינה מעל לדירת התובעת, התגוררה בזמנים הרלוונטיים גב' פרידמן. גב' פרידמן ילידת 1928 עזבה את הדירה ביום 18.5.17 לבית אבות.
  5. בחודש מאי 2014 הופיעה רטיבות בתקרת האמבטיה ובתקרת חדר השינה בדירתה של התובעת לורי ( להלן: "התובעת" או " לורי"). דירת התובעת הינה דירה המושכרת לשוכרים בבית המשותף וממוקמת מתחת לדירה בבעלות הנתבעת חברת עמידר ( לעיל ולהלן: "הנתבעת" או " עמידר").
  6. ביום 22.7.14 ביצעה התובעת איטום לגג במפלס דירת עמידר, מעל חדר השינה, בעלות של 1,750 ₪ וזאת על מנת לנסות פתור את בעיית הרטיבות. דא עקא - איטום זה לא פתר את בעיית הרטיבות באופן מיטבי .
  7. ביום 9.2.15 הזמינה התובעת ביצוע צילום ניקוז בגג באמצעות מצלמה טרמית לאבחון בעיית הרטיבות בעלות של 1,000 ₪. ביום 2.12.15 הוחלף צינור ניקוז בגג בעלות של 3 ,000 ₪. פעולות אלה לא פתרו את בעיית הרטיבות באופן מיטבי.
  8. ביום 27.1.16 פנתה התובעת למוקד עמידר ויידעה את עמידר בדבר בעיית הרטיבות בדירתה. לדברי התובעת, החל מיום 27.1.16 פנתה למוקד עמידר מספר פעמים רב כאשר טופלה בכל פעם על ידי נציג אחר. פניות אלה גזלו זמן רב מזמנה של התובעת אך לא הביאו לפתרון הבעיה.
  9. נראה שבמהלך חודש ינואר 2016 אף בוצעה על ידי עמידר שיפוץ בשירותים בדירתה , אך אף עבודת שיפוצים זו לא פתרה את הבעיה.
  10. לדברי התובעת, ביום 1.2.16 פנתה לחברת עמידר, שוב, והבהירה, כי מקור הרטיבות נעוץ במרפסת בדירת הנתבעת. עמידר ביצעה מספר ניסיונות לתיקון הבעיה, אך הרטיבות בבית התובעת לא פסקה. אף נשלח קבלן לדירתה של גב' פרידמן ובוצעה עבודה שתכליתה תיקון בעיית הרטיבות וזאת ביום 3.2.16. ניסיונות אלה לפתרון הבעיה לא צלחו.
  11. ביום 11.12.16 הזמינה התובעת בדיקת מומחה על ידי חברת מיל"ב, אשר בוצעה על ידי המהנדס יגאל ברגמן ( להלן: "המומחה"). בחוות דעתו כתב המומחה, כי הוא סבור שמרבית הנזקים נגרמו בעקבות פגמים באיטום מרפסת דירת עמידר המשתרעת מעל תקרת חדר האמבטיה.
  12. ביום 15.2.17 עזבו הדיירים, שוכרי דירתה של לורי, לאחר שנתנו לה הודעה מוקדמת וזאת בגין נזקי הרטיבות. לטענת התובעת, כיוון שחברת עמידר לא טיפלה כראוי בבעיית הרטיבות בזמן ובאופן הנכון מתאריך 15.3.17 נאלצה התובעת שלא להשכיר את הדירה עד לתאריך 30.6.17 , וזאת מתוך ציפייה שעמידר תבצע טיפול יסודי בבעיה.
  13. ביום 16.5.17 עזבה גב' פרידמן את הדירה וברז המים הראשי לדירה נסגר. אז הנזילה פסקה.
  14. ביום 14.6.17 לדברי חברת עמידר, בוצע תיקון של רצפת המקלחת בדירת משפחת לורי וזאת לאחר שהרטיבות התייבשה ולשביעות רצונה של התובעת.
  15. התובעת עותרת לבית משפט זה שיורה לנתבעת לשלם לה פיצויים בגין כל הנזקים שנגרמו לה וזאת בסך של 33,338 ₪.
  16. לטענת עמידר, לא ניתן לומר, כי כל בעיית הרטיבות בדירה נ ובעת מדירת עמידר. בחוות דעת המומחה צוינו מספר מוקדי רטיבות, ונטען כי חלק מתופעת הרטיבות מקורה בחדירת מי גשמים ישירה דרך הקיר החיצוני של הבניין השייך לרכוש המשותף.
  17. כמו כן, לטענת הנתבעת, היה קושי בתיאום ביצוע העבודה בדירת עמידר, משום שהיה קושי לתקשר עם גב' פרידמן והתיאום עמה התבצע רק באמצעות צד שלישי.
  18. חברת עמידר מבהירה, כי ביום 22.2.17 החלו עבודות לפירוק הריצוף במרפסת דירת עמידר על מנת לבצע איטום תת רצפתי וזאת על מנת ליישם את האמור ב חוות דעתו של המומחה.
  19. בסופו של דבר חברת עמידר בחרה לבצע עבודה יסודית ולהחליף את כל הצנרת בדירה. עניין זה התאפשר בעקבות עזיבת הדיירת את הדירה לבית אבות.

ב. דיון
1. גרסת התובעת:
"יש לי טבלה עם סכומים. כמובן שזו דירה של עמידר שהיא עלינו, שניזוקה כתוצאה מבטיחות. אנו ב27.1.16 פנינו לעמידר בפעם הראשונה, והסחבת נמשכה. נגרם לנו הפסד שכירות. הדיירים עזבו ב15.2.17, ושמנו נפגע לא מעט כי בסך הכול היינו משכירים נעימים, ויש לנו את התיעוד של השוכרים שאומרים שנהנו מאתנו שטיפלנו בכל דבר, פה לא יכולנו לטפל בגלל שזה של עמידר. לא השכרנו מה15.2. ועד 20.3 שזה 4 וחצי חודשים, שכ"ד 3,500 ₪ עד 3,750 ₪. גם יצא לנו המון עגמת נפש כי השכרתי את הדירה לזוג עם שני פעוטות שהיו צריכים או להישאר בדירה עם רטיבות או לגור עם ההורים, לי לא היה מה לעשות. עשינו איטום כי חשבנו שזה הבעיה, שילמנו 1,700 ₪ לאיטום, עשינו צילום הצנרת. עשינו פעולות מנע שכל הדיירים לא עושים. האיטום של הגג עלה 1,700 ₪, במרפסת של עמידר יש מקום חשוף שהוא מעל המבנה שלנו. אנחנו גרים בקומה תחתונה והגג שלהם בקומה רביעית."

2. גרסת הנתבעת:
"נשלח קבלן ב8.3. לדיירת שהיא בת 89 שלא משתפת פעולה ולא פותחת, בזמנו נשלחה משטרה ופרצו את הדלת. אחרי הדבר הזה מסרנו להם שהתקרה מתייבשת וביצענו את התיקון. ב30.6. ראינו שהמקום יבש. התיקון בוצע ב14.6.17 בוצע התיקון של הצבע, האדון פה יכול להעיד שזה בוצע לשביעות רצונו. הבעיה שלנו הייתה הקושי עם הדיירת שהיא בת89 שיש לה משפחה בצפון הארץ. עד שהצלחנו להיכנס. קיבלנו טלפון שיש בעיה מכמה מוקדים: האחד מהמרפסת שלנו, המוקד השני זה דרך הקיר החיצוני, ששייך לוועד הבית, לא שייך אלינו, במקום השלישי זה דרך המרזב. כל שלושת הדברים לא שייכים לעמידר, אלא רק המרפסת, וזה תוקן. התחלנו את התיקון בחודש מאי. לשאלת בית המשפט, האם נכון לומר שהתיקון הקריטי היה תיקון שבוצע בצנרת בבית שמעל לורי, ושאתם הגדרתם את הצנרת כ"צנרת רקובה", אנו קיבלנו חו"ד של המהנדס שהנזילה היא ממרפסת פתוחה של דירת עמידר, אך בפועל כאשר פתחנו את הצנרת הבעיה בכלל לא שם, הצנרת עוברת בדירה הזאת. אנחנו קיבלנו חו"ד של מומחה שלנו שהבעיה היא כאשר יש גשמים, כאשר אין גשם אין בעיה. הבעיה היא כאשר יש גשם. אגב, הצענו להם פשרה והתובעים לא קיבלו את זה."
3. במסגרת הדיון חשוב לציין את דוח המומחה מטעם התובעת. המומחה ביצע סקר הנדסי בגג המבנה ובקיר החוץ הדרומי של הבניין ומצא את הממצאים הבאים המאפשרים חדירת הרטיבות לדירת לורי:
א. מעל תקרת חדר האמבטיה בדירת לורי משתרעת מרפסת פונה למערב הצמודה לדירה העליונה, אשר נמצאת בחזקת "עמידר" (להלן דירת עמידר). חלקה של המרפסת פתוח וחלקה האחר מקורה. מרפסת מנוקזת דרך פתח מאולתר שנפרץ בקיר המעקה הדרומי של המרפסת והותקן בו צינור פלסטיק. בקירות המרפסת נמצאו קילופי טיח המעידים על רטיבות וסדק משמעותי אנכי החוצה את קיר המעקה המערבי בקו מפגש עם המשך קיר החוץ של הבניין.
ב. בגג מעל תקרת המרפסת נמצאו שרוולי צנרת שנותרו פתוחים לאחר שהצינורות שחדרו דרכם התבלו ונרקבו. אין ספק שקיימת חדירה ישירה של מי גשמים דרך שרוולי צנרת אלו.
ג. המומחה כתב כדלקמן:
" חדירת רטיבות מסיבית לתקרות חדר האמבטיה וחדר השינה הדרומי מערבי בדירת לורי מקורה בפגמים במערכות האיטום והניקוז של מרפסת הדירה מעל המוחזקת באמצעות עמידר, בשילוב עם פגמים בקיר האבן החיצוני הדרומי של הבניין. הפגם העיקרי בקיר החיצוני הוא איטום מתפורר של תפר ההתפשטות הנמצא בתחומי הרכוש המשותף. בנוסף יש לסלק ולאטום צינור ארובה ישן ששירת את דירת לורי (באחריות לורי) ולאטום במוצא צינור המרזב של מרפסת דירת עמידר (באחריות עמידר)... " "אני סבור שמרביתם של הנזקים נגרם עקב הפגמים באיטום מרפסת דירת עידר המשתרעת מעל תקרת חדר האמבטיה".

ג. הכרעה

  1. השאלה הראשונה העומדת בפני היא על מי רובצת האחריות לנזקים שנגרמו לתובעת. לפי דוח המומחה, אשר חוות דעתו מקובלת עלי בהיותה רצינית יסודית ואף אובייקטיבית בנסיבות. לפי חוות הדעת , הרטיבות נגרמ ה ממספר מוקדים כשהמוקד העיקרי הינו דירת עמידר. הוכחה לטיב חוות הדעת היא דברי הנתבעת בכתב ההגנה ולפיהם עולה, כי לאחר התיקון התברר לחברת עמידר כי הצנרת מתחת לריצוף הייתה הרוסה לחלוטין. להלן הציטוט מכתב הגנתם: " עם פירוק הריצוף התברר שצנרת הזנת המים לדירה עוברת במרפסת ( דבר כשלעצמו מאוד חריג) הצנרת הייתה מברזל וחלודה לגמרי ונדרשה החלפתה".
  2. הוכחה נוספת הינה שכאשר בוצעה עבודת התיקון המומלצת פסקה הרטיבות לחלוטין. דבר זה מהווה הוכחה, כי הליקוי בדירת עמידר היווה גורם עיקרי בבעיית הרטיבות בביתה של התובעת. מכאן , יש לקבוע שמרבית הנזקים מקורם בדירת עמידר ומקצתם במוקדים אחרים. אני קובע , אפוא, על דרך אומדנה , שהאחריות של עמידר לנזקי הרטיבות עומדת על 70% ואחריות שאר הגורמים המעורבים, לרבות התובעת עצמה עומדת על 30%.
  3. טענתה של עמידר לפיה היה קושי בגישה אל הדירה איננה יכולה לפטור אותה מאחריות. סבורני , שעמידר כחברה משכנת לא צריכה להמתין לעת משבר על מנת לתחזק את הדירות שברשו תה והיא שצריכה לשאת באחריות לנזקים הנגרמים בשל תחזוקה לקויה של דירות בבעלותה.
  4. מכאן לשאלת הפיצויים. להלן אדון בסכומי הנזק הנתבעים לפי הסדר שהותווה על ידי התובעת ובהם החלטתי להכיר:

א. ביצוע איטום הגג במפלס דירת עמידר בסך של 1,7 00 ₪ (קבלה מצורפת בנספח 1 לכתב התביעה) ;
ב. ביצוע צילום לאבחון הבעיה בסך של 1,000 ₪ (קבלה מצורפת לכתב התביעה) ;
ג. החלפת צינור ניקוז בגג סך של 3,000 ₪ (ראה נספח 4 לכתב התביעה) ;
ד. ביצוע סקר על ידי חברת מיל"ב בסך של 2,636 ₪ (ראה נספח 7 לכתב התביעה) ;
ה. השוכרים עזבו את הדירה ביום 15.2.17 והדירה הושכרה שוב ביום 30.6.17 כך שההפסד בגין שכירות עומד על 15 ,750 ₪. בעניין זה הוכיחה התובעת כי עזיבת הדירה נגרמה בעטיה של הרטיבות ועל כך תעיד התביעה הקטנה שנוהלה על ידי השוכרים כנגד התובעת בעניין ת"ק 61593-12-16 (ראה הודעת התובעת לבית משפט מיום 16.4.18) .
ו. הוצאות קבועות בגין הדירה בסך של 1,671 ₪ (ראה נספח 10 לכתב התביעה) ;
ז. סך של 3,000 ₪ בגין עוגמת נפש , בזבוז זמן וטרחה. סבורני שהתובעת ראויה לפיצוי זה ואני קובע סכום זה לפנים משורת הדין. התובעת פירטה בכתב תביעתה שעות רבות שהקדישה לטיפול בבעיה מול עמידר ואין בליבי ספק שהיא ראויה לסעד זה (ראה סעיף 16 לכתב התביעה) ;
ח. פיצוי של 2,500 ₪ לשוכרים בעקבות ת"ק 61593-12-16 ;
כך, שעלות הנזקים הריאליים הסתכמה בסך של 31,257 ₪.

5. סך כל הנזקים חושבו על ידי בסך של 31,257 ש"ח. מהם 30% שלא באחריות עמידר , דהיינו 9,377 ש"ח. מכאן, סכום הפיצוי צריך לעמוד על סך של 21,880 ₪. בנוסף תשלם עמידר לתובעת סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט. סכומים אלה ישולמו תוך 14 יום, אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין .

ניתן היום, ג' אייר תשע"ח, 18 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מירב לורי
נתבע:
שופט :
עורכי דין: