ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ארז שלו נגד מנורה חברה לביטוח בע"מ :


בפני כבוד ה שופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס

מבקשים

ארז שלו

נגד

משיבים

מנורה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגיש בקשה לביטול פסק הדין מיום 18.3.2014 שניתן בהיעדר התייצבות לדיון.

העובדות בקצרה:

1.המשיבה הגישה תביעת שיבוב בגין נזקי רכוש כתוצאה מ תאונה שאירעה ביום 30.6.2010. סכום התביעה עמד על 7,388 ₪.

2. התביעה הוגשה נגד המבקש ונגד נתבע מס' 1 בתביעה העיקרית- מר שליו יגאל . נטען בתביעה כי המבקש הינו הבעלים ומתיר השימוש ברכב שפגע ברכב המבוטח על ידי המשיבה (להלן: "הרכב הפוגע"). לגבי הנתבע הנוסף, יגאל שלו, נטען כי היה הנהג ברכב הפוגע בעת התאונה (להלן: "הנהג"). בתביעה עתרה המשיבה לחייב את המבקש והנהג לפצותה בגין אחריותם לתאונה ביחד ולחוד.

3.ביום 18.3.14 התקיים דיון בפני המותב הקודם שדן בתיק(כבוד השופטת אבו אחמד) אליו לא התייצבו המבקש והנהג. ניתן פסק דין בהיעדר הת ייצבות נגד שני הנתבעים .

4. בהמשך הוגשה בקשה לביטול פסק הדין ע"י הנהג בלבד. פסק הדין בוטל רק ביחס לנהג ופסק הדין ביחס למבקש נותר על כנו.

5. לאחר שנשמעו עדויות בתביעה נגד הנהג , נתן המותב הקודם פסק דין בו הוא קיבל את התביעה במלואה וחייב את הנהג בסכום התביעה שעמד על 7,388 ₪. פסק הדין הנוסף ניתן ביום 12.7.15 (להלן: "פסק הדין הנוסף").

טענות הצדדים

6. המבקש טוען כי פסק הדין הנוסף שקבע כי הנהג אחראי לתאונה סותר את פסק הדין נשוא הבקשה שכאמור ניתן בהיעדר התייצבות המבקש. המבקש טוען בבקשתו כי הנהג הינו בן דודו והוא הסכים לבקשת בן הדוד לרשום את הרכב בשמו אף שבפועל לא היה הרכב בשליטתו. לאחר שהוגשה התביעה הבטיח לו בן הדוד, הנהג, שיטפל בעניין. למרות האמור וחרף הבטחתו של הנהג הוא לא טיפל בתביעה וניתן פסק הדין נשוא הבקשה.

7. לטענת המבקש, חרף הבטחות הנהג כי יבטל את פסק הדין שניתן, הנהג דאג להגיש בקשה לביטול רק בשמו, וללא ידיעתו נותר פסק הדין ביחס למבקש על כנו.

8. המבקש טוען כי ההחלטה על ביטול פסק הדין נגד הנהג לא התקבלה אצלו ולא ידע עליה עד אשר נפתחו נגדו הליכי גביה של פסק הדין, כעבור 4 שנים.

9. לטענת המבקש פסק הדין הנוסף הגיע לידו ובו נקבע והוכרע כי אינו אחר אי לתאונה. כאמור , לטענת המבקש שני פסק הדין, פסק הדין נשוא הבקשה ופסק הדין הנוסף סותרים הם.

10. עוד טוען המבקש כי המשיבה 2 נהגה בחוסר תום לב מאחר והמתינה 4 שנים עד אשר פתחה בהליכים לגביית החוב בהוצאה לפועל.

11. המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי המבקש ידע על ההליכים וכי הסתמך על כך שהנהג, בן דודו, יטפל בעניין. בכך, למבקש אין להלין אלא על עצמו. המבקש כלל לא מציין מה הפעולות שנעשו על ידו כדי לברר או לפעול לביטול פסק הדין נשוא הבקשה. למעשה המבקש התעלם מההליך ולא טרח לברר מה עלה בגורלו. בנוסף, טוענת המשיבה כי שני פסקי הדין אינם סותרים שכן החיובים בפסק הדין נשוא הבקשה הינם ביחד ולחוד.

12. בתשובה לתגובה חזר המבקש על טענותיו. המבקש טען כי המשיבה מבקשת להתעשר שלא כדין על חשבונו וכי אין לו למבקש כל נגיעה לאירוע התאונה. המבקש טוען כי הראה טעם מיוחד שיש בו כדי להצדיק מתן ארכה להגשת בקשת ביטול פסק הדין.

דיון והכרעה:

13. בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על מנת שבית המשפט יאריך מועד להגשת ביטול פסק דין שניתן שהיעדר הגנה על המבקש להראות קיומם של "טעמים מיוחדים שיירשמו".

14. הנטל להוכיח את קיומו של הטעם המיוחד מוטל על המבקש. לפי ההלכה, טעם מיוחד לאיחור הוא כזה שתלוי בקיומן של נסיבות חיצוניות למבקש ושאינן מצויות בשליטתו (ראו ב"ש 230/86 עוזי עצמון נגד מדינת ישראל , פד"י מ(2) 353 בסעיף 9 להחלטתו של כבוד השופט לוין)

15. במקרה דנן, מדובר באיחור ארוך של כ- 4 שנים. הטעם ל איחור לפי טענות המבקש הוא אי ידיעתו על כך שפסק הדין לא בוטל. המבקש טוען כי הסתמך על הנהג לטפל בעניין. למעשה המבקש אינו טוען כי לא ידע על פסק הדין שניתן בענייננו אך טוען כי סמך על הנהג שיסדר את העניין. המבקש לא טרח לברר מה עלה בגורל פסק הדין נגדו ואינו טוען דבר לגבי פניותיו לנהג אם אכן ביצע את מה שסוכם. מצופה מאדם נגדו ניתן פסק דין בהיעדר התייצבות לדאוג להגשת בקשה לביטול וככל שהסמיך אחר לעשות כן כטענת המבקש , לברר אם הדבר אכן נעשה. היה על המבקש לברר אם פסק הדין אכן בוטל. אין בנסיבות ובהסברי המבקש בבקשה כדי להוות טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד. טענת המבקש כי סמך על ה נהג אינה יכולה להיות טענה. כל אחד משני הנתבעים עומד בפני עצמו כאשר ביטול פסק הדין נגד הנהג אינה יכולה להוות גם היא "טעם מיוחד" כאשר חיובו של האחד אינו קשור בחיובו של האחר (ראו לעניין זה את ע"א 580/71 יוסף בולדו נגד רג'א עבדו ג'באלי ואח' , פד"י כו(1)763)

16. מדובר באיחור קיצוני כאשר כפי שציינתי לעיל, הטעם לאיחור נעוץ בנסיבות שאין בהם להוות טעם מיוחד להארכת המועד. יש לקחת בחשבון גם את אינטרס ההסתמכות של הנתבעת ועקרון סופיות הדיון שבשים לב לתקופה הארוכה מאז ניתן פסק הדין, מקבלים שני אינטרסים אלה משנה תוקף והנטל המוטל על המבקש להרות טעם מיוחד הוא מוגבר. ראו ע"א 1560-07 מינהל מקרקעי ישראל נגד עזבון המנוח ג'בור מיכאל עזאף ז"ל (20.1.2010): "עיקרון סופיות הדיון, כמו גם אינטרס ההסתמכות של צדדים שלישיים, מחייבים שכאשר השתהותו של בעל דין היא כה משמעותית, יידרש הוא להוכיח צידוק ממשי לשיהוי." (סעיף 3 לפסק הדין)

17. נוסף על האמור לעיל, אציין כי גם בבחינת סיכויי הצלחת הבקשה הרי שגם תנאי זה אינו מתקיים. הווה אומר, גם אם יוארך המועד כמבוקש הרי שהסיכויים לקבלת הבקשה הינם נמוכים. טענת המבקש כי פסקי הדין סותרים אין בה ממש. מדובר בתביעה שהוגשה נגד שני נתבעים כאשר החיובים לפי התביעה הינם ביח ד ולחוד, כל נתבע בהתאם לאחריותו. הנהג מחמת נהיגתו הרשלנית והמבקש מאחר והתיר את השימוש כבעל הרכב. אין סתירה בין החיוב של שני הנתבעים יחדיו, כאמור בחיוב ביחד ולחוד. חיובו של כל נתבע עומד בפני עצמו.
ככל שהמבקש טוען להסכם או הבנה בינו לבין הנהג, פתוחה בפניו הדרך להגיש תביעת שיפוי נגד הנהג בגין הסכומים בהם חוייב.

18. לסיכום, אני מחליטה לדחות את הבקשה. המבקש ישלם הוצאות הבקשה בסך של 500 ₪.

ניתנה היום, ג' אייר תשע"ח, 18 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ארז שלו
נתבע: מנורה חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: