ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ענבל זגורי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת אורית יעקבס

המבקשת/התובעת:
ענבל זגורי
ע"י ב"כ עו"ד רפי מזור

-
המשיב/הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אברהים מסארווה

החלטה

1. לפניי בקשת התובעת, (להלן:"הבקשה") להפניית שאלות הבהרה למומחה אשר מונה על ידי ביה"ד - פרופ' יורם בייט (להלן:" המומחה").

2. בתאריך 16/4/18, הגיש הנתבע את תשובתו לבקשה (להלן:" התשובה"), במסגרתה הבהיר מדוע הוא מתנגד לבקשה.

3. עוד באותו היום, פעלה התובעת בהתאם להחלטת ביה"ד עת הודיעה, מדוע היא עומדת על בקשתה, על כל השאלות המבוקשות בה (להלן:"ההתייחסות").

4. רקע
א. בבסיס הבקשה עומדת תביעתה של התובעת, כנגד החלטת הנתבע, מיום 7/3/17 לדחות את תביעתה לתשלום גמלת שמירת הריון.
ב. בתחילת הדיון המוקדם שהתקיים בתאריך 21/11/17, הודיע ב"כ הנתבע על הסכמתו למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין וכן פורטו העובדות המוסכמות.
הנתבע ביקש כי החומר הרפואי של התובעת, המטופלת בקופ"ח כללית, יוזמן וכי לאחר שיתקבל ימונה מומחה רפואי מטעם ביה"ד, התובעת הצטרפה לבקשת הנתבע וכן ביקשה שהחומר הרפואי שצורף לכתב תביעתה יישלח למומחה, לכשזה ימונה.
ג. בתאריך 31/1/18, לאחר שמלוא החומר הרפואי של התובעת, התקבל, מינה ביה"ד את המומחה על מנת שיחווה דעתו בשאלה האם בתקופה שמתאריך 2.2.17 ועד הלידה- 22.3.17 נעדרה התובעת מעבודתה "בשל מצב רפואי הנובע מן ההריון המסכן את האישה ו/או את עוברה".
ד. בתאריך 5/3/18 התקבלה חוות דעתו של המומחה והיא הועברה לצדדים.
ה. בתאריך 20/3/18 הגישה התובעת את סיכומיה "ולחילופין בקשה למינוי מומחה נוסף", אך לאחר שביה"ד נתן החלטה, במסגרתו הציע לה להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה, בשלב ראשוני, היא עשתה כן, עת הגישה את הבקשה.

5. להלן העובדות הרלוונטיות והמוסכמות, אשר הועברו למומחה:
א. התובעת ילידת 83', מתגוררת בבית שאן.
ב. התובעת החלה לעבוד בסלקום החל מ- 21.2.16.
ג. התובעת מועסקת בסלקום כמומחית לאבטחת מידע במחלקת ביטחון בבית סלקום בנתניה, כאשר עבודתה מחייבת ישיבה ממושכת.
ד. לשם ביצוע עבודתה, בתקופה הרלוונטית לתביעה ובכלל, נדרשת התובעת לנסוע מביתה שבבית שאן ועד למקום עבודתה בנתניה, כך הלוך וחזור.

6. הבקשה
להלן שאלות ההבהרה שמבקשת התובעת להעביר למומחה:
א. האם לדעתך יש יתרון להמלצת רופא אשר ערך בדיקה קלינית על פ ני המלצה של רופא שנערכה על סמך עיון במוצגים רפואיים בלבד?
ב. בבדיקת CT שנערכה לתובעת, היא אובחנה כסובלת מכאבי גב עם הקרנה לרגליים ומש ני בלטי דיסק עם לחץ על השק ולחץ שורש עצבי בצד שמאל.
פרופ' זוהר נחין ". .. עפ"י ממצאי האורתופד, עלולים להצביע על החמרה בדיסקופתיה אצלה ועד סיכון לנזק נוירולוגי" - האם קיים סיכון לאם ו/או לעובר עקב הופעת סימנים נוירולוגים של לחץ על שורשי העצבים היוצאים מעמוד השדרה ?
ג. הסבר מדוע נתת משקל יתר לאי קיום הבדיקה מטעם רופא תעסוקתי על פני בדיקותיהם הקליניות וא בחנותיהם החד משמעיות של פרופ' זוהר נחום והאורתופד ?
האם לטעמך אי קיום הבדיקה מטעם רופא תעסוקה מאיינת את קביעותיהם של פרופ' זוהר נחום והאורתופד?
ד. בחוות דעתך אתה מציין כי לא מצאת עדות לכאבים שהגבילו את התובעת או מנ עו ממנה פעילות לאחר הניתוח (שבוע לפני כ- 15 שנה) .
האם ייתכצבה של התובעת החמיר לאחר מכן?
האם ייתכן כי מצבה של התובעת החמיר בעקבות ו/או תוך כדי ההריון?
ה. האם נכון כי כמומחה למחלות נשים ויולדות, אבחנה בדבר נזק נוירולוגי והשלכותיו אינם בתחום מומחיותך?
ו. האם בחוות דעתך נתת משקל לתנאי עבודתה של התובעת לרבות הנ סיעה שעליה לבצע באופן יומיומי ? אם כן, פרט .
ז. האם נכון כי ככלל אינך סבור כי כאבי גב עלולים לסכן את האם ו/או העובר במהלך ההריון ? אם תשובתך שלילית אנא הסבר/פרט באילו מצבים כאבי גב עלולים לסכן את האם ו/או העובר.

7. התשובה
במסגרת תגובתו התייחס ה נתבע לכל שאלות ההבהרה שביקשה הת ובעת להפנות אל המומחה וזאת כמפורט להלן:
בהתייחס לשאלה 1 - השאלה אינה שאלה רפואית ואינה רלוונטית לחוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין. מדובר בשאלה ווכחנית שאין בה כדי להבהיר "משהו" בחוות הדעת והיא חותרת תחת שיטות מינוי מומחים רפואיים מטעם בית הדין שחוות הדעת שלהם מתקבלות על סמך מסמכים רפואיים.
בהתייחס לשאלה 2 - אלה שני המסמכים הרפואיים המתארים את ליקוייה של התובעת והם עמדו בפני מומחה בית הדין, כולל המלצתו של ד"ר זוהר נחום, על אף זאת קובע המומחה "לאור הנתונים הללו אני מתרשם כי המשך עבודתה של התובעת בתקופה מ 2.2.17- ועד ללידה לא סיכנה אותה או את עוברה".
בהתייחס לשאלה 3 - המומחה ציין עובדה "התובעת לא נבדקה על ידי רופא תעסוקתי".
לא ברור כיצד עולה מחוות הדעת של המומחה יחוס משקל יתר לרופא ת עסוקתי לעומת המסמכים האחרים שעמדו בפניו.
המומחה נתן את חוות דעתו על סמך מכלול הדברים שעמדו בפניו.
בהתייחס לשאלה 4 - המומחה התייחס בחוות דעתו לעניין ההחמרה.
בהתייחס לשאלה 5 - שאלה זו הנה שאלה המזלזלת במומחה ואין מקום להעלותה במסגרת שאלות ההבהרה.
בהתייחס לשאלה 6 - המומחה עונה לשאלה זו. בהמלצתו של ד"ר זוהר נחום מפורטות מספר הגבלות שהגבילו את התובעת במהלך עבודתה.(ישיבה ממושכת, נהיגה ועבודה), המלצתו של ד"ר זוהר נחום עמדה בפני מומחה בית הדין כך שהיה ער לאותן הגבלות ועדיין קבע את קביעתו.
בהתייחס לשאלה 7 - השאלה אינה רלוונטית לתיק זה. המומחה התייחס באופן אובייקטיבי אל המסמכים שהוצגו בפניו.

8. ההתייחסות
במסגרת התייחסותה לתגובת הנתבע, הודיעה התובעת כי היא עומדת על הפניית כל שאלות ההבהרה שביקשה, תוך שהקדימה והפנתה לפס"ד שניתן בתיק בל 39581-02-12.
התובעת ציינה כי לא עברה ניתוח בגב, אלא שאיבת דיסק, בשנת 2002 וכן טענה כי שאלותיה חשובות ורלוונטיות, מקום שנראה כי המומחה השיב בשלילה לשאלת ביה"ד תוך שהתייחס, בפרק הדיון , לנתונים שאינם רלוונטיים ו/או נכונים כלל ועיקר לעניינו ולדרישות החוק בענ ין גמלת שמירת הריון, כאשר שתי הנקודות עליהן הסתמך (לא מצא עדות לכאבים) שהגבילו את התובעת לאחר ניתוח הגב שעברה והעדר עדות לכך שהיא פנתה לרופא תעסוקתי במהלך הריונה).
אינן משקפות את מצבה של התובעת בעת הריונה נשוא תביעה זו.
העובדה שהמומחה נתן משקל גדול לאי בדיקת רופא תעסוקתי אך התעלם לחלוטין מקביעותיהם של רופא אורתופד ורופא נשים שערכו לתובעת בדיקות קליניות והכירו היטב את מצבה , מצדיקה את הפניית השאלות.
התובעת טענה כי טבעי שאישה בהריון תפעל לפי המלצתם של רופא הנשים המלווה ושל האורתופד ולא תייחס חשיבות לבדיקה של רופא תעסוקה וכן טענה כי לא ברור כיצד על בסיס אי הפניה לרופא התעסוקתי מסיק פרופ' בייט כי המשך עבודתה לא סיכן אותה או את העובר וזאת על אף שיש המלצות מפורשות ומנומקות של שני רופאים מומחים.
התובעת ציינה כי יש לשים לב לכך שהמומחה לא שלל הסיכון על סמך בדיקות שהתבצעו או נתונים רפואיים שעמדו לפניו, ניתח אותן והגיע למסקנתו אלא פשוט הסתמך בקביעתו על חוסר בתלונות לאחר הניתוח שנערך בשנת 2002 ולא בזמן ההריון בשנת 2017 ועל אי קיום בדיקה אצל רופא תעסוקתי.

9. הכרעה
ההלכה הפסוקה קבעה מדיניות ליברלית בכל הנוגע להצגת שאלות הבהרה למומחה ( בר"ע 7210-02-16 צוק - המוסד לביטוח לאומי, 18.4.16; עב"ל (בר"ע 7210-02-16 צוק - המוסד לביטוח לאומי, 18.4.16; עב"ל 60775-12-12 קושניר - המוסד לביטוח לאומי, 17.9.13).
על פי הדין, שאלות הבהרה מחליפות את החקירה הנגדית, ומסיבה זו, ככלל יש לאפשר לצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה, מאחר שזו הדרך היחידה העומדת לצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת (בר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו - המוסד לביטוח לאומי, 2.6.11).

בהתאם לכך ולאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה, בבקשה, בתגובה ובהתייחסות, הגעתי למסקנה כי בכדי שבידי ביה"ד יהיו הכלים להכריע בתביעה,יש מקום להפנות אל המומחה, שלוש מתוך שבע שאלות ההבהרה שהתבקשו, אך לא תמיד בנוסחן המקורי, אלא בשינויים הנובעים מאותן טענות של הנתבע בהן מצא ביה"ד ממש ו/או מחוות הדעת .
ואלו שאלות ההבהרה עליהן יתבקש המומחה להשיב (וזאת בהחלטה נפרדת שתועבר אליו):
ב. בבדיקת CT שנערכה לתובעת, היא אובחנה כסובלת מכאבי גב עם הקרנה לרגליים ומשני בלטי דיסק עם לחץ על השק ולחץ שורש עצבי בצד שמאל.
פרופ' זוהר נחין ". .. עפ"י ממצאי האורתופד, עלולים להצביע על החמרה בדיסקופתיה אצלה ועד סיכון לנזק נוירולוגי" - האם קיים סיכון לאם ו/או לעובר עקב הופעת סימנים נוירולוגים של לחץ על שורשי העצבים היוצאים מעמוד השדרה ?
ג. הסבר האם נתת משקל יתר לאי קיום הבדיקה מטעם רופא תעסוקתי ואם כן - האם העדר בדיקה שכזו גוברת ומאיינת , לדעתך, על בדיקותיהם הקליניות וא בחנותיהם של פרופ' זוהר נחום ו של האורתופד?
ז. האם יתכן כי ככלל אינך סבור כי כאבי גב עלולים לסכן את האם ו/או העובר במהלך ההריון? אם תשובתך שלילית אנא הסבר/פרט באילו מצבים כאבי גב עלולים לסכן את האם ו/או העובר.

למען הסר ספק יובהר כי את שאר שאלות ההבהרה , לא מצא ביה"ד לנכון להפנות אל המומחה, בדיוק מהטעמים שציין הנתבע בתשובתו.

ניתנה היום, ג' באייר תשע"ח , (18 באפריל 2018 ), בהעדר הצדדים.

יעקבס אורית, שופטת


מעורבים
תובע: ענבל זגורי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: