ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורלי ביג נגד ענת עיני :

18 אפריל 2018
לפני: כבוד הרשמת תמר עציון פלץ

המבקשת/התובעת:
אורלי ביג
-
המשיבים/הנתבעים:
1. ענת עיני
2. א.מ.א. אייר מייל אקספרס בע"מ
3. ארז ניר
4. יניב רחימי
5. משה ומלכה שדה
6. אלכס מנש

החלטה

לפניי בקשה לפטור את המבקשת/התובעת מתשלום אגרה תביעה בסך של 17,740.75 ₪, בגין תביעה שהגיש כנגד הנתבע ים לתשלום זכויות סוציאליות בסך כולל של 1,770,336 ₪ (להלן: הבקשה ו התביעה, בהתאמה).
הנתבעים 1-8 הותירו את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית הדין, אם כי ציינו שהתובעת מיוצגת על ידי עו"ד, שאינה מטעם הלשכה לסיוע משפטי, וכן כי לטעמם, המסמכים שצורפו לבקשה חלקיים בלבד.
לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, התגובה ובתצהיר המבקשת על נספחיו (לרבות ה שלמת המסמכים מיום 12.2.2018), להלן החלטתי.
המסגרת הנורמטיבית
תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח- 2008 (להלן: התקנות), קובעת כך:
"(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.
(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.
(ג) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
(1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;
(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980;
(ד) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב)...."

מלשון התקנות והפסיקה עולה, כי על בית הדין לבחון את יכולתו הכלכלית של המבקש לשלם את האגרה, וכן אם התביעה שהגיש מגלה, על פניה, עילת תביעה. מדובר בשני תנאים מצטברים שנטל הוכחתם מוטל על כתפי המבקש (בש"א (ארצי) 675/09 פלקסר נ' נשיץ ברנדס, ניתנה ביום 14.2.2010; ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4), 721).
כמו כן נפסק, כי פטור מתשלום אגרה, שמשמעותו הישענות על הקופה הציבורית, צריך להינתן במקרים חריגים בלבד, וכמוצא אחרון, וככל שיש בידו של אדם לשאת בעלות האגרה, לרבות באמצעות נטילת הלוואה, אל לא להיות לטורח על הציבור.
מן הכלל אל הפרט
במקרה שלפניי עולה ממכלול הנתונים שהובאו, כי הכנסתם החודשית של המבקשת ובעלה עומדת על כ- 12,800 ₪ (בערכי נטו), לרבות קצבת נכות שמקבלת המבקש מטעם המוס לביטוח לאומי.
על פי הפסיקה, מדובר בהכנסה חודשית המטילה ספק בדבר עמידתה של המבקש ת בתנאים הדרושים לקבלת פטור מתשלום אגרת תביעה, על אף נסיבותי ה האישיות והבריאותיות של המבקש ת.
לא נעלמו מעיניי הטענות והמסמכים בנוגע להלוואות שנטלו המבקשת ובעלה לצורך מחייתם וכלכלת משפחתם המונה 7 נפשות, אלא שהמבקשת לא הציגה תיעוד אודות ניסיונות ליטול הלוואה נוספת לצורך תשלום האגרה כנדרש על פי דין (רע"א 4014/10 דיאנה מונדז נ' שבתאי בירן, ניתנה ביום 21.9.2010, בסעיף 10 להחלטה), ואף לא התייחסה לאפשרות להיעזר בבני משפחה וקרובים לצורך תשלום האגרה.
לכך יש להוסיף, כי המבקש אף לא הבהירה כיצד ה יא נושאת בתשלום שכר הטרחה לבאת כוחו, שהרי על פי הפסיקה נדרש המבקש פטור מאגרה להבהיר כיצד ידו משגת לממן את ההליך המשפטי, שכן לכאורה עליו לממן את תשלום האגרה מאותו מקור המשמש למימון עלות הייצוג שלו עצמו (רע"א 8327/08 לוי נ' פרזון אגודה חקלאית, ניתנה ביום 30.11.2008, בסעיף 2 להחלטה).
אשר על כן – באיזון שבין מצבה הכלכלי והבריאותי של המבקש ת מחד גיסא, ומאידך גיסא , הכנסתם החודשית של המבקש ת ובעלה, וההלכה הפסוקה שלפיה יש להעניק פטור במקרים חריגים בלבד וכמוצא אחרון, השתכנעתי, כי יש להפחית במחצית את סכום האגרה שעל המבקשת לשלם לסך של 1,000 ₪, וכן לאפשר לה לשלם את הסך המופחת בארבעה תשלומים שווים ועוקבים .
המזכירות תשלח למבקשת ארבעה שוברי תשלום בהתאם.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' אייר תשע"ח (18 אפריל 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אורלי ביג
נתבע: ענת עיני
שופט :
עורכי דין: