ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כלל חברה לביטוח בע"מ נגד ספיר בריכות ומערכות ספא 2006 בע"מ :

לפני כבוד הרשמת בכירה חן מאירוביץ

התובעת:

כלל חברה לביטוח בע"מ

נגד

הנתבעת:

ספיר בריכות ומערכות ספא 2006 בע"מ

פסק דין

1. לפניי תביעת שיבוב בסדר דין מהיר, לתשלום סכום של 37,560 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו על פי הנטען, עקב נזקי הצפה שנגרמו לבית מבוטח התובעת, שברעננה, ביום 26.10.15.

2. הנתבעת, חברה העוסקת, בין היתר, בהתקנת בריכות שחייה ביתיות, התקינה על גג ביתו הפרטי של מבוטח התובעת , מערכת סולרית (להלן: "מערכת החימום"), שתפקידה לחמם את מי הבריכה הביתית המצויה בחצר בית המבוטח.

3. ביום 20.3.18 התקיים בפני דיון בו נשמעו עדויות הצדדים, כך שמטעם התובעת העיד ו גב' פיונה סי לבר, אשת מבוטח התובעת ו השמאי מר רועי סגמן, שחוות דעתו הוגשה על ידי התובעת. מטעם הנתבעת העיד מנהלה- מר ספיר עזרא. בסיום שמיעת הראיות, עתר ב"כ הנתבעת לקיים מועד דיון נוסף לצורך העדת מתקין מערכת החימום המים שלא יכול היה להתייצב לדיון, ולכן נקבע מועד דיון נוסף. ב"כ הנתבעת חזר בו מבקשתו והצדדים הגישו הס דר דיוני לפיו יגישו סיכום טענותיהם בכתב, וכך נעשה.

תמצית טענות הצדדים:

4. לטענת התובעת, נזקי הצפת בית המבוטח נגרמו על ידי הנתבעת ו/או מי מטעמה וזאת בעת שמי הבריכה שנשאבו באמצעות מערכת החימום ,דלפו באזור החיבור שלהם בגג לקולטנים, דבר שהוביל להצפת מפלס הגג וחלחול המים לתוך הבית. התובעת נסמכת בתביעתה על העובדה לפיה לאחר ההצפה טכנאי הנתבעת שזומן על ידי המבוטח, ביצע חיבור וקיבוע מחדש של צנרת מערכת החימום שהתפרקה באזור הקולטנים, דבר שגרם למים שנשאבו, לפרוץ ממנה. עוד נסמכת התובעת על מכתב הנתבעת מיום 1.2.16 בו מאשרת הנתבעת, כי היא תיקנה את הליקוי בצנרת (להלן: "המכתב").

5. התובעת מקדימה וטוענת בזיקה לטענות שהעלתה הנתבעת , שמזג אויר סוער ככל שיהא, לא היה אמור לגרום לצנרת חדשה שהותקנה כשנתיים עובר להצפה להתנתק ממקומה, וכן שההצפה התרחשה במהלך תקופת האחריות. עוד נטען, ש חל במקרה זה כלל "הדבר מדבר בעד עצמו" ועל הנתבעת מוטל נטל ההוכחה שלא התרשלה.

6. מנגד טוענת הנתבעת, שמדובר בתביעה חסרת עילה. שכן, נזקי המים הנטענים קרו בחודש אוקטובר 2015, במהלך התרחשות סופה אדירה בעת ששרר מזג אויר קיצוני וסוער באזור בית מבוטח התובעת, כך בהתאם לדו"ח השירות המטאורולוגי נכון למועד האירוע.

7. בנוסף לטענתה אירוע ההצפה לא נגרם בשל אחריותה ולו בשל כך שמערכת החימום, הינה מערכת חיצונית המותקנת מעל הגג, כך שאם יש איזה ליקוי במערכת ומים נפרצים מתוכה, אזי מים אלו בדיוק כמו מי הגשם זורמים במורד הגג ומתנקזים למרזב ולא חודרים לתוך חלל הגג או לתוככי הבית. ככל שמים זרמו לתוך הבית הרי שמדובר בבעיית איטום או ליקוי בכיסוי של הגג עצמו ללא קשר למערכת החימום.

8. עוד מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי מערכת חימום המים, אינה מאפשרת זרימה של מים בחופשיות מהבריכה לקולטים וחז רה, שכן על גבי המערכת מותקן בקר אלקטרוני המצויד בחיישן, כאשר רק בימי שמש מתאפשרת שאיבת מי הבריכה והזרמתם אל קולטי השמש המצוי על גג המבנה. היא מפרטת שהזרמת מי הבריכה אל עבר הקולטים תלויה בשני תנאים מצטברים: האחד - דרישה שמי הבריכה יחוממו לטמפרטורה גבוהה מזו הקיימת בבריכה בפועל , והשני- ש"רגש" הסולרי יקבל אינדיקציה, כי טמפרטורת הקולטים על גג המבנה גבוהה מזו של מי הבריכה. בהתאם לכך ב ימי סופה כאשר אין שמש חזקה שתאפשר את פתיחת הוסת האלקטרוני, לא יכלו לזרום מים מהבריכה לקולטנים שכן הברז האלקטרוני היה סגור, וכך גם בהעדר חשמל המערכת לא מזרימה מים לקולטנים והמשאבה לא פעלה.

9. הנתבעת טוענת גם לקיומו של גורם זר מתערב המנתק קשר סיבתי, בעטיו של כוח עליון של סערת גשמים שפקדה את אזור בית המבוטח. בנוסף, התביעה כולה נסמכת על חוות דעת שמאי התובעת שבה אין כל אינדיקציה לכך שמי הבריכה נשאבו בפועל אל מערכת הקולטים הסולאריים ונזלו על הגג. לדידה אין להכיל את הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו" בהעדר ולו בדל של ראיה באשר להתהוות האירוע, בטענות התובעת. הנתבעת תולה יהבה בכך שאיטום של גג הבית היה פגום ומוסיפה ולטענתה התובעת שילמה כמתנדבת.

10. התובעת טוענת בסיכומיה שטענת הנתבעת לפיה המים שפרצו מצינור מערכת החימום לא יכלו לחדור אל הגג ולכן הנזק אירע כתוצאה מגשם סוער אינה הגיונית, ואינה מ בוססת, שכן לכל גג יש יכולת מסוימת לקלוט ולספוג מים עד לגבול מסוים שלאחריו המים מצליחים לחלחל לתוככי המבנה. היא מפנה לחוות דעת השמאי ממנה עולה , כי לא נגרם לגג נזק, ועוד מסתמכת על כך שלאחר תיקון הצינור, לא היו עוד חדירות מים למבנה, ולכן לדידה ברור שמקור המים הוא מצנרת מערכת החימום .

11. התובעת מדגישה שהאירוע דנן התרחש ביום 26.10.15 לאחר מועד הסערה הנטענת, ולכן הסברי הנתבעת בדבר העובדה שהמערכת לא עבדה אינם מבוססים. טענות הנתבעת בדבר מזג אוויר סוער לא בוססו באמצעות חוות דעת מטאורולוגית, אלא רק על יסוד מסמכים הסוקרים את מזג האוויר נכון ליום 25.10.15. לפיכך, ההסבר ההגיוני ביותר להצפה הינו, מתמצה במים שזרמו באופן אוטומטי בצינור מערכת החימום שעל הגג.

12. הנתבעת אישרה במכתב שהמים שיצאו מהצינור הציפו את ה בית בעוד שרק במסגרת שמיעת הראיות הכחישה זאת וטענה כנגד מסמך עליו היא חתמה. טענת הנתבעת לפיה מכתב זה נכתב לבקשת מבוטח התובעת אינו מבוסס ראייתית, מה גם שהיה מצופה שטענה זו תבוא לידי ביטוי במסגרת כתב ההגנה או תצהיר הנתבע. מדובר בעדות בעל פה כנגד מסמך בכתב ובעניין זה הפנתה התובעת לסעיף 80 סיפא לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומנ י ולהלכות בית המשפט העליון בנושא.

13. התובעת מתייחסת גם לכך שהנתבעת נמנעה מהבאת האדם שתיקן את הצינור על מנת שיסביר מדוע הצינור התנתק ומדגישה את הימנעותה מהבאת עדים. לטענתה הנתבעת נמנעה מהצגת התיעוד בדבר הפניה אל מרכז שירות הלקוחות שלה באשר להצפת הצנרת וכן נמנעה מהצגת דו"ח תיקון של הטכנאי.

14. הנתבעת טוענת בסיכומיה, שבהתאם לדין על התובעת להוכיח את התקיימותה של עוולה, קיומה של רשלנות, קיומו של נזק ומזיק, וקשר סיבתי ביניהם, אולם התובעת לא הרימה את הנטל לה ראות כי הנתבעת קשורה באופן מסוים לנזקי המים הנטענים. מערכת החימום, מוצבת מעל גג הבית ואיננה מזרימה מים לתוככי הגג. הוכח על ידי הנתבעת שביום האירוע המערכת לא הזרימה מים מכיוון שהבקרים המפעילים אותה אינם פועלים בימי חורף כאשר אין שמש מלאה ורציפה, כהסבריו של בעל הנתבעת שתצהירו צורף.

15. הנתבעת מפנה לכך שבחודש אוקטובר 2015, ארעה סופה אדירה וחריגה שבתקופה זו אירעו נזקי המים, עובדה ש לא נסתרה ואף קיבלה משנה תוקף לנוכח חקירת מבוטחת התובעת והשמאי שהעידו באשר למזג האוויר החריג ששרר. התובעת לא התנגדה להגשת דוח השירות המטאורולוגי ולא עמדה על קבלת תעודת עובד ציבור, ביחס לכך, ולכן לא היה מקום שהנתבעת תזמן מומחה בתחום המטאורולוגי להוכחת עובדה זו.

16. הוכח למעלה מכל ספק, כי מערכת החימום מצויה ומ ותקנת כל כולה מעל לגג הרעפים המשופע. שמאי התובעת לא יכול היה להצביע בחקירתו הנגדית על מוקד דליפת המים ממערכת החימום. שכן למעט מעלייתו לחלל הגג לצורך צילום הוא לא טרח לבדוק את מערכת החימום עצמה ולא עלה על גג הרעפים כדי לבדוק את המשאבה. השמאי גם לא התייחס בחוות הדעת למפלס מי הבריכה ולא טרח לזמן מומחה לאיתור נזילות באמצעים תרמיים להראות את נתיב הימלטות המים. תביעת התובעת מבוססת על גרסת המבוטחת שעליה גם התבסס השמאי מטעמה, וכן על המכתב. התובעת לא טרחה לבחון את מערכת השאיבה ואת אופן פעולתה וגם בחרה שלא לחקור את עד הנתבעת ביחס לכך.

17. בנוסף, לבד מעניין ניתוק צינור מערכת החימום , עליו אין מחלוקת, התובעת לא טרחה להוכיח ולו בראשית ראיה, כי דווקא מי הבריכה הם שהציפו את גג הבית וחדרו את הגג או מה היו הנסיבות שגרמו לנזק . לפיכך, היא אינה יכולה להסתייע בטענה בדבר העברת הנטל אל כתפי הנתבעת, שעה שלא עלה בידיה להוכיח את גרסתה הבסיסית.

דיון והכרעה:

18. טרם אתייחס לראיות, אזכיר מושכלות יסוד באשר לנטל י ההוכחה והשכנוע במשפט האזרחי, שאני מוצאת שיש להזכירן לאחרונה שוב ושוב. הכלל בדבר נטל ההוכחה במשפט האזרחי הוא "המוציא מחברו עליו הראיה, קרי בעל דין המבקש לזכות ביתרון או בהנאה כלשהי מכוחו של המשפט המהותי, שומה עליו להוכיח במאזן ההסתברויות כי מתקיימות העובדות המבססות את אותה זכות . לרוב התובע יהיה הצד שנושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה ועליו להוכיח ן. נטל השכנוע זה מורכב משניים, קרי, נטל השכנוע ונטל הבאת הראיה. נטל השכנוע מבטא את החובה להוכיח בראיות מספיקות קיומה של עובדה השנויה במחלוקת, ברמת הוודאות שיש בה להביא להטיית מאזן ההסתברויות, שהתקיימותה של גרסת התובע למערכת ההתרחשויות, סבירה יותר מהתרחשותה של גרסת הנתבע. לכלל זה יש מספר חריגים במסגרתם נטל השכנוע עובר אל כתפי הנתבע.

19. נטל הבאת הראיות הוא החובה המשנית הנלווית לנטל השכנוע. על בעל הדין להביא ראיות מספיקות על מנת לעמוד בנטל השכנוע , ואילו על בעל הדין שכנגד להביא ראיות השומטות את הבסיס תחת ראיות שהובאו לחובתו (לעניין זה ראו יעקב קדמי על הראיות (חלק שלישי , 2003) 1506-1505; ע"א דרוקמן נ' בית החולים לניאדו, פ"ד נה (3) 117, 124 (2001); ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פורסם בנבו (5.10.2006).

20. אקדים אחרית לראשית ואומר כבר עתה של יסוד מכלול העדויות והראיות שהובאו בפניי הגעתי לכלל מסקנה לפיה לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה ו משכך לא מצאתי שהנטל הועבר במקרה זה אל שכמי הנתבעת, מכוח כלל "הדבר מדבר בעדו", כטענת התובעת.

21. מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של הגב' פיונה סיל בר, אשת המבוטח, בו פירטה גב' סילבר, כי בחצר ביתה הפרטי ישנה בריכת שחיה המחוברת לצנרת קולטים הנמצאים בגג הבית שהינה מערכת החימום. מהתצהיר עולה שמערכת החימום הותקנה על ידי הנתבעת, פחות משנתיים עובר לאירוע. גב' סילבר פירטה שבמועד האירוע היא שבה לביתה והבחינה שהבית מוצף במים שחדרו מהגג במספר מוקדים, וגרמו לנזקים רבים. מדובר במים שנשאבו מהבריכה מאזור הקולטנים ופרצו מהצנרת וגרמו להצפה , וזאת ככל הנראה כתוצאה מניתוק מערכת החימום , עקב מזג האוויר. גב' סילבר פנתה לנתבעת ששלחה טכנאי שתיקן את הצנרת המחוברת ל מערכת החימום, והתובעת פיצתה אותה בגין נזקי ההצפה.

22. בעדותה, אישרה גב' סילבר, כי במועד המקרה נשוא התביעה, היה מזג אוויר קשה וסוער. היא הסבירה שהתיקון שבוצדי נציג הנתבעת התמצה בהחלפת חלק שנשבר בצינור המחובר לקולטים. מלבד זאת לדבריה המערכת הייתה תקינה.

23. שמאי התובעת, מר רועי סגמן, העיד שביקר בבית המבוטחת ביום 28.10.15 , כאשר מזג האוויר כבר היה מתון יותר בהשוואה למזג אוויר החריג והסוער שהיה בתאריך 25.10.15. הוא פירט שבעת ביקורו במקום הוא עלה לקומת הגג אך מ חקירתו הנגדית הוברר שהוא לא עלה על גג הרעפים , אלא רק למפלס חלל הגג המצוי ב ין גג הבטון לגג הרעפים, תוך שהפנה לתמונות שצורפו לחוות דעתו (ת/1 עמ' 7-6) . מר סגמן התבקש לפרט אילו מהמערכות המצויות בחלל הגג שייכות למערכת החימום ומעדותו ניכר שאינו יכול לשייך את הצנרת שראה בחלל הגג למערכת החימום וכאשר ניכר שבדיקתו בעניין זה לקתה בחסר הוא מצא לנכון להעיד כך :" לפי מה שראיתי ובדקתי הצנרת של קולטים עולה מהבריכה לחלל הגג עם צינור, ברגע שהצינור התנתק הוא הציף את הגג" (עמ' 8 לפרוט' ש' 14-13). בהמשך עדותו אמר מר סגמן שלא ראה את מערכות הנתבעת בחלל הגג ואילו היה מבחין בהן, סביר להניח שהיה מצלם .

24. הוא הסביר שהוזמן על ידי התובעת לבדוק את הנזקים שנגרמו לבית המבוטח, כאשר סיבת הנזק לא הייתה ברורה. מעדותו עלה שלאור ממצאי בדיקתו בשטח הוא פנה אל המבוטחת שתפנה אל הנתבעת כדי שתסביר לה עקב מה אירע הנזק כך: "לאור הממצאים שלי ולאור מה שראיתי בשטח העמקתי בבדיקות וביקשתי מהמבוטח שתפנה אליכם ואתם תסבירו לה איך זה קרה ובעקבות הממצאים שלכם קיבלתי את מה שאמרתם וחוות הדעת מסתמכת על הבדיקות שלכם" (עמ' 8 לפרוט' ש' 27-30) . כאשר מר סגמן נדרש לפרט מהם ממצאיו ניכר שאינם בנמצא מאחר והוא שב על כך שהסתמך על עמדת הנתבעת והסביר: "התבססתי על המכתב שלכם, אחרי שביקרתי אצל המבוטחת ביקשתי ממנה שתבקש מכם את גרסתכם לאירוע וזה מה שעשיתי, היא פנתה אליכם והוצאתם מכתב. אחרי שהמכתב הגיע לידי, שוחחתי עם בחור בשם דן כי הדברים טיפה עלומים ולא ברורים והוא הסביר לי שהצינור התנתק ואחרי שהצינור התנתק הלקוחות שלך באו וחיברו את הצינור מחדש, שאלתי אותו אם חייבת את המבוטחת בעלות התיקון והוא אמר לא זה במסגרת האחריות שלי".

25. הסבריו של מר סגמן לא הניחו את דעתי ולכן נתבקש העד להסביר כיצד בהעדר אינדיקציה למערכות הנתבעת בגג הוא קשר בין מערכותיה לנזק וכך אמר: "מכמה טעמים, לפי הנסיבות שהיו בשטח ולפי מה שבדקתי ונמסר לי זו המסקנה המתבקשת. הגג הוצף במים, המים צריכים להגיע מאיזה מקום, אני בודק מאיפה מגיע המים, או ממי גשמים שהגשמים חדרו מבחוץ שזה לא המקרה או ממקרה של צנרת הדירה שזו המסקנה שזה מה שקרה פה. מבחינת כיסוי ביטוחי זה לא רלבנטי. המסקנה המקצועית הייתה שהמערכת שאבה את המים מתוך הבריכה לחלל הגג שם היה כשל שגרם להצפת הגג. הכשל הוא בצינור שהתנתק, אני באתי אחרי שזה כבר תוקן, זה הצינור של המערכת" (עמ' לפרו' 10 שו' 5-111). לצד הסברים אלה העד מצא לנכון לומר שהוא לא יודע לומר מהו מוקד הכשל בצינור, שכן מערכת החימום תוקנה עובר לביקורו במקום, כך שהוא לא ראה את הצינור הכושל והסתמך בקביעותיו על ממצאי הנתבעת. כאשר נדרש להתייחס לכך שבחוות דעתו הוא קבע שהמים חדרו למספר מוקדים לצד העובדה שרק צינור אחד נפרץ, הוא הסביר זאת בכך שהמים חלחלו מטה ויכולים לצוץ בכל מיני מוקדים, אך מסקנתו זו מתבססת על נ יסיון ומומחיותו כשמאי, ולא על יסוד בדיקת איתור נזילות. עוד עלה מדבריו של העד שהוא לא בדק את אטימות גג הבטון שמתחת לרעפים, וכאשר נדרש להתייחס לטענה לפיה אם הגג אטום לא היו נזילות, הוא מצא לנכון להשיב תשובה כוללת , לפיה מים חודרים כל שכבת איטום.

26. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר ספיר עזרא, המשמש כמנהלים של הנתבעת. מר עזרא הצהיר כי אירוע הנזק לא נגרם בשל אחריות הנתבעת, נוכח העובדה שמערכת החימום הינה מערכת חיצונית המותקנת מעל גג הבית. מכך נובע שככל שקיים ליקוי כלשהו במערכת, מים הנוזלים ממנה הינם בדיוק כמו מי הגשם הזורמים במורד הגג ומתנק זים למרזב של הגג, כך שאינם יכולים לחדור לתוך חלל הגג ולתוככי הבית. לדידו נוכח הנזק שנגרם לתובעת, המסקנה המתבקשת הינה שהיה כשל באיטום או ליקוי כיסוי של הגג עצמו ללא קשר עם מערכת החימום.

28. מר ספיר עמד בתצהירו על אופן פעולת מערכת החימום כפי שפורט בכתב ההגנה. הוא הפנה למזג האוויר החריג ששרר באותה עת, ואמר שחוות הדעת השמאית מטעם התובעת אינה מבוססת דיה כדי להסיק מסקנות לפיהן ההצפה נעשתה בשל התנתקות צינור במערכת הנתבעת.

29. בחקירתו הנגדית העיד מר ספיר שנכח בבית מבוטח התובעת בעת התקנת מערכת החימום. באשר למכתב עליו נסמכת התובעת, הוא העיד שמדובר במכתב שנכתב על ידי מנהל השירות של הנתבעת שכתב את המכתב בהתאם למה שאמר לו העד. הוא הסביר שהמכתב הוצא לאחר שהתקשר אליו מבוטח התובעת- מר מייקל סילבר, וביקש את עזרתו בטענה שיש לו קושי לקבל את הכספים מחברת הביטוח. לדבריו המכתב נכתב באופן תמים מתוך מטרה לסייע ללקוח. הוא ציין שתוכנו של המכתב הינו מילותיו של מר סילבר שהכתיבן. כאשר נשאל מדוע כל גרסה זו לא באה לידי ביטוי בכתב הגנה ובתצהיר, הוא אמר שהמכתב נכתב לפני שהוגשה התביעה והדבר נשכח מעמו והכל נעשה בתום לב ובתמימות. עוד עלה מחקירתו הנגדית שמי מערכת החימום מוזרמים לצינור שמעל הגג בהתאם לשתי התניות , ובזמן שאין שמש המים לא עולים לגג שכן נדרש שיהיה יום שמשי מוחלט לצורך הזרמתם. העד הסביר שהתקנת המערכת במקרה זה הייתה מותאמת להתקנה על גג רעפים שעליו הוא עלה אף קודם להתקנתה. העד אישר שהצינור נשבר וזה התיקון ש עשתה הנתבעת ובאותה העת, התקבלה רק תלונה אחת נוספת על נזק דומה.

30. מבחינת הנתונים עליהם מסתמכת התובעת ניכר, כי קיים חסר ראייתי ממשי באדנים עליהן מושתת התובענה. התובעת מסתמכת בעיקרו של דברסת המבוטח באשר לקרות האירוע. בעניין זה נדמה, כי אין מחלוקת ש המבוטח אינו הגורם שבידיעתו מצויים נתונים עובדתיים שיש בהם כדי לשפוך אור על הבנת מהות הגורם לנזק, שכן כפי שעלה מהעדויות המבוטח או אשתו שהעידה בפניי לא עלו לגג הבית ובח נו את חלקי ורזי מערכת החימום והכשלים הקיימים בה. מתוקף העובדה שעסקינן בתביעת שיבוב במסגרתה שולמו לידי המבוטח תגמולי הביטוח בגין הנזק שנגרם לו , ובכך "נרפא הוא כדי נזקו" עמדת המבוטח בעניין זה ובניהול ההליך, במקרה דנן אין בה כדי להוסיף למארג הראייתי וכדי להטות את כפות המאזניים לטובת התובעת שבאה בנעליו.

31. מבלי שהדברים יהווה ביקורת כלשהי, התנהלות המבוטח במקרה זה הינה התנהלות לגיטימית במסגרתה הוא פעל לבטח את רכושו ובעת קרות אירוע ביטוחי פנה לקבלת תגמולים מהמבטחת. בכך התמצה חלקו האקטיבי והתרשמותי הינה שהוא גילה אדישות רבה באשר להליך זה משעה ש"בא על תגמוליו". כך מטעם מבוטח התייצבה, אשתו גב' סילבר להעיד ועדותה התמציתית כפי שפירטתי לעיל, לא תרמה להבנת הקשר הסיבתי הנטען בין הכשל במערכת החימום לבין הנזק. מעדותה ניתן לדלות מספר קטן של נתונים עובדתיים המסייעים ל"סיפור המסגרת" אך לא להבנת ההתרחשות כפי שנדרשת תובעת לבסס. למעט העובדה שנציג הנתבעת נקרא לביתה לטפל בתקלה כך שתוקנה צנרת והעובדה בדבר מזג אויר סוער ששרר יום לפני האירוע הנטען לא היה בעדות זו כל פרט נוסף שמאפשר לקשור בין רשלנות נטענת של הנתבעת לבין הנזק. בנקודה זו אעיר כי במידה ומר מייקל סילבר, המבוטח היה מגיע למסור עדות ניתן היה לראות ביסוס ל טענה בדבר המכתב המהווה הודאה באחריות לטענת התובעת, מתוקף היותו הגרום שעמד בקשר עם הנתבעת ביחס לכך, אך לעניין זה אשוב בהמשך.

32. עדות שמאי התובעת אף היא לא תרמה כמעט להשתת טענות התובעת. השמאי ניסה ככל יכולתו לקשור בין הנזק לכשל נטען בצנרת מערכת החימום אך ככל חקירתו הנגדית העמיקה הוברר כי מדובר בטענה בעלמא שלא עומדת באמות בדיקה בסיסיות שהיה עליו לבחון טרם קביעת מסקנה כה נחרצת תוך הטלת אחריות לפתחה של הנתבעת. השמאי באופן מפתיע למדי הסתפק בטיפוס אל חלל הגג שבו כפי שהוברר די הצורך, לא מצויה צנרת מערכת החימום. על יסוד תמונות דלות של חלל הגג הוא ניסה להראות מבנה של צנרת מסוימת העוברת ב"גג" כדי לבסס את הטענה שמצנרת זו של הנתבעת דלפו המים וגרמו לנזקים. בסופו של יום גם השמאי הודה כי הצנרת שבחן אינה הצנרת של הנתבעת שכן בתמונות שצירף לחוות דעתו לא ניתן לראות את הצנרת שלה מאחר והוא בסופו של יום כלל לא עלה לגג המשופע עליו מותקנת צנרת מערכת החימום. השמאי הבין כי תשובותיו אינן מניחות את הדעת ואינן מבססות את מסקנתו לפיה מדובר בכשל של מערכת החימום וניסה לתרץ את קביעותיו בכך שהוא הזדמן למקום לאחר שנציגי הנתבעת כבר תקנו את הפגם אך הסבר זה נשמע דל שבדלים על רקע כל יתר ההסברים הלא משכנעים.

33. בסופו של יום "יצא המרצע מן השק " ומר סגמן הודה בפה מלא שבמסקנותיו בחוות הדעת הוא מסתמך בעיקרו של דבר על המכתב הלקוני בו דובר על כשל בצנרת מערכת חימום המים. לצד זאת כפי שהבאתי מעדותו, מר סגמן אמר שהוא לא הצליח לאתר את סיבת הנזק שכן "היא לא הייתה ברורה" ולכן גם הוא הנחה את מבוטח לפנות לנתבעת בעניין זה כדי ועל יסוד מכתבה הוא קבע את קביעותיו. עוד עלה מעדותו, כי גם לשמאי נראה שהאמור במכתב לא נהיר והגדיר זאת כפי שהבאתי לעיל כ"עלום" ולכן גם הוא נדרש להסבר נוסף והסתפק באמירה של אדם אחר (שלא הובא לעדות) שהצינור התנתק.

34. בנסיבות אלה מפתיע שמר סגמן שמצא שהאמור במכתב אינו מניח את הדעת מוצא לנכון לבסס עליו חוות דעת מבלי לחקור, לבדוק ולבסס את קביעותיו כפי מצופה ממוחה שיעשה. גם תשובותיו של השמאי בעניין ריבוי מוקדי הנזילה בבית נאמרו באופן לא רציני ומבוסס, ככל שהיה מעוניין לבסס את דבריו ולא לעשות מלאכתו קלה היה מסתייע במכשירים או כל בדיקה מעמיקה לאיתור גורם הנזילה וכך היה יכול ליתן מענה רציני ומבוסס לשאלות שעלו למקרא חוות דעתו.

35. התרשמתי לשלילה ממכלול העדות של המומחה שניכר שכל מעייניו הוקדשו לשומת הנזק בהתעלם באופן מוחלט מסיבתו ומקורו. ככל שחוות דעת זו עליה נסמכת התובעת הייתה מובאת רק לצורך שיעור הנזק יתכן וניתן היה להסתפק בה לו הייתה נלווית אליה חוות דעת של מומחה באשר לגורם לנזילות והצפות הגג, מומחה שהייה גם בוחן את אופן עבודת מערכת החימום עצמה , לצד ההתניות המצויות בה כגון אור השמש וטמפרטורת המים (כפי שהתוודעתי לכך בעת שמיעת הראיות ), מומחה שהיה מטפס אל גג הרעפים ובוחן את צנרת מערכת החימום ובודק אותה ורק לאחר מכן מבסס את קביעותיו. ברי שהשמאי במקרה דנן כלל לא עמד על אופן פעולת המערכת כדי לבסס את הטענה בדבר מים שזרמו ממנה אל הצנרת שנתבקעה וגרמה לנזילה.

36. בנסיבות אלה אני מוצאת לנכון לדחות את מכלול הקביעות בעניין האחריות של מר סגמן ואבחן עתה האם יש בידי התובעת להיוושע מיתר הטענות שהעלתה כדי להטיל את האחריות לפתחה של הנתבעת.

37. כאמור התובעת נסמכת גם על המכתב שלאור העובדה המהווה נדבך כה חשוב בעיני הצדדים אביאו כמות שהוא :

38. זהו עם כן המכתב המהווה לב ליבה של טענה ההודאה באחריות עליה נסמכת התובעת. האם בנסיבות אלה הכחשת הנתבעת את אחריותה לנזק הינה בגדר טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב שיש לדחותה , כטענת התובעת?
סבורני שהמענה לכך בשלילה. הוראת סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומאני - והן של ההלכה הפסוקה, היא שלא להתיר הבאת עדות בעל פה "כנגד תוכנו" של מסמך" (י' קדמי, על הראיות, חלק שלישי, הדין בראי הפסיקה (2009), בעמ' 1501 ). על פי ההלכה הפסוקה, האיסור הנובע מן הסיפא של סעיף 80 הנ"ל, שעדיין נותר חלק מהדין החל בארץ, מתייחס אך ורק ל"טענה הנטענת נגד המסמך", בעוד שאין מניעה להוכיח על ידי ראיה בעל פה שהיו מעבר לחוזה הסכמות שבעל-פה או שבהתנהגות (ראו: קדמי, עמ' 1506 - 1507 והאסמכתאות המוזכרות שם); הוראה זו חלה בעיקרו של דבר באספקט החוזי- הסכמי שלגביו ההנחה הינה שההסכמים בכתב ממצים את כל אשר הוסכם בין הצדדים עובר לעריכתם וחתימתם, אך הנחה זו אינה קיימת לגבי כל אשר התרחש לאחר חתימתו, אותו ניתן, עקרונית, להוכיח על ידי עדות שבעל פה.

39. כאשר עסקינן במקרים שהינם לבר חוזיים כפי המקרה דנן שכן הטענה הועלתה בהקשר של מכתב, אורו החלוש וההיסטורי של כלל זה התעמעם שכן יש להזכיר שכלל זה אינו אלא שריד להוראות שמקורן בדין הקונטיננטאלי, אשר מבכר את שיטת הראיות בכתב על-פני עדות הנשמעת על-פה. עם כל הכבוד הראוי יש להדגיש שמדובר בכלל שהינו חריג בשיטת המשפט הישראלית, בה מושלת בכיפה נטייה כללית לעבור מכלל של קבילות לכלל של מהימנות הראיות ומשקלן [שלמה לוין הפרוצדורה האזרחית החדשה, מבוא ועקרונות יסוד (מהדורה שניה, 2008); ע"א 703/86 ברנשטיין נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מג(4) 529 (1989); ע"א 8423/06 שדה נ' לוינזון (טרם פורסם, [פורסם בנבו], 10.8.2010)].

40. מן הכלל אל הפרט במקרה דנן הטענה לא הועלתה נגד חוזה אלא נגד מכתב תמציתי וקצר שה בו נכתב שעקב מזג אויר סוער נגרם נזק לצנרת מערכת החימום וכתוצאה מכך דלפו מים לבית מבוטח התובעת. יתכן ואם מכתב זה היה עומד לבדו בחלל ניתן היה בנסיבות מסוימות מוכחות לבסס עליו טענה כפי שטוענת התובעת , אולם על רקע עדותו של מר ספיר המכתב הזה מקבל משמעות שונה. אך טרם אתייחס לעדותו של האחרון אם בוחנים את תוכנו של המכתב על רקע כל האמור לעיל בהקשר של סעיף 80, אין בפנינו טענה נגד הסכם והתחייבות כפפי מהות הסעיף, אלא מדובר בטענה נגד טענה נוגדת בדבר חיוב באחריות. נדמה כי נסיבות אלה אינן מגשימות את תכלית הסעיף שכפי שמצינו חל באשר לטענה המועלית נגד חוזה כתוב. על רקע גישת הראיות בשיטת המשפט הישראלית ומהות הסעיף- טענה בעל פה נגד מסמך לבר חוזי המקיים הודאה כלשהי בחבות, ניתנת להפרכה באמצעות עדות בעל פה.

41. עדותו של מר ספיר ביחס למכתב זה בה הסביר כיצד מכתב זה הוצא על ידי הנתבעת לאחר שהמבוטח פנה וביקש סיוע, תוך שהכתיב תוכנו של מכתב זה לנציג הנתבעת והכל כדי שתצלח דרכו לקבל את הפיצוי מהמבטח, הייתה משכנעת. גרסה זו אושרה גם על ידי מבוטחת התובעת (עמ' 5סיפא ועמ' 6 רישא לפרוט'). ההסברים באשר לנסיבות בהן נכתב המכתב והתרשמותי ממהימנותו של מר ספיר הובילו אותי למסקנה כי טענת התובעת בהקשר זה יוצרת מעין " מעגל שוטה" בדמות השילוש של , פניית מבוטח, המכתב כ"הודאה" וטענת התובעת לנזק בעטיה של הנתבעת ,המביא לסיטואציה ללא מוצא. מסקנתי הסו פית הינה, כי העדות של מר ספיר במקרה זה הנתמכת בעדות המבוטחת בהחלט גוברת על המכתב הלקוני שמאגד בתוכו מקבץ נתונים שיש בהם כדי לסייע למבוטח לקבל תגמולי ביטוח ממבטחת.

42. גם אם אתייחס ליתר העדות של מר ספיר, על אף היותו גורם מעוניין ללא כל צל של ספק, מצאתי כי עדותו נמסרה באופן מפורט ומשכנע, הוא פירט בעדותו את אופן פעולת מערכת החימום בהתאם לדרישות הטמונות בחובה שגורמות לה לפעול, הסבריו לא נסתרו ועל רקעם בלטה בחיוורונה השאלה הבסיסית של מהו הגורם לנזקי המים בבית המבוטח. מהסבריו של מר ספיר עלה, כי מאחר ומערכת החימום מצויה על גבי הגג המשופע שככל ואטום אינו אמור להיות חדיר למים מכל סוג שהוא, בין אם זה מי גשמים ובי אם מי צנרת. לדבריו הנתבעת עורכת בדיקות טרם התקנת מערכת חימום שכזו על גג ועורכת התאמה בין המערכת לתוואי השטח עליו מותקנת. הסברים אלה אף הם לא נסתרו. לצד העובדה שמר ספיר לא הכחיש שצינור מערכת החימום ניתק הוא הסביר באופן מפ ורט, כי במועד האירוע עקב מזג אוויר קיצוני , שאליו התייחסו גם עדי התובעת, מערכת החימום לא הזרימה מים. גם הסברים אלה ומפרט המערכת שצורף לתצהירו לא נסתרו על ידי התובעת. וגם לא זכו לכל התייחסות מצידה אף לא מצד השמאי, כאמור.

43. לקראת סיום ומעל לצורך אתייחס לטענת התובעת בדבר העברת נטל ההוכחה אל הנתבעת מכוח הכלל " הדבר מדבר בעדו" הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. התייחסות זו תעשה מעבר לדרוש, שכן כלל זה חל במקרה בו קיימת עמימות עובדתית מסוימת בעטיה ניתנת לתובע המתקשה להוכיח את תביעתו אפשרות להסתייע באקטיביות של הנתבע שאליו עובר נטל ההוכחה . אולם הכלל אינו מהווה מזור לתובע שאינו מוכיח את תביעתו. כלל זה אינו משרת כלל עיקר תובע שלא פעל די להוכחת תביעתו והסתמך על אמירות ביניים של נתבעת ולא בדק נתונים בסיסיים בדבר מקור הנזק הנטען.

44. תחולת הכלל "הדבר מדבר בעדו" מותנית בהוכחתם של שלושה תנאים מצטברים: 1. לתובע לא הייתה ידיעה או לא הייתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק 2. הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו 3. נראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה. נטל השכנוע לעניין קיומם של תנאים אלה רובץ על התובע, ועליו להרימו על-פי המבחן של עודף ההסתברויות (ע"א 241/89 ישראליפט תשל"ג בע"מ נ' הינדלי, פ"ד מט(1) 45 ).

45. התנאי הראשון לא מתקיים במקרה דנן מאחר ועסקינן בסיטואציה של עמימות עובדתית אותה יצרה התובעת, באי הוכחת הגורם לנזק. הכלל אמור לסייע לניזוק שדרכי ההוכחה חסומות בפניו מאחר ואינן תלויות בו ולכן אין בידיו להביא ראיות להוכחת תביעתו ולא כפי שאירע כאן . במקרה זה סבורני שהיה בידי התובעת אפשרות להוכיח תביעתה על ידי בדיקה מדוקדקת של מומחה את מערכת הנתבעת ומוקדי הנזילה לאיתור הגורם לחדירת המים ל בית, בין היתר על דרך של בדיקת איטום הגג אך דבר מכך לא נעשה. בנסיבות אלה אין ליתן בידה אפשרות להוכיח תביעתה " באמצעות" הנתבעת בדמות "המזור" שמקנה כלל זה.

46. גם התנאי השני לא מתקיים שכן משעה שלא הוכח שהגורם לנזק טמון בצנרת מערכת החימום הרי שלא ניכר , כי מדובר בנכס שלנתבעת שליטה עליו המקנה לה יתרון ראייתי העומד בבסיס תכלית הכלל. מתוקף אי התקיימותם של שני התנאים הראשונים אין מקום לדון בתנאי השלישי ומן האמור לעיל נובע ,כי אין כל תחולה לסעיף.
47. בשולי הדברים אעיר כי לא נעלמה מעיניי העובדה שהנתבעת בחרה שלא לצרף את התיעוד בדבר התיקון שנעשה על ידה בצנרת מערכת החימום, ובחרה שלא להעיד את הטכנאי שתיקן. סביר, כי לו הייתה התביעה מבוססת ראייתי ת הימנעות זו הייתה פועלת לחובתה אך ב"אקלים" שבו התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה והשכנוע הרי שאין בהימנעות זו כשלעצמה כדי להטות את הכף לחובתה .

48. אמנם שיעור הנזק הנטען על ידי התובעת לא נסתר, אך נוכח מסקנתי לפיה דין התביעה להידחות הרי שהדיון בעניין זה מתייתר.

סוף דבר

49. נוכח כל המקובץ לעיל , אני מורה על דחיית התביעה תוך חיוב התובעת בהוצאות הנתבעת בסך של 7,000 ₪.
סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ל' ניסן תשע"ח, 15 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: כלל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: ספיר בריכות ומערכות ספא 2006 בע"מ
שופט :
עורכי דין: