ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הפניקס חברה לביטוח בע"מ נגד פדיה אמילוב :

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעת

הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד בת שבע היינס

נגד

נתבעים

  1. פדיה אמילוב
  2. ביטוח חקלאי – אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל בארי

פסק דין

1. לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בעקבות נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 20.11.2016, בין כלי רכב, מ"ר 57-706-12 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 24-740-76, שבעת התאונה היה בבעלות הנתבע 1 ונהוג בידו ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2. אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא לעניין האחריות לקרות התאונה ולעניין שיעור הנזק.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות במסגרתה הוגשו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4. עוד בפתח ישיבת ההוכחות הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5. על יסוד כל החומר המונח לפניי, ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב הנתבעים יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 85% ואילו נהגת רכב התובעת תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 15%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית בלבד כדלקמן:

אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב התובעת, על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעים שהייתה מהוססת, בלתי קוהרנטית, ובלתי משכנעת.

לאור מוקדי הנזק ולאור מהימנות גרסאות העדים, אני סבור כי אכן בעת המגע בין הרכבים, רכב התובעת היה בפני נסיעה קדימה, לאחר שכבר הספיק לצאת מחנייתו, ואילו רכב הנתבעים היה בנסיעה לאחור.

שוכנעתי כי נהג רכב הנתבעים, בעת שהסיע את רכבו לאחור לא נתן דעתו למתרחש מאחורי רכבו, לא נקט משנה זהירות כפי המתחייב על פי דין. בכך, למעשה גרם ברשלנותו לקרות התאונה.

מכאן, אחריותו של נהג רכב הנתבעים לקרות התאונה.

עם זאת, איני פוטר את נהגת רכב התובעת מכלל אחריות לקרות התאונה.

סבורני, כי נהגת רכב התובעת לא הייתה ערה דיו למתחרש סביבה. אמנם, שוכנעתי כי אכן נהגת רכב התובעת טרם יציאתה מהחנייה בדקה אם הכביש פנוי, אולם לאחר צאתה לא בחנה את הסובב אותה, וסברה לתומה כי תוכל להתקדם.

באשר למחלוקת בעניין שיעור הנזק הנטען, אומר שמאחר שהנזק הנטען נתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית, שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק ואף לא ביקש לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

לפיכך, התביעה מתקבלת חלקית, כפי האמור בפתח סעיף 5 לעיל.

6. הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1. סך של 4,780 ₪, שהינו 85% מסכום התביעה המתוקן, בתוספת אגרת בית משפט כפי ששולמה, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד תשלום המלא בפועל.

6.2. שכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪.

6.3. שכר העדה כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. הנתבעת 2 תישא בשכר העד מטעמה כפי שנפסק בדיון.

8. הואיל וב"כ הצדדים הקדימו להסמיך את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית משפט, וככל שזו שולמה היא תושב למשלם.

9. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, ב' אייר תשע"ח, 17 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הפניקס חברה לביטוח בע"מ
נתבע: פדיה אמילוב
שופט :
עורכי דין: