ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חוות טוקסנה בע"מ נגד עובד עובדיה :

3
לפני כבוד השופטת בכירה דורית קוברסקי

המבקשות/התובעות:

  1. חוות טוקסנה בע"מ
  2. רביד קראוס

נגד

המשיבים/הנתבעים:

  1. עובד עובדיה
  2. סמי לוי

החלטה

לפניי בקשת המשיב 1 (להלן: "הנתבע") לחייב את המבקשות (להלן: "התובעות") בהפקדת ערובה להוצאותיו. עיון בבקשה מעלה שהיא מתייחסת לחיובה של התובעת 1 בלבד (להלן: "החברה").

רקע:
1. בהמרצת הפתיחה ביקשו התובעות שני סעדים: האחד – מתן צו הצהרתי שפסק הדין שניתן בת"א 32765-01-14 עובדיה נ' לוי (6.10.2014) אינו חל עליהן, וככזה אינו מעניק לנתבעים צו לפינוין; והשני – להורות לנתבעים שלא לפנות את התובעות מהמקרקעין בו הן מחזיקות.

2. במקביל להמרצת הפתיחה הגישו התובעות בקשה למתן סעדים זמניים, שעיקרה באותם סעדים כבהמרצת הפתיחה. בהחלטה מיום 17.7.2017 הובהר, כי בהעדר פסק דין לפינוי נגד התובעות לא ניתן לפנותן, אלא לפי הכללים הקבועים בדין ובנסיבות אלה הצו המבוקש אינו דרוש ועל כן הבקשה נדחתה. התובעות שבו ופנו בשתי בקשות נוספות ביום 19.7.2017 וביקשו למנוע פינוי שלטענתם נקבע למחרת. גם שתי בקשות אלה נדחו, בין השאר בשל כך שלא הוצג צו פינוי ובהיעדר פירוט מספיק לעניין מועד תפיסת הנכס, מעמד התובעות והמקור לזכויותיהן.

3. בדיון שהתקיים ביום 22.11.2017 ( בפני המותב הקודם שדן בתיק) הבהירה באת כוחן של התובעות כי בא כוח הנתבעים כבר פינה אותן, ולכן נותר לדון רק בסעד הראשון. מנגד, נטען על ידי בא כוח הנתבעים להיעדר יריבות, שכן לדבריו מדובר במקרקעין בשטח של כ-20 דונם, שזכויות הנתבע הן במחצית המערבית של המקרקעין בלבד, ואילו התובעות שוכרות את המחצית המזרחית של המקרקעין מבעל הזכויות במחצית זו ( אחיו של הנתבע) שאינו צד להליך. נטענו גם טענות נוספות, אלא שאין מקום לדון בהם שכן כאמור התובעות כבר פינו את המקרקעין.

4. בבקשה שלפניי, הנתבע טען שהחברה איננה משלמת את דמי האגרה השנתיים, חייבת לרשות התאגידים למעלה מ-11,500 ₪ ועל כן, קרוב לוודאי שלא תוכל לשאת בתשלום ההוצאות בתביעה. הנתבע גם הוסיף והדגיש שהחברה הסתפקה באישור על תשלום ארנונה משנת 2013 בלבד. עיון בתביעה, מעלה שהיא חסרת בסיס עובדתי ומשפטי ועל כן ובהתאם להלכה, יש להורות לחברה להפקיד ערובה להוצאותיו הצפויות ובין היתר, הוצאותיו הרפואיות המוערכות בכ-100,000 ₪.

5. החברה התנגדה לבקשה וטענה שהיא חברה פעילה ובכל מקרה, היא איננה החברה אליה מפנה הנתבע. נוכח האמור לעיל, הנתבע הגיב והדגיש שבקשתו התייחסה לחברה ששילמה את חשבון הארנונה שצורף להמרצת הפתיחה ואם בחברה אחרת עסקינן, הרי שבכל מקרה, נשמט בסיס התביעה והוכחה ולו לכאורית בדבר זכויות התובעות במקרקעין.

6. לנוכח הטענות שהועלו, ועל רקע היעדר נתונים אודות מצבה התזרימי של החברה ( חרף החלטתי מיום 21.2.2018 בה הוריתי להגיש נתונים אלה), זומנו הצדדים לדיון שהתקיים ביום 26.3.18 ובסיומו ניתנה לחברה ארכה להגשת עמדתה בעניין ההליך ככלל והערובה בפרט. ביום 10.4.2018 החברה הודיעה שהיא מסכימה להפקיד ערובה לצורך כיסוי הוצאות הנתבע בהגעה לארץ ושהייה במלון במשך 4 לילות וכן בתשלום כיסוי ביטוחי. לצורך כך, אף ביקשה כי יימסרו לה פרטים אישיים ורפואיים של הנתבע כדי שתוכל לרכוש עבורו כיסוי ביטוחי מתאים.

7. בתגובה קצרה, שהנתבע הגיש, הוא עמד על כך שהבקשה להפקדת ערובה אינה אך להבטחת תשלום כרטיס טיסה ושהייה בבית מלון, אלא להבטחת כיסוי מלוא הוצאותיו בניהול ההליך.

דיון:
8. התובעת היא חברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת. משכך, בעניין חיובה של החברה בהפקדת ערובה להוצאות חל סעיף 353 א לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 ( להלן: "החוק").

סעיף 353א לחוק קובע –

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

9. הדרך לבחינת בקשה לחיובה של חברה-תובעת בהפקדת ערובה להוצאותיו של הצד שכנגד, נדונה על ידי בית המשפט העליון בפסק הדין המנחה בענין ל. נ. הנדסה ממוחשבת (בעקבותיו ר' למשל רע"א 6528/14 רפיח בית החלמה בע"מ נ' משרד הבריאות (18.1.2015); רע"א 6718/13 פלייט מדיקל אינווישנס נ' גור (28.10.2013); רע"א 6176/09 התחלת ים אילת בע"מ נ' הרפסודה הלבנה אילת בע"מ (27.8.2009); רע"א 10671/08 CME Devices LLC נ' קיסריה אלקטרוניקה רפואית בע"מ (2.3.2009)).
באחד המקרים סיכם בית המשפט העליון את המצב באורח הבא:

"סוגיית חיובה של חברה-תובעת בהפקדת ערובה נבחנת בשלושה רבדים; ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. שנית, יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג; לבסוף יש לבחון את סיכויי התביעה ובעניין זה הנטל להוכיח שנסיבות העניין מצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה הוא נטל המוטל על כתפי החברה-התובעת, ועל דרך הכלל אין מקום לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין (עניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת, בפסקה 13 לפסק-הדין)."
רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (23.5.2011).

מן הכלל אל הפרט:
10. כאמור, החברה לא הגישה דבר בנוגע למצבה הכלכלי ומשכך, לא קיימת כל הצדקה לחרוג מהכלל של חיובה בהוצאות. אעיר עוד, שלטעמי, מבלי לקבוע מסמרות, סיכויי התביעה אינם נחזים להיות מן הגבוהים ובוודאי שלא ניתן לקבוע שמדובר בתביעה מבוססת דייה כדי להטות את הכף באופן מובהק לטובת החברה.

11. על כן, אני מחייבת את החברה להפקיד סך של 30,000 ₪ כערובה להוצאות הנתבע. הסכום יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 15.5.2018 שאם לא כן, תדחה התביעה כנגד הנתבעים.
הודעה בעניין זה, תימסר על ידי הצדדים.

תזכורת פנימית ביום 16.5.2018.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ח, 12 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חוות טוקסנה בע"מ
נתבע: עובד עובדיה
שופט :
עורכי דין: